שאל את הרב

אמירת קטעי סליחות הנאמרים בארמית ביחיד

האם נכון הדבר שדעת מרן רה"י שליט"א שגם יחיד יכול לומר את קטעי הסליחות שנאמרים בארמית? השאלה...
וידאו

דף היומי בחצי שעה - עירובין דף מ"ב

וידאו

סליחות מפי הגאון הרב משה לוי זצ"ל

הקלטה נדירה ומיוחדת משת התשנ"ו
מאמר

סדר הסימנים ללילות ראש השנה - להורדה והדפסה

מאמר

הלכות חודש אלול והסליחות - ב’

♦ דִּינֵי אֲמִירַת י"ג מִדּוֹת ♦ לִמְנוֹת י"ג מִדּוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו ♦ אֹפֶן מִנְיַן י"ג...
וידאו

דף היומי בחצי שעה - עירובין דף ל"ט

וידאו

דף היומי בחצי שעה - עירובין דף ל"ז

וידאו

דף היומי בחצי שעה - עירובין דף ל"ח

שאל את הרב
שלח שאלה

דעת מרן נר"ו על קריאה בספרי קאסוטו.

הרב א. קורמן צדיק גמור 
רק מישהו שקינא בו הוציא עליו שם רע.
קאסוטו אסור לקרוא.
מרן ראש הישיבה

כשרות הטווס וביציו

בספר מסורת העוף לד"ר זוהר עמר (עמודים 59-68) האריך בזה ומסקנתו שאע"פ שיש אסמכתות להתירו, כיון שבעת האחרונה אבדה לנו המסורות עליו אי אפשר להתירו למעשה ולא את ביציו
הרב רזיאל כהן

ברכה על קראנצ'

פעם חשבו שהפיתות נאפות במיוחד לצורך הקראנצ' ולאחרונה התברר (ע"י הרב בנימין חותה נר"ו שלוקחים פיתות או בגטים) רגילים, ולכן טוען שברכתו המוציא כדין צנימים שאדם מכין בביתו משארית הלחם.

הרב רזיאל כהן

ברכה על לחמניית המבורגר וכדו'

ישנה מחלוקת בין חכמי ספרד לחכמי אשכנז בעיסה המעורבת בסוכר או דבש, מתי ברכתה המוציא ומתי ברכתה על המחיה, לפי חכמי ספרד כל שניכר טעם מתיקות בעסה צריך לברך מזונות ועל המחיה ואם לא ניכר מברכים המוציא וברכת המזון, ולאשכנזים גם כשניכר מברכים המוציא וברכת המזון.  ורק אם הדברים המתוקים הם עיקר בעיסה יותר מהקמח אזי מבריכים מזונות ועל המחיה כמבואר בש"ע (קס"ח ס"ז) ונראה שאם יש אומרים שמורגשת מתיקות ויש אומרים שאין מורגשת מתיקות יש להחשיב זאת כעיסה שלא ניכר בה טעם המתיקות ולברך עליה המוציא וברכת המזון גם לספרדים בצירוף שיטת חכמי אשכנז 

וכל זה במאכל שנעשה לתענוג ואכילת עראי אבל חלות ולחמניות מתוקות שנעשו לקבוע עליהם סעודה נחלקו בהם פוסקי דורנו אם ברכתן המוציא וברכת המזון (עכ"פ כשאוכל מהם לפחות כביצה) כיון שלא נעשו לתענוג אלא על מנת לקבוע עליהם סעודה או כיון שניכר בהן טעם המתיקוןת ברכתם מזונות ועל המחיה, ונראה שהעיקר כהסוברים שיש לברך עליהם מזונות וכ"ש מקרה שלנו שנחשב כניכר בהם טעם המתיקות וכאמור.

ומלבד זאת יש לדעת שגם מיני עוגות וכיצ"ב שמברכים עליהם מזונות ועל המחיה אם אוכל מהם שיעור קביעת סעודה יש לברך עליהם המוציא וברכת המזון ולפני כן ליטול ידים בברכה ושיעור זה אינו גדול ובקלות מגיעים אליו בלי שימת לב והוא כשיעור 230 סמ"ק כחמשה - ששה בורקסים קטנים וכבר משיעור 170מ סמ"ק נכנסים לספק גדול מה לברך תחילה וסוף ע"כ יש לשים לב מאוד לעניין 

הרב דקל כהן

אמירת תחנון בבית כנסת כשיש אבל בבית כנסת

אם האבל  מתפלל בבית הכנסת יאמרו שם וידוי ונפילת אפים, ורק בליל השבעה כשמתפלל בבית הכנסת מנחה וערבית ועושים שם את האזכרה, ולכבודו באים רוב עם, לא יאמרו וידוי ונפילת אפים במנחה (חזו"ע אבלות ח"ג עמ' י"ד והלאה ושכן הורה באזכרת הג"ר שלמה מאזוז זצ"ל והסכימו עמו רבני ג'רבא שבנתיבות, וכן הורה הגאון הנאמ"ן) 
ולכן גם בנ"ד שאף שאין זה באזכרת השבעה, מ"מ כיון שעיקר הבאים לשם הוא לכבוד הנפטר, ולכן עושים שם הספדים בין מנחה וערבית, לא יאמרו תחנון וכ"ש בתפלת שחרית שהמנין מתקיים שם אך ורק לכבוד הנפטר שלא יאמרו שם תחנון. 
הרב אדיר כהן

סיבת ברכה על בשמים בברית מילה

נראה שכת"ר צודק בהבנת דברי הר"ן ויישר כח. אבל אין מכאן ראיה למנהג שמוזכר בש"ע, דהר"ן מדבר באופן שאינו מברך על הכוס, ואז ההדס הוא באמת לכבוד, אבל בש"ע הרי מדובר באופן שכבר מברך על הכוס, ולמה צריך בשמים לכבד את הברכה? וזכורני שהאחרונים כתבו טעם לברכת הריח "כדי להשיב את הנפש שנבהלה ממראה הדם". ויש עוד טעם ע"פ המדרש בגבעת הערלות שעלה ריחם כריח ניחוח לה' ואכמ"ל 
הרב רזיאל כהן

דעת הרב על השם "עדי" לבת

לענ"ד עדיף שם עדי שהוא תכשיט, ושתהיהמוקשטת ונאה במעשיה ותעשה נחת רוח להוריה ואביה שבשמים

הרב אליהו מאדאר

הכוונה כללית בעניין קריאת שמות / השם "רוי" "ריי" לבן

מחילה על העיכוב בתשובה ולעיקר השאלה כפי הנלע"ד

הנה לקרוא שם רוי הוא שם חדש מאד ואינו רגיל כלל, וגם אין בו משמעות ממש. ומלבד כ"ז נראה לי שאינו כדאי כי הוא בגמטריה "גבורה" ולא כדאי, ולכן גם לקרוא לו בשני שמות "רוי דביר" - לא טוב. כי גם דביר הוא גמטריה גבורה ושתי גבורות יחד לא נכון.

ואף שם אריה הוא ג' הנ"ל מ"מ ממותק הוא, אבל שם בלא משמעות ממש וגם בזה, לענ"ד לא טוב.

ולגבי שם ריי - נכון שהוא אחד משות ע"ב היוצאים מפסוקים ויסע, ויבא, ויט, כנודע, מ"מ וכי אנו קוראים שמות בני אדם ע"ש אחד משמות הקודש. ולא שמענו כן מעולם ולגבי הר"ת יש הרבה ר"ת להרבה שמות ואינו מספיק 

ולכן נלע"ד כדאי לחשוב על שם אחר ובלא"ה בעזהי"ת יהיו עוד ילדים ותצטרכו לחפש עוד שמות ולכן לא כדאי להיות תפוסים בשמות כעין אלו דוקא.

ואפשר לחשוב על שם כגון רועי או אלרועי ואפשאר גם רוה או שמות אחרים לגמרי שיש בהם גם משמעות טובה וגם יפים וה' יהיה בעזרכם.

הרב אליהו מאדאר

מרן ראש הישיבה

שיעורים ומאמרים מאת מרן
לכל הפריטים ממרן

שיעורי וידאו

רבניםנושאיםסדרות
לכל השיעורים

מאמרים

הלכה יומית - אדר התשע"ט

מרן ראש הישיבה | הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט"א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט"א בכל יום...

חנוך לנער על פי דרכו - חלק ג’

מאמר זה חובר ע"י הרה"ג ר' נסים חיים חזקיה חורי זצ"ל (מחבר ספר נחלת אבות על...לקריאה

תיקון ליל שבועות

כנגד שלשה הדברים החיוניים הנ"ל נתן לנו הקדוש ברוך הוא שלש רגלים בשנה, ובהם...לקריאה
לכל המאמרים
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0