ברצוני לשאול לגבי השם "אוריין" לבת. בשאלה מס' 8275 ענה מרן רה"י שליט"א שהשם אוריין עדיף על השם תהל. בשאלה מס' ענה מרן רה"י שליט"א לעניין שם לגיורת אוריין. אך בשאלה מס' 12392 ענה מרן רה"י שליט"א שהשם אוריין הוא שם זכר. האם אפשר לקרוא לבת בשם אוריין?

בס"ד שלום רב לכת"ר שאלתי היא לגבי נושא של עורלה לדעת מרן הרב עובדיה זק"ל ולהבדיל של מרן אש הישיבה האם כשאני מעביר מעציץ נקוב שיש בו כ20 ס"מ והיה על גבי קרקע וכן יש בעציץ עפר כדי לחיות העץ 14 יום(והאם שונה הדבר אם יכול לחיות בעציץ 3 שנים) האם כשאני מעבר את העציץ לאדמה אני חייב לספור את שנות העורלה מחדש? אם אני מעביר את העציץ במכונית שמנתקת אותו מהקרקע לזמן מועט של פחות מ 24 שעות(שעה בערך) זמן הנסיעה מהמשתלה למקום הנטיעה? ואם העציץ במכונית לא היה על גבי ריצפת המכונית ממש אלא שמתי קצת באוויר האם זה משנה ? כיון שראיתי שיש תנאים הרשומים בספר ילקוט יוסף אך נאמר לי שזה רק אם בכלל אין ניתוק מהקרקע בזמן הנסיעה כלומר נסיעה לא על כביש אלא על אדמה ויש אוויר מתחת לעציץ. כלומר מהם התנאים לעברת עציץ (עץ) מעציץ לקרקע בכדי שלא יספר מחדש השנים לעורלה לדעת מרן הרב עובדיה? וכן לדעת מרן ראש הישיבה(? אם יש הבדל ) אודה למענה מהיר

אני לוקחת כדורי ראקוטן מדי יום שמייבשים מאוד את הפנים והשפתיים. לכן בערך כל חצי שעה אני מורחת שפתון בשפתיים, אחרת השפתיים מתייבשות בצורה קיצונית, מתקלפות ואף נסדקות ומדממות. האם מותר לי למרוח את השפתון בשבת?

השותה פחית שתיה האם אח"כ מותר לו למלאות את זה שוב ולשתות מזה או שזה טעון טבילה

אני מתפלל בבית כנסת מרכזי בשכונה .כל שבת שחרית בזמן מכירת המצוות לפני הקריאה בתורה מתכנסים מספר אנשים בחדר לימוד לשתות ולנשנש להשביע רעבונם רב העיר זצל יצא חוצץ נגד מנהג זה וכן רב השכונה בהרבה פעמים יש לציין שאת רוב האנשים לא תראה בבית הכנסת עד שחרית של שבת הבאה יש איזה מקום להקל ומה עלינו לעשות???

אני נוהגת (בלנ"ד) להתענות ביום האזכרה של ההורים. השנה יום פקודתה של אמי, י"ח אדר חל בשבת. מתי עליי לצום?

מותר לאכול בורקס עם תרד או פטריות במאפייה עם בד"צ בית יוסף או העדה החרדית?

בן עיר (כגון הדר בביתר) שנסע בליל י"ד לעיר אחר (וכגון למודיעין עילית), ובעלות השחר (של י"ד) היה בכביש הנכלל בירושלים (וכגון בכביש בגין שנכלל בירושלים והוא בדרך בין ביתר למודיעין עילית), ואח"כ היה במודיעין עילית בשני ימי הפורים (עד סוף ט"ו), לכאו' יש לדון מה דינו באיזה נחשב יום פורים אצלו. דהנה לדעת הרא"ש הרי נקבע בעלות השחר של י"ד כבן כרך, אע"פ שלא היה בט"ו כלל בכרך אלא בעיר, ולדעת רש"י לכאו' נפטר מב' הימים. אמנם נראה לחייבו מב' טעמים א' כיון דלא היה באפשרותו לקראות את המגילה בזמן מועט זו שהיה שם אינו נכלל עדיין בכלל בן כרך, (ולפי"ז אם אכן נשתהה שם זמן רב יותר, וכגון שהיה שם פקק וכדו' אכן יהיה דינו כנ"ל), ב' דאפשר לומר דאין זה מיקרי דהיה שם דהרי לא היה דעתו לכך ולא נתכוון להיות שם כלל וכלל ורק בדרך מקרה הגיע לשם ואין זה מקרי ששהה שם. והנני בבקשתי מכבוד הרבנים שליט"א שתאירו עיניי בהלכה זו. 

1.האם מותר להתפלל בבית כנסת בו יש ריח חזק של בית הכסא מאחד המתפללים? 2. האם מותר להתפלל בבית כנסת בו שליח הציבור אינו דתי מובהק, חובש כיפה רק בהיכנסו לבית הכנסת, אינו משכים לתפילות וגם כשהוא נכנס לבית הכנסת באיחור הוא מתחיל את תפילתו מהנקודה בה אוחז הציבור . איך צריך לנהוג במקרים כאלה?