שמעתי שאדם שלא היה מרוכז כל הקריאה לשליח ציבור יצא ידי חובה והביא ראיה לדבר מאדם שלא מבין לשון הקודש ושמע מאדם שקרא בלשון הקודש שהדין הוא שיצא ידי חובה והרי לא יבצר שאדם ישמע חצי שעה קריאת מגילה בשפה שאינו מבין אותה ולא יפספס שום תיבה אלא מוכרח שהיעקר שישמע את המגילה ולא דוקא שיקשיב ע"כ 

רציתי לשאול מה דעת הרב שליט"א למעשה 

היכן המקור להבדל בהשריית רוח רעה לפני ואחרי חצות הלילה? ומהו המקור לכך שיש הסוברים שחוזר וניעור רוח רעה לקראת עלות השחר?

ידוע ששלישים שבאים זה אחר זה אין כלל מוחלט איזה מהם מפסיק יותר. ועפ"י זה יש לי ספק: אל אחשדרפני המלך (פזר גדול) ואל הפחות (שני גרישין) אשר על מדינה ומדינה. האם אשר על מדינה ומדינה חוזר גם על אחשדרפני המלך או האם חוזר רק על הפחות, ונפקא מינה אם להפסיק יותר אחר הפחות או אחר המלך. שהמלבי"ם פירש שהיו ממונים על כל מדינה וכן נראה מפסוק בדניאל ו-ב ובמלבי"ם שם. מאידך הרד"ק בס' השורשים כ' שאחשדרפנים היו רואים פני המלך תמיד בפנים. ולפי פירושו על מדינה ומדינה חוזר רק על הפחות. עוד ספק יש לי: ויאמר חרבונה (תלשא) אחד מן הסריסים(גריש) לפני המלך. האם לפני המלך הוא המשך של הסריסים- שהיו לפני המלך- שכן נראה שפירש בס' מנות הלוי, או לפני המלך חוזר על ויאמר חרבונה כמו ויאמר ממוכן לפני המלך-שכן נראה שפירש המלבי"ם שכ' אחת מן הסריסים שהלכו לקרוא את המן אל המשתה. ומשמע שמיאן לפרש אחת מן הסריסים שלפני המלך. וראייה לפירוש זה ממה שחיברו הטעמים אחת מן הסריסים ביחד ואח"כ הפסיק, שלפי המנות הלוי נראה להפסיק אחר אחד יותר מלאחר הסריסים. 

מחילה מכבוד הרב, אך המדובר במשפחה שעדיין לא קיימה את מצוות היום ונוסעת לירושלים ביום י"ד אדר בבוקר. כיצד עליהם לנהוג?