שאל את הרב
שלח שאלה

שינוי נוסח התפילות בראש השנה

לא כדאי לשנות, זה לשון הגמרא.
ואם ירצה להשמיט, ישמיט "מתים" אבל אל יוסיף "טובים" כי זה משנה הכוונה.
מרן ראש הישיבה

להזמין אורחים שנוסעים בשבת

כדאי להזמין אותם שיבואו לפני החג. ולסדר להם מקום לינה בבית מלון וכדומה (אפשר לקחת ממעשר כספים). ואם נסעו לית לן בה.
מרן ראש הישיבה

להזמין אורחים שנוסעים בשבת

כדאי להזמין אותם שיבואו לפני החג. ולסדר להם מקום לינה בבית מלון וכדומה (אפשר לקחת ממעשר כספים). ואם נסעו לית לן בה.
מרן ראש הישיבה

טעם למה אין לישון בימי ראש השנה

מהר"ץ חיות שציין לו בחזון עובדיה, כתב שהקדמונים רגילים לכנות כל המדרשים אשר נתחברו בארץ ישראל בשם ירושלמי, ויתכן וזה אחד מהם. ע"ש. אלא שעדיין צריך עיון וחיפוש בזה כי הלשון שבמדרש שהזכיר כבודו אינו כלל אותו לשון שמביאים בשם הירושלמי. אם כי פירושו נחמד ונעים.
הרב אדיר כהן

וידוי בין התקיעות ביום השני של ראש השנה

כיון שהטעם משום חשש הפסק בין הברכה לתקיעות שאין אנו יוצאים ידי חובה בודאי רק לאחר כל השלושים קולות, אין חילוק בין היום הראשון ליום השני. וכן הפוסקים המחמירים (מרן הגר"ע יוסף ודעימיה) לא חילקו בזה.
הרב אדיר כהן

שמע סוף תקיעת שופר ללא תחילתה

לא הבנתי הקושיא, דלפום ריהטא נראה ברור דסבירא להו ליש אומרים שהביא רבינו ירוחם [וכן כתב הטור בסימן תקפ"ז] שלא אמרו בגמרא דשמע מקצת תקיעה בפטור לא יצא, אלא רק כשלא היה בה שיעור תקיעה, אבל כשהיה בה שיעור, לא איכפת לן מחציה השני, ויוצא ידי חובה בחצי זה ששמע בחיוב. וכן מבואר בשלחן ערוך ובאחרונים. וברור.
הרב אליהו מאדאר

אופן ושיעור זמן התרועה בשופר

1. לפום ריהטא דבריך נכונים בהבנת דברי הכלבו ומרן הבית יוסף, ודברי מור"ם צריכים ישוב, ויש לחפש באחרונים אם העירו בזה, ולא נפנתי כעת. ועמו הסליחה.
2. כבר העירו רבים בענין שיעור הטרומיטין. אבל אני בעניותי נראה לי שאין דבריהם מוכרחים, דלשיטתם לרש"י ז"ל שתקיעה היא שלשה טרומיטין, היא חצי שניה או פחות, ושבר פחות מזה. והוא רחוק, ולא נשמע מעולם מי שינהג כן. ולמעשה אנחנו נוהגים להאריך בתקיעה הרבה, והשבר פחות משניה, ואין לדקדק יותר מדאי. ואין כאן מקומו להאריך.
הרב אליהו מאדאר

שיר השירים בערב שבת - מוצאי ראש השנה

בג'רבא - כמדומה שלא אומרים, אלא שרים פיוטים מתאימים מספר קול יעקב וכיוצא בזה. אבל בתונס איני יודע כיצד נהגו. וכן בספר עלי הדס הכולל מנהגי תונס לא כתב בזה מאומה. ויש לברר אצל זקני תונס. [אמר המעתיק: שאלנו את מורנו הרב הגאון רבי רחמים מאזוז שליט"א, ואמר שנראה לו כמעט ברור שכן היו אומרים בתונס. המערכת]. אבל ודאי שאין כל איסור לומר שיר השירים.
הרב אדיר כהן

שיעור תקיעה.

1. השמועה בשם הרב עובדיה זצ"ל מוזרה מאוד, לפי זה שברים של תוקע מתחיל יהיו שווים לתקיעה של תוקע מומחה. וזה לא יתכן, הרי אין המצוה על התקיעה אלא על השמיעה. ומה יהיה הדין כשהתוקע הוא מתחיל והשומע ממנו הוא מומחה?
2. אילו היה השעון זז רק 2 פעימות בשניה, כנראה שלא היה מביא ממנו ראיה, אלא אחר שנראה לו לרב מצליח זצ"ל שיעור זה, מצא "אסמכתא" מהשעון. למעשה מבואר במחזור איש מצליח שגם בארבע-חמש שניות יצא ידי חובת תקיעה.
הרב רזיאל כהן

חפיפת השיער בשמפו בשבת וביום טוב

שמעתי שיש מקילים בדבר, אך לעניות דעתי העיקר להחמיר בזה, ומה שכתבת שאין זה פסיק רישיה, המציאות לא כן היא, כי מטבע הדברים האדם שופך שמפו רק על מקצת שערותיו, וכדי להחדיר אותו לעומק השערות ולשטח רחב יותר - בעל כרחו לחפוף ולשפשף אנה ואנה, ועל ידי זה מתפשט ג"כ על כל השיער, לעומק ולרוחב. ופעולה זו היא סחיטה גמורה שמוציא את השמפו שנספג בשערות מתחילה, ומעבירו על שאר השערות.
גם אם אולי יש אנשים "עדינים" שמורחים רק את השכבה העליונה של השמפו, ואותה בלבד משפשפים אנה ואנה - אי אפשר לתת לכל אחד תורתו בידו. ויש להחמיר בזה.
הרב רזיאל כהן

שיעורי וידאו

רבניםנושאיםסדרות
לכל השיעורים

מאמרים

ועשה אל תאחר

הרב עובדיה חן | מיד בסיום המלחמה אני הולך ללמוד יהדות ולהכיר את בורא העולם! כשהסתיימה המלחמה נותרו לי רק שלושה...

המבלי אין קברים בארץ

הבעייתיות בנסיעה לאומן בראש השנה לקריאה

השקפת מרן פאר הדור שליט"א...

מקבץ תשובות של מרן שליט"א מספרו שו"ת "מקור נאמן" ח"ב בענין יום העצמאות לקריאה

שר וגדול נפל בישראל

מכתב תנחומים על פטירת הגאון הראשון לציון רבי מרדכי אליהו זצוק"ל מכתב שנשלח...לקריאה
לכל המאמרים

יומן

י״ז אב - כ״ג אב ה׳תשע״ט
י״ז
אב
18-08
יום ראשון
זריחה החמה: 6:13 שקיעה: 7:22
י״ח
אב
19-08
יום שני
זריחה החמה: 6:14 שקיעה: 7:21
י״ט
אב
20-08
יום שלישי
זריחה החמה: 6:15 שקיעה: 7:20
כ׳
אב
21-08
יום רביעי
זריחה החמה: 6:15 שקיעה: 7:19
כ״א
אב
22-08
יום חמישי
זריחה החמה: 6:16 שקיעה: 7:18
כ״ב
אב
23-08
יום שישי
זריחה החמה: 6:17 שקיעה: 7:17 כניסת שבת: 6:57
כ״ג
אב
24-08
זמני היום - שבת קודש
עלות השחר: 4:55 זריחה: 6:17 סוף זמן ק"ש להגר"א: 9:27 חצות היום: 12:43 מנחה קטנה: 4:32 צאת הכוכבים: 7:34
יומא דהילולא

רבי משה עדס, ר"מ בפורת יוסף ודיין בי-ם, תשכ"ט
רבי ישראל י. קנייבסקי, הסטייפלר, תשמ"ה
רבי חזקיהו י. שבתי, ראב"ד ירושלים, מח"ס דברי חזקיהו, תשט"ו
 

*כל הזמנים לפי אופק תל אביב.
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0