הרב מאיר גבאי

במצב ואינך יודע (וע"פ רוב אדם לא יודע) יש להימנע מחוות דעה, ובוודאי לא לבזות שום תלמיד חכם מכל צד, דכלל בידינו שב ואל תעשה עדיף ומובא כיוצ"ב בספר חפץ חיים שאם אדם אינו יודע אם לדבר על פלוני ואולי אפי' מצווה לדבר עליו כדי שישמרו או שלא יטעו וכד' או אולי אסור. הדין שאין לדבר מאחר שאם טעה בדמיונו, יענישוהו בעוה"ב ויאמרו לו, מספק היה לך לא לדבר. וכעין שאמרה אשת און בן פלת "אם משה אם קורח אתה לא שייך, ונצל בזכותה. ופעמים אחד צודק בחלק מהדברים וזולתו צודק בחלק אחר. וע"ז נאמר "המשכיל בעת ההיא ידום" ומה שכן צריך לעשות למנוע מבני ביתך ושומעי עצתך, שלא לדבר בזלזול על שום ת"ח ולכבד את כולם, ולהימנע מכל לשון הרע ורכילות ולהרבות שלום ככל שניתן, וע"ע בהקדמת ספר שבות עמי מאמר כבוד ת"ח

לא כל תביעה לבית משפט היא איסור שבאופן שפנה לב"ד והנטבע סירב לפסק בית הדין אז בית הדין נותן היתר לפנות לבית משפט. רק מזהירים שלא יטול קנסות והצמדות וכיוצ"ב רק החוב שמגיע לו בלבד 

אבל כשיודע בבירור שהתובע לא פנה לדין תורה אז נכשל בלפני עיור לא תיתן מכשול לדעות מסוימות, אע"פ שמשהו אחר יעזור לו בלעדיך כיון שהאחר הינו יהודי, ויש אומרים שזה רק איסור דרבנן כשיש אחר מסייעו, אבל יש איסור דרבנן. ובמצב של ספק אולי קיבל היתר מב"ד או בב"ד לעבודה שיש פוסקים שמתירים אפשר לקבל ולהעביר את הידיעה ולא יהיה לשוה"ר כי זה לתועלת הנעשק 

ובודאי אם אפשר להחליף עבודה עדיף שלא יגיע לשום איסור של סיוע בידי עוברי עברה.

אם ברור לך שעל ידי מעשיך גרמת לאחר הפסד ואתה מכירו תצטרך לבקש את סליחתו ואם אינך יודע כדאי שמידי פעם כשאתה  נותן צדקה תאמר חצי מהצדקה זו לזכות אנשים שגרמתי להם נזק שלא כדין 

והקב"ה יהיה בעזרך 

אין לחבקו בבית כנסת שאין להראות חבה רק לקב"ה, אבל לנשק ידי הרב או אביו אין זה מפני חבה אלא מצוה כיבוד אביו או רבו 

מותר לקנות, ואם אתה לא תקנה אחר יקנה אמנם יתכן שאחר שיקנה ימשיך להשכיר לאותו אברך מ"מ הוי ספק אם ישכיר לו.

לכך מעיקר הדין מותר לך לקנות אבל תבוא קצת לקראתו להמתין לו עד שימצא דירה להשכרה ואפילו אם הגיע סוף זמן החוזה תשכיר לו עוד חודש חודשים עד שימצא דירה ותשכיר לו בסכום ששילם עד היום וה' יהיה בעזרך 

– השבועה כשהיה צעיר אם היה בן 11 אין לחשוש. ובגיל 12 נדריו נבדקים אם יודע חומר הנדרים ושבועות ומקיים דבריו, אז נדרו ושבועתו קיימים.

– ומ"מ כיון שבערב ר"ה ובערב כיפור עשההתרת נדרים בכל שנה ואז אנחנו אומרים מודעה שכל מה שנדור או נשבע אנחנו מתנים שיהיה בטל מעיקרו. אז השבועה שעשה לא חלה בכלל. וכל זה בתנאי שבשעה שעשה את השבועות הללו לא זכר את המודעה הזו. אבל אם זכר את המודעכה ובכל זאת נשבע, הרי גילה דעתו שאינו רוצה את המודעה הזו, והשבועות קיימות. ועיין ברכי יוסף (יו"ד רי"א ס"ב).

ומאחר שהדבר לא כ"כ מוסכם בש"ע (רי"א ב') ראוי לבוא לחכם שימצא לו פתח ויעשה לו התרה על שבועה ראשונה ואח"כ על השניה. ויזהר מכאן ואילך.

יש שכונות שרובם שומרי שבת בפ"ת. להשתדל למצוא שיעורי ערב או כולל ערב. וכמו כן ללמוד כל יום לפחות חמש דפים מספר הזוהר מסוגל גם לפרנסה. בעניני קדושה היצר מפריע תמיד. תנסה לפחות חודש, ותענה לי תשובה מה המצב. (לרב עוזי מימון).

חשוב מאד שיש התעוררות לזה, ויש להשיב לו.

נראה בס"ד דיש בעון זה חלק בין אדם למקום שעבר על רצון ה' אל תונו איש את אחיו / את עמיתו. וצריך להתחרט מעומק הלב על זה ולהתוודות על זה ויקבל על עצמו להישמר מכאן ואילך, כמה שידו מגעת.

ובחלק של בין אדם לחבירו, יוכל לתלות מודעה במקוה וכן בביהמ"ד ובביהכנ"ס שמבקש מחילה מכל מי שציער ויכתוב במודעה "אם אפשר לומר לו מפורש: אני מוחל לפלוני בן פלוני על כל מה שחטא כנגדי בין בגופי בין בממוני בין בכודי בין בכל אשר לי, מחילה גמורה". וכך בכל מקום שיש סיכוי שיש שם אנשים שנפגעו ממך. ויש אפשרות גם לעלות לשידור מדי פעם שמעלים מאזינים לשידור, ולומר כאילו בדרך אגב את בקשת המחילה הזו.

ועכ"פ אם יש אדם שידוע לך, ןתוכל לדבר אתו ישירות, עדיף. כדי לשמוע אם מחל. ובפרט בחוב או נזק ממוני. ומהשמיים יסייעו לכם.

צריך לקרוא תרגום אונקלוס שהוא פשט הדברים, בדרך כלל. אבל בתרגום יונתן ב"ע הרבה פעמים זה מדרשים, ועיקר המטרה ללמוד את הפשט ולכן יש אומרים פירוש רש"י מועיל במקום תרגום שהוא מבאר הפשט בדרך כלל וגם "מוסיף" מדרשים. אבל עפ"י הסוד יש ענין בתרגום דוקא. (ועיין תוס' ברכות דף ח' ע"ב ד"ה ואפילו, דמשמע דיש פעמים קורין תרגום ירושלמי, משמע שעיקר הוא תרגום אונקלוס ע"ש).

וטוב מדי פעם ללמוד תרגום יב"ע יש בו דברים נפלאים.

אסור להוציא כשאין הכרח, ומאד מחמיר בזה בזוהר הקדוש, וגם ע"פ הפשט.

יש הרבה מה להאריך ואכתוב מקצת הדברים

ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב (ויקרא י"ח) זה באופן שהיא נדה ובדרך כלל בחורה אינה טובלת ויכול להגיע בזה לידי כרת. וגם כשאינה נדה יש איסור דמגיע לקדש וקדשה 

ומפורש כתוב במדרש רבה שמות (פיסקא ט"ז , ב) אמר הקב"ה אל תאמר הואיל ואסור לי להשתמש באשה הריני תופסה ואין לי עוון הריני מגפפה (מחבקה) ואין לי עוון וכו' אמר הקב"ה כשם שאם נדר נזיר מלשתות יין אסור לו לאכול ענבים לחים ויבשים וכל היוצא מגפן היין. אף אשה שאינה שלך (בחופה וקידושין) אסור ליגע כל עיקר, וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו מביא על עצמו מיתה (מוות)

ועוד יש איסור בתורה "ונשמרת מכל דבר רע" היינו מהרהורי עבירה (דברים כ"ב י') ויכול להגיע גם לזרע לבטלה שבעוון זה מתו דור המבול וער ואונן נכדיו של יעקב אבינו מתו בגלל חטא זה ואפילו שהיו בני שמונה שנים 

אבל אדם ירא שמים שהוא לא חלש אופי הוא גיבור המושל על יצרו ואינו מתקרב לניסיונות, הוא נקרא בן אדם וזוכה לכל טוב בעוה"ז ובעוה"ב 

אחי תתחזק ותשדל להשתתף בשעורי תורה ושמור על עצמך אל תמכור את היקר לך- הנשמה הטהורה כדרך "אנשי השוליים" היה גיבור חזק ואמיץ לעמוד בניסיונות וכשאר תעסוק בתורה תרגיש שהעיניים נפתחות וכפי ערך כמות ואיכות בתורה הקדושה כך תקבל חיות ואורת ושמחה ותשדל בקרוב לישא אשה ממשפחה טובה ומיוחסת ותקים בית כשר ונאמן בישראל 

בהצלחה רבה 

עוזי מימון