מרן ראש הישיבה

ימסור להם, ויגיד להם שנכון שיצאו בשעת התזמורת או ישמשו כמלצרים (יתכן לתת להם חדר צדדי לאכול שם). ואם לא ישמעו – העוון עליהם.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1113).}

אם היא אשה חזקה בנפשה – שתתוודה, ואדרבא תאריך ימים ושנים טובות.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1112).}

כל זמן שקוראים לו ועונה, עדיין נחשב תקון כרת.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1112).}

לא נשתנה הדין. גם בימינו יש להלוות בעדים או לקחת פתק בכתב יד – אלא אם כן מוכן המלוה למחול על ההלוואה.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1106).}

כן.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1106).}

אין בזה ענין.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1106).}

לקנות לכתחילה לא לקנות, לקרוא אפשר.

(מרן שליט”א ענה את התשובה בעל פה)

אם הכיתה אוכלים בה וישנים בה, הו”ל כבית רבנן. ואם אינה עשויה רק ללימוד גרידא – אין להסתפר.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1106).}

צריך זהירות רבה. מצד אחד הוא דייקן מאד (גם הגאון ר’ יוסף חיים ז”ל מזכירו בפתיחה לספרו עוד יוסף חי דרושים, בשם החכם שד”ל), ומצד שני מגיה בתנ”ך כרצונו (ואפילו על תבל יתם, כרום כבוד ה’ ממקומו, ועוד) וכופר בקבלת חז”ל בדין מעשר עני, ומתגלח בתער, ועוד. היה בידי ספרו פניני שד”ל (מכתבים) לשבוע ימים, ואור וחשך משמשים אצלו בערבוביא.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1106).}

מותר לומר רק “לדוגמא” אני נשבע כך וכך, ולא יזכיר שם שמים.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1105).}