בית הדין "משפט וצדק" לענייני ממונות שע"י הישיבה תכב"ץ

כבר הזכרת בדבריך תירוץ דהמצוה (בליל פסח) קובעתו לברך עליה המוציא.
אמנם לענ”ד קושיה מעיקרא ליתא, שהעיקר בזה דכל שמברכים עליו המוציא אם קובעים עליו סעודה, יוצאים בו ידי חובה בפסח, שיש עליו שם “פת”, ולא המעיט אלא דבר שאי אפשר לעולם לברך עליו המוציא, אפילו ע”י קביעות.

והארכתי בזה בס”ד בשו”ת מחקרי ארץ ח”א (סי’ מח) ע”ש. (נמצא באוצר החכמה).

אין שום סיבה הלכתית לזה.

אולי אמך רחצה אותם מפני האבק שהצטבר עליהם במחסן במשך שבעת ימי הפסח.

אם ב”ה הכל טוב לא משנים סתם. אבל אין שום בעיה לקרוא לו בכינוי חיבה “מאורי” וישאר השם העיקרי “מאור”.

אם נקבר בט”ז ניסן (יום ראשון של חול המועד), ממילא אזכרת האחד עשרה ליל ט”ו אדר (או יום ט”ו אדר) שזה “פורים שושן”. ואת אזכרת השנה עושה ביום חג הפסח עצמו, ואם אי אפשר יש להקדים ולא לאחר.

מרן ראש הישיבה זצ”ל הכ”מ היה אומר שלא כדאי לחדש שמות שמתחילים ב”לי”, אפשר לקרוא יהודית (לכבוד חנוכה), או הודיה (להודות לה’ על הנס).

איננו מכירים פרופ’ זה. אם אינו ירא שמיים יש להתרחק כמטווחי קשת מתחומיו, כי בלאו הכי ספר מורה נבוכים אינו מיועד לכל אדם, וכשמו כן הוא מורה לנבוכים בלבד (כמו שרגיל לומר מרן רה”י זצ”ל הכ”מ) ואם ההסבר לא מדויק, לעיתים עלולים להכנס בספקות באמונה ח”ו.

אם מדובר בכלי עם שפריצר אין צורך כלל, וכן בכלי שאחרי הניקוי מניחים בו את הספוג אין צריך כיון שהנוזל שבתוכו קר ואין גורם לפלוט טעם ולהבליע לכלי וגם הטעם נעשה פגום מכח נוזל הכלים.

כבר אמרו חז”ל כל מיני חיות יפים לחלום חוץ מן הפיל ומן הקוף (ברכות נו סע”ב). ובפרט אם באו מהרהורי היום כגון שקרא בספר או ראה וכיוצ”ב. ואם החלום מצער אותך לתת ח”י שקלים לצדקה ולומר : “רבון העולמים תבטל את החלום הרע”. (עלון בית נאמן מספר 488 אות ב).

יש להבחין בין בשר חם שאין היד סולדת בו לבין בשר רותח שהיד סולדת בו.

שחתך בשר רותח שהיד סולדת בו בסכין פרווה מעתה הפכה הסכין לבשרית וכדי להחזירה לפרווה צריכה הגעלה. אבל בחתך בשר שאינו רותח שאין היד סולדת בו די לסכין בשטיפה היטב. (עי’ שו”ע יו”ד סי’ צד ס”ז)

בגלל דברים מעין אלו יש נמנעים לילך למקווה בזמננו. ויש הסוברים שכן צריך לנהוג. כי אע”פ שהטבילה מעלתה גדולה ומוסיפה טהרה וקדושה לאדם, אם הדבר גורם הרהורים רעים וכיו”ב שב ואל תעשה עדיף. והנכון להימנע ולעמוד על עיקר הדין שא”צ טבילה לאיש בזה”ז כלל.

אמנם אם אפשר לו לילך בזמן שאין הרבה אנשים ולא עומדים כך בתור, רק יטבול בזריזות ויצא, הוא טוב ונכון, שמרויח תוספת קדושה וטהרה. ואם הוכרח לילך בזמן שיש ריבוי אנשים יראה לשמור את עצמו, וכגון אם יש לו משקפיים במספר גבוה יורידם מתחילה ולא יבוא לידי ניסיון ויזרז עצמו במהירות כל מה שיוכל.

ומכאן אזהרה שלא לשלוח ילדים ונערים כלל, כי במקום להוסיף להם טהרה, אפשר שיהיה להפך חלילה, וכשיגדלו ילמדם שישמרו עצמם ויזדרזו וכו’. אבל לשלוח נער לבדו שכשאינו יודע מה קורה עמו, אינו נכון. ולצערנו אירעו גם מעשים מאנשים שאינם יראים, וכל ערום יעשה בדעת.

ולעצם השאלה, איני יודע איך אותו אדם, אם יקבל או יתריס, אם שומע לעצה או לא, ועשית כחכמתך אם החלטת לדבר עימו תדע איך לומר אולי דרך אגב עניין אחר. ויותר צריך לדבר עם האחרים שיזהרו וישמרו עיניהם וליבם. וטוב להם.

1. יש כמה וכמה דעות מהו סדר כתיבת השבטים באבני החושן. והסדר הנ”ל מובא בגמרא מסכת סוטה (דף לו סוע”א) שדעת רבי חנינא בן גמליאל שכך היו השבטים סדורים באבני האפוד. ע”ש. ואע”פ שלא מצאתי מי שכתב כן באבני החושן מ”מ יש לו סמך.
2. תוקפו כמו כל ספרי הסגולות ומעתיק כל הנמצא כתוב מספרים מקובלים וידועים, ולא נחית לברר כל דבר ודבר כי אי אפשר לבדוק הכל, ביחוד בימיהם.

ניתן ליצור קשר בפלאפון מס’ 054-8450228. אחרי השעה 22:00 בערב.