וידאו

הדרך להינצל ממחשבות רעות

הדרך המובחרת ביותר לתזכר את אמירת יעלה ויבוא | הפעם היחידה שבג"ץ קיבלו שכל | סופם של הנלחמים...
שאל את הרב
שלח שאלה

יישוב הנוסח ראש-חודש הזה.

מה פירוש והוא סובר לומר הזה. אולי הכוונת לומר החדש?
אני לא עוקר נוסחאות מדעתי. כל נוסחא שנוכל למצוא לה יישוב כל-שהוא נשאיר אותה.
מצינו בתורה: יום השישי, יום השביעי.
ובמשנה: בית-דין הגדול שבירושלים (גיטין).
מדוע אי אפשר לומר ראש-חודש הזה?
מרן ראש הישיבה

יעלה ויבוא לדעת הבן איש חי.

כי כך מקובל גם בסידור תפילת ישרים והנח להם לישראל.
מרן ראש הישיבה

לעמוד בזמן הכרזת החודש

מגן אברהם (סימן תי"ז) כתב שנהגו לעמוד זכר לקידוש החודש שהיו מקדשים אותו בעמידה. והעירו האחרונים על דבריו היכן מצינו שקידוש החודש היה מעומד, וטרחו למצוא מקור לכך. ומכל מקום אין נוהגים במנהג זה כל הקהילות, וכן מנהג תונס וג'רבא שאין עומדים כשמברכים החודש. (ועיין בכל זה בהערות איש מצליח שבסוף המשנה ברורה סימן תי"ז).
הרב מצליח מאזוז

חזרה על פסוקים באמירת הלל

זה משנה בסוכה (ל"ח ע"א) מקום שנהגו לכפול יכפול. ועיין שם ברש"י. ועיין עוד בספר חזון עובדיה - חנוכה (עמוד רח"צ - רצ"ט).
הרב אדיר כהן

שכח "יעלה ויבוא" וחזר להתפלל ביחידות

התפלה השניה שמתפלל היא התפלה העיקרית שלו, וא"כ אינה תפלה בציבור. ומכל מקום עצם זה שבא לבית הכנסת בזמן והתפלל עם הציבור, אף שתפלה זו לא היתה כהוגן, מכל מקום כיון שעיקר כוונתו היתה להתפלל בציבור, הוי כחושב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה שנחשב כאילו עשאה (עיין ברכות דף ו' ע"ב). ובודאי שיש עדיפות להתפלל בבית הכנסת מאשר מחוץ לבית הכנסת אפילו כשמתפלל ביחיד (שלחן ערוך סימן צ' סעיף ט'). ולכן היכן שיכול להתפלל בבית הכנסת בלי להטריח את הגבאי, כגון שמתפלל קצת מהר, ועד שכל האנשים יצאו יסיים תפלתו, עדיף. וכן אם יודע שהגבאי מסכים לחכות לו ואינו ממהר לדרכו יתפלל בבית הכנסת. אולם אם יודע שהגבאי ממהר ולא מוכן להמתין, עדיף שיתפלל מחוץ לבית הכנסת, שלא יהיה בבחינת מצוה הבאה בעבירה ח"ו.
הרב אדיר כהן

קיפול התפלין על ידי חבירו

1. בתפלין לא הוזכר דבר זה, אבל כתב הבן איש חי (סוף פרשת חיי שרה) שצריך אותו אדם עצמו שהניח לקפל תפליו, ואין זה כבוד ליתנם לשמש שהוא יקפלם. ע"ש.
2. לא שמענו שיש בזה בעיה ע"פ האר"י, ואדרבה בחזון עובדיה - חנוכה (עמוד רנ"ח בהערה) הביא לאמירת ברכי נפשי סמך מהזוהר. ע"ש. (וכתב להזהר לכתחילה לאומרו בבין השמשות. ועיין בשאלה מס' 5931).
3. כפי הנשמע תיקנוה זה חכמים בדור האחרון (אולי האדמו"ר מקאליב שליט"א) זכר לששה מליון יהודים שנספו בשואה הי"ד.
רבני בית ההוראה

עלייה לתורה בר מצוה פחות כמה ימים

1. כידוע שהמנהג בארץ ישראל שלא מברכים על ההלל שקוראים בדילוג, וכמו שכתב מרן בשלחן ערוך (סימן תכ"ב סעיף ג'), אבל בחו"ל בג'רבא ובעוד מקומות רבים נהגו לברך. וכשעלו ארצה נשאל בזה מרן זקני ראב"ד ג'רבא רבינו רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל, והשיב שאם באו אחד אחד ונתערבו עם תושבי המקום ההוא, אז ראשון ראשון בטל. ואם באו מנין שלם בבת אחת לארץ ישראל וייסדו עיר חדשה או מושב חדש, ימשיכו במנהגם שנהגו בחו"ל (עיין בשו"ת שמחת כהן מהדורא בתרא חלק אורח חיים סימן ק"א). וכן מנהג עד היום בעיר נתיבות ובשאר המושבים שנוסדו על ידי עולי ג'רבא (עיין בספר ילקוט כהונה חלק אורח חיים הלכות ראש חודש סעיף א'), ומכללם במושב גילת. אך לגבי בית שאן צריך לבדוק כיצד היה בזמן היוסדה, על ידי מי נוסדה, ולהתנהג כפי ההוראה הנ"ל.
2. אמת שכן נהגו בתונס להעלותו רביעי שיום טוב שלו הוא על דרך שכתב מור"ם (ריש סימן קל"ה). וכן עשה מעשה הגאון הקדוש רבינו מצליח מאזוז זצ"ל לבנו מו"ר ועט"ר הגאון הנאמ"ן נר"ו, כמו שכתב מו"ר הנזכר נר"ו בהגהתו בספר רפאל המלאך (דף כ"ז ע"ד). אם כי למעשה ראיתי שבא לתפלה נכדו לעלייה לתורה, אבל התאריך האמיתי של הבר מצוה הוא רק בשבת הקרובה, שאמר מו"ר שחושש הוא לדעות החולקים, ולכן הורה שיעלה הנער רביעי אחר הקדיש וללא ברכה לפני ואחרי הקריאה. וכן היה. ומכל מקום מנהג תונס מיוסד על אדני פז ואינו מנהג טעות.
הרב אדיר כהן

לברך על ההלל בראש חודש בבית כנסת אשכנזי

כדאי לא להיות חזנים בראש חודש. ואם במקרה היו חזנים יש לנהוג כמנהג בית הכנסת ולברך, מאחר שכן היה מנהגנו בחו"ל וכן דעת שני עמודי הוראה הרי"ף והרא"ש ועוד.
מרן ראש הישיבה

הטעם שאומרים בראש חודש עולת בלשון יחיד.

1. בעולה תפסו לשון הפסוק (במדבר, כ"ח, י') עולת שבת בשבתו, והם שני כבשים, ואין זה לשון יחיד באמת כמו שכתב רש"י (בתחילת פרשת וישלח) על פסוק ויהי לי שור וחמור, ובשעירים אמרו לשון רבים פשוט כפי צחות הלשון (וכמו שרגילים לומר חמישה שקלים (ולא חמישה שקל), אך בעשרים אומרים עשרים שקלים). וכן ביומא (לד עמוד ב') בשחר לובש פלוסין של שנים עשר מנה ובין הערבים של שמונה מאות זוז (ולא אמרו של שמונה מנה).
ואגב נוסח הספרדים עולת ראש חודש ושעיר עיזים.
2. ממה שאמרו שם לא למדנו אלא שהם שקולים, ואין הכי נמי ממקום אחר אפשר ללמוד ששקול יותר.
הרב רפאל מאזוז

אמירת יעלה ויבוא בברכת המזון אחר צאת הכוכבים

גם כשחל ראש חודש בחול, אם התחלת הסעודה היתה בראש חודש, צריך להזכיר יעלה ויבוא בברכת המזון (יחוה דעת חלק ג' סימן ל"ה, וברכת ה' חלק ב' פרק ה' סעיף ל').
הרב רזיאל כהן

שיעורי וידאו

רבניםנושאיםסדרות
לכל השיעורים

מאמרים

סדרי עדיפויות

הרב עובדיה חן | צוות ההצלה מנשים את בנו הקטן, שבדיוק פולט את מי הים שבלע, ומתחיל לנשום. "היה קשה אבל ברוך ה'...

מעמד גדול הדור - חלק ב’

שנו חכמים (בסוכה דף כ' ע"א): "בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה,...לקריאה

שולשלת מסירת התורה מדור...

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול...לקריאה

מי שעושה חסד - הקב"ה גומל...

דברים שנשא מרן ראש הישיבה שליט"א במלאת השבעה לדודתו הצדקנית, אחותו של מורנו...לקריאה
לכל המאמרים

יומן

י״ח תמוז - כ״ד תמוז ה׳תשע״ט
י״ח
תמוז
21-07
יום ראשון
זריחה החמה: 5:55 שקיעה: 7:46
י״ט
תמוז
22-07
יום שני
זריחה החמה: 5:56 שקיעה: 7:45
כ׳
תמוז
23-07
יום שלישי
זריחה החמה: 5:56 שקיעה: 7:45
כ״א
תמוז
24-07
זמני היום - יום רביעי
עלות השחר: 4:27 זריחה: 5:57 סוף זמן ק"ש להגר"א: 9:19 חצות היום: 12:47 מנחה קטנה: 4:51 צאת הכוכבים: 8:04
יומא דהילולא

רבי שלמה, אב"ד חלמא, מח"ס מרכבת המשנה, תקמ"א
רבי רחמים נאהורי, אב"ד פריז, תשמ"ה
 

כ״ב
תמוז
25-07
יום חמישי
זריחה החמה: 5:58 שקיעה: 7:43
כ״ג
תמוז
26-07
יום שישי
זריחה החמה: 5:58 שקיעה: 7:43 כניסת שבת: 7:23
כ״ד
תמוז
27-07
שבת קודש
זריחה החמה: 5:59 שקיעה: 7:42 יציאת שבת: 8:22
*כל הזמנים לפי אופק תל אביב.

 

הרשמו כאן וקבלו על עצמכם עניית 'אמן יהא שמיה רבא' בקול רם!

לרפואתו השלימה של מאור עינינו מרן ראש הישיבה רבנו מאיר נסים בן כמסאנה שליט"א  

לפרטים נוספים לחץ כאן

 

 

הצג פעם אחרת
X
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0