הרב רזיאל כהן

אין לי שום ספק שמדקרות החרב שציינת בשאלתך, הן הן מדקרות חרבו של היצר הרע, הוא היצה”ר הוא השטן והוא מלאך המות, אשר צר לו בלימודיך הטובים, ולכן מנסה בתרמית להרפות אותך מלימודך ע”י העצבות והדכדוך, ולהוציאך קרח מכאן ומכאן ח”ו.

– אבל לא תאבה לו ולא תשמע אליו! וכי יש בן אנוש שיכול לומר מה עדיף לפני הקב”ה, האם לימוד בעיון היטב, או לימוד שטחי ומרומה של כל הש”ס?! וכל החשבונות הרבים על הלימוד העתיד במתיבתא דרקיעא אל תחוש להם כלל ועיקר, ובהדי כבשי דרחמנא למה לך?

אנא חוס על נפשך, והמשך בלימודיך בהתמדה ובעיון כפי שהורגלת, במקום ובאופן שלבך חפץ, שכך הוא רצון ה’ יתברך. ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך, מנה אחת אפיים. והלואי ירבו כמותך בישראל.

נראה שמותר להשתמש במטפחות אלו לספר תורה, ולברך מתוכן את הברכות, וכפי כוונת המייצרים. [ודברי הרמב”ם בתשובה (מהדו’ בלאו סי’ רס”ח) שאסר לרקום פסוקים על טלית, אינם שייכים בנדון זה. וכמובן].

לגבי השאלה האם מותר לכתחילה לייצר ולמכור אותן – הנה אם היה חשש שיגיעו המטפחות לידי אנשים שלא ינהגו בהן את הכבוד הראוי, יש בזה איסור. אבל ככל הנראה, הואיל ומפורסם שהן מטפחות של ס”ת, ואין מוכרין אותן אלא לצורך זה, ואפילו דלת העם נזהרים בתשמישי הס”ת לנהוג בהן כבוד, לכן למעשה לא קיים חשש זה.

מדבריך נראה שאם אינו צריך להשתמש במים אלא פעם אחת, ברור שיש לתת העדפה ליונקרס. אבל לעניות דעתי הדברים אינם פשוטים כ”כ, וצריך לשים לב לארבע נקודות:

גם ביונקרס יש חשש לבונה ולמבשל, שהרי:

א) שמעתי שיש דגמים של יונקרס שיש בהם ג”כ סגירת מעגל חשמלי [וצריך עוד בירור].

ב) המים ביונקרס מסוגלים להגיע ל-60 מעלות צלזיוס, שהם שיעור יד סולדת בו לרוב השיטות (עכ”פ לחומרא).

ומאידך:

ג) בהפעלת גוף חימום חשמלי, יש דעות חשובות שאין הבערה מן התורה (ע’ במנוח”א ח”א פרק כ”ד הערה 11), בפרט אם אינו מתאדם ומתלהט שבזה לכל הדעות אין מבעיר [ואיני יודע מה המצב בגוף חימום שבבוילר]. משא”כ ביונקרס שהיא אש גמורה לכולי עלמא.

ד) בגוף חימום חשמלי הרב אור לציון (ח”ב עמ’ ר”ס) מצדד שאין בו איסור בישול מן התורה.

ואין לי הכרעה ברורה בזה, רק דעתי נוטה שבוילר חשמלי עדיף (מהטעמים שהזכרתי באות ב’ ג’, ושאר הטענות הם צירופים בעלמא), ובפרט אם צריך להשתמש במים כמה פעמים במשך השבת.

כמובן כל זה באופן שהזמן אינו בהול, ויכול לשקול במה רוצה להשתמש.

איני יודע לומר את השיעור המותר במספרי המכונה, וגם ייתכן שיש שינוי בין דגמי המכונות.

העיקר הוא, שאם משאיר לפחות 3 מילימטר מהשער (ולחומרא -5 מ”מ), מותר, כמבואר בהוראה ברורה יו”ד רס”י קפ”ב.

הלטאה אינה מקללת, ואין שום איסור בהריגתה אם היא מזיקה ומפריעה, כפי שמותר להרוג נמלים ויתושים.

“לפני עור” נראה שאין בזה, אבל צריך לשאול את הרבנים שם על מי הם ממליצים, ולעשות כהוראתם.

כפי שציינתי בתשובתי הקודמת – איני יודע לומר בהחלט.

לאחרונה שמעתי ברדיו מהרב בוטבול (בשם הרב מחפוד) שאם מדובר על טבק ללא טעמים – מותר, ואם מדובר על טבק בטעמים – צריך כשרות.

בנוגע לגלצירין שציינתי בתשובה הקודמת שהמיקל בו יש לו על מה לסמוך, כעת חוזרני בי, כי ראיתי אח”כ שיש סוג של גלצירין המופק מן החי באופן שלא נפסל כלל מאכילת כלב בתהליך ייצורו, וזה אין מי שמתיר. ולכן גם לימות השנה צריך כשרות על זה.

מן הסתם עם דרישת הציבור להכשר על מוצרים אלו, יעשו היצרנים משהו בענין. והלואי שיהיה זה בקרוב.

ייתכן שאתה צודק, אבל לצערי אין לי ידיעה מקיפה בספרי האחרונים הללו, לומר שזו שיטתו של זה וזו שיטתו של זה. ומה גם שאיני מוצא פסול ב”המצאת” סברות שלא נזכרו בגמרא, כל זמן שהן סברות בריאות וטובות. וכי השכל שלנו הוא גולם גמור?

חבל שאתה ממהר לכתוב בתקיפות: “זה אינו”, בשעה שאפילו לא טרחת לפתוח את הספר המצויין בהערה שם.

ולגופו של ענין, אכן בחזון עובדיה כתב להחמיר בזה, אך כשנשאל למעשה התיר, ואמר שבספרו הוא רק העתיק דברי הרמ”א כמות שהם. וזה הובא בשמו בספר מעין אומר.

זה אמנם נשמע קצת מוזר, ומי שירצה להתווכח יגיד שאין לסמוך על מעיין אומר וכו’. אבל הדברים נראים אותנטיים מאד. ומי שיעיין בסוגיא יראה שכך עיקר הדין לספרדים (וגם לאשכנזים לא פשוט להחמיר, לולא דברי הרמ”א). וכמו שהארכתי בזה בס”ד במחקרי ארץ ח”א סי’ מ”ד (נמצא באוצר החכמה, ומסתמא גם בחנות הספרים של הישיבה).

• א. אם הזדרזו לצלות את הכבד בתוך 72 שעות לשחיטה, מותר לבשלו אחר הצליה, וכפי שנתבאר בתשובה הקודמת.
• ב. אבל אם הכבד שהה 72 שעות בין השחיטה לצליה, אסור לבשלו אחר הצליה (מפני שבפרק זמן זה הדם שבתוכו מתקשה, ואינו יוצא לגמרי ע”י הצליה). וגם אם במשך אותו זמן שהה הכבד בקירור זה לא יעזור.
• ג. אולם אם בתוך אותם 72 שעות הוכנס הכבד למקפיא, ההקפאה שומרת עליו במצב סטטי, ולכן אין מחשבים את הזמן ששוהה בהקפאה כדי לאוסרו בבישול. ולדוגמא אם אחר 24 מהשחיטה הכניסו את הכבד להקפאה (אפילו למשך חצי שנה), הזמן שהכבד שוהה בהקפאה אינו אוסרו, ולכן אחר ההפשרה יש לכבד זה אורכה של עוד 48 שעות (דהיינו 72 שעות במצטבר) עד שייאסר לבישול. וכל שמיהרו לצלותו בתוך 48 שעות להפשרה, מותר לבשלו אחרי הצליה.