לכבוד ראש הישיבה 1.בענין הרב אברהם קורמן ז"ל. ראיתי שהרב מזכירו בספריו ושיעוריו. אני מעין בספריו, אמנם שמעתי וקראתי שיש רבנים שיצאו נגדו ונגד הקריאה בספריו כמו העדה החרדית (כך קראתי)שהחרימה את הקריאה בספריו. מה דעת הרב בנושא?. 2.בענין קאסוטו. ספריו מאדם עד נח ונח עד אברהם וכן פירוש על ספר שמות מותרים בקריאה? יש בהם מינות וכפירה?.הרב א. קורמן צדיק גמור 
רק מישהו שקינא בו הוציא עליו שם רע.
קאסוטו אסור לקרוא.

מה דעת ראש הישיבה בכור שטס לחו”ל לפסח באופן שבערב פסח לא יוכל להגיע למניין להשתתף בסיום מסכת. האם יכול לצאת ידי חובה בשמיעה בטלפון של סיום המתקיים במקום אחר? האם לעניין ההשתתפות בשמחת סיום מסכת מספיקה שמיעה טלפונית, האם השמיעה וההבנה בטלפון נחשבת לשותפות בלימוד המסכת? האם יש חובת המצאות פיזית במקום בו מתקיים הסיום, כדי שיחשב לחלק מהשמחה ולסעודת המצווה תודה מראשבשו"ת שבות עמי ח"א (סימן י"ג) הביא בשם מרן ראש הישיבה נר"ו שסיום מסכת שעושים ברדיו בשירה וזמרה, פוטר את כל השומעים מתענית אבל שמיעת הסיום דרך הטלפון גרידא, אינה פוטרת.
כמובן הכי טוב להיות נוכח בסיום עצמו, ואין קולא זו אלא למי שא"א לו להשתתף בפועל 

רציתי לדעת בעניין ההכשר "חתם סופר" בני ברק, האם זה הכשר שניתן לסמוך עליו (יש מוצרים שניתן להשיג אותם רק עם ההכשר הזה). אבל פעם הבנתי שראש הישיבה שליט"א אמר שלא כדאי לאכול את מהכשר הזה! תמיד מרן שליט"א חוזר ואומר שמיעקר הדין עד אחד נאמן באיסורים וגם אם יש מי שמפקפק הרי זה עד אחד בהכחשה ומה גם שלפעמים נוגעים בדבר 
ומ"מ כל כשרות שיש מומחים שמפקפקים בה ורגליים לדבר כדבריהם מי שיכול החמיר תבוא עליו ברכת טוב 

האם מותר לאכול בשר בכשרות "חלק ריאה" לספרדים (טוניס -גאבס)"חלק ריאה" זה מושג חדש,. ונסביר.
בתקופה האחרונה השתבש המושג "חלק" ממשמעותו המקורית והפך להיות מותג של כשרות מהודרת מאד. הכוללת הקפדה על קצב שחיטה, ובדיקת סכינים מוגברת, וחומרות נוספות, ולכן המציאו לאחרונה מושג חלק-ריאה, שהריאה היתה חלקה בלי סריכות וכיו"ב (והוא בעצם המושג המקורי של השם חלק) 
ולמעשה מי שסומך על הרבנות יכול לאכול חלק-ריאה הגם שהוא ספרדי

חברת עלית מוכרת חטיף שנקרא קראנצ', זה מיוצר מחתיכות פיתה או באגט ואפוי/מטוגן עוד פעם, ועכשיו זה פריך. איזו ברכה מברכים אם אופים הפיתה במיוחד או מיוצר משאריות כמו שכתוב במודעות?

פעם חשבו שהפיתות נאפות במיוחד לצורך הקראנצ' ולאחרונה התברר (ע"י הרב בנימין חותה נר"ו שלוקחים פיתות או בגטים) רגילים, ולכן טוען שברכתו המוציא כדין צנימים שאדם מכין בביתו משארית הלחם.

האם השם אימרי טוב לבן? שמעתי שהיו כאלה שנתנו את השם אימרי והוסיפו שם אמצעי. האם זה שם שצריך חיזוק? תודה

שם זה מוזכר בתנ"ך בדברי הימים (א' ט') מבני יהודה שעלו מן הגולה בזמן בית שני [אמרי בלי יו"ד אחר האל"ף] 

אין לו משמעות מיוחדת, ומ"מ אם רוצים לקרוא בו רשאים. והרוצים להוסיף שם בעל משמעות טובה וחזקה - עדיף. כגון אמרי-מאיר אותן אותיות וששמו יאיר ויזרח

הרב רציתי לדעת איך השם עדן לבתנראה לי בסדר ויה"ר שתגדל למצוות לצניעות ולחופה וכ"ט.

ידועה ההלכה שאי אמירת תחנון בשבעה דווקא אם מתפללים בבית האבל אבל אם האבל מגיע לבית הכנסת רק האבל לא אומר אבל השאר אומרים... בשכונתינו יושב חבר שבעה אבל לא עושה תפילות והספדים בביתו אלא בבית כנסת קטן סמוך לביתו. והביהכנ״ס הזה מתקיים בו תפילות מנחה וערבית אבל לא שחרית. אבל בעקבות השבעה מתפללים גם שחרית עד סוף השבעה, השאלה נשאלת האם באופן כזה אומרים תחנון או לא. כי זה לא דומה שהאבל מגיע לבית הכנסת כי כל התפילה שמתקיימת רק בגלל האבל ? ואם לא אומרים, מה הדין לגבי מנחה וערבית שאמנם התפללו כל הזמן אבל ההספדים מתקיימים שם בין מנחה לערבית אם האבל  מתפלל בבית הכנסת יאמרו שם וידוי ונפילת אפים, ורק בליל השבעה כשמתפלל בבית הכנסת מנחה וערבית ועושים שם את האזכרה, ולכבודו באים רוב עם, לא יאמרו וידוי ונפילת אפים במנחה (חזו"ע אבלות ח"ג עמ' י"ד והלאה ושכן הורה באזכרת הג"ר שלמה מאזוז זצ"ל והסכימו עמו רבני ג'רבא שבנתיבות, וכן הורה הגאון הנאמ"ן) 
ולכן גם בנ"ד שאף שאין זה באזכרת השבעה, מ"מ כיון שעיקר הבאים לשם הוא לכבוד הנפטר, ולכן עושים שם הספדים בין מנחה וערבית, לא יאמרו תחנון וכ"ש בתפלת שחרית שהמנין מתקיים שם אך ורק לכבוד הנפטר שלא יאמרו שם תחנון. 

רצינו לדעת האם ראוי לקרוא לבן על שמו של רבי ינאי האמורא. או שמא השם לא טוב כי היה גם את המלך ינאי. 

אין שום מניעה לקרוא לבן בשם ינאי וכוונתם על רבי ינאי, ובכל שם נמצא שהיו גם רשעים באותו שם בעוה"ר ואין לחוש לזה שכל שכוונתם לצדיק וחכם, יושפע עליו שפי טוב בעזהי"ת