בס"ד יום שלישי ז' שבט תשע"ח. בענין תענית דיבור ותנ"ח פרקי תהילים שנוהגים בימי השובבי"ם. ומובא "בסדר תענית דיבור" בהוצאת "אורות הנאמן" שעולה לסך 65600 תעניות. שאלתי :האם מס' תעניות הנ"ל [או כפי שהעלה שם הגרמ"ז שליט"א], האם צריך בדווקא לקרא ג"פ את הס' התהילים ועוד 8 פרקים, או שבעצם העיקר הוא התענית דיבור, ואפילו אם יספיק לסיים רק פעם אחת את הס' התהילים [או כמה שיספיק], ג"כ יעלה למס' תעניות הנ"ל בכבוד רב ותודה רבה ב.ש. ס"ט. ירושת"ו

האם קיים איסור לשון הרע בדיבור על מין מסויים, כגון נשים או גברים, מבלי לדבר על אדם ספיציפי או קבוצה ספיציפי? נניח להגיד שנשים הם x (דבר גנאי) או להגיד שכל הגברים הם ***** (דבר גנאי)

האם כל ספרדי שנהג עד היום לפי פסקי רבנו עובדיה והילקוט יוסף יכול לנהוג כשיטת הבן איש חי והכף החיים לחומרא ולקולא יעשה כפסקים של רבינו עובדיה והילקוט יוסף?לדוגמא לעיניין ברכות השחר בשעה שאדם קם לפני חצות אם יוכל לברך בחצות במקום בעלות השחר וכדומה

שלום לרב בלשון חכמים ישנו תיקון לבא על הגויה , בתיקון מופיע 216 מטבעות "קודש " לפדיון 216 ימי התענית. מהם המטבעות האלו כיום ? ומדוע הם שונים מהתיקון של עוון הנידה למשל ?

האם צריך לעמוד במשך כל אמירת מודים דרבנן או מספיק לעמוד רק בהתחלה ? ואם אפשר מקור לזה ?

ראיתי בסידור איש מצליח ובעוד סידור, שבצירוף: מלאך-ה' (שחרית שבת במזמור "לדוד בשנותו" - "חנה מלאך-ה' סביב ליראיו") אין כוונות "אדון הכל היה הוה ויהיה" בשם הוי"ה, ואילו לצירוף זה ב-'פרשת העקידה' בשחרית ("ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים, ויאמר אברהם אברהם וכו'"), יש כוונות הוי"ה. האם זאת טעות? מה הטעם? ההבדל היחידי ששמתי לב שבשחרית שבת הצירוף מופיע עם מקף

אדם ששותה תה בסוף הארוחה ובאמצע הכוס תה רוצה לברך ברכת המזון בין אם הוא לבד בין אם בגלל שחבריו מברכים והוא רוצה להצטרף אליהם ולהמשיך לשתות את התה אחר כך ולברך שוב ברכה ראשונה על הת האם יכול לעשות כן? והאם יש הבדל בין שבת ליום חול

בעלון בית נאמן בלק (119) מובאת דרשת הניחום של מרן פה"ד נר"ו אצל מרן הגר"י ברדא יצ"ו, ה' ינחם אותם ולא יוסיפו לדאבה עוד. אלא שקשה לי, ששם אמר "מה נוכל לומר? אף אחד מאתנו לא יוכל להחיות מתים, אבל נוכל לנחם ולדבר על לב בן אדם." מה שונה משפט זה ממ"ש (סי' שעו ס"ב) ואל יאמר אדם לאבל "מה לך לעשות כי אי אפשר לשנות" שזהו כגידוף דמשמע הא אם אפשר לשנות היה עושה אלא יקבל עליו גזירת הש"י מאהבה?

לאחרונה עסק מרן פה"ד נר"ו בפיסוק הנכון באו"א ברכנו בברכה שאומרים כשאין כהנים (או כשיש כהנים ואין אומרים ברכת כהנים, כגון בימי החול למנהג תונס ועוד מקומות, ולא ייתכן שזו השפעה אשכנזית, כי אז לא היו אומרים גם בשבתות). מה שיוצא מהדברים, הוא שלכל הדעות חסרה תיבה אשר "ברכנו בברכה המשולשת [אשר] בתורה", אלא שנחלקו אם ההמשך "הכתובה ע"י משה עבדך" חוזר על הברכה [כמנהג הפשוט וכדעת הגרע"י זצ"ל] או על התורה [כדעת הגאון בעל איש מצליח זיע"א] (והרמב"ם אינו גורס כלל את זה, לכן אין להוכיח לא כמר ולא כמר). מרן נר"ו אמר שביבי"א כתב שדעת האיש מצליח 'דוחק', ולא פירש. ולע"ד הטעם פשוט, שלפ"ז 'הכתובה' חוזר על התורה ו'האמורה' חוזר על הברכה, וזהו הדוחק [אמנם לא דוחק גמור, כי מצאנו עוד כיוצא בזה]. ומה שהקשה שמשמע שרק ברכה זו כתובה ע"י משה, לא קשה מידי, שרצו להזכיר את משה ואהרן, ואכן רק ברכה זו כתובה ע"י משה ואמורה ע"י אהרן ובניו. האם דבריי נכונים?