שאלה • סיפור • תשובה | דרשה קצרה לשבת פרשת כי תשא

פרשת השבוע פותחת במצות מחצית השקל שה’ מצוה את עם ישראל במדבר לתת, ונתנו איש כופר נפשו לה’ בפקוד אותם.

על המלים ונתנו איש כופר נפשו אמרו בעלי המוסר כי כל אחד מעם ישראל יש לו את כופר נפשו, לכל אחד יש את המצוות שלו שמיוחדות לו, לכל אחד יש את המידות המיוחדות לו שאין לאף אחד אחר, ולכל אחד גם יש את מה שה’ נתן לו בעולם הזה, לכל אחד יש את כופר נפשו, את מה שמיועד לו בעולם.

אם בן אדם מנסה להיות מישהו אחר, במידות, במצוות, או ברווחיו והפסדיו הוא מפסיד בכפליים גם הוא לא יוכל לעולם להיות כמו השני, ויחד עם זאת הוא מפסיד להיות הוא עצמו. אם לשני יש טוב מסויים אל תתקנא בו כי לך יש את נחלתך ולשני יש את נחלתו.

מעשה מיוחד שמספר בעל הנודע ביהודה, כשהוא עצמו היה חלק מהמעשה הזה, שני חברים סוחרים שהיו נוסעים יחד לירידים שונים וקונים יחד כמות של סחורה על מנת להוזיל להם את העלויות, היו קונים יחד ומוכרים כל אחד בנפרד במקום אחר, קונים בזול ביריד ומוכרים ביוקר בערים שלהם וכך היו מרויחים.

פעם אחת כאשר יצאו מהיריד אמרו נחלק את הסחורה שקנינו שווה בשווה לפני שנלך לישון כדי שבבוקר נצא מיד לדרך, וכך עשו ישבו וחישבנו וחילקו את הסחורה לשתי עגלות כל אחד חלקו בעגלה שלו. אלא שבאמצע הלילה אחד הסוחרים פחז עליו יצרו ויהי בחצי הלילה קם הלז ממטתו והלך לעגלות, פנה לעגלה של חברו לקח ממנה חלק מהסחורה ושם על העגלה שלו, וחזר למטה כאילו לא היה דבר.

ויהי בבוקר אומר לו חברו הבה נצא לדרכנו, הם יוצאים לבחוץ לקחת את העגלות וחשכו עיניו, בלילה בחסות החשיכה הוא לא שם לב והיפך את העגלות, הוא לקח מהעגלה שלו ושם בעגלה של החבר שלו, כשהם יצאו לדרך אמר לחברו משהו מוזר לי אני חושב שהעגלה שלי קלה מידי, יכול להיות שיש אצלך משלי? אולי לא חישבנו נכון? והחבר דוחה אותו מיד חשבנו וחישבנו אתה מדמיין בא נמשיך בדרך. והוא בלחץ הוא יודע בודאות שיש מהסחורה שלו בעגלת חברו, ושוב הוא מעלה את הנושא ושוב חברו דוחה אותו.

ואז  הוא עצר את העגלה ואמר לחבר שלו אני חושב שיש אצלך יותר משלי, ואני תובע אותך לדין תורה! דין תורה?! על מה?! אומר לו בא נלך לבעל הנודע ביהודה שיעשה דין תורה בינינו על הסחורה.

הם מגיעים לדין תורה והחבר טוען שהם חילקו אבל כנראה שיש טעות או לא יודע מה קרה אבל זה לא חצי חצי, הנודע ביהודה שואל את החבר אתה מוכן להשבע שלא גנבת, כן! מוכן להשבע. וחילקנו שווה בשווה ללא ספק, הנודע ביהודה ראה שניכרים דברי אמת, ואמר להם אין לי יכולת לחלק שוב, לכו לשלום לדרככם כמו שבאתם.

הסוחר הגנב הרגיש מצוקה ורצה את הסחורה שלו, קם ואמר לנודע ביהודה את המעשה האמיתי, אני גנבתי משל עצמי ועכשיו אני זקוק לסחורה, אני מבקש סליחה אבל אני זקוק לסחורה. אמר לו הנודע ביהודה בחכמה רבה אני לא מאמין לך, אתה רוצה לגנוב מחברך ואתה ממציא סיפור, אמר לו הסוחר אני מוכן להשבע שכך היה. ענהו הנודע ביהודה אתה מוכן לבא ולהשבע ולספר את הסיפור הזה בבית הכנסת לעיני כולם? אמר לו הסוחר לא, עד כאן, אני מתבייש!

אמר לו הנודע ביהודה תלמד ותשכיל דבר אחד בכל החיים כל הגוזל משל עצמו הוא גוזל!

כך גם אנחנו, אל ננסה לקחת דברים משל אחרים כזה לא שלנו כי ההפסד הוא רק שלנו לכל אחד ה’ נתן את הניסיונות ואת המידות שלו ואיתם הוא צריך לגדול ולעשות רצון ה’.

הוספת תגובה