אני ריתמקאית  בגני ילדים (לציבור החרדי) גילאי 4/5 ובמהלך הפעילות עם הילדים אני משמיעה מוסיקה  (זה חלק מהפעילות כגון הרקדה וכדו') האם מותר להמשיך גם בימי הספירה או שצריך למרוח את הזמן בפעילות אחרת

יש לציין שמלמדים את הילדים בגן את מנהגי הספירה  ומכללם איסור נגינה, האם הדבר לא יגרום להם סתירה

מה רמת הקדושה של ספר הפטרות שכתוב על קלף ? והאם דינו כספר תורה ?

בשלחן ערוך סימן כז כתוב שיש להטות התפילין מעט שיהיו כנגד הלב. ובגר"ז ועוד פוסקים כתבו שכשיטה יהיו כנגד ליבו ממש. האם הכוונה שמטה מעט והתפילין נוגעות בבית בחזה או שמטה יותר באופן שראש התפילין נוגע בצד של הגוף, באופן שאי אפשר להצמיד את היד ממש לגוף?

רציתי בבקשה לברר מדוע לא יכולה לצאת שנה מסוג הש"א. הרי לפי חשבון לוח השנים אפשרות זו קיימת.

רציתי בבקשה לדעת מדוע המילה "מאכלת" (בפרשת וירא בסיפור העקידה) לא משתנה ניקודה לקמץ וסגול כדין אס"ף ?

יש מישהו שקרוב אליי שנסע נסיעה ארוכה ברכבת והיה אמור להגיע למקום יעודו תוך 3 ימים, ואחרי 3 ימים לשלוח לי הודעה שהוא הגיע, עברו כבר 5 ימים והוא בכלל לא עונה לטלפון, ואין לי דרך להשיג אותו כי הוא בכלל בהודו, יש איזושהי תפילה שאפשר לומר שהוא ינצל מכל צרה ושה' ישמור עליו?

בעליה לתורה נתן לי אבי את השם רחל וכך אני כתובה גם בתעודת הזהות. מאז ועד היום הורי קראו לי בשם רחלי (עם י בסוף) וכך גם כל סביבתי. אני בת 31 כיום. שאלתי היא איך עלי להזכיר את שמי בתפילות לזיווג? רחל או רחלי? וכן, בעניין פסוק לפני אלוקי נצור אחרון בתפילת ש"ע, המתחיל ומסתיים באותיות שמי, כיצד עלי לנהוג ?

למה הספר הפטרות יהיה בלי תגין, והאם יותר מהודר בלי ניקוד וטעמים? והאם יש להקפיד על פרשה פתוחה וסתומה, חק תוכות וכדו'?

מישהו שאל האם מותר לחבק בבית כנסת, והרב ענה ואני מצטט: אין לחבקו בבית כנסת שאין להראות חבה רק לקב"ה, אבל לנשק ידי הרב או אביו אין זה מפני חבה אלא מצוה כיבוד אביו או רבו. אני לא מבין את החילוק, וכי רק מצוה אביו או רבו זה מצוה? ואהבת לרעך כמוך זה לא מצוה תדירה בכל שעה ומקום? אדרבא אין לקב"ה נחת כמו האחדות ואהבה, וזה זה כבודו של הקב"ה וקיום דברו בביתו ביתר שאת. אז איני מבין את התשובה במחילה.