הרב משה חדאד

שלום הרב אני גר בנתיבות ואני ג'רבאי ולא זכיתי להבין את דברי הרב שהרב אמר בשם מרן הרב מזוז שבעניין נרות שבת צריך לבטל את המנהג ולברך רק לפני הברכה ובשאלה שאחרי זה בעניין ברכת ההלל וגם בענין שמדלגים על בית יעקב הרב אומר שממשיכים את המנהג ולא זכיתי להבין מה, מתי שבא מבטלים מנהג ומתי שלא בא משאירים כי אם את המנהגים ההאלה של ברכת ההלל ושלא אומרים בית יעקב משאירים אז שגם נשאיר שמברכים על נרות שבת אחרי ההדלקה [וכך סובר מורנו ורבנו המרא דאתרא דנתיבות הרה"ג פינחס כהן שליט"א

רציתי לדעת מה הניקוד הנכון לשמו של ר' יוסי בן כיפר במס' יבמות (יא:).

לא הבנתי למה מרן נר"ו קורא לזה דקדוקי עניות, והרי גדולי עולם דנו בזה. בכל אופן לא הקשיתי על מרן האיש מצליח זיע"א והי"ד אלא על הסידור איש מצליח, וקושייתי במקומה עומדת. בכל אופן ששתי לשמוע בשיעור www.ykr.org.il/video/5594 שאכן מרן פה"ד נר"ו הסכים לדבריי, שאילו אביו הגאון היה רואה את רס"ג היה חוזר בו.

בסידור המדוייק, בהלל, כתוב "הושיעה נא", דגש בנון, הצליחה נא, בלי דגש בנון. אבל בכתר ארם צובה (תהלים קיח, כה) יש דגש גם בנון של "הצליחה נא". למה לא מופיע ככה בסידור המדוייק?

אם אין מניין ברחמנא האם לענות בסוף אמן או בדיל ויעבור

כיצד יש להגות בקדיש את המילה "ואמרו אמן", האם תחת האות מ''ם זה שווא נע. וכן במילה "בעלמא", האם תחת האות למ''ד זה בשווא נע. אשמח גם לדעת את הטעם לכך.

בכל הסידורים הנפוצים שבדקתי, בפרשת העקידה שבפתיחה לתפילת שחרית, מודפס "א-לוקים יראה לו השה לעולה בני" ב'שני גרשין' במילת א-לוקים. אכן בתיקון קוראים 'איש מצליח' וגם בתיקון קוראים 'סימנים' מופיעה אותה מילה ב'זקף גדול'! האם יש לזה סיבה? או שזו טעות המדפיסים שנגררה מהעתקה להעתקה ?

האם ישנו מאמר מסודר של מרן ראש הישיבה בהתייחסות למשנת הרמב"ם הלכות ת"ת פ"ג ה"י.

שמעתי שיעור של מרן רה"י הרב מזוז שליט"א שאפשר לסמוך על הגר"א להניח ש"י על כל הבשר התפוח. אני רוצה לוודא שהבנתי אותו נכון.