כבר הזכרת בדבריך תירוץ דהמצוה (בליל פסח) קובעתו לברך עליה המוציא.
אמנם לענ”ד קושיה מעיקרא ליתא, שהעיקר בזה דכל שמברכים עליו המוציא אם קובעים עליו סעודה, יוצאים בו ידי חובה בפסח, שיש עליו שם “פת”, ולא המעיט אלא דבר שאי אפשר לעולם לברך עליו המוציא, אפילו ע”י קביעות.
בודאי שיש תקנה בעזרת ה’.
קודם כל יש תקופות פחות טובות בחיים, והן עוברות והכל חוזר לקדמותו, יתכן שזו אחת מהן.
צריך לבדוק אם היא בריאה מספיק, הרבה פעמים זה פשוט עייפות וחולשה פיזית, ויותר חשוב לבדוק את העייפות הנפשית מהילדים והעבודה, ולזה יש כמה פתרונות, כמו לתת לה לצאת פעם בשבוע למקום שהיא אוהבת, ועוד. (יש ג”כ השלכה על כל החיים בעקבות אינטרנט וכיו”ב, ודי בזה.)
מה שאתה מרבה במילים טובות זה ודאי טוב, רק לשים לב לא לעשות את זה בלחץ, או מתוך הרגשה של מסכנות וחוסר אונים, אלא מתוך הרגשה טובה שלך ורצון לעשות טוב על הלב של השני.
כשלב ראשון אני מציע שתקנה איזה ספר של שלום בית (לדוגמא הספרים של הרב ישועה עטיה שליט”א), לעבור על הספר ולרשום לעצמך כל נקודה שנראית לך שייכת למקרה שלכם, ותנסה לעבוד עליה. בעזרת ה’ נראה לי שזה יצליח. אם חלילה לא, יש לגשת אל יועץ זוגי שישמע ממש את פרטי המקרה ויוכל לנגוע בנקודות הנכונות.
א. בעקבות השאלה עשיתי חיפוש בתנ”ך, ומצאתי שעד עשר אמות הפסוק כותב בלשון רבים, מכאן ואילך בלשון יחיד, כמו: “וחוט שתים עשרה אמה” (מלכים א’ ז’ ט”ו), וזה עוקב בכל התנ”ך (ע”פ חיפוש מחשב כמובן), מלבד אחד שמצאתי יוצא מהכלל “והרוחב חמשים אמות” (יחזקאל מ”ב ב’), ויתכן כיון שהוא סוף פסוק עשו בו שינוי, וכידוע שסוף דבר עושים שינוי (ואכמ”ל). ומה שמצאנו כמה פעמים בדברי הימים, ואחד מהם (ב’ ג’ ג’): “אמות ששים”, שם כיון שהקדים את האמות, אם היה אומר אמה היה יכול להשמע אמה וששים.
נמצא שלשון חז”ל בזה (בשתי השאלות ששאלתם) היא ע”פ לשון המקרא. ונראה הטעם בזה כי כאשר הריבוי הוא קצת מזכירים אותו בלשון ריבוי, אבל כשהוא הרבה יותר מזכירים אותו בלשון יחיד, כי הריבוי בולט וא”צ להדגיש שהם רבים.
ב. המ’ יותר קשה לבטא אותה השוא כאשר היא ליד י’, ולכן במ’ כמו ירמיהו נתפס החיריק, אבל ביד הרבה פחות קשה לכן לא נתפס. ואין כוונתי שיש כאן טעות, אלא השוא הוא יכול להיות כמו כל תנועה בעיקרון, כי הוא שוא וכלום, ולכן היכא דנהוג לשנות אותו מהניקוד זה בסדר. בכל אופן אין כוונתי לתת כאן הוראה מעשית לומר ירמיהו בחיריק גם בקריאת התנ”ך, אלא רק על שכך נוהגים העולם בדיבור.
א. ברור שאין לקרוא מה שמכשיל ומרחיק מעבודת ה’. אמנם אחר שאדם מרגיש שהוא חזק, טוב לקרוא, וגם זה במדה ובמשורה.
ב. יש לעונש מטרה של הרתעה. מכל מקום אדם שכבר התחייב בעונש, כגון שהתחייב סקילה, נותנים לו את העונש גם אם חזר בתשובה, והטעם הוא פשוט כי אם העונש יתבטל כל פעם שאדם יחזור בתשובה, נאבד את ההרתעה מהעונש ולא הרווחנו כלום.
מאידך יש גם מירוק של החטא, וזה יכול לבא גם בסתם יסורים ולא בדרך של עונש.
א. הבנתי את השאלה. התשובה פשוטה, האות נ’ של נגיעה נבלעת רק בדגש חזק, דגש קל מעולם לא מבליע אות, ולכן כאשר עושים בלי דגש חזק אין כאן אות נ’, והמשמעות היא יגיעה.
ב. לגבי שינוי משמעות בשם ה’, בקובץ אור המערב ח”ג עמ’ מ”ה האריך בזה המדקדק הרה”ג ר’ בנציון הכהן זצ”ל וכתב שאין שינוי בין פתח לקמץ ושניהם לפעמים קודש ולפעמים חול, וגם אם משמעות המלה היא רבים, אין בזה כלום. ולכן אף שנכון ללמוד ולעשות את הקמץ כמבטא הפרסים, מכל מקום מי שאומר את הקמץ כפתח יצא ידי חובה.
כריעה זו הובאה בבן איש חי (ש”א פ’ כי תשא אות י’) בשם חסד לאלפים ומהר”א מני, וכתב שאין לזה טעם לפי הסוד. ע”ש. ונראה בפשטות שהטעם הוא זכר לשכותי כפי שהיה למשה רבנו בשעה שעבר הקב”ה. ולפ”ז אין לחלק בין יחיד לציבור.
ואף אם אין טעם זה נכון, ודאי שאין איסור לשחות ביחיד.
יש להקל במקום הצורך, מכיון שגם בת יש לה דין שומרת, כמו שכתבו בהוראה ברורה הנדפס מחדש (בבה”ל בסוה”ס סי’ כ”ב ס”ג) שכ”ד מרן הגרע”י זצ”ל ומרן ראש הישיבה שיבדל לחיים טובים. ואף שבלילה מבואר בדברי הרמ”א (שם ס”ה) שצריך שומר נוסף, מכל מקום בשעת הצורך יש להקל בזה, כמו שכתבו בשעה”צ שם (אות קפ”ד).
המשמעות של השם טובה מאוד, הבעיה היא שבמקורות (זכריה ו’ י”ד ורשב”ם ב”ב דף קס”ו ע”ב) הוא שם של זכר, אך לפי הבנתי בדברי מרן ראש הישיבה שליט”א בספר מקור נאמן (ח”ג סי’ אלף תרע”ט) זה לא כ”כ נורא. לכן מצד זה נראה להשאיר את השם.
אם בכל זאת תרצו ותעדיפו לשנות את השם, נעביר את השאלה למרן ראש הישיבה שליט”א.
לגבי לא נגע לריק – אין בזה שינוי משמעות מכיון שעושים את הג’ דגושה בדגש קל, וזה עדיין נשמע לשון יגיעה, ורק אם היו עושים בדגש חזק היה נשמע לשון נגיעה. ומזה יש להבין שע”פ רוב וכמעט תמיד אין שינוי משמעות באותיות בג”ד כפ”ת אם הם דגושות בדגש קל או בלא דגש.
ולגוף השאלה, באמת הרבה פעמים החזנים משנים משמעות, אך גם המתפללים עצמם לא יותר טובים מהחזנים, א”כ אין לנו פתרון יותר טוב. ומי שהוא עצמו יודע שמדקדק יותר יקפיד שלא לצאת ידי חובה מהחזן, וזה לא כ”כ קשה ליישום כי כמעט אנו לא יוצאים ידי חובה מהם, בחזרת הש”צ – היום כולם מתפללים בעצמם, ובקס”ת אין זה חובת יחיד אלא חובת ציבור (אמנם צריך להחזיר את הקורא, אך לא בגלל שיוצאים ידי חובה). מה שנשאר לנו זה רק מגילת אסתר, או לפעמים ברכות המצוות כמו לשמוע קול שופר.
ע”פ הכלל שהזכרתם שאותיות דומות הראשונה בשוא נע. כלל זה התחדש ע”י ר’ אליהו בחור זצ”ל, ולא התקבל בכל תפוצות ישראל, כמו שכתב בקונטרס כללי הקריאה (עמ’ 48), אך רובם נהגו בכלל זה, וע”פ זה נכתב תיקון קוראים איש מצליח.
הלווית הגאון רבי אליהו ענקרי זצ"ל התקיימה היום (ראשון) בשעה 16:00, כאשר ההספדים התקיימו בישיבת כסא רחמים ומשם יצאה מיטתו לעבר בית העלמין סגולה בפתח תקווה. כבר משעות אחר הצהרים...
אמש, במוצאי שבת לאחר סעודה רביעית, הלך לבית עולמו מי שהיה ממייסדי הישיבה בתונס ויד ימינו של רבנו מרן ה"איש מצליח" זצ"ל. בעקבות פטירתו, דלינו מן הארכיון ראיון מקיף שערך...
אבל כבד: אמש, מוצאי שבת, הלך לעולמו הגאון רבי אליהו ענקרי זצ"ל שהיה ממייסדי הישיבה בתונס ודודו של יבדחט"א מרן ראש הישיבה שליט"א. הרב זצ"ל שימש בצעירותו כמורה צדק בעיירות...
בשורה טובה לשוחרי התורה ועמליה בכלל ולתלמידי מרן ראש הישיבה שליט"א בפרט, לרגל צאת הספר היסודי והחשוב "סולת נקיה" העוסק בענייני עיבור תכונה וקידוש החודש, לאחר עשרות שנים בהם לא...
ארגון "והערב נא", נוסד ע"י מאורי הדור שליט"א להפיץ את אור התורה ברחבי הארץ, בפרט לאור הבקשות הרבות מהציבור הרחב לרבנים תלמידי חכמים שבקיאים במגוון נושאים ביהדות {גמרא, הלכה, אגדה,...
מסע חיזוק ברחבי הגולה נערך בימים אלו ע"י מורנו הגאון הגדול רבי צמח מאזוז שליט”א אליו התלווה בנו מורנו הגאון רבי מצליח חי מאזוז שליט”א בשנים עברו היה יוצא למסע...
לקראת פתיחת שנת הלימודים התשפ"ה, התקיים מעמד ייסוד בית הספר החדש בעיר נתיבות בנשיאות מרן ראש הישיבה שליט"א | את המשא המרכזי נשאה מי שתכהן כמנהלת החינוכית הרבנית ר. כהן...
מעמד הדלקה רב רושם נערך בליל ל''ג לעומר בהשתתפות מרן ראש הישיבה שליט''א • המעמד נפתח לאחר השיעור השבועי ברחובה של עיר לראשונה, עקב הוראות הצבא על ביטול הילולת הרשב"י...
בעקבות המצב הבטחוני המתוח בצפון הארץ ובעקבות הנחיות פיקוד העורף – כי לא תתקיים השנה (תשפ"ד) עלייה המונית לאתרא קדישא מירון בל"ג לעומר, הוחלט לקיים מעמד הדלקה מרכזי בעיר בני...
לאחר עשרות שנים שהיו הספרים נמצאים בגנזים, ולאחר עבודה מקיפה ורחבה, השבוע יצאו לאור עולם שו"ת איש מצליח למרן רבנו מצליח מאזוז זיע"א הי"ד, וכן ספר שלמי תודה להגאון רבי...
רבנו עובדיה ירא (ברטנורא), מפ' המשנה, ראב"ד י-ם, רס"ט
רבי יוסף אירגאס, מח"ס דברי יוסף, רבה של ליוורנו, ת"צ
רבי מנצור מרזוק, מח"ס קרבן אליצור, מרבני ירושלים, תקמ"ט
רבי מרדכי עבאדי, מח"ס מעין גנים, מדייני אר"ץ, תרמ"ג
רבי יצחק חיים הכהן רבין, הרה"ר לבוכארה, תרנ"ו
רבי זאב וולף מז'יטומיר, מח"ס אור המאיר, תקנ"ז
רבי אברהם אמארילייו, אב"ד טריקולה (יון), מח"ס ברית אברהם, תקמ"ד
רבי גרשון אשכנזי, אב"ד קלמייא, מח"ס עבודת הגרשוני, תרכ"ו
רבי חיים י. סאפרין, אדמו"ר מקאמרנא – ירושלים, תשכ"ט
רבי אברהם עזריאל, מחסידי בית אל ודייני י-ם, תש"ד
רבי פרץ מימון שו"ב בגאבס, תשנ"ב
דוד המלך, ב' אלפים תתקכ"ד
רבי ישראל בעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, תק"כ
רבי מרדכי א. הכהן, ראב"ד תונס, מח"ס גדולת מרדכי, תשל"ד
רבי ראובן בן דוד, מקובל, מח"ס מלתא בטעמא, תשל"ה
רבי אברהם מ. אלתר, אדמו"ר מגור, בעל אמרי אמת, תש"ח
הילולת הושע בן בארי הנביא
אברהם גר צדק מווילנא הי"ד, (בן הגרף פוטאצקי), תק"ט
רבי זעליג ר. בנגיס, ראב"ד ירושלים, מח"ס לפלגות ראובן, תשי"ג
רבי סלימאן ד. ששון, מרבני לונדון, מח"ס נתן חכמה לשלמה, תשמ"ה
רבי אליהו ראם, ראב"ד ירושלים, תשנ"ג
רבי משה חיים (זקנו של הבן איש חי), תקצ"ז
רבי יהושע מונסונייגו, מחכמי פאס, מח"ס שבילי המשפט, תרנ"ב
רבי יעקב מאיר, הראשון לציון, תרצ"ט
רבי משה בלוי, מראשי נטורי קרתא, תש"ו
רבי משה נחמיה כהנוב, ראש ישיבת עץ חיים בירושלים
רבי יששכר דב גולדשטיין, ראש כולל שומרי החומות, תשמ"ח
רבי יעקב חיים סופר, מחכמי ומקובלי י-ם, מח"ס כף החיים, תרצ"ט
רבי אהרן עזריאל, ראב"ד י-ם ור"י בית אל, מח"ס כפי אהרן, תרל"ט
רבי ישראל משקאלוב, (ת' הגר"א), מח"ס פאת השלחן, תקצ"ט
רבי משה רבקש, החסיד מוילנא, מח"ס באר הגולה, תמ"ד
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.