שמעתי שמרן ראש הישיבה מתיר לשחק משחקים עם כסף בפורים . האם נכון הדבר?כך נהגו בג'רבא.

שאלתי היא מהי דעת מרן ראש הישיבה בענין הנחת תפלין בעת תפלת המנחה ובעת לימוד התורה.

דעתו להתיר כל זמן שיודע לשמור עצמו בקדושה ונקיות.

וכן יש אצלנו בישיבה כאלה שמניחים תפילין במנחה ובחלק מזמן הלימוד על פי הוראתו בקודש.

שמעתי שמרן ראש הישיבה מתיר לשחק משחקים עם כסף בפורים . האם נכון הדבר?כך נהגו בג'רבא.

לפעמים גוזרים על אדם לחיות למרות שלא מגיע לו, משום שעתיד להיוולד לו בן שיהיה צדיק, תלמיד חכם וכדו'. כדוגמא שמעי, שקילל את דוד (כדאיתא בשמואל ב' פרק ט"ז) - ודוד לא הסכים שיהרגו את שמעי, משום שעתיד לצאת ממנו צאצא שיושיע את ישראל - וזהו מרדכי. אכן מרדכי הוא מצאצאי שמעי, שנא' במגילת אסתר "ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי", ולא הבנתי :הרי זה לא אותו שמעי, כי שמעי שקילל את דוד היה שמעי בן גרא, ושמעי - הסבא של מרדכי - קרוי במגילת אסתר בן קיש ("מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש") . ומלבד זאת קשה להניח שהסבא היה בימי דוד - לפני בית ראשון - והנכד היה בימי אחשורוש, אחרי יותר מ-410 שנות בית ראשון (שני דורות בד"כ לא לוקח 400 שנה). אז מה הכוונה? ואם שמעי הסבא של מרדכי קרוי ע"ש סבא של סבא שלו שהוא שמעי בן גרא - א"כ מנלן שהיה צאצא שלו, רק בגלל שקרוי בשם זהה?שמעי זה על כרחנו הוא שמעי בן גרא, שאם לא כן מדוע טרח הכתוב ליחס את מרדכי שלשה דורות למעלה כשהם אנשים בלתי ידועים, אלא על כרחך ששמעי הוא שמעי בן גרא בן קיש, שהוא קיש אבי שאול המלך. כך הוא בתרגוםראשון, ופשוט הדבר שהכתוב דילג על כמה וכמה דורות באמצע כיון שאין לו ענין בהזכרתם (מה שאין כן בסוף רות שטרח לפרט את כל הדורות מיהודה עד דוד המלך הואיל וכוונתו להודיע את יחוסו) אבל בתרגום שני ייחס את מרדכי דור עשירי לשאול המלך, ולא ייחס אותו לשמעי בן גרא. רק אחר כך דבריו סותרים זה את זה, וכבר העיר בזה מרן ראש הישיבה שליט"א בסנסן ליאיר עמוד קכ"ז.

במגלת אסתר פרק ט פסוק ה "ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן" וגו'. "ואבדן" - אלף פתוחה ודלת בקמץ גדול. מי שקרא בטעות האלף או הדלת בקמץ (קטן - כחולם בהברה ספרדית) האם זה שינוי משמעות ומעכב, או לא?נראה שאינו משתנה המשמעות, ואינו מעכב.

מה עדיף, שאגיע מעשרה ראשונים לבית כנסת, או שכר פסיעות שאלך ברגל אבל אפסיד להיות מעשרה ראשונים?

עשרה ראשונים.

ראיתי שבתיקון קוראים של הישיבה (איש מצליח) בפרשת כי תשא מסומן להפסיק בין העולה החמישי לעולה השישי,
פסוק אחד מעבר לכל שאר המקומות והחומשים שמציינים כי יש להפסיק ב "ונחלתנו". מה הסיבה לכך ?

קראתי בתשובת הרב עובדיה זצ"ל [יבי"א ח"א חאו"ח סימן יט אות יח] שאדם לא יוצא ידי חובתו של קריאת המגילה ע"י שמיעה מהרדיו בשידור ישיר, והיינו כיון שאינו שומע את קול החזן ממש אלא את הממברנה המחליפה את הזרם החשמלי בגלי קול וכו'. עוד ראיתי בילקו"י [קיצור שו"ע בהלכות פורים, וכתב שם כן בשם החזו"ע פורים עמ' נו. ואמ"א] שכתב שאם משמיעים את המגילה ע"י רמקול הדבר תלוי: אם שומעים את החזן גם ללא הרמקול אז מותר אך אם לא אסור [הציטוט לא מדויק אך זה התוכן]. ושאלתי היא, האמנם זה מותר, והרי אפילו אם ללא הרמקול שומעים את החזן, מ"מ מסתבר מאד שכעת כשיש רמקול לא שומעים את קול החזן אלא רק את הרמקול שהוא קול חשמלי וכנ"ל? [ובאמת כתב שם שישתדלו להתקרב לש"ץ לשמוע גם את קולו, אך לא באר שבלי זה לא יצאו י"ח]?אף על פי כן כיון שלולא הרמקול היה יכל לשמוע מבר חיובא גם עכשיו נחשב כשומע מבר חיובה. וכעין מה שאמרו בגמרא (סוכה ב' עמוד א') גבי סוכה היושבת בתחתית ההר ומקבלת צל מההרים שאף על פי כן כשרה דדל צל הרים איכא צל סוכה. (יחוה דעת חלק ג' סימן נ"ד, ילקוט יוסף פורים עמוד תסח)

אדם ירא שמים שלמד הלכות סת"ם אך לא הוסמך עדיין האם מותר לו לכתוב פיטום הקטורת על קלף לסגולה עם שמות הקודש על מנת לאמן עצמו בכתיבה, כמובן על דעת להשתמש בזה ולא לגניזה

מותר