הרב אריאל צברי

באמת הוא נשבע שיש לו בטלית שלושה רבעים. ומה שכתוב במשנה שלושה חלקים, הוא קיצור כלשון התנאים.

1. צריך לומר בברכות התורה נתן ובחר במלעיל. כיון שאחר המלה נתן נמצאת המילה לנו, ואחר המלה בחר נמצאת המלה בנו, שהם מלים קטנות ומלעיל, לכן המלה שלפניהם גם נקראת במלעיל.
2. פירוש המלה סילוק הוא עליה. כשאומרים לאדם "הסתלק מכאן" פירושו עלה מכאן, כלומר לך מכאן. הביטוי הזה נשמע לא מנומס כי זה לא יפה לגרש אדם בצורה מפורשת, ואין הבדל אם אומרים כך בלשון סילוק או שאומרים לו לך מכאן, גם זה לא מנומס, אם כן אי הנימוס אינו בגלל שאומרים לשון סילוק, אלא בגלל שאומרים את זה ישירות. לכן אין שום בעיה לומר על אדם שנפטר "הסתלק" מאיתנו, שפירושו עלה מאיתנו לעולם האמת.

ההלכה היא: אם הם היו מונחים באמצע הרחוב הרי הם שלך, כיון שודאי נפלו מבעליהם והרגישו בנפיחלתם לאחר זמן ונתייאשו מאחר ואין בהם סימן. אבל אם היו מונחים בצדדי הרחוב, אם נראה שנפלו הם שלך, ואם יש ספק כל שהוא לומר שהונחו, כגון שהיו מסודרים ומונחים יפה אסור לגעת בהם, ואם כבר נטלת אותם הם שלך, כי מן הסתם כבר נתייאשו הבעלים, כמבואר בשלחן ערוך חושן משפט (סימן ר"ס סעיפים ט-י).
ואם רוב העוברים ושבים באותו מקום הם גויים מותר לקחתם בכל ענין (כמבואר שם סימן רנ"ט סעיף ג').
ולגבי שאר השאלות:
א. צריך להכריז בשאר המקרים אע"פ שמסתבר שאין דורש, אלא א"כ מסתבר שנתייאשו הבעלים, אם האבידה היא מדברים שמרגישים בנפילתם. שהרי לא מצינו בפוסקים שהתירו לקחת המציאה לעצמו אלא ביאוש. והוא הדין להכרזה.
ב. דין שוה פרוטה נכון להיום כבזמן התלמוד. ואינו מדין יאוש, אלא נלמד מהפסוק אשר תאבד כדאיתא בגמרא (בבא מציעא דף כז ע"א).
ג. סימן הוא דבר המיוחד לאותו חפץ, ובדרך כלל רק בעליו יודעים ממנו. אם אותו מוצר מיוצר לאלפים ע"י מפעלים, אין אמירת החברה המייצרת נחשבת לסימן מובהק שעל פיו אפשר להשיב אבידה. ועיין בדברי המגיד משנה בפרק י"ג מהלכות גזילה ואבידה הלכה ג'. ויש ראיה לנדון שלך מהגמרא (שם ע"ב). ואכמ"ל.

מה שכתב הרב דקדוקי שי שאין הטעמת המילה מלעיל אלא געיא הוא נכון. אמנם במקרה של מקף ונסוג אחור קוראים את המילה מלעיל כי אם לא היה מקף היינו קוראים מלעיל ובתוספת המקף נוספה הגעיא.

1. נראה שיש להעדיף ללכת לשבת חתן משום שזוכה לשמח חתן וכלה. וגם לפעמים יזדמן שיברך שבע ברכות או חלקם ובפרט אם בזכותו יושלמו עשרה או שהוא פנים חדשות.
2. במשנה ברורה (סימן שלט סעיף קטן ח) כתב לאסור למחוא כפיים אף בשמחת חתן וכלה. וכן משמע בבית יוסף בסימן הנ"ל בשם מהרי"ק אולם אם מוחא כפיים בגב ידו מותר.
3. לצורך חתן מותר שנחשב כאדם חשוב, ולצורך ברית אסור, אלא אם כן יכינו לספר תורה מבעוד יום ארון ותיבה ועל כל פנים חייבים לקחת ספר תורה בליווי עשרה אנשים, כמבואר כל זאת בשו"ת יביע אומר (חלק ט סימן טו).