בשבת רגילה בה מוציאים ס"ת אחד, קמו שני בעלי ס"ת ממתפללי ביה"כ שיקיריהם נפטרו באותו שבוע ושניהם רוצים שיוציאו כל אחד את ס"ת שלו באותה שבת. האם אפשר להוציא שני ספרים בשבת רגילה? באחד לקרוא עד סמוך כולל ובשני לקרוא משלים ומפטיר? במידה וכן, כיצד לעשות את ההגבהה, האם צריך להגביה את שניהם?

האם לפי מנהג טוניס צריך להדליק נרות שבת ואז לברך או לא ומה המקור לזה

לאחרונה עסק מרן פה"ד נר"ו בפיסוק הנכון באו"א ברכנו בברכה שאומרים כשאין כהנים (או כשיש כהנים ואין אומרים ברכת כהנים, כגון בימי החול למנהג תונס ועוד מקומות, ולא ייתכן שזו השפעה אשכנזית, כי אז לא היו אומרים גם בשבתות). מה שיוצא מהדברים, הוא שלכל הדעות חסרה תיבה אשר "ברכנו בברכה המשולשת [אשר] בתורה", אלא שנחלקו אם ההמשך "הכתובה ע"י משה עבדך" חוזר על הברכה [כמנהג הפשוט וכדעת הגרע"י זצ"ל] או על התורה [כדעת הגאון בעל איש מצליח זיע"א] (והרמב"ם אינו גורס כלל את זה, לכן אין להוכיח לא כמר ולא כמר). מרן נר"ו אמר שביבי"א כתב שדעת האיש מצליח 'דוחק', ולא פירש. ולע"ד הטעם פשוט, שלפ"ז 'הכתובה' חוזר על התורה ו'האמורה' חוזר על הברכה, וזהו הדוחק [אמנם לא דוחק גמור, כי מצאנו עוד כיוצא בזה]. ומה שהקשה שמשמע שרק ברכה זו כתובה ע"י משה, לא קשה מידי, שרצו להזכיר את משה ואהרן, ואכן רק ברכה זו כתובה ע"י משה ואמורה ע"י אהרן ובניו. האם דבריי נכונים?

כתבת בתשובתך על השאלה מה המקור למנהג הבסיסא, שהמקור הוא בספר ממלכת כהנים עמוד שנח, חיפשתי ולא מצאתי. אודה לתשובתך.

אני רווק בן 28 לומד בישיבה וכל פעם שהציעו שידוך כמעט תמיד ומיידית היה בעל כרחי נגרם הרהור\קישוי \קרי איך שהציעו וזה מתסכל אותי מאוד מאחר ואני משתדל לשמור שלא יהי כך לכן המתנתי עד עתה. באתי לשאול האם עדיין לדחות ולחכות אולי אצליח שהתופעה תחלוף ללא האיסורים הנ"ל או להמשיך אעפ"כ שהרי לצערי אין באפשרותי לדעת כלל איך למנוע הבעיה הנ"ל בכל פעם שמציעים לי ואיני יודע מה לעשות ואבא שלי לוחץ עלי מאד לשמוע (שאלתי לב' רבנים ולא ידעו וא' מהם הוסיף שהתופעה ידועה ויש בזה פסק מהגרי"ז גוסטמן אך לא אמר מה. ובס' מעיין האומר ח"ט כ' לחכות למי שסתם שסולד מנשים מטעם ד"א אך אני שואל מצד א"ה סי' כא' כג') 

קראתי בעלון בית נאמן לפני זמן רב איני זוכר מתי שהרב אמר לא לקרא בס' רבנו והוא צריך הגהה מחודשת ברצוני לשאול אני קניתיו לפני שקראתי שהרב אמר זאת וגם אני אמנם מסתייג מכמה דברים שהדפיסו בס' הנ"ל האם מותר לי להגיהו בעצמי מכיון שלא הוגה עד עתה ולברור ולסמן טוב ורע?

האם תגין של שעטנז גץ שאינם נראין כזיונין אלא כואו דהיינו שהראש של התג לא באמצע כזיין אלא כואו היינו שראש התג בצד ימין או שמאל של התג הם תגים מהודרים?

 האם מותר לתייג אותיות בחול המועד? אם לא, מדוע זה לא דומה להפרדת דיבוק שהחזון עובדיה עמ’ רב’ מתיר.. או להשלמת חלל אותיות “לעיני כל ישראל” בעמ’ רג שמתיר?

אמה שלי עליה השלום נפטרה כ״ד בִּשְׁבָט תשע״ח ונקברה ב ג׳ בַּאֲדָר תשע״ח רציתי לדעת עד איזה תאריך אני צריך לומר קדיש ? איזה תאריך אני צריך לעשות סעודת אזכרה? באיזה תאריך אני צריך ללכת לבית הקברות ?בוף אחד עשר חודשים או בתאריך הקבורה