הרב משה חדאד

• יש לציין שאף תוס’ הרא”ש כתבו כן בפרק האיש מקדש אלמלא כן אי אפשר להקשות מחכם לחכם.
• הרא”ש לא אמר שלפי התירוץ השני ילפינן כתובות מקידושין, אלא הביא ראיה פשוטה יותר לדין שהאיש מקדש את בתו היינו אף נערה, ולעולם המשנה בכתובות אף היא מדברת על , נערה כדמוכח ממשה שאמרו בהפרת נדריה (ויש עדיפות לכל תירוץ, בכתובות מפורש שהכסף הולך לאב אבל לא מפורש שהיא נערה, ובקידושין מפורש שהיא נערה אבל לא מפורש שהכסף הולך לאב).

אם יבוא מנין אח”כ עדיף לשמור את הי”ג מידות לזמן שיבואו כולם,
אם אין סיכוי שיהיה מניין יקראו בטעמי המקרא (חזו”ע עמוד ל”א)

הרב אמר את כרמז בעלמא. מקור שמו הוא שזה פתיחת ראשי התיבות של שמו כידוע.

כתב מרן שליט”א (בספר קובץ מאמרים הנד”מ ח”ב עמ’ ש’) שאין כאן אות כפולה, כי האות שי”ן נצרכת בשביל השי”ן הימנית והאות סמ”ך נצרכת למקרה שכותבים בלי ניקוד. ואפשר לומר שהיה איזה הבדל דק ונשכח. ע”ש.

עובדים על זה

מנהג הספרדים להכניס את הציציות, ואין טעם להוציאם אם יש בהם תכלת. אם מנהגך להוציא ציציות מכל סיבה שהיא, ה”ה גם בתכלת.

בחולם

זה תלוי בפירוש הדברים, הגר”א מסביר [וכ”ה במסכת סופרים] שמלת כרעותיה חוזרת על תחלת הקדיש דהיינו יתגדל ויתקדש שמו של הקב”ה כרצונו בעולם שברא, וכיון שכך היא לא נחשבת אחרי אהו”י

היות והיו חייבים חכמים לקיים דברי הרומאים, קיימו זאת, ואחר שהיה ראש המדברים נתכנה כך, והתפקיד לכשעצמו הוא תפקיד מכובד, ולא בגלל שנתנו אותו הרומאים אינו מכובד.

אם הוא לא ידע עליך, המחילה שביקשת הועילה, ותיזהר מכאן ולהבא. יישר כח!