בס"ד יום שלישי ז' שבט תשע"ח. בענין תענית דיבור ותנ"ח פרקי תהילים שנוהגים בימי השובבי"ם. ומובא "בסדר תענית דיבור" בהוצאת "אורות הנאמן" שעולה לסך 65600 תעניות. שאלתי :האם מס' תעניות הנ"ל [או כפי שהעלה שם הגרמ"ז שליט"א], האם צריך בדווקא לקרא ג"פ את הס' התהילים ועוד 8 פרקים, או שבעצם העיקר הוא התענית דיבור, ואפילו אם יספיק לסיים רק פעם אחת את הס' התהילים [או כמה שיספיק], ג"כ יעלה למס' תעניות הנ"ל בכבוד רב ותודה רבה ב.ש. ס"ט. ירושת"ו

איך מבטלים כישוף של קשירת חתן שלא יכול לקיים את המצוה

האם כל ספרדי שנהג עד היום לפי פסקי רבנו עובדיה והילקוט יוסף יכול לנהוג כשיטת הבן איש חי והכף החיים לחומרא ולקולא יעשה כפסקים של רבינו עובדיה והילקוט יוסף?לדוגמא לעיניין ברכות השחר בשעה שאדם קם לפני חצות אם יוכל לברך בחצות במקום בעלות השחר וכדומה

לעניין הזכרת שמות מחוסר הבנתי, לדוגמה: " ואין מידי מציל דא י"ד יהו"ה דאיהו יהו"ה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א ואיהו כוז"ו במוכס"ז כוז"ו וכולא קשוט. ב' ביהרירו"ן כי בי"ה וגו'. אהי"ה איה"ו יה"ו, וגו' ..ואינון יה"ו הו"י וה"י וי" ה הי"ו יו"ה, וגו'

ראיתי בסידור איש מצליח ובעוד סידור, שבצירוף: מלאך-ה' (שחרית שבת במזמור "לדוד בשנותו" - "חנה מלאך-ה' סביב ליראיו") אין כוונות "אדון הכל היה הוה ויהיה" בשם הוי"ה, ואילו לצירוף זה ב-'פרשת העקידה' בשחרית ("ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים, ויאמר אברהם אברהם וכו'"), יש כוונות הוי"ה. האם זאת טעות? מה הטעם? ההבדל היחידי ששמתי לב שבשחרית שבת הצירוף מופיע עם מקף

אדם ששותה תה בסוף הארוחה ובאמצע הכוס תה רוצה לברך ברכת המזון בין אם הוא לבד בין אם בגלל שחבריו מברכים והוא רוצה להצטרף אליהם ולהמשיך לשתות את התה אחר כך ולברך שוב ברכה ראשונה על הת האם יכול לעשות כן? והאם יש הבדל בין שבת ליום חול

אישתי בהריון בחודש שביעי, קיים מנהג שלא קונים דברים לתינוק שיוולד בע"ה לפני הלידה, האם יש עניין בהלכה? האם מותר לקנות ואם כן עדיף לאחסן בבית אחר עד ללידה?

לאחרונה עסק מרן פה"ד נר"ו בפיסוק הנכון באו"א ברכנו בברכה שאומרים כשאין כהנים (או כשיש כהנים ואין אומרים ברכת כהנים, כגון בימי החול למנהג תונס ועוד מקומות, ולא ייתכן שזו השפעה אשכנזית, כי אז לא היו אומרים גם בשבתות). מה שיוצא מהדברים, הוא שלכל הדעות חסרה תיבה אשר "ברכנו בברכה המשולשת [אשר] בתורה", אלא שנחלקו אם ההמשך "הכתובה ע"י משה עבדך" חוזר על הברכה [כמנהג הפשוט וכדעת הגרע"י זצ"ל] או על התורה [כדעת הגאון בעל איש מצליח זיע"א] (והרמב"ם אינו גורס כלל את זה, לכן אין להוכיח לא כמר ולא כמר). מרן נר"ו אמר שביבי"א כתב שדעת האיש מצליח 'דוחק', ולא פירש. ולע"ד הטעם פשוט, שלפ"ז 'הכתובה' חוזר על התורה ו'האמורה' חוזר על הברכה, וזהו הדוחק [אמנם לא דוחק גמור, כי מצאנו עוד כיוצא בזה]. ומה שהקשה שמשמע שרק ברכה זו כתובה ע"י משה, לא קשה מידי, שרצו להזכיר את משה ואהרן, ואכן רק ברכה זו כתובה ע"י משה ואמורה ע"י אהרן ובניו. האם דבריי נכונים?

1-האם מותר בשבת להניח מלכודת עכברים