תמיד נתקשיתי בזה, וחשבתי לפרש כדבריך אבל מלה זו "אֵזֵה" בארמית. וזכורני שראיתי בסידור ישן מלפני כשלש מאות שנה ברשפים אזה. ואולי הכוונה שאני מזה דמעות ברשפי אש על חרון אף ה' בי בעוה"ר.

אונקלוס מפרש: הלא תחת אלוקים אני (וראה בלחם הבכורים שמושי הה"א אות י'), ורצונו לומר הלא ירא אלוקים אני. ותרגם התוכן ולא תרגום מלולי כדרכו.

"מיגרנה" נחשבת בהלכה כחולי לכל דבר (עיין סימן שכ"ח סעיף י"ז ובשמירת שבת כהלכתה פרק ל"ג סעיף א' אות ג'), ומי שסובל ממנה פטור מן התענית. וגם אדם שאינו סובל ממנה בפועל, כל שעל ידי התענית עלול החולי לחזור, אין לו להתענות (עיין תורת המועדים הלכות ד' תעניות סימן ב' סעיף ג').
רפואה שלמה ובשורות טובות.

כן, כשר.

1. לכתחילה יש להתחיל תפלת מנחה באופן שיסיימו אותה מספר דקות קודם השקיעה, וירויחו מצות תוספת שבת, כי לדעת הרבה פוסקים כל שממשיכים בתפלת מנחה עד אחר השקיעה מפסידים מצות תוספת שבת, ויש לכלכל זמן הוצאת ספר תורה בהתאם. [ומכל מקום בשאר תעניות בשעת הדחק אפשר לקרוא ספר תורה בברכות אף בין השמשות (ויאמרו אח"כ תפלת לחש בלי חזרה), עיין בשו"ת דבר יהושע חלק ג' (יורה דעה סימן ס"ג אות ג') ובשות יביע אומר חלק ז' (אורח חיים סימן י"ז), ובפסקי תשובות דפוס חדש חלק ג' סימן רצ"ב הערה 30].
2. בשאר תעניות נראה לעניות דעתי שרשאי לומר עננו אף לאחר השקיעה, כמו שרשאי להתפלל מנחה באותה שעה, ונחשב לענין זה כיום התענית. אבל כשחלה התענית בערב שבת קשה בעיני שיאמר אז "ביום צום התענית הזה כי בצרה גדולה אנחנו". וראיתי שגם בשו"ת דבר יהושע הנ"ל הניח זה בצריך עיון למעשה. (ועיין ביד אפרים סוף סימן תק"נ).
3. נשיאת כפים מותרת בשעת הדחק גם בבין השמשות, עד צאת הכוכבים (עיין יחוה דעת חלק ו' סימן מ', ובתורת המועדים - ד' תעניות עמוד ס"ו).
4. ודאי עדיף להתפלל סמוך לשקיעה, כדי להרויח את ברכת הכהנים (אלא שיקפידו לעמוד בזמנים ולסיים את כל התפלה לפני השקיעה וכנ"ל). והתפלה בשעה מוקדמת אין בה שום תועלת, אף לדעת שיבולי הלקט, שהרי הוא סובר שגם אז אין לקרוא בתורה, ומה הועילו חכמים בתקנת ההקדמה?
5. מדבריך ניכר שאין דעתך נוחה כלל מאיחור זמן התפלה, ואף הוספת באירוניה שמן השמים גרמו לאותם המאחרים שיתאחרו עוד יותר וכו'. ובמחילת כבוד תורתך לא ידעתי על מה הקפדת, הרי רצו להרויח ברכת כהנים שהיא מצות עשה מן התורה. ואמנם המקדימים להתפלל מנחה גדולה בערב שבת יש להם על מה שיסמוכו מדברי רבני ירושלים הקדמונים (שהובאו בחזון עובדיה - ד' תעניות עמוד ק"ג), אך המתאחרים ודאי כדין עושים לכתחילה. אלא שצריכים לעמוד על משמר הזמנים, כמו שצריכים להקפיד על זה במצוות רבות אחרות.

ענו לך יפה מאד, במלה עם מקף אין טעם ולא מנגנים בה (כלומר לא מרימים 'טון'), רק יש געיא בנו"ן להעמדה מועטת.