הרב לירן ישי

פלא בעיניי שבהתכתבות הזאת הוזכר שו"ת תפלה למשה ח"ב (בתשובה הראשונה) שהתיר להכשיר תנור לפסח, וגם הוזכר הוראה ברורה על תערובות, ולא הוזכר שבנ"ל כתוב שהגרמה"ל זצ"ל בשיעור מוקלט אמר שא"א לנקות תנור. המחברים כתבו שאינם יודעים מה קדם למה, ולע"ד פשוט שהאיסור הוא משנה אחרונה, כי הוא הנכון מצד המציאות שתמיד נשאר שומן על התנור והגישה לכל חלקי התנור לצורך ניקויו מצומצמת מאד ותמיד יישאר לכלוך בעין (וגם בין המתירים יש אומרים שחייבים להחליף גומיות). ועוד סימן לדבר שזו משנה אחרונה, שכידוע נמשך רבות אחר פסקי הגרע"י זצ"ל, וכשחלק עליו זה אחר עיון רב. רק אם יש פירוליזה אין מחלוקת שניתן להכשיר.

האם מותר לשתות משקאות בלי הכשר בחוץ לארץ, אבל יש את אותו המתכון גם בארץ. ויש להם להם את ההכשר בארץ.(לאותו המשקה בדיוק.) הרב עובדיה אומר שכול משקה מותר לשתות חוץ ממיץ ענבים כי זה נסך.למרות שהוא מתיר, הרב לנדא אומר (בעל הכשרות של קוקה קולה.) שקולה בחוץ לארץ בעייתי מאוד! וזה סותר את הרב עובדיה אז מה התשובה?

ליבון התשובה לסעיף ג. אם יש בבית מצלמות אבטחה (גלויות) שילדי החולה צופים בהן מדי פעם, האם יש תוספת תועלת בהן כשהעובד לבד עם האב בבית?

גרגירי קוסקוס שספגו את אדי המרק הבשרי, האם לאחר אכילתם ללא מרק, צריך להמתין באכילת בשר?

יש לי ארון מעל הגז ובתוכו בין היתר יש כלים חד פעמי, כשאני מבשלת הכלים מתחממים מהאדים. האם הכלים נהפכים לבשרי (או חלבי) ויש בעיה להשתמש בהם? ואם הם בשקית ועדיין מתחממים מהבישול - יש הבדל?

שלום! הרתחתי ביצים בסיר וכשהמים היו רותחים נכנס לתוכו פרפר ומת שם. מה דין הכלי? ומה דין הביצים?

לפי מה שהרב כתב נט בר נט זהו תבשיל סתמי שהתבשל יחד עם בשר ממש והדין עמו שמרן מתיר וכו׳ אך אשמח להבין ממעל״כ מהיכן הסבר זה? והא עניין תבשיל הובא במק״א נ״ל צה- צו , במחלוקת הרמ״א ומרן האם נחשב כחלק מהבשר וע״ז כתב הגרע״י בחילוק בין בשר כחוש לשמן וכו׳ אך נט בר נט היינו שהתבשל *בקדירה* שנתבשלו בה ב״י בשר אתה לא בו זמנית ולפי זה מובן כל המחלוקת האם אסרו לכתחילה או בדיעבד והש״ך על הב״י שאוסר מלכתחילה בב״י ואיזו חילוק יש באם התבשלו יחד

דעת מרן הגרע"י זצ"ל ביחו"ד ח"ה סי' נד וכן ביבי"א ח"ט סי' קח, שאפשר להקל בבישולי גויים בבתי מלון ובמסעדות בבעלות יהודי אם המשגיח כשרות מדליק את האש בלבד מחמת ס"ס. ספק הדלקת האש מועיל לבישולי גויים ואת"ל שלא שמא בבתי ישראל אין בישולי גויים ולמרות שהב"י לא קיבל את שתי הדעות הנ"ל ודחאם כאשר שניהם מגיעים ביחד הוי ס"ס נגד מרן שלא דיבר בכהאי גוונא ומותר. הואיל ומרן הגרע"י די דעה יחידאה בנושא זה שהרי הוא מקל נגד מרן, רציתי לשאול מהי דעתו של מרן רה"י ושל הגר"מ הלוי אם דיברו בנושא זה? האם ידוע לכת"ר עוד רבנים גדולים שהתירו כי הגר"מ אליהו והגרב"צ אבא שאול החמירו בנידון זה?