וידאו

פרשת פנחס – האיסור לקטרג על ישראל

מדוע בדורנו הכהנים מרובים הרבה יותר מהלווים? | מחלוקת הראשונים בדרך הקריאה כאשר יש ב' שוואים בסוף...
שאל את הרב
שלח שאלה

יישוב הנוסח ראש-חודש הזה.

מה פירוש והוא סובר לומר הזה. אולי הכוונת לומר החדש?
אני לא עוקר נוסחאות מדעתי. כל נוסחא שנוכל למצוא לה יישוב כל-שהוא נשאיר אותה.
מצינו בתורה: יום השישי, יום השביעי.
ובמשנה: בית-דין הגדול שבירושלים (גיטין).
מדוע אי אפשר לומר ראש-חודש הזה?
מרן ראש הישיבה

יעלה ויבוא לדעת הבן איש חי.

כי כך מקובל גם בסידור תפילת ישרים והנח להם לישראל.
מרן ראש הישיבה

לברך על ההלל בראש חודש בבית כנסת אשכנזי

כדאי לא להיות חזנים בראש חודש. ואם במקרה היו חזנים יש לנהוג כמנהג בית הכנסת ולברך, מאחר שכן היה מנהגנו בחו"ל וכן דעת שני עמודי הוראה הרי"ף והרא"ש ועוד.
מרן ראש הישיבה

לעמוד בזמן הכרזת החודש

מגן אברהם (סימן תי"ז) כתב שנהגו לעמוד זכר לקידוש החודש שהיו מקדשים אותו בעמידה. והעירו האחרונים על דבריו היכן מצינו שקידוש החודש היה מעומד, וטרחו למצוא מקור לכך. ומכל מקום אין נוהגים במנהג זה כל הקהילות, וכן מנהג תונס וג'רבא שאין עומדים כשמברכים החודש. (ועיין בכל זה בהערות איש מצליח שבסוף המשנה ברורה סימן תי"ז).
הרב מצליח מאזוז

סדר יום כיפור קטן בערב ראש חודש לספרדים

אמרו סליחות רגילים (רק דלגו את הוידוי מכיון שזה ערב ראש חודש). וכינוי "יום כיפור קטן" מובא בפרי חדש (אורח חיים סימן זי"ת) בשם הרמ"ק, ואינו שייך לאשכנזים דוקא.
הרב יהונתן מאזוז

עשיית מלאכה בראש חודש לנשים

נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חודש, והוא מנהג טוב. אבל לא נהגו לאסור עליהם כל מלאכה, אלא רק מלאכת טויה וכדומה. וכל מה שלא נהגו לאסור - מותר. וכן מותר לסרוג ולתפור לצורך בני ביתם, ללא קבלת שכר. וכן מותרות לכבס במכונת כביסה, שאין בה טורח.
והעובדות במלאכה באיזה מפעל לצורך פרנסתן, שאם לא יעבדו בראש חודש יפסידו פרנסתן - מותר להם לעבוד בראש חודש. (חזון עובדיה - חנוכה עמוד רמ"ו). ובליל ראש חודש ג"כ מותרות בכל מלאכה (שם בהערות עמוד רמ"ט).
רבני בית ההוראה

שליח ציבור שהניח תפילין רבינו תם לאחר מוסף של ראש חודש, האם גם...

נראה שכיון שהניחם כבר רשאי להמשיך ללובשם וללמוד מה שרגיל ללמוד עם התפלין. אולם אם אינו רגיל לעשות כן בשאר הימים אלא לומד בלא תפלין - יחלצם ואח"כ ילמד. עיין מחזיק ברכה (סימן כה סעיף קטן יג) ומורה באצבע (אות קפ"א). ע"ש. ואין כאן מקומו להאריך.
הרב גיא מור

ברכת "יהללוך" בסוף ההלל

המברכים לקרוא את ההלל גם חותמים, כאשר יראה הרואה בסידורי בית עובד ושאר סידורים של הנוהגים לברך. ואף שכן נהגו רוב קהלות הספרדים בחו"ל, ובהם גם בתונסיה (וא"כ גם מרן הגאון הקדוש איש מצליח זצ"ל נהג כן). אבל בארץ הקודש המנהג שלא לברך כמו שכתב מרן בשלחן ערוך אורח חיים (סימן תכ"ב סעיף ב'). ואף העולים מחו"ל לארץ הקודש יש להם לשנות המנהג, אלא א"כ גרים בערים שנתייסדו על ידם שאז יכולים להמשיך במנהגם, וכפסק מרן אבי הישיבה מר זקני רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל.
ולכן בישיבתנו "כסא רחמים" אשר בעירנו בני ברק תבנה ותכונן, שהיא עיר שהיתה מיושבת מלפני כן, לא מברכים על ההלל בראש חודש. ועיין עוד בהקדמת מרן ראש הישיבה נר"ו לספר ברית כהונה השלם.
הרב אדיר כהן

הטעם שאומרים בראש חודש עולת בלשון יחיד.

1. בעולה תפסו לשון הפסוק (במדבר, כ"ח, י') עולת שבת בשבתו, והם שני כבשים, ואין זה לשון יחיד באמת כמו שכתב רש"י (בתחילת פרשת וישלח) על פסוק ויהי לי שור וחמור, ובשעירים אמרו לשון רבים פשוט כפי צחות הלשון (וכמו שרגילים לומר חמישה שקלים (ולא חמישה שקל), אך בעשרים אומרים עשרים שקלים). וכן ביומא (לד עמוד ב') בשחר לובש פלוסין של שנים עשר מנה ובין הערבים של שמונה מאות זוז (ולא אמרו של שמונה מנה).
ואגב נוסח הספרדים עולת ראש חודש ושעיר עיזים.
2. ממה שאמרו שם לא למדנו אלא שהם שקולים, ואין הכי נמי ממקום אחר אפשר ללמוד ששקול יותר.
הרב רפאל מאזוז

חזרה על פסוקים באמירת הלל

זה משנה בסוכה (ל"ח ע"א) מקום שנהגו לכפול יכפול. ועיין שם ברש"י. ועיין עוד בספר חזון עובדיה - חנוכה (עמוד רח"צ - רצ"ט).
הרב אדיר כהן

שיעורי וידאו

רבניםנושאיםסדרות
לכל השיעורים

מאמרים

כוחנו באחדותנו

הרב עובדיה חן | גם בהמשך הפרשה, כאשר ראה בלעם את ישראל שוכן לשבטיו תחת דגלים שונים אך במסגרת אחת באחדות...

מעמד גדול הדור - חלק ב’

שנו חכמים (בסוכה דף כ' ע"א): "בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה,...לקריאה

שולשלת מסירת התורה מדור...

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול...לקריאה

זכרון להולכים | הגאון רבי...

מרן ראש הישיבה: "המלים היו ממש יוקדות בלבי. אינני יודע אם מישהו אחר כתב עליו...לקריאה
לכל המאמרים

יומן

י״א תמוז - י״ז תמוז ה׳תשע״ט
י״א
תמוז
14-07
יום ראשון
זריחה החמה: 5:51 שקיעה: 7:49
י״ב
תמוז
15-07
יום שני
זריחה החמה: 5:51 שקיעה: 7:48
י״ג
תמוז
16-07
יום שלישי
זריחה החמה: 5:52 שקיעה: 7:48
י״ד
תמוז
17-07
זמני היום - יום רביעי
עלות השחר: 4:22 זריחה: 5:52 סוף זמן ק"ש להגר"א: 9:17 חצות היום: 12:47 מנחה קטנה: 4:53 צאת הכוכבים: 8:08
יומא דהילולא

רבי מרדכי עטייה, מחכמי אר"צ בירושלים, תשל"ח
רבי יוסף מטראני, מח"ס שו"ת מהרימ"ט, שצ"ט
רבי יעקב י. רודרמן, ראש ישיבת נר ישראל (בולטימור), תשמ"ז

ט״ו
תמוז
18-07
יום חמישי
זריחה החמה: 5:53 שקיעה: 7:47
ט״ז
תמוז
19-07
יום שישי
זריחה החמה: 5:53 שקיעה: 7:47 כניסת שבת: 7:27
י״ז
תמוז
20-07
שבת קודש
זריחה החמה: 5:54 שקיעה: 7:46 יציאת שבת: 8:27
*כל הזמנים לפי אופק תל אביב.
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0