Menu

הלכה

שאל את הרב

שאלה של עסק ומס

למיטב ידיעתי אין בזה שום בעיה חוקית
כלומר לפי החוק מותר לעסק להעסיק עובדים בחינם !
ולכן לפי החוק אין איסור שאתה תעבוד אצל העסק של אשתך בחינם !
(כמו כן מותר לך להעסיק את אשתך בתשלום גבוה במיוחד בלי פורפורציה ולמרות שאין לה שום הכשרה בנושא…. והיא תקבל על כך נקודות זיכוי והטבות מס מפליגות והכל בחסות החוק ! ואל תדאג לאנשי המשפט בישראל , כשהם יצרו את החוק הם גם דאגו לחורים שדרכם הם יוכלו לשדוד את המדינה והכל חוקי לחלוטין ! )

ברכת האוקיינוס

נראה לי שעדיין לא יצא מגדר ספק. אבל גם אם נאמר כן מסתבר שעל ים האוקיינוס ג”כ מברכים שעשה את הים הגדול, שגם הוא ודאי בגדר ים הגדול. וסייעתא לדבר דברי רבנו יונה שהובאו שם בסוף התשובה שאפילו על ים כנרת וים המלח מברכים שעשה את הים הגדול.
ובדרך אגב, לגבי השאלה הקודמת שלכם, באמת יש מקום להבין שדעת מרן ראש הישיבה שליט”א לתפוס להלכה כדעת מרן כי כתב בזה”ל: ואה”נ שלענין דינא אפשר לקיים הוראת מרן. אך לא נראה שכוונתו לתפוס כן להלכה, אלא הכוונה שאף שדברי הרא”ש אינם מייסעים אותו, מ”מ לקושטא יש ליישב, וכמו שכתבתי בתשובה הקודמת.

בעניין קריאה בתורה

התלשא היא לא מוקדמת במילה, אלא תמיד המיקום של התלשא הוא בצד ימין של המילה, ולכן מה שעושים הקוראים את השני גרשין והתלשא באותו מקום, נראה שהם צודקים. וכן המנהג בישיבת כסא רחמים.
אולי לא הבנתי כל מה שכתבתם אבל נ”ל שעניתי על השאלה.

׳לדוד אליך ה נפשי אשא׳

אין נפילת אפים בלילה, כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סי’ קל”א ס”ג), ולכן אם ערבית מסתיימת אחרי צאת הכוכבים אי אפשר לעשות לדוד אליך לא לפני עלינו לשבח ולא אחרי.

ולענין נפילת אפים בבין השמשות, כתב מרן הגרע”י זצ”ל בשו”ת יחוה דעת (ח”ו סי’ ז’) להקל. ובתונס נוהגים לעשות רק וידוי וי”ג מידות בלא נפילת אפים. ומכל מקום אחרי ערבית לא פשוט לעשות כן אף אם היא מסתיימת לפני צאת הכוכבים בתוך בין השמשות, כי אחרי שכבר נחשב לילה אולי לא מתאים לעשות נפילת אפים, (וידוע שהאיסור לעשות נפילת אפים בלילה הוא לפי הקבלה), ושב ואל תעשה עדיף.

לענין קימה לרב בשעת נפילת אפים, צריך לקום, ואף שיש ענין לעשות נפילת אפים מיושב כמו שפסק מרן (סי’ קל”א ס”ב), מ”מ מבואר שם באחרונים שאם יש צורך אפשר להקל, וק”ו לצורך חובת קימה לפני תלמיד חכם.

אזכרת 12 חודש

נראה שכוונתכם לשאול אם לעשות את האזכרה בכ”ד אדר ב’ או בכ”ד ניסן, ובכן יש בזה מחלוקת, לדעת מרן הגרע”י זצ”ל ועוד האזכרה העיקרית היא בי”ג חודש דהיינו כ”ד ניסן, ולדעת מרן ראש הישיבה שיבדל לחיים טובים העיקר הוא הי”ב חודש דהיינו כ”ד אדר ב’, וכן מנהג ג’רבא (עיין בכל זה בשו”ת ים של שלמה יו”ד סי’ נ”ג), וכדאי לעשות אזכרה בשניהם.
אם לא הבנתי את כוונת השאלה תוכלו לשלוח שוב.

תענית ביום אזכרה להורה

אין חובה לצום לא לגברים ולא לנשים, זה מנהג טוב, וגם נשים כדאי שתעשינה אותו. וכן מבואר בחזון עובדיה (אבילות ח”ג עמ’ רכ”א בהערה) שגם נשים צמות ביארצייט.
ולגבי לקבל צום במנחה, צריך לקבל, אא”כ צמה כל שנה שאז אין חיוב כמבואר בהוראה ברורה (סוף סי’ תי”ב).

מאמרים

שו”ת בהלכות דרך ארץ בסעודה, אכילה ברחוב, נתינת אוכל למי שלא מברך

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

שאלה • סיפור • תשובה | דרשה קצרה לשבת פרשת שמיני

פרשת שמיני מתאפיינת כידוע בהלכות טומאה וטהרה של

לקריאה

שאלה • סיפור • תשובה | דרשה קצרה לשבת פרשת ויקרא

פרשת השבוע וחומש ויקרא פותחים בפסוקים “ויקרא אל

לקריאה
הצג עוד פריטים
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן