Menu

דף היומי בחצי שעה – סוכה דף כ”ג

דף היומי בחצי שעה – סוכה דף כ”ב

דף היומי בחצי שעה – סוכה דף כ”א

דף היומי בחצי שעה – סוכה דף כ’

דף היומי בחצי שעה – סוכה דף י”ט

השיעור השבועי – מוצאי שבת ואתחנן תשפ”א

הלכה יומית ממרן ראש הישיבה שליט”א – חודש אב תשפ”א

דף היומי בחצי שעה – סוכה דף י”ח

דף היומי בחצי שעה – סוכה דף י”ז

דף היומי בחצי שעה – סוכה דף ט”ז

פרשת ואתחנן – רק עוד תפלה אחת

המסר השבועי – פרשת ואתחנן

הגאון הרב יצחק ברדא שליט”א – פרשת ואתחנן

עין יעקב – סוטה (דף י”א סימן ל”ד)

הגאון הרב אליהו מאדאר שליט”א – פרשת ואתחנן – התפילה!

דף היומי בחצי שעה – סוכה דף ט”ו

חושן משפט – “מנורת הכסף”

מרן הגאון הרב משה לוי זצ”ל – בענין מכירת קרקע לגוי (לא תחנם)

מרן הגאון הרב משה לוי זצ”ל – מה הם ספיחין?

מרן הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט”א – פרשת ואתחנן ושבעה דנחמתא

פלא יועץ – אהבת לומדי התורה ויראי השם וחושבי שמו (ד)

פלא יועץ – אהבת לומדי התורה ויראי השם וחושבי שמו (ג)

דף היומי בחצי שעה – סוכה דף י”ג

פלא יועץ – אהבת לומדי התורה ויראי השם וחושבי שמו (2)

פלא יועץ – אהבת לומדי התורה ויראי השם וחושבי שמו (1)

10 דקות על תשעה באב – שנאת חינם – הכצעקתה?

אזכרת הרב שמואל עידאן זצ”ל – תשפ”א

הלכות ימי בין המצרים

דיני תשעת הימים

הלכה יומית משנת תשע”ט

הלכות לתשעת הימים – מרן ראש הישיבה שליט”א

הדרך שלכם לתפילה מדויקת – כללי הדקדוק בצורה מפורטת ובהירה.

שופינג בתשעת הימים מה אסור ומה מותר?

דברים האסורים בתשעת הימים

רבנים נושאים סדרות

דף היומי

תרומות

הקדשת שיעור בדף היומי

120 ₪

הקדשת יום פעילות באתר

350 ₪

אמה על אמה בבניין המתיבתא

200 ₪

מחזקי האתר

180 ₪

כנדבת ליבו

0 ₪

פדיון נפש

54 ₪

שאל את הרב

(סה"כ 16924 שאלות)

שפיתת קדרות

כבודו צודק שמלשון מרן משמע שמותר אף לכתחילה, ומ”מ למעשה יש להחמיר בזה לפמ”ש המאירי בע”ז (דף י”ב ע”א) דאף שהסכים לדברי התוס’ דשרי אף לכתחילה, מ”מ למעשה כתב שיש מחמירים וכ”ש בזה”ז וכו’. ע”ש.

וכ”כ בס’ ערוך השלחן שם (אות ל”ד). וכ”מ מדברי מרן הגרע”י זצ”ל בכף החיים שם (אות קט”ז).

[כידוע שמרן הגרע”י זצ”ל כתב מסי’ קט”ז בסופו ואילך].

שלא ברכו בתורה תחילה

לכאורה פירוש זה דחוק כי א”כ הכוונה שלא ברכו תחילת ברכות התורה, ואילו הלשון שלא ברכו תחלה, משמע שלא ברכו כלל תחילה. וכמדומה שהב”ח התייחס ללשון זו “תחילה” – לפי דרכו – שלא העריכו התורה כראוי כדי שיברכו תחלה, כי ע”י הברכה תחילה מראה חשיבות לדבר, וצריך לבדוק בשאר פירושים אם התייחסו ללשון זו לפי דרכם.

תיקון עוונות

ו’ מנחם אב התשפ”א

צדיק! עיקר התיקונים היא התשובה האמיתית בכל לב.

אלא שאעפ”כ כתבו בספרים הקדושים לעשות תעניות, כדי לסגל את הגוף.

ובדורות האחרונים הקילו הפוסקים גבי התעניות והפחיתו מהם הרבה, כי הדורות חלשים ואי אפשר כמעט לעמוד בכל אותם התעניות, כי אינם עיקר.

ולכן אתה שקשה לך להתענות, אסור לך להתענות מחמת חלישות גופך, אין לך להתענות. והתיקון לעוונות אפשר שיהיה ע”י צער אחר שאפשר לך, כי התכלית בזה לצער את הגוף והתאוה שגרמה לעוונות. על כן אפשר שיעלה לך כתענית בדרכים אחרות, כגון אם אתה אוכל מאכל טעים לך הרבה, תעצור באמצע ואל תגמור אותו (ותניח אותו לזמן אחר), כי ידוע מ”ש בשם הראב”ד שזה עולה כמו תענית ויותר מזה, כי עוצר את תאוותו באמצע תקפה. או כשיש לך הנאה גדולה באיזה ענין אחר, כגון לאכול גלידה טעימה, או לשתות מים קרים ביום חם מא’ד, ואינך עושה זה, ה”ז כמו תענית ואפשר שיותר מזה.

כמו כן אם אתה לומד, אל תפסיק באמצע הלימוד גם לדבר שרצונך לעשות מאד לעשות, רק תגמור הענין ואז תפסיק, וכיוצא בעניינים אלו.

גם תרבה בצדקה כפי כחך, כי צדקה תציל ממות, וחטאך בצדקה פרוק. וכן תתנהג במדת הענוה כי בזה אתה נעשה מרכבה לשכינה הקדושה והוא תיקון גדול, וגם תזהר בשמירת השבת בדקדוק, בלא להקל כלל. וכמו שכתב מרן החיד”א, כי תחת אשר הרבה פש”ע, ירבה שפ”ע והוא ר”ת שבת פיזור (צדקה) ענוה. ובזה יערב ויבושם לך בעזהי”ת.

ברכה על בצק מטוגן עם מעט שמן

לפניו מברכים המוציא, ולאחריו ברהמ”ז.

מדוע איני רואה ברכה בעמלי

פרשת המן היא סגולה יקרה לפרנסה בשפע בעזהי”ת.

אך לענ”ד יש לשים לב לכמה נקודות.

א. שהמשא ומתן יהיה באמונה. ובפרט במקצועך יש ליתן את הדעת שאם ידעת והאיש שמבקש ממך יצוג, אינו זכאי ואינו דובר אמת, אסור לך ליצגו. ויש לעבוד רק בדברים המותרים והישרים.

ב. לשים לב לאיסור ריבית, שבעוה”ר היום נעשה מזולזל מאד וכמעט ולא נודע איסורו. ורבים רבים הם במינוס-חובה בבנק, וסומכים כביכול על “היתר עיסקא” שיש לבנק, בשעה שיודעים שבאמת אין לוקחים הכסף לא לעסק ולא לעיסקא, רק למחית הבית וכיוצא.

ג. לברך ברהמ”ז בכוונה ובשמחה, וכן שאר ברכות ההנאה.

ד. לכבד את האשה בדיבור ובמעשה ולקנות לה כל צרכה מה שאפשר לשמחה.

ה. להקפיד על מעשר, ואם קשה בגלל החובות, אפשר להוציא קודם כל ההוצאות הנצרכות, וממה שנשאר יפריש.

ולא להתיאש, וגלגל הוא שחוזר בעולם, היום אתה בדוחק ומחר בעזהי”ת יהיה בריוח גדול. וה’ כל יכול.

עשית קוקו מפאה נוכרית

  • דין שיער הפאה – כדין שערות הראש, וכשם שאסור לגלות את הקוקו הטבעי, כך גם את הפאה הזו (ע’ שו”ת תפלה למשה ח”ה סי’ נ’).
  • אם נוסיף את החשש של “עבודה זרה” שיש בשערות המגיעות מהודו, נמצא שהקוקו מפאה אולי חמור אף יותר מהקוקו הטבעי.

נתינת השם “ציון” לבת

כל שם שהוא של בן יש בעיה לקרוא לו לבת. ואמנם בתנ”ך ציון תמיד לשון נקבה (לדוגמא: ותאמר ציון עזבני ה’), ומ”מ מכיון שמקובל היום לקרוא כך לבן לא כדאי לקרוא לבת כך.

מדוע אין דגש חזק במילים ״ישאו״ ״ויסעו״ בתנ״ך

יש מקומות שהנ’ חסרה לגמרי כמו: סעו, שא, וכך זה בתנ”ך שלפעמים נשמטת הדגש, אפילו שהוא במקום אות.

אזכרה/מנוחה לאחר 70 שנה מיום הפטירה

מעולם לא שמעתי ע”ז, ואדרבא מרן הגרע”י יוסף בחזון עובדיה פסק שאין שאין קצבה לדבר (אמנם שם דיבר על אחרי 50 שנה, אבל היינו הך).

דיני הבדלה במוצאי שבת

יש על זה תשובה ארוכה בשו”ת חקרי הלכה ח”א (סי ט’) מאת בנו של הרב מצליח חי מאזוז שליט”א, ושם הביא כן מספר המכתם ברכות דף מ”ג ע”ב, והדרישה סי’ רי”ב סוף אות ב’, והיעב”ץ בסדורו, ושו”ת להורות נתן ח”ח סי’ י”ז אות ד’, ועוד.

ניתן להשיג את הספר הנ”ל בחנות הישיבה.

מדוע כל נושאי כליו של השולחן ערוך אשכנזים?

  • רבים וטובים עמדו על שאלה זו, ויש ב’ תשובות עיקריות, א) חכמי ספרד בענוותנותם לא ראו עצמם ראויים לחבר ולהדפיס חיבור משלהם סביב הש”ע. ב) לא היו מצויים בתי דפוס בארצות המזרח, ולכן גם מה שנתחבר אבד בד”כ בצוק העיתים.
  • מעט החיבורים שכן זכו לראות אור מרבני ספרד על סדר הש”ע, אכן מהווים ספרי יסוד חשובים, דוגמת הפר”ח והשו”ג והמאמ”ר. דוק ותשכח.

כשרות היתר מכירה

חברי הרבנות הראשית לאו קטלי קני באגמא נינהו, ולא רחוק שבדקו ומצאו שאותו גוי ממוצא נוצרי קיבל עליו שלא לעבוד ע”ז בפירוש. וא”כ זה עדיף על מוסלמי, וכמו שמתבאר מד’ מוה”ר בדבר השמיטה (סי’ ד’).

עם זאת כיון שאין אנו בטוחים בכך, רק משערים שעשו כהוגן, עכשיו שאנו נמצאים קודם השמיטה, כדאי לידע את האחראים ברבנות על כך, שכדאי שיקבל ע”ע בפירוש ז’ מצוות (או שיהיה מוסלמי). והמתחיל במצוה אומרים לו גמור.

שימוש אדם בריא במעלית שבת

  • שאלתי בעבר את מרן ראש הישיבה נר”ו על הכשרות של צומת ושל המכון המדעי טכנולוגי (הרב הלפרין), והשיבני: “טוב מאד”.

אמנם בנדון ההוא היה מדובר במשפחה המשתמשת בה רק לעליה. ואיני יודע אם בירידה ג”כ דעת מרן רה”י לסמוך עליה בשופי.

  • להצטרף עם גויים שעולים בלא”ה במעלית שבת, אין איסור גמור מעיקר הדין. אבל לא כדאי לפרסם היתר בדבר, כדאי שלא יבואו מחר ליסוע משבת בחו”ל בחשמלית וכיו”ב המונהגת ע”י גוי (נגד כל האחרונים שאסרו בזמנו). וגם עלולים להגיע למכשול בפתיחת הדלת וסגירתה בכניסה וביציאה מהמעלית. ואכמ”ל.

חציצה בתפילין של ראש בפאה קבועה

בפאה כזו שאינו מסירה מראשו כמעט אף פעם, יש צד להקל יותר משאר פאות שהחמירו בהם האחרונים (ע’ הלכה ברורה סי’ כ”ז בבירור הלכה אות כ’ שאסף הדעות) ויש לומר דהו”ל כמיעוטו שאינו מקפיד שאינו חוצץ.

ואע”פ שמסיר אותה לנקותה, מ”מ תכלית הסרה זו הוא כדי להחזירה שוב, והו”ל כעמד לכתף דלא חשיב עמידה, וכמ”ש כיו”ב האחרונים (הובאו במחקי ארץ ח”ד עמ’ שע”ב), ובצירוף סברת הרשב”א שאין חציצה בתפילין של ראש, נראה שיש להקל בזה.

  • ומכל מקום אם אפשר שלא ליתן דבק בקדמת הפאה במקום התפילין, ולהניח שם התפילים מדי בוקר ישירות על הקרקפת – עדיף יותר.

אדם שפגע בתלמיד חכם שלא בפניו האם צריך לבקש את סליחתו?

לא מצאתי מקור מפורש להקל בזה, אבל כך מסתבר, שאין עליו בזה אלא עוון שבין אדם למקום. וכדין לשון הרע שציין כת”ר.

ובפרט שמפורסם בשם הגאון ר’ ישראל סלנטר שגם באופן שנתגנה המדובר אצל השומעים, אם בעל הדבר אינו יודע מזה אין לצערו ולבקש את מחילתו. וכ”פ הגרש”ז אוירבך בהליכות שלמה (תשרי פ”ג).

ומהיות טוב נראה שיבקש מהרב מחילה באופן כללי דרך הטלפון ושלום על ישראל.

חדשות ועדכונים

אזכרת הרב שמואל עידאן זצ”ל

בהשתתפות פאר הדור מרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז שליט"א, הגאון הגדול הרב יצחק ברדא שליט"א, מורנו הרב צמח מאזוז שליט"א, והגאון הגדול הרב חיים רבי שליט"א.   [gallery size="medium"...

מסע הקודש של מרן שליט”א בקבר רחל

  קרדיט צילום; מאיר אדרי [gallery columns="1" size="full" link="none" ids="78612,78613,78614,78615,78616,78617,78618,78611"]

כנס שואל ומשיב לעידוד כתיבת תשובות בהלכה תשפ”א

לימוד כתיבת תשובות בהלכה (שו"ת) כדרך רבותינו בחו"ל נשמתם עדן שמחים להודיע לציבור לומדי התורה, על כנס לעידוד והדרכה לכתיבת תשובות ומאמרים בהלכה שיתקיים אי"ה ביום ששי ז' אב באולמי...

“יבוא המשיח ויסלק את כל הרמאים” מרן שליט”א במתקפה חריפה על בג”ץ

בשיעורו השבועי הערב (מוצ"ש) דיבר מרן שליט"א בכאב על הממשלה החדשה שקמה, ובתוך דבריו תקף בחריפות את בג"ץ ואת השלכות מעשיו על התורה ולומדיה צפו בדברי מרן המלאים [video width="426"...

מרן שליט”א בכנס שמיטה: להשקיע בילדים בנושא השמיטה

כנס היערכות לשנת השמיטה לחקלאים I מה לעשות בשביל החקלאים I להשקיע בילדים שיבינו למה אביהם לא עובד מרן שליט"א השתתף היום (ג) בכנס שמיטה לחקלאים שע"י ארגון ברכת הארץ,...

אתר הישיבה החדש

חידוש האתר מבחינת התקדמות טכנולוגית. התאמה מליאה לכל סוגי הניידים. מחלקות חדשות ומונגשות. וגם: אפליקציה שתושק לאחר השקת האתר בשבח והודיה לה' יתברך שמחים אנו לבשר לקהל הגולשים על השקת...

מרן שליט”א: על מה עשה ה’ לנו ככה???

מה הסיבה שקרה אסון כל כך כבד ביום הזה I ממה צריך להזהר ולהשמר בכל עוז I איך אפשר לומר ליהודי "צא טמא"?!   בפתח שיעורו השבועי פתח מרן שליט"א...

עדכון – החל מהשבוע השיעור השבועי יחל בשעה 22:00 באופן קבוע

בעז"ה החל מהשבוע שיעור השבועי של פאר הדור מרן רה"י שליט"א יחל בשעה 22:00 באופן קבוע. השיעור נמסר בס"ד בכל מוצ"ש בבית הכנסת בבית הכנסת "אהבת התורה" בראשות מרן ראש הישיבה שליט"א, ומועבר...

הפיתרון של מרן שליט”א למהומות בירושלים

על מי אנחנו צריכים להסתכל שמכה אותנו I שלא חס ושלום נהיה דומים לכלב I איך פתרו בעיות של מואזין בעבר I ולמי הממשלה צריכה להתייחס בכבוד...   בשיעורו השבועי הלילה...

מרן שליט"א: "ברוך ה’ התחסנתי"

בפתח שיעורו השבועי פתח הרב על חיסונו האישי, כשהוסיף כי אין לחשוש לכל החששות על שבבים וכדומה. בתוך כך הזכיר הרב סגולה בדוקה לשמירה מהקורונה צפו בדברים המלאים

חנות

מחזור ליום כיפור – גדול (אפור)

30 ₪

מגדולי ישראל – חלק ג’

40 ₪

אוצרותינו – במדבר

35 ₪

אוצרותינו – בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים

160 ₪

קובץ ט"ו בשבט

9 ₪

משנה ברורה המנוקד – ששה כרכים

330 ₪

ה’ נסי חלק ב

50 ₪

אוצרותינו – שמות

35 ₪

מאמרים

הידעת? פנינים ומרגליות מתורתו של מרן ?

מגילת אסתר

מגילת אסתר. בספר חוט המשולש (תולדות החת"ס, דף...

נר ה’ נשמת אדם

נר ה' נשמת אדם. נראה לי רמז יפה...

סיגריה

סיגריה. נוטריקון סיג הריאה, שגורמת לסיגים ומחלות בריאה...

סגולה לחן ולחסד במשפט

סגולה לחן ולחסד לכניסה לשופט או רופא או...

פרנסה

פרנסה. להרויח פרנסתו בלי צער, יאמר שבעים פעם...

יומן

ט״ז - כ״ב מנחם אב
ט״ז מנחם אב 7.25

יום ראשון

עלות השחר : 4:29 זריחת החמה: 5:58
לזמנים נוספים
פלג המנחה: : 6:15 שקיעה: 7:43
Candle

יומא דהילולא

רבי משה פארדו, ראב"ד אלכסנדריה, מח"ס צדק ומשפט, תרח"ם
רבי אהרן ב. אלחדיף, ראב"ד טבריה, מח"ס מפי אהרן, תרס"ט

י״ז מנחם אב 7.26

יום שני

עלות השחר : 4:30 זריחת החמה: 5:59
לזמנים נוספים
פלג המנחה: : 6:14 שקיעה: 7:42
Candle

יומא דהילולא

רבי אברהם פינטו, מחכמי שאלוניקי צפת, שע"ט
רבי (כמוס) מאמס חדאד, שו"ב ומרתב"י בגאבס, תשל"ב
רבי אברהם קורקידי, מחכמי איזמיר, מח"ס ויקח אברהם, תרמ"ה

י״ח מנחם אב 7.27

יום שלישי

עלות השחר : 4:30 זריחת החמה: 5:59
לזמנים נוספים
פלג המנחה: : 6:14 שקיעה: 7:42
Candle

יומא דהילולא

רבי חיים רפאל בן אשר, הראשון לציון, תקל"ב
רבי חנוך חסון, אב"ד חברון הי"ד, תרפ"ט
רבי ישראל זיתון, ראב"ד תוניסיה, מח"ס משפט כתוב, תרפ"א

י״ט מנחם אב 7.28

יום רביעי

עלות השחר : 4:31 זריחת החמה: 6:00
לזמנים נוספים
פלג המנחה: : 6:13 שקיעה: 7:41
Candle

יומא דהילולא

החסיד רבי רפאל מאזוז, (אבי מרן האיש מצליח), תשכ"ו
רבי יעקב כולי, מחכמי צפת איזמיר, מח"ס מעם לועז, תצ"ב

כ׳ מנחם אב 7.29

יום חמישי

עלות השחר : 4:32 זריחת החמה: 6:00
לזמנים נוספים
פלג המנחה: : 6:13 שקיעה: 7:40
Candle

יומא דהילולא

רבי יוסף יהודה ארדיטי משאלוניקי
רבי נסים חדאד, רב בנאבל, מח"ס חן טוב, תרס"ג
רבי בן ציון אלקלעי, מדייני חברון, מח"ס חמדת ירושלים, תרע"ג
רבי לוי י. שניאורסון, מח"ס לקוטי לוי יצחק, תש"ד

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew