בראש השנה אני צריך להתארח אצל ההורים שלי, כמו בכל שנה הקהילה שלנו עושה את החג עם רב הקהילה כולם יחד וכמובן שאני חפץ להיות עם הרב שלי וחבריי ביום החשוב הזה, ולנצל אותו לתפילות תחנונים ושעורי תורה בצורה הכי מהודרת, עם חזן תוקע ובעל קורא ירא שמיים.
ההורים לא שומרים תורה ומצוות, אך משתדלים מאוד לכבד (כשרות מהודרת ולא מדליקים אש או חשמל כלל), ולמרות זאת קשה מאוד למנוע אותם מדבורי לשון הרע פולטיקיה ליצנות וכדומה. מכיון שאין אפשרות לעשות את החג בלעדיהם בלי שהדבר יגרום למריבות וכעסים, רציתי לדעת האם אפשר להזמין את משפחתי לבית שלי לארוחת חג ולסדר להם מקום ללון אע"פ שוודאי יחזרו לביתם עם רכב לאחר הסעודה או לוותר על זה וללכת אליהם.כדאי להזמין אותם שיבואו לפני החג. ולסדר להם מקום לינה בבית מלון וכדומה (אפשר לקחת ממעשר כספים). ואם נסעו לית לן בה.

רציתי לשאול בקשר לתפילות בר"ה . שמעתי חזן ותיק שאומר בתפילות ר"ה: "ספרי חיים טובים לפניך נפתחים ". ולא ספרי חיים ומתים לפניך נפתחים".שאלתי האם יש בזה בעיה לשנות מהנוסח הקבוע בסידורים. והאם זה לא משנה ממטבע שקבעו חז"ל ?לא כדאי לשנות, זה לשון הגמרא.
ואם ירצה להשמיט, ישמיט "מתים" אבל אל יוסיף "טובים" כי זה משנה הכוונה.

האם מותר להשתמש בכספי מעשר לצורך טיסה לאומן לראש השנה? (ממש מחזק אותי מבחינה רוחנית)באופן זה נראה שאפשר להשתמש מכספי מעשרות.
אולם כדאי לא להקדיש לזה את כל כספי המעשרות.

מי שקנה ברכה ב3000 ₪ בראש השנה להתברך במנחה כל שבת בבית הכנסת והלך לשם כמה פעמים וראה שלא מברכים אותו האם חייב לשלם או לא?עיין בשלחן ערוך (סימן רנ"ה סעיף ז') גבי שבוי שגבו בשבילו לפדותו ומת שהדעת נוטה להחזיר לתורמים דאמדין דעתייהו שלא התנדבו על דעת כך עיין שם. ומכל שכן שעדיין לא גבו. (ועיין עוד בשלחן ערוך חושן משפט סימן רפג סעיף ג'.)
ומכל מקום נראה שאם אפשר לתקן ושיתחילו לברך אותך וישלימו לשנה הבאה את החסר, יש לעשות כן, ולא דמי לשבוי שאין מה לתקן.

האם מותר לחפוף שיער בשבת וביום טוב עם שמפו כדרכו בחול? כי לעניין תלישת השיער, מניסיון אין זה פסיק רישיה, ואינו מתכווין כלל. ושמעתי מאיזה חכם אחד, שיש חשש סחיטה בשיער בשעת מריחת השמפו, והדבר רחוק בעיניי.שמעתי שיש מקילים בדבר, אך לעניות דעתי העיקר להחמיר בזה, ומה שכתבת שאין זה פסיק רישיה, המציאות לא כן היא, כי מטבע הדברים האדם שופך שמפו רק על מקצת שערותיו, וכדי להחדיר אותו לעומק השערות ולשטח רחב יותר - בעל כרחו לחפוף ולשפשף אנה ואנה, ועל ידי זה מתפשט ג"כ על כל השיער, לעומק ולרוחב. ופעולה זו היא סחיטה גמורה שמוציא את השמפו שנספג בשערות מתחילה, ומעבירו על שאר השערות.
גם אם אולי יש אנשים "עדינים" שמורחים רק את השכבה העליונה של השמפו, ואותה בלבד משפשפים אנה ואנה - אי אפשר לתת לכל אחד תורתו בידו. ויש להחמיר בזה.

מה ההבדל בין שני ימים טובים של גלויות לשני ימים טובים של ראש השנה והאם יש נפקא מינה ביניהם?

בפיוט '' ה' שמעתי שמעך... '' בהרבה קהילות נוהגים לענות ברוך הוא וברוך שמו, אחרי שומעם שם ה'. ויש שמתנגדים. איך לנהוג?לא שמעתי על מנהג כזה. אבל אין בו כל בעיה הלכתית, כי אין זה ברכה שיוצא בה ידי חובה (שאז יש להקפיד לכתחילה שלא לענות ברוך הוא וברוך שמו).

מה מנהג תונס וג'רבא לגבי אמירת שיר השירים בליל שבת שחל במוצאי ראש השנה?בג'רבא - כמדומה שלא אומרים, אלא שרים פיוטים מתאימים מספר קול יעקב וכיוצא בזה. אבל בתונס איני יודע כיצד נהגו. וכן בספר עלי הדס הכולל מנהגי תונס לא כתב בזה מאומה. ויש לברר אצל זקני תונס. [אמר המעתיק: שאלנו את מורנו הרב הגאון רבי רחמים מאזוז שליט"א, ואמר שנראה לו כמעט ברור שכן היו אומרים בתונס. המערכת]. אבל ודאי שאין כל איסור לומר שיר השירים.

מה ללמוד בין עלות השחר לתפילה שחרית ביום ראש השנה? והאם יכולים להתחיל לקרוא ספר תהלים (לפי המנהג שקוראים שתי פעמים הספר תהלים בראש השנה) ולהפסיק ולהמשיך בצהרים?מותר ומצוה לומר אז תהלים. וכן נוהגים רבים וטובים. רק שיאמר קודם לכן ברכות השחר, ולפחות ברכות התורה (ראה בשלחן ערוך סימן מ"ו סעיף ט', ובחזון עובדיה - ימים נוראים עמוד ה-ו).
ומה שאין התהלים ברצף, אין בכך כלום. רק יש מהדרים לומר כל התהלים ברצף ללא כל דיבור שיועיל יותר (כמו שאמרו בשם הבעל שם טוב: מי ימלל גבורות ה' ישמיע "כל" תהלתו).