מגן אברהם (סימן תי"ז) כתב שנהגו לעמוד זכר לקידוש החודש שהיו מקדשים אותו בעמידה. והעירו האחרונים על דבריו היכן מצינו שקידוש החודש היה מעומד, וטרחו למצוא מקור לכך. ומכל מקום אין נוהגים במנהג זה כל הקהילות, וכן מנהג תונס וג'רבא שאין עומדים כשמברכים החודש. (ועיין בכל זה בהערות איש מצליח שבסוף המשנה ברורה סימן תי"ז).

עד שתשאל על קידוש תשאל למה לא תקנו סעודה בראש חודש בפת (וכידוע שאין קידוש אלא במקום סעודה, ואי אפשר לתקן קידוש בלי סעודה). ולמה לא אסרו מלאכה בראש חודש כבשבת ויום טוב? וגם למה בחנוכה לא תקנו כל אלה הדברים? ואין להשוות כל הדברים יחדיו, ודרגות דרגות יש. והקידוש בשבת ויום טוב הוא מהתורה.

גם כשחל ראש חודש בחול, אם התחלת הסעודה היתה בראש חודש, צריך להזכיר יעלה ויבוא בברכת המזון (יחוה דעת חלק ג' סימן ל"ה, וברכת ה' חלק ב' פרק ה' סעיף ל').

1. בתפלין לא הוזכר דבר זה, אבל כתב הבן איש חי (סוף פרשת חיי שרה) שצריך אותו אדם עצמו שהניח לקפל תפליו, ואין זה כבוד ליתנם לשמש שהוא יקפלם. ע"ש.
2. לא שמענו שיש בזה בעיה ע"פ האר"י, ואדרבה בחזון עובדיה - חנוכה (עמוד רנ"ח בהערה) הביא לאמירת ברכי נפשי סמך מהזוהר. ע"ש. (וכתב להזהר לכתחילה לאומרו בבין השמשות. ועיין בשאלה מס' 5931).
3. כפי הנשמע תיקנוה זה חכמים בדור האחרון (אולי האדמו"ר מקאליב שליט"א) זכר לששה מליון יהודים שנספו בשואה הי"ד.

1. אינני יודע מנהגי קהלות אחרות (בפרט שבענייני היחיד כמעט ולא שייך מנהג, כי אינו דבר יום ביומו אלא פעם בשנה, ולאו כל איניש ידע לעיין או לשאול היאך לעשות). אבל מנהג מרן הרב הגדול מייסד הישיבה לקרוא בשנים מקרא ואחד תרגום פסוק זה פעם אחת כשני פסוקים ופעם אחת כפסוק אחד, ואח"כ התרגום. וכן נהג מהר"ם ואעקנין ועוד גדולים וכמו שכתב מרן ראש הישיבה שליט"א בהסכמתו לתקון קוראים איש מצליח.
2. לא. עיין למרן ראש הישיבה שליט"א שם.