שאלה • סיפור • תשובה | דרשה קצרה לשבת פרשת תצוה

פרשת השבוע ידועה בדבר מיוחד שיש בה או יותר נכון שאין בה, משה רבנו לא מוזכר בכל הפרשה כולה אפילו פעם.

הסיבה גם היא ידועה כמו שאמר לו משה לקדוש ברוך הוא שימחל לעם ישראל, ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת, ואף על פי שמשה רבנו אמר רק אם ה’ לא ימחל, כיון שפתח את פיו וקללת חכם אפילו על תנאי באה, לכן אפילו שה’ מחל להם בכל זאת הוא גם מחה את שמו של משה רבנו מפרדה אחת, פרשת תצוה. ורמזו על זה מספרך , ספר ך’ הפרשה העשרים בתורה היא פרשת שבוע.

בואו נדלג רגע לאזור הנביא, שם מסופר על אהבת דוד ויהונתן, ומאידך על כעסו ושנאתו של שאול לדוד. דוד ויהונתן מסכמים על סימן ביניהם לדעת מה רמת היחס של שאול לדוד, האם הוא צריך לברוח או שהוא יכול להשאר, הם מסכמים להפגש מחוץ לעיר שם יהונתן ירמוז לו בדרך שסיכמו את מצב יחסו של שאול אל דוד.

הזמן מגיע דוד מתחבא מאחורי סלע ויהונתן שולח את נושא הכלים שלו לאסוף חצים שהוא יורה, הוא יורה חץ ותוך כדי שהנער רץ, יהונתן יורה חץ נוסף שעובר את הנער ואז יהונתן אומר לו הלא החצי ממך והלאה, מהמשפט הזה יודע דוד שהוא צריך לברוח הלאה ולא להשאר.

כאן קורה דבר מדהים יהונתן שולח את נערו חזרה לעיר ודוד ויהונתן נפגשים ומתחבקים ונפרדים איש מרעהו ברוב אהבתם.

וכאן התמיהה הגדולה, אם באמת אתם כבר נפגשים ומתחבקים ורואים אחד את השני מה הצורך להביא את הנער ולירות חצים ולהגיד בסימנים?

התשובה לכך היא מדהימה, הם ידעו מה הכח של הפה, מה הכח של אמירה וכמה ברית כרותה לשפתיים, ומזה הם חששו שמא בטעות יהונתן יגיד איזה דבר שיש לו משמעות מסוכנת והדבר יבוא על דוד, לכן הם עשו סימנים.

באותו ענין יש מעשה עם בעל הנחלת שלמה שבנו נלקח על ידי חיילי הצאר כדי להתגייס לצבא, הוא וכל הקהילה ידעו מה כוחו וגבורתו בתורה של בנו, כולם הצטערו על זה מאוד, אך לא היה בידם לעשות כלום.

אביו של הבחור החליט להניע את הקהל לעוזרו ואולי יצליח, הוציא כרוז והבטחה לכל הקהל מי שיוציא את בנו מהשבי של הצבא, יתן לו אותו חתן לבתו. ההכרזה עשתה את שלה וכולם ניסו להציל את הבן על מנת לקבלו חתן לבת בחור כליל המעלות.

אחד מבני הקהילה הלך לפריץ העיירה הקרובה וביקש ממנו חוב אדיר שהוא אצלו, הפריץ נלחץ ואז הציע לו אותו יהודי לך תשחרר את הבן פלוני, תוציא לי מקצין הצבא אישור על פטור וגם את תהיה פטור מהחוב. וכך היה בתוך יומיים החתן בביתו עם אישור גמור ופטור לצמיתות.

הרב נחלת שלמה עמד בהבטחתו והוא ואותו פודה ומציל נהיו למחותנים.

אחרי שנים רבות התקרב החתן לאדמו”ר מקוצק ולדרך החסידות, וחמיו לא ראה זאת בעין יפה בכלל, כשהוא עבר לגור בקוצק ממש כעס החותן מאוד ושלח לקרוא לו בדחיפות לחזור במצות כיבוד אב וכיבוד חמיו. הלך החתן לרבות האדמו”ר מקוצק ושאל אותו מה לעשות

נתן לו הרבי מקוצק מכתב סגור המיועד לחמיו, בו הוא הרגיע את החותן והסביר לו שהחתן יכול להשאר אצלו. הפקידו הרבי מקוצק אצל שליח והאיץ בו בקפידא גדולה להביא אותו לחותן קודם שבת, אך השליח לא עשה שליחותו, והדבר הנורא שקרה שבשבת החותן אמר ”אם הוא לא שומע בקול חמיו למה לו חיים?!” וזהו, זה הספיק, החתן שבק חיים ונפטר בשבת!

רק אחר כך הבין השליח את הוראתו של הרבי מקוצק.

כמה צריכים אנו להזהר ולהשמר בפינו כי ברית כרותה לשפתיים, רק דברים טובים נוציא מהפה ורק הם יבואו עלינו בעז”ה

הוספת תגובה