הרב שלמה מועלם

שלום. גם אני סופר, ומסתפק מה לעשות. לצערי לא עלה בידי להשיג קונטריסים הנ"ל. האם כבודו יוכל לסכם בקיצור בבקשה עיקר תענותיו וראיותיו נגד ה"דיו לנצח"? קראתי מה שכתבו "דיו לנצח" ולכאורה זה נראה אמיתי. הרי הקישור: http://dio-lanetzach.blogspot.com/2011/12/blog-post.html?m=1 אחרי זה, במה מה שכתבו אינו נכון? האם כן דעת מרן רה"י שליט"א? תודה רבה, ויהי שכרך כפול מן השמים.

מה רמת הכשרות של 'קולמוס קרמי'?

בס"ד לכבוד מורנו הגר"ש מועלם, בעל היריעות שלמה, שלום רב לאוהבי תורתך. הנה הביא כבודו בספרו יריעות שלמה כרך ג' עמ' א [ציור 1], יו"ד האל"ף המשוך בשוה פסול. וביאר שם בהע' 2, משום שנפסדה צורת האל"ף. ובעמ' ח-ט, כתב, דאף שהולך ומתמעט פסול [ציור 1 בעמ' ט], כיון שלא ניכר מה הראש ומה הרגל. על פי יסוד זה, שהיכר ראש ורגל הוא לעיכובא, מאוד נתקשתי להבין דבריו בעמ' כב [ציור 3], ראש ללא רגל, וכתב שם אע"פ שאין לה ראש ורגל, כשר, דמ"מ צורת אל"ף עליה, ושאין לפסול משום "חסרון איבר". וביאר שם בהערה 26, דחסרון הרגל אינו מעכב היות וצורתה עליה. ונסתבכתי הרבה, אם כן מדוע כבודו פסל האל"ף בעמ' ט ציור 1, הרי צורתה עליה, ניכר היטב הראש, וחסרון הרגל אינו מעכב. יש לציין שאני סופר סת"ם, ובימים כתיקונם מלמד תינוקות תשב"ר כיתה א'. הראתי אל"ף זו (עמ' ט ציור 1) מתוך ספרו, לכמה מתלמידי העונים לגדר תינוק דלחו"ט, וכולם ללא יוצא מן הכלל קראוה אל"ף ללא שום היסוס. 

שלום לרב שלמה מועלם שליט"א. נוצר לי מצב בפרשיות תפילין ראש שהיו מגולגלים לא יותר משבועיים. וכתבתי בדיו נהרי ופתחתי אותם ונוצר מצב של החתמה מאחורי הקלף העליון {כלומר ש-שמע שכב מתחת ל-והיה} בצבע צהוב. השאלה: מה דין הפרשיות פסולות או לא? ואם לא. האם צריך לחשוש שבזמן הקרוב-רחוק יש סיכוי כל שהוא שהכתב עצמו יהפך לצבע אחר שיפסול אותם? 

א. האם יש עדיפות לגזור את הגליון הריק בתחילת המזוזה כדי שלא יתכסה שם ש-ד-י או שאין קפידא ב. האם יש חובה בפרשיות של התפילין לכתוב מינימום פרשה אחת ברצף בלי הפסקה , או שאפשר להפסיק באמצע פרשה

מה הדין לגבי פיטום הקטורת וכן למנצח בצורת מנורה . האם צריך לקדש את השם ומה הדין כשלא קידש ?

האם כיום גם המהדרים נוהגים לכתוב בקולמוס פלסטיק או שמא קולמוס נוצה כרגיל?

מה לעשות בשבת במזוזה שנפלה עם נרתיקה ,ומדובר שהמזוזה עדיין בתוך הנרתיק ומתכוון לקובעה לאחר השבת? האם יש למזוזה דין מוקצה כדין כל האביזרים שעומדים להתחבר לקרקע וכפי שפסק בספר לוח המוקצה עמ׳ כ״ג הערה 114, או שיש להתיר להרימה שהרי יש קדושה על המזוזה הקבועה בבית ואינה בטלה לבית להחשב כחלק מהבית, וגם שחוששים דוקא בדבר שהופך להיות חלק מהקיר כמו חלון ודלת של בית, אבל לא בדבר שמדביקים וניתן להוצאה וכפי שמשמע מקובץ אז נדברו חלק ח סימן לח?