לכבוד ראש הישיבה 1.בענין הרב אברהם קורמן ז"ל. ראיתי שהרב מזכירו בספריו ושיעוריו. אני מעין בספריו, אמנם שמעתי וקראתי שיש רבנים שיצאו נגדו ונגד הקריאה בספריו כמו העדה החרדית (כך קראתי)שהחרימה את הקריאה בספריו. מה דעת הרב בנושא?. 2.בענין קאסוטו. ספריו מאדם עד נח ונח עד אברהם וכן פירוש על ספר שמות מותרים בקריאה? יש בהם מינות וכפירה?.הרב א. קורמן צדיק גמור 
רק מישהו שקינא בו הוציא עליו שם רע.
קאסוטו אסור לקרוא.

הרב קראתי שטווס הינו עוף כשר אשר בימנו לא נאכל האם זה נכון? ואם כן האים הביצים של הטווס כשרות למאכל ?בספר מסורת העוף לד"ר זוהר עמר (עמודים 59-68) האריך בזה ומסקנתו שאע"פ שיש אסמכתות להתירו, כיון שבעת האחרונה אבדה לנו המסורות עליו אי אפשר להתירו למעשה ולא את ביציו

חברת עלית מוכרת חטיף שנקרא קראנצ', זה מיוצר מחתיכות פיתה או באגט ואפוי/מטוגן עוד פעם, ועכשיו זה פריך. איזו ברכה מברכים אם אופים הפיתה במיוחד או מיוצר משאריות כמו שכתוב במודעות?

פעם חשבו שהפיתות נאפות במיוחד לצורך הקראנצ' ולאחרונה התברר (ע"י הרב בנימין חותה נר"ו שלוקחים פיתות או בגטים) רגילים, ולכן טוען שברכתו המוציא כדין צנימים שאדם מכין בביתו משארית הלחם.

לחמניית המבורגר במפעל שמים 50 קג קמח 7 קג סוכר 1קג מלח משפר/טריות 1קג קמו ביצה(חומר הדומה לביצה) 1קג מרגרינה 3קג מים 24 ליטר מה דינו? לגבי מזונות יש אדם שיגיד שמורגש המתיקות ויש שיגיד שלא!

ישנה מחלוקת בין חכמי ספרד לחכמי אשכנז בעיסה המעורבת בסוכר או דבש, מתי ברכתה המוציא ומתי ברכתה על המחיה, לפי חכמי ספרד כל שניכר טעם מתיקות בעסה צריך לברך מזונות ועל המחיה ואם לא ניכר מברכים המוציא וברכת המזון, ולאשכנזים גם כשניכר מברכים המוציא וברכת המזון.  ורק אם הדברים המתוקים הם עיקר בעיסה יותר מהקמח אזי מבריכים מזונות ועל המחיה כמבואר בש"ע (קס"ח ס"ז) ונראה שאם יש אומרים שמורגשת מתיקות ויש אומרים שאין מורגשת מתיקות יש להחשיב זאת כעיסה שלא ניכר בה טעם המתיקות ולברך עליה המוציא וברכת המזון גם לספרדים בצירוף שיטת חכמי אשכנז 

וכל זה במאכל שנעשה לתענוג ואכילת עראי אבל חלות ולחמניות מתוקות שנעשו לקבוע עליהם סעודה נחלקו בהם פוסקי דורנו אם ברכתן המוציא וברכת המזון (עכ"פ כשאוכל מהם לפחות כביצה) כיון שלא נעשו לתענוג אלא על מנת לקבוע עליהם סעודה או כיון שניכר בהן טעם המתיקוןת ברכתם מזונות ועל המחיה, ונראה שהעיקר כהסוברים שיש לברך עליהם מזונות וכ"ש מקרה שלנו שנחשב כניכר בהם טעם המתיקות וכאמור.

ומלבד זאת יש לדעת שגם מיני עוגות וכיצ"ב שמברכים עליהם מזונות ועל המחיה אם אוכל מהם שיעור קביעת סעודה יש לברך עליהם המוציא וברכת המזון ולפני כן ליטול ידים בברכה ושיעור זה אינו גדול ובקלות מגיעים אליו בלי שימת לב והוא כשיעור 230 סמ"ק כחמשה - ששה בורקסים קטנים וכבר משיעור 170מ סמ"ק נכנסים לספק גדול מה לברך תחילה וסוף ע"כ יש לשים לב מאוד לעניין 

שלום כבוד הרב השם זוהר או טוהר לבת מה עדיף?נראה לי כי שם טוהר עדיף, ובעזהי,ת תהיה טהורה וקדושה כל ימיה.

ידועה ההלכה שאי אמירת תחנון בשבעה דווקא אם מתפללים בבית האבל אבל אם האבל מגיע לבית הכנסת רק האבל לא אומר אבל השאר אומרים... בשכונתינו יושב חבר שבעה אבל לא עושה תפילות והספדים בביתו אלא בבית כנסת קטן סמוך לביתו. והביהכנ״ס הזה מתקיים בו תפילות מנחה וערבית אבל לא שחרית. אבל בעקבות השבעה מתפללים גם שחרית עד סוף השבעה, השאלה נשאלת האם באופן כזה אומרים תחנון או לא. כי זה לא דומה שהאבל מגיע לבית הכנסת כי כל התפילה שמתקיימת רק בגלל האבל ? ואם לא אומרים, מה הדין לגבי מנחה וערבית שאמנם התפללו כל הזמן אבל ההספדים מתקיימים שם בין מנחה לערבית אם האבל  מתפלל בבית הכנסת יאמרו שם וידוי ונפילת אפים, ורק בליל השבעה כשמתפלל בבית הכנסת מנחה וערבית ועושים שם את האזכרה, ולכבודו באים רוב עם, לא יאמרו וידוי ונפילת אפים במנחה (חזו"ע אבלות ח"ג עמ' י"ד והלאה ושכן הורה באזכרת הג"ר שלמה מאזוז זצ"ל והסכימו עמו רבני ג'רבא שבנתיבות, וכן הורה הגאון הנאמ"ן) 
ולכן גם בנ"ד שאף שאין זה באזכרת השבעה, מ"מ כיון שעיקר הבאים לשם הוא לכבוד הנפטר, ולכן עושים שם הספדים בין מנחה וערבית, לא יאמרו תחנון וכ"ש בתפלת שחרית שהמנין מתקיים שם אך ורק לכבוד הנפטר שלא יאמרו שם תחנון. 

לכבוד הרבנים הגאונים הוכחתי מלשונות מרן השו"ע ומהראשונים שמה שנוהגים לברך על הבשמים בשעת ברית מילה אין הכוונה רק לברך בין ברכת הגפן לברכת הברית על בשמים אלא הכוונה לברך את ברכת הברית כשהוא מחזיק בידו הדס שהוא מכבד את הברכה וכמו שמברך על הכוס כך מברך על הבשמים והראיה הברורה היא ממה שבת"ב נוהגים כמבואר בשו"ע לעשות את הברכה על הבשמים והוא מחזיקן בידו כל זמן שהוא מברך וא"כ הוכחתי בארוכה שכך הכוונה של מרן בשו"ע שמברכים על הבשמים דהיינו שמברכים את ברכת הברית על הבשמים שבידו שכן כתב מרן בשו"ע הלכות מילה סימן רסה ס"א "ויש נוהגים ליטול הדס בידו ומברך עליו ולהריח". ולסימן בעלמא אציין כאן לדברי הר"ן בפרק תולין (שבת נז. ד"ה וכתבו) שהרשב"א (בחי' עירובין מ: ד"ה אתי) הקשה עליהם והוא ז"ל כתב דאינה קושיא ואף על פי כן כתב בסוף דבריו ומכל מקום הגאונים אמרו דלא מברכינן אכסא אלא מייתי אסא ומברכין עליה. ולענין הלכה נראה ובתשעה באב אסא נמי לא מייתי מטעמא דאין מברכין על הבשמים במוצאי שבת והנה בידי התשובה המפורטת באם יהיה צורך אשלח למקום שיגידו לי.נראה שכת"ר צודק בהבנת דברי הר"ן ויישר כח. אבל אין מכאן ראיה למנהג שמוזכר בש"ע, דהר"ן מדבר באופן שאינו מברך על הכוס, ואז ההדס הוא באמת לכבוד, אבל בש"ע הרי מדובר באופן שכבר מברך על הכוס, ולמה צריך בשמים לכבד את הברכה? וזכורני שהאחרונים כתבו טעם לברכת הריח "כדי להשיב את הנפש שנבהלה ממראה הדם". ויש עוד טעם ע"פ המדרש בגבעת הערלות שעלה ריחם כריח ניחוח לה' ואכמ"ל 

רצינו לשאול את הרב לגבי שמות לבת, מה עדיף והאם ראוי? השמות הם: גפן ירדן עדי

לענ"ד עדיף שם עדי שהוא תכשיט, ושתהיהמוקשטת ונאה במעשיה ותעשה נחת רוח להוריה ואביה שבשמים

 אני ואישתי מצפים לבן בכור, חשוב לנו לבחור לו שם טוב. אבל גם חשוב לנו לאהוב ולהתחבר לשם. השמות שאנחנו אוהבים הם ריי , ו- רוי. האם אפשר לקרוא בשמות אלה? ואם לא האם אפשר להוסיף שם. כמו רוי דביר. שמענו ש- ריי הוא אחד מ72 צירופי אותיות של הקדוש ברוך הוא. ושהפירוש הוא -רחמיך יקדמוני יום.

מחילה על העיכוב בתשובה ולעיקר השאלה כפי הנלע"ד

הנה לקרוא שם רוי הוא שם חדש מאד ואינו רגיל כלל, וגם אין בו משמעות ממש. ומלבד כ"ז נראה לי שאינו כדאי כי הוא בגמטריה "גבורה" ולא כדאי, ולכן גם לקרוא לו בשני שמות "רוי דביר" - לא טוב. כי גם דביר הוא גמטריה גבורה ושתי גבורות יחד לא נכון.

ואף שם אריה הוא ג' הנ"ל מ"מ ממותק הוא, אבל שם בלא משמעות ממש וגם בזה, לענ"ד לא טוב.

ולגבי שם ריי - נכון שהוא אחד משות ע"ב היוצאים מפסוקים ויסע, ויבא, ויט, כנודע, מ"מ וכי אנו קוראים שמות בני אדם ע"ש אחד משמות הקודש. ולא שמענו כן מעולם ולגבי הר"ת יש הרבה ר"ת להרבה שמות ואינו מספיק 

ולכן נלע"ד כדאי לחשוב על שם אחר ובלא"ה בעזהי"ת יהיו עוד ילדים ותצטרכו לחפש עוד שמות ולכן לא כדאי להיות תפוסים בשמות כעין אלו דוקא.

ואפשר לחשוב על שם כגון רועי או אלרועי ואפשאר גם רוה או שמות אחרים לגמרי שיש בהם גם משמעות טובה וגם יפים וה' יהיה בעזרכם.