שאל את הרב

כבר הזכרת בדבריך תירוץ דהמצוה (בליל פסח) קובעתו לברך עליה המוציא.
אמנם לענ”ד קושיה מעיקרא ליתא, שהעיקר בזה דכל שמברכים עליו המוציא אם קובעים עליו סעודה, יוצאים בו ידי חובה בפסח, שיש עליו שם “פת”, ולא המעיט אלא דבר שאי אפשר לעולם לברך עליו המוציא, אפילו ע”י קביעות.

והארכתי בזה בס”ד בשו”ת מחקרי ארץ ח”א (סי’ מח) ע”ש. (נמצא באוצר החכמה).

אין שום סיבה הלכתית לזה.

אולי אמך רחצה אותם מפני האבק שהצטבר עליהם במחסן במשך שבעת ימי הפסח.

לא חייב לכרוע

כל עוד אין הכרח שיעברו איסור אין בזה “לפני עור לא תתן מכשול” (עיין בשו”ת יחו”ד ח”ג סי’ ס”ח).

ועיין שולחן ערוך סימן קסט ס”א ובהערת איש מצליח מס’ 3 שם בשם מרן ראש הישיבה שליט”א ובהערה שבסוף הספר

אם אתם שואלים האם מותר לכם לטוס לחו”ל, אז התשובה היא בצורה כללית אין לנסוע לחול ללא צורך חשוב אולם במקרה שלכם אפשר שיש להתיר כדי לנפוש ולהירגע. וזו בריאות הנפש. עם זאת ייתכן ואפשר למצוא בארץ  מקומות נופש מצויינים ובמחירים סבירים ואז בוודאי שיש להעדיף אפשרות זו.

אם מה שהם לא מאשרים לה זה נוגד את החוק אז אתם יכולים להערים עליהם כיון שאת הימים המגיעים לכם אתם נוטלים .  אבל אם זה לא נוגד את החוק למרות שמקובל בחברה לתת חופשים כאלו אי אפשר לכפות את המעביד  לתת לכם חופשה זו . ולכן היות שהוא הודיע לעובדים שאינו מעוניין לתת ימי חופשה אסור להערים עליו

דעת מרן ראש הישיבה שליט”א שכדאי לכל בחור ישיבה לומר בישיבה ברכת האורח

הלל יצחק בסדר
השם לבת משונה

הפיסוק הנ”ל הוא ע”פ פיסוק הטעמים, שלפי כללי ניגון הטעמים יש הפסקה קצרה אחרי “יהיו לרצון אמרי פי”. המבואר מזה, שכשקוראים פסוק בתפילה או בתנ”ך יש לקרוא אותו ע”פ הטעמים ולא ע”פ פירוש כזה או אחר, וכאן הפיסוק הוא “תחליף” לטעמים למי שאינו מבין בהם. (וכמו שנתבאר בהקדמה לתהלים “איש מצליח” מהדורה חדשה שהפיסוק שנעשה שם נועד להקל על מי שאינו יודע את כללי הטעמים).

עיין בשו”ת יחוה דעת למרן זצ”ל ח”ה סי’ נ”ז שמותר לצאת לצרכים הבאים: לצורך פרנסה או סחורה, ללמוד תורה, לישא אשה, ללמד ילדי ישראל בגולה תורה. וכ”ז ע”מ שלא להשתקע בחו”ל, רק לזמן מה. ואסור לצאת סתם לצורך טיול אף לא לזמן מועט. וע”ש בהערה שאף בשביל לצאת להשתטח על קברות צדיקים בחו”ל יש להקל.