האם מותר לאשה רווקה או לא לרכוב על סוס או שיש בזה חוסר צניעות?

לא כדאי עיין פסחים דף ג' סע"א.

ידועה ההלכה שאי אמירת תחנון בשבעה דווקא אם מתפללים בבית האבל אבל אם האבל מגיע לבית הכנסת רק האבל לא אומר אבל השאר אומרים... בשכונתינו יושב חבר שבעה אבל לא עושה תפילות והספדים בביתו אלא בבית כנסת קטן סמוך לביתו. והביהכנ״ס הזה מתקיים בו תפילות מנחה וערבית אבל לא שחרית. אבל בעקבות השבעה מתפללים גם שחרית עד סוף השבעה, השאלה נשאלת האם באופן כזה אומרים תחנון או לא. כי זה לא דומה שהאבל מגיע לבית הכנסת כי כל התפילה שמתקיימת רק בגלל האבל ? ואם לא אומרים, מה הדין לגבי מנחה וערבית שאמנם התפללו כל הזמן אבל ההספדים מתקיימים שם בין מנחה לערבית אם האבל  מתפלל בבית הכנסת יאמרו שם וידוי ונפילת אפים, ורק בליל השבעה כשמתפלל בבית הכנסת מנחה וערבית ועושים שם את האזכרה, ולכבודו באים רוב עם, לא יאמרו וידוי ונפילת אפים במנחה (חזו"ע אבלות ח"ג עמ' י"ד והלאה ושכן הורה באזכרת הג"ר שלמה מאזוז זצ"ל והסכימו עמו רבני ג'רבא שבנתיבות, וכן הורה הגאון הנאמ"ן) 
ולכן גם בנ"ד שאף שאין זה באזכרת השבעה, מ"מ כיון שעיקר הבאים לשם הוא לכבוד הנפטר, ולכן עושים שם הספדים בין מנחה וערבית, לא יאמרו תחנון וכ"ש בתפלת שחרית שהמנין מתקיים שם אך ורק לכבוד הנפטר שלא יאמרו שם תחנון. 

חלמתי חלום . ובחלום חלמתי שאני יודע ומבין שאני בגן חיות ואכשהו ניכסתי לכלוב של נחש גדול. אני מבין שהנחש הזה הוא אנקונדה וכאשר הוא רואה אותי הוא מתחיל להיסתובב סביבי עד שאני מרגיש בחלום שהוא ממש חונק אותי ומנסה להרוג אותי . אני צועק לעזרה ופתאום אני רואה בכלב נמר שמנסה לנשוך את הנחש על מנת שישחרר אותי . ואז קמתי מהחלום . החלום מאוד מטריד אותי אני אשמח לתשובה מכבוד הרב בתודה בנימין ויזמןהגמרא אומרת שהרואה נחש בחלום מרמז על פרנסה ברווח, ואם הנחש הכישו נכפלה פרנסתו.
אבל צריך גם לקבוע עתים לתורה.

בתחילת ההריון היה חשש לגבי תקינות ההריון ומכאן החלטתי שאני מאמינה ומה שקורה מאת ה'. ועלה לי הרעיון לקרוא לעובר במידה וזו תיהיה בת בשם מיה- מאת ה. תאריך הלידה הוא בחודש טבת וכאן אני חושבת על השם מור מכיוון שזהו ריח הטוב מבית המקדש שעל שמו נקרא הר המוריה. מה עדיף מבין שני שמות אלו?לענ"ד עדיף לקרוא מוריהשכולל שני השמות וכולל בתוכו שם ה' ב"ה שיש בזה תודה להקב,ה על כל טובותיו
וה'יעזור שהכל יעבור בשלום בשעטו"מ

כיצד אדם יאמר "מה שאכלנו יהיה לשבעה ומה ששתינו יהיה לרפואה" אם לא שתה בסעודה? האם יש מעלה לשתות בסעודה?

- הנוסח קבוע ונתקן באופן כללי, ובודאי שאין לשנותו אם לא שתה בסעודה, יוכל לכוין על מה ששתה במשך היום שיהיה לרפואה.

- מפורסמת דעת המרדכי שאדם שאכל ולא שתה לצמאו, אינו חייב בברכהמ"ז מן התורה, אלא שאין הלכה כמותו.

מדוע כאשר כתוב מצרימה אין האות מ נחשבת כקמץ קטן הרי יש אחריה אות ה שנחשבת כשווא נח? האם כל אות שהיא מלעיל אין נחשב שם השווא כשווא נע אלא תמיד נח? האם יש איזה כלל לדעת מתי המילה היא מלעיל או מלרע?

רק אם הנח הוא "נח נראה" כלומר ששומעים אותו, הקמץ שלפניו הוא קמץ קטן, כגון: "ויקם", "ויסב" שהמ"ם והבי"ת שבסוף המילה הן נשמעות, אבל האות ה"א שאחרי המ"ם במילה "מצרימה" היא נח נסתר, כלומר שלא שומעים אותה כלל, ולכן הקמץ הוא קמץ גדול.

אני רוצה להתחיל ללמוד גם ספרי אמונה (עקב שיחה עם ת"ח אחד שהסביר לי מה ההבדל בין מוסר לאמונה ) ואני לא יודע איזה ספר מתאים למתחילים. ע"פ מה שהבנתי ממנו, זה דבר מאוד מאוד חשוב - אבל ממש לא צריך להשקיע בזה את כל היום. אז חשבתי על להתחיל עם הספר דרך ה' לרמח"ל. למדתי קצת מהספר ונהנתי ממש. האם הספר הזה "מתאים למתחילים"? ואם לא - האם יש לרב המלצות על עוד ספרים/מחברי ספרים טובים? לענ"ד ספר דרך ה' הוא גדול וחשוב ויקר מאד, אבל כמדומה שאינו מתאים למתחילים. יותר נכון להתחיל הלכות יסודי התורה להרמב"ם ,ספר חובות הלבבות, אפשר ספר הברית בחלקים השייכים לזה
ואם הבנת והתחברת לספר קדוש זה, אה"נ ותע"ב, העיקר הוא להכיר ולידע את ה' ב"ה ולראות אותו בכל פרט בעולםולידע שהוא הוא האלוקים ואין עוד מלבדו כלום.

הרב קראתי שטווס הינו עוף כשר אשר בימנו לא נאכל האם זה נכון? ואם כן האים הביצים של הטווס כשרות למאכל ?בספר מסורת העוף לד"ר זוהר עמר (עמודים 59-68) האריך בזה ומסקנתו שאע"פ שיש אסמכתות להתירו, כיון שבעת האחרונה אבדה לנו המסורות עליו אי אפשר להתירו למעשה ולא את ביציו

שלום כבוד הרב השם זוהר או טוהר לבת מה עדיף?נראה לי כי שם טוהר עדיף, ובעזהי,ת תהיה טהורה וקדושה כל ימיה.