עדיף תפקיד אחר כשר למהדרין

המברך ברכה קצרה שפותחת בשם ומלכות ולא חותמת בשם (כמו ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו) אסור למברך לענות כלום 

וגם המברך ברכה ארוכה שגם חותמת בשם (כמו ברכת אשר יצר באמצע הברכה עונה על קדיש וקדושה ולא ברכות ותחינות עיין ברכת ה' ח"א פרק ג') 

אבל השומע ברכה מאחר ואפילו תפלת חזרה ראוי לענות אמן על הבקשות דביעלה ויבוא ומנהג זה נזכר בפוסקים בדרישה (קכ"ז) ובשבילי הלקט (סימן כ"ג) בשם רבנו האי גאון (שחי לפני אלף שנה) עיין ברכת ה' ח"א עמוד רס"ב-רס"ג) 

א. אסור ללכת לעבודה בחול המועד, ואפילו דברים שאינם עבודת כפיים ממש, אסור (עיין שולחן ערוך סי' תקל"ט סעיף יד', ועוד במקורות נוספים). והיינו שיקוזז לו שכרו עבור ימי חול המועד אך לא יפטרוהו.

ב. אם יש חשש שבעל הבית יפטר אותו מעבודתו עקב כך, מותר לו לעבוד בחול המועד משום דחשוב כדבר האבד, שהותר לעשותו בחול המועד (חזו"ע יו"ט ע' קפג').

ג. אם יכול לקבל חופשה על חשבון החופשה השנתית המגיעה לו, אסור לו לעשות מלאכה בחול המועד (חזו"ע שם).

אין צריך לברך שוב, עיין כה"ח סי' קעח סק"א.

א. גם לדעת הרמב"ם אתה יכול לקחת חוט אחד ארוך שכולו תכלת, ולגזור אותו לשנים או לעשר (לפי הצורך) ולקשור אותו עם חוט לבן ויהא חציו לבן וחציו תכלת, ותטיל אותו עם עוד שלושה חוטי לבן והוא כשר לכתחילה.

ב. הגר"א הוא מקובל עצום, אבל אנחנו הספרדים קבלנו תמיד דעת רבנו האר"י בקבלה. וכבר לפנ"כ (בתשו' הקודמת) כתבנו שאין להכריע בין הראשונים בראיות, ורק שאנחנו הספרדים במקום שמרן לא גילה דעתו אנחנו הולכים על הרוב אחר הרמב"ם, ובפרט שאינו יחידאה ויש ראשונים ומקובלים רבים העומדים בשיטה זו.

יש מאמר של מרן ראש הישיבה שליט"א על שיטת העיון לצפיה לחץ כאן 

וכן יש סידרה של לימוד בחברותא בדרך העיון בישיבה של הרב אריאל צברי והרב יעקב מור שליט"א לצפיה לחץ כאן

וכן יש מספר שאלות בנושא זה באתר לחץ כאן והרווה צימאונך 

יש תשובה באתר בעניין זה לצפיה לחץ כאן

יש שהיו קושרים בחג עצמו בקשר עניבה (שו"ת שמחת כהן מהד"ב חאו"ח סי' ג'). ויש שנהגו לקשרם מערב החג, או שמכינים את הקשרים מערב החג (עיין בספר למען ידעו דורותיכם פרק א' הערה 44) 

ובסדר אגידת הלולב עם שאר המינים, יש בזה דרך ע"פ הפשט ויש דרך ע"פ האר"י, וכמדומה שבג'רבא יש נוהגים כך ויש נוהגים כך. ומנהגנו כהאר"י ז"ל בזה.

אין צורך, אלא בשעת מעשה (ע' כה"ח סי' רמ ס"ק ס' בשם ה' ראשית חכמה). אך ידוע שאסור להסתכל באותו מקום כמבואר בשולחן ערוך (סי' רמ ס"ד) ולכן טוב שתהיה לבושה קצת.