האם מותר לחתן לרקוד עם הכלה אחרי החופה בעזרת נשים כאשר לא עושים חדר יחוד?

האם השם אימרי טוב לבן? שמעתי שהיו כאלה שנתנו את השם אימרי והוסיפו שם אמצעי. האם זה שם שצריך חיזוק? תודה

שם זה מוזכר בתנ"ך בדברי הימים (א' ט') מבני יהודה שעלו מן הגולה בזמן בית שני [אמרי בלי יו"ד אחר האל"ף] 

אין לו משמעות מיוחדת, ומ"מ אם רוצים לקרוא בו רשאים. והרוצים להוסיף שם בעל משמעות טובה וחזקה - עדיף. כגון אמרי-מאיר אותן אותיות וששמו יאיר ויזרח

האם יש הבדל בהגייה של המילה לו למילה לא, כשהן באות באמצע משפט בטעם מאריך? אני שואל כי אם לא מושכים את המילה לו, היא נשמעת כ-לא [שלילה]?

אין הבדל בהגיה. ומה שטענתם שאם לא מאריכים נשמע בלא, לא הבנתי, אם תוכלו לתת דוגמא.

 אני ואישתי מצפים לבן בכור, חשוב לנו לבחור לו שם טוב. אבל גם חשוב לנו לאהוב ולהתחבר לשם. השמות שאנחנו אוהבים הם ריי , ו- רוי. האם אפשר לקרוא בשמות אלה? ואם לא האם אפשר להוסיף שם. כמו רוי דביר. שמענו ש- ריי הוא אחד מ72 צירופי אותיות של הקדוש ברוך הוא. ושהפירוש הוא -רחמיך יקדמוני יום.

מחילה על העיכוב בתשובה ולעיקר השאלה כפי הנלע"ד

הנה לקרוא שם רוי הוא שם חדש מאד ואינו רגיל כלל, וגם אין בו משמעות ממש. ומלבד כ"ז נראה לי שאינו כדאי כי הוא בגמטריה "גבורה" ולא כדאי, ולכן גם לקרוא לו בשני שמות "רוי דביר" - לא טוב. כי גם דביר הוא גמטריה גבורה ושתי גבורות יחד לא נכון.

ואף שם אריה הוא ג' הנ"ל מ"מ ממותק הוא, אבל שם בלא משמעות ממש וגם בזה, לענ"ד לא טוב.

ולגבי שם ריי - נכון שהוא אחד משות ע"ב היוצאים מפסוקים ויסע, ויבא, ויט, כנודע, מ"מ וכי אנו קוראים שמות בני אדם ע"ש אחד משמות הקודש. ולא שמענו כן מעולם ולגבי הר"ת יש הרבה ר"ת להרבה שמות ואינו מספיק 

ולכן נלע"ד כדאי לחשוב על שם אחר ובלא"ה בעזהי"ת יהיו עוד ילדים ותצטרכו לחפש עוד שמות ולכן לא כדאי להיות תפוסים בשמות כעין אלו דוקא.

ואפשר לחשוב על שם כגון רועי או אלרועי ואפשאר גם רוה או שמות אחרים לגמרי שיש בהם גם משמעות טובה וגם יפים וה' יהיה בעזרכם.

בס"ד שלום לרב. למה באביי מסדר וכו'..,כתוב הטבת שתי נרות והטבת חמש נרות? היה צריך להיות שני נרות וחמישה נרות. תודה רבה.

נר הוא משמש גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, כמ"ש התוס' בקידושין דף ב' ע"ב ד"ה קשו.

ידועה ההלכה שאי אמירת תחנון בשבעה דווקא אם מתפללים בבית האבל אבל אם האבל מגיע לבית הכנסת רק האבל לא אומר אבל השאר אומרים... בשכונתינו יושב חבר שבעה אבל לא עושה תפילות והספדים בביתו אלא בבית כנסת קטן סמוך לביתו. והביהכנ״ס הזה מתקיים בו תפילות מנחה וערבית אבל לא שחרית. אבל בעקבות השבעה מתפללים גם שחרית עד סוף השבעה, השאלה נשאלת האם באופן כזה אומרים תחנון או לא. כי זה לא דומה שהאבל מגיע לבית הכנסת כי כל התפילה שמתקיימת רק בגלל האבל ? ואם לא אומרים, מה הדין לגבי מנחה וערבית שאמנם התפללו כל הזמן אבל ההספדים מתקיימים שם בין מנחה לערבית אם האבל  מתפלל בבית הכנסת יאמרו שם וידוי ונפילת אפים, ורק בליל השבעה כשמתפלל בבית הכנסת מנחה וערבית ועושים שם את האזכרה, ולכבודו באים רוב עם, לא יאמרו וידוי ונפילת אפים במנחה (חזו"ע אבלות ח"ג עמ' י"ד והלאה ושכן הורה באזכרת הג"ר שלמה מאזוז זצ"ל והסכימו עמו רבני ג'רבא שבנתיבות, וכן הורה הגאון הנאמ"ן) 
ולכן גם בנ"ד שאף שאין זה באזכרת השבעה, מ"מ כיון שעיקר הבאים לשם הוא לכבוד הנפטר, ולכן עושים שם הספדים בין מנחה וערבית, לא יאמרו תחנון וכ"ש בתפלת שחרית שהמנין מתקיים שם אך ורק לכבוד הנפטר שלא יאמרו שם תחנון. 

יש לי ילדה בת חודשיים קראתי לה תהל בבית כנסת יום למחרת היצטערתי על השם ומאז לא קראנו לה כך וגם לא בת"ז אני רוצה א ת השם אביה האם מתאים והאם מוסיפים או משנים

השם "תהל" הוא שם טוב מלשון אור, וכמו שם בן "יאיר", וכיון שכבר נתתם שם זה והוא בעל משמעות טובה, לא כדאי לשנותו. וידוע שאמר רבנו האר"י ז"ל כי הקב"ה שם בפי ההורים שם המתאים לשורש נשמת ילדם, ולכן כדאי ונכון להשאירו, ואם קשה לכם מאוד אפשר להוסיף שם אחר.

לגבי הטעם קרני פרה האם יש סיבה למה הטעם מופיע פעם אחת בתורה ולמה דווקא במלה 'אמה'? אשמח גם בהפניה לספרים העוסקים בשאלתי!אינני יודע. אבל זאת אדע כי הוא מגיע רק בפסוקים ארוכים.
הפסוק שהוא מופיע בו בפרשת מסעי הוא הפסוק הארוך ביותר בתורה.

איך נכון לקרוא מילים בארמית המסתיימות ב"א" במקום ה"ה" של העברית? בהטעמה מלעיל או מלרע? לדוגמא מילים כמו השתא, הכא, ארעא, עלמא תודה רבה!

בדרך כלל מלרע, אבל לא נ"ל שזה נכון לגבי כל מלה שמסתיימת בא'. (אין לי כרגע דוגמא).