- דף הבית
- הרב אריאל צברי
הרב אריאל צברי
שיעורי וידאו ( 35 שיעורים)
מאמרים (0 מאמרים)
שאל את הרב (34 שאלות)
שבות דשבות ע"י ישראל בשבת
אין ראוי להקל בזה. עיין במשנ"ב בהוצאת הישיבה בהערות שבסוף הספר (עמ' לט'). הדלקת מזגן היא דרבנן ברוב ככל המזגנים שלנו שאין בהם נורה עם חוט להט.
פירוש המילה "בדיל" הכוונה "בזכות" דהיינו שאנו אומרים שבקשתנו תתקבל "בזכות ויעבור " שנאמר מיד
כך דרך התנאים לכתוב בלשון "חלקים" אפילו שאפשר לטעות בלשון השבועה וכך גם ראינו בתחלת המשנה שלשוןהשבועה אינו בדוק כלשון המשנה "שאין לי בהפחות מחציה"
בירור כוונת הרבנים בשיעור עיון באתר
אופן אמירת "נתן לנו, בחר בנו" בברכות התורה
2. פירוש המלה סילוק הוא עליה. כשאומרים לאדם "הסתלק מכאן" פירושו עלה מכאן, כלומר לך מכאן. הביטוי הזה נשמע לא מנומס כי זה לא יפה לגרש אדם בצורה מפורשת, ואין הבדל אם אומרים כך בלשון סילוק או שאומרים לו לך מכאן, גם זה לא מנומס, אם כן אי הנימוס אינו בגלל שאומרים לשון סילוק, אלא בגלל שאומרים את זה ישירות. לכן אין שום בעיה לומר על אדם שנפטר "הסתלק" מאיתנו, שפירושו עלה מאיתנו לעולם האמת.
ואם רוב העוברים ושבים באותו מקום הם גויים מותר לקחתם בכל ענין (כמבואר שם סימן רנ"ט סעיף ג').
ולגבי שאר השאלות:
א. צריך להכריז בשאר המקרים אע"פ שמסתבר שאין דורש, אלא א"כ מסתבר שנתייאשו הבעלים, אם האבידה היא מדברים שמרגישים בנפילתם. שהרי לא מצינו בפוסקים שהתירו לקחת המציאה לעצמו אלא ביאוש. והוא הדין להכרזה.
ב. דין שוה פרוטה נכון להיום כבזמן התלמוד. ואינו מדין יאוש, אלא נלמד מהפסוק אשר תאבד כדאיתא בגמרא (בבא מציעא דף כז ע"א).
ג. סימן הוא דבר המיוחד לאותו חפץ, ובדרך כלל רק בעליו יודעים ממנו. אם אותו מוצר מיוצר לאלפים ע"י מפעלים, אין אמירת החברה המייצרת נחשבת לסימן מובהק שעל פיו אפשר להשיב אבידה. ועיין בדברי המגיד משנה בפרק י"ג מהלכות גזילה ואבידה הלכה ג'. ויש ראיה לנדון שלך מהגמרא (שם ע"ב). ואכמ"ל.
הוזמן לשבת חתן ושבת ברית מה עדיף?
2. במשנה ברורה (סימן שלט סעיף קטן ח) כתב לאסור למחוא כפיים אף בשמחת חתן וכלה. וכן משמע בבית יוסף בסימן הנ"ל בשם מהרי"ק אולם אם מוחא כפיים בגב ידו מותר.
3. לצורך חתן מותר שנחשב כאדם חשוב, ולצורך ברית אסור, אלא אם כן יכינו לספר תורה מבעוד יום ארון ותיבה ועל כל פנים חייבים לקחת ספר תורה בליווי עשרה אנשים, כמבואר כל זאת בשו"ת יביע אומר (חלק ט סימן טו).
הם נחשבים לשלם אם יפרידם, ויבצע מהצד שלא נדבק לשני. כן כתב בספר חזון עובדיה שבת ב' (עמוד קעו).
הנה הריטב"א (שם) תירץ לקושיא הראשונה של התוס' שהסיפא של הברייתא שכתוב בה ואם אין לו אלא כוס אחד, אינה חוזרת על הרישא, ומילי מילי קתני ע"ש. ולקושיא השניה של התוס' ראיתי שתירץ המהדיר לתוס' ר"י לברכות (נא:) שאפשר שרבינו ניסים לא גרס ש"מ טעם מבדיל כמו שנראה בחידושיו של רבינו ניסים שם שלא גרס כאן ש"מ מהך מתני' תמני אלא גרס ש"מ מהך מתנ' חמש.