כבר הזכרת בדבריך תירוץ דהמצוה (בליל פסח) קובעתו לברך עליה המוציא.
אמנם לענ”ד קושיה מעיקרא ליתא, שהעיקר בזה דכל שמברכים עליו המוציא אם קובעים עליו סעודה, יוצאים בו ידי חובה בפסח, שיש עליו שם “פת”, ולא המעיט אלא דבר שאי אפשר לעולם לברך עליו המוציא, אפילו ע”י קביעות.

והארכתי בזה בס”ד בשו”ת מחקרי ארץ ח”א (סי’ מח) ע”ש. (נמצא באוצר החכמה).

אין שום סיבה הלכתית לזה.

אולי אמך רחצה אותם מפני האבק שהצטבר עליהם במחסן במשך שבעת ימי הפסח.

היות והיו חייבים חכמים לקיים דברי הרומאים, קיימו זאת, ואחר שהיה ראש המדברים נתכנה כך, והתפקיד לכשעצמו הוא תפקיד מכובד, ולא בגלל שנתנו אותו הרומאים אינו מכובד.

יש להמנע עד כמה שאפשר ללמוד אצל גוים, או אפילו יהודים חילוניים העלולים להכניס דברי כפירה בהשי”ת ובתורתו. 

עיין בע”ז (דף ט”ו ע”ב) אין מוסרין להם תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות. ובנמוקי יוסף ביאר הטעם משום חשש מינות ושפיכות דמים. וכ”פ הרמ”א ביו”ד (סי’ קנג ס”א) שאין מוסרים להם תינוק ללמדו ספר או ללמדו אומנות, דמשכי ליה למינות. וכ”כ הלבוש שם (ס”ב). וכן מוכח בהדיא בדרישה שם (סק”א) ובכנה”ג (הגה”ט סק”ב). וכ”פ הרב ערוך השלחן אה”ע (סי’ כב ס”ה). וכ”פ הרב אפי זוטרי (סק”י). ועי’ בביאור הגר”א שם ובשו”ת דברי שמואל ארדיטי חיו”ד סי’ ו). ועי’ בח”מ אה”ע (סי’ כב סק”ו) דמוכח דס”ל דדוקא בקטן נאסר משום מינות [דבגדול לא חששו, שיעמוד בתקפו]. וכ”ד הב”ש (סק”ז) והבא”ח (ש”ב פ’ מסעי סי”ב.

ועי’ להגר”ח פלאג’י בספרו ראה חיים (פרשת וישב דף נה ע”ג) שהביא דברי הח”מ והב”ש המתירים בגדול, וכתב, מיהו מבואר בעירובין (דף סב ע”א) דהדר עם הגוי בחצר לבד איכא חששא שילמד ממעשיו, הרי מצינו דלאו דוקא תינוק, אלא אפילו גדול איכא למיחש ללמוד ממעשיו כשדר ביחידות. ע”ש. ועי’ בס’ דברי סופרים (עמק דבר ס”ק רסד) שכתב שמה ששנינו אין מוסרין “תינוק”, י”ל דאף בגדול אסרו, ואורחא דמילתא הוא שאין מוסרין גדול אלא תינוק, ועוד י”ל דבגדול לא חששו לזה, כי לפיתוי ודאי אין לחוש כי אין יצרו תוקפו כלל לזה, ולשמא יאנוס אותו ג”כ לא חששו בגדול, ורק בקטן חששו לאונס או שמא יפתנו לעשות מעשה זה אף שאינו מתאוה לזה. וצ”ע. ע”ש

את לא יחידה בזה, דעי כי בדורנו רבים העוברים עניינים כאלו, אם חרדות אם דאגות, אם לחצים וכיוצא.

אף שאדם מעצמו צריך להשתדל להוציא מלבו את כל זה, כי לא יוסיף לו כלום ולא יעזור לו מאומה, הדאגה מפני הדאגה, מוסיפה דאגה, והרוגע והשלווה והשמחה, יסירו את הדאגה. 

יש ללמוד ספרים המחזקים באמונה ובטחון ושמחה. עם זה, צריך ללכת למטפלת הבקיאה בתחום אם המטפלת שאת נמצאת עמה אינה עוזרת לך, יש לנסות אשה אחרת, או רופאה. אפשר שימליצו על כדורים לתקופה מסוימת, אם לא תהיה ברירה, אפשר להשתמש בזה בינתיים, כי ההכרח לא יגונה. אבל אין להישאר כך.

פעמים שטיול במקום נוף וים וכיוצא, יכול לעזור, לעשות דברים שמקילים, אבל עם זה לטפל אצל מומחים.

וה’ יעזור וישלח רפואה שלימה בקרוב!

אם הוא לא ידע עליך, המחילה שביקשת הועילה, ותיזהר מכאן ולהבא. יישר כח!

כל זמן שאתה עוסק בלימוד המסכת , נחשב הכל כפעם אחת. לפיכך תוכל לומר את הנוסח של הדרן עלך והקדיש פעם אחת בלבד  כאשר תתחיל את המסכת כולה מחדש  ותסיים שוב , אז תחזור לומר את נוסח ההדרן עלך והקדיש פעם נוספת

מסכת תענית או מגילה  אם רוצה מסכת קצת יותר ארוכה וקצת יותר עיונית אז תלמד מסכת ביצה

כסף שמיועד לכיסוי ההשקעה, אינו חייב במעשרות.

מרן שליט”א לא התכוון לומר שרבי כלפון דיבר על ציונות לפני אלפיים שנה, אלא שבכותבו ציונות חשב שהציונות הקיימת היא אותה ציונות של ריה”ל.

כל הספרדים נוהגים כדעת מרן השולחן ערוך להמתין שש שעות בין אכילת עוף לחלב.  אולם  יש בין האשכנזים שנהגו להקל בזה . ורובם שינו את המנהג לטובה שלא לאכול חלב עד שיעברו שש שעות.אם אתה אשכנזי אינך חייב להחמיר אבל  אם אתה ספרדי אסור לך להקל בכך.