הרב דוד עידאן

היתר עיסקא לקופ"ח נכון לעכשיו, רק לקופ"ח כללית ומכבי יש היתר עיסקא (מלפני שנתיים בלבד) ואילו ללאומית ומאוחדת עדיין אין. האם צריך היתר עיסקא לקופ"ח? אם כן, מדוע עד כה לא לחצו עליהם לעשות? האם חובה להירשם דווקא לקופ"ח שיש לה היתר עיסקא?

שלום, עבדתי מזה כ-16 שנה במקום עבודה מסוים. אני רוצה לתבוע את המעסיק שלי לדין תורה בגין תשלום פיצויי פיטורין חלקיים, פנסיה, ביגוד, נסיעות ושאר זכויות סוציאליות המגיעות לי. ברצוני לדעת: 1.האם מספיק לפרט בכתב התביעה שפוטרתי מעבודתי ואני דורש פיצויים +זכויות הסוציאליות שמגיעים לי? או שיש חובה לפרט את רכיבי הפיצוי לרבות הסכומים? 2. כיצד בית הדין דן בנושא זה? האם לפי דיני עבודה? והאם ישנם חריגים? 3. בהנחה שדנים לפי דיני העבודה האם יש התיישנות- כלומר האם ניתן לתבוע פיצויים וכו' בגין 16 השנים או רק בגין 7 שנים אחרונות? 3. בהנחה שאין התיישנות, כיצד בית הדין נוהג בנושא הפרשות לפנסיה/פנסיה(מדובר בחוק שנכנס לתוקף רק ב-2008) האם יש לו תחולה רטרו לפני כניסת תוקפו של החוק או לחילופין ניתן לקבל בגין 7 שנים אחרונה או רק מרגע כניסתו של חוק לתוקף?

האם אחות קטנה יכולה להיפגש לצורך שידוך כשאחותה הגדולה עדיין לא התחתנה (והיא לא מסכימה לאחותה הקטנה להיפגש עד שהיא - הגדולה - תתחתן) ? חשוב לציין שהאחות הגדולה בת 25 והאחות הקטנה בת 23

האם אני יכולה לתרום שכ"ל של אחד הילדים שאצלכם? וכך אני אפריש מהמשכורת שלי - למרות שאחד התלמידים הוא אחיין שלי ? זה עדין נקרא להפריש ?

אם האשה הביאה דירה מלפני הנישואין, והיא מקבלת שכירות שוטפת במהלך הנישואין. על פי החוק, השכירות הזו, הינה פירות נכס נפרד, ולכן זה שייך לאותו צד שהביא את הנכס (אלא אם כן, הכסף נכנס לחשבון המשותף, שאז מה שנכנס לשיתוף, משותף). על פי ההלכה, זכאי הבעל לפירות נכסי מילוג. יוצא לכאורה שדמי השכירות השוטפת, במהלך הנישואין, אמורים לעבור לבעל. והינה, היא שמרה הכסף בחשבון שלה, וכעת עם הפירוד מבקשת מחצית זכויות שנצברו במהלך הנישואין כתוצאה מעבודה. האם הבעל זכאי לדרוש קיזוז? היינו שכל דמי השכירות, פירות נכסי מילוג, יועברו אליו? אחרת, מה יוצא, היא מקבלת הן מחצית זכויות על פי חוק, אך שומרת לעצמה את דמי השכירות… לכאורה, חוקית – אזרחית, זה מסתדר, כי השכירות הינה מנכס שלה מלפני הנישואין. אולם, יש כאן משהו בעייתי, יש לומר. זאת,מפני שהמצב החוקי יוצר לכאורה שוויון, אך מצד האמת אינו שוויוני: רכוש – מתחלק בשווה, על פי החוק, כאמור לעיל. מזונות – רק הבעל חייב, על פי החוק, המתבסס על פי הדין הדתי… אולם, אותו דין דתי גם קבע שהזכויות שצבר הבעל הינן שלו בלבד, וממילא האשה לא יכלה לקחת ממנו פנסיה, קופ”ג, קה”ש, חס

רציתי לדעת בבקשה האם מותר לי לפי ההלכה לקרוא ו 'להוריד' ספר קודש באינטרנט (או להיעזר במילון עיברי ארמי) שזכויות היוצרים עליו לא פגו מבלי לשלם ? (האם יש עניין של דינא דמלכותא דינא ?).

נדרתי סכום כסף בראש השנה לארגון יהדות כלשהוא ובמהלך השנה התברר לי לצערי שהארגון "אין תוכו כברו" ואני ממש לא רוצה לממש את הנדר לארגון הזה. האם בעצם אני יכול לעשות התרה לנדר הזה כי אם הייתי יודע בעת הנדר על מעללי הארגון לא הייתי נודר אפילו שקל אחד.

אני מעוניין לקנות באינטרנט מחשב בחו"ל לשלוח אותו לבית קרוב משפחתי והוא יביא לי את המוצר לארץ האם חלה עלי חובה לשלם מכס? בארץ קשה להשיגו, המחיר יקר יותר ואני מעדיף לקנות ישירות אצל היצרן קרוב משפחתי הוא לא ישראלי כנראה יעבור במכס ללא בעיה האם עלי לבוא למכס ולהצהיר על המחשב שקניתי דרכו ולשלם להם? איני מעוניין לגנוב את המדינה יש לי את הכסף לשלם ורוצה לעשות זאת בצורה ישרה.