וידאו

מרן שליט"א על רבי שמעון בר יוחאי

מה מנהג המדורות I למה אמר רבי שמעון ראיתי בני עליה והם מועטים וכו' ואם אחד הוא אני הוא מה המיוחד...
וידאו

"הֱוֵי מַרְבֶּה לַחְקֹר אֶת הָעֵדִים" - פרקי אבות (3)

הסיבה לשמחה בל"ג לעומר | הנס הדגול שהיה בקברו של שמעון הצדיק לפני 311 שנה | חכמתו של הגאון מוילנא...
וידאו

המסר השבועי ממרן שליט"א - פרשת בחוקותי

וידאו

חגיגת ל"ג לעומר בת"ת איש מצליח

דברי תורה וברכה ממוה"ר הרב צמח מאזוז שליט"א בעניני דיומא והדלקת המדורה ע"י הרב אברהם כהן שליט"א
וידאו

לימוד פרקי אבות בימי העומר (1)

תקנת חכמים ללמוד פרקי אבות בימי ספירת העומר | השוני שיש בקריאת התורה בין ארץ ישראל לחו"ל |...
שאל את הרב
שלח שאלה

דעת מרן שליט"א על פתיחת חנות בארץ ישראל בשבת עם גוי בשותפות

היתר זה ניתן לעתים רחוקות בחו"ל למנוע כשלונות.

בא"י אסור להורות היתר בזה כי מכשילים את הרבים 

מרן ראש הישיבה

שהות עם תפילין ל ר"ת

לא ראיתי בבא"ח מהלך 17 אמות.

אין שיעור לזמן הנחת תפילין אם אפשר לקרוא בהם ק"ש ולהוריד 

מרן ראש הישיבה

טלטול תרופות בשבת לצורך מוצאי שבת

כתב בשו"ת מהרש"ג (סי' סא) שכל האיסור של הכנה משבת לחול הוא דוקא כשעושה כן כדי להרוויח זמן ההכנה, שלא יצטרך לעשות כן בימי החול, אבל דבר שאם לא יעשנו בשבת יופסד הדבר, לא גזרו, וראיה לזה ממה שהתירו לטלטל כלי שמלאכתו להיתא מחמה לצל. ע"ש. והובאו דבריו בספר חזו"ע בכמה מקומות. ולפ"ז גם בנדון דידן יש להקל, כיון שאם לא יטלטל התרופות לא יהא יכול לקחתם בזמן, ואינו עושה כן כדי לחסוך זמן במוצ"ש. (וכמובן ההיתר רק כשאין איסור טלטול ברה"ר).

הרב אוריאל דניאל

הכשרת כבד למנהג ג’רבא

לא מצאנו כן בספרים, רק מפי זקני וזקנות העדה שכם מעידים שלא הצריכו קריעה, אך הדבר לא ברור כ"כ אחר שבספר משגב לדך לנכדו של רבינו שאול הכהן כתב לקרוע. וכן נכון לעשות לכתחילה. וע"ע באורך בשו"ת מחקרי ארץ חלק ג' (סימן מ"ג).

הרב אדיר כהן

מדוע "בעלמא" במלרע ולא מלעיל (האם אין כאן שינוי משמעות כשזה במלרע,...

כן הוא בספר דניאל (ד, לא, ועוד) "עלמא" מלרע. ואין לשאול מ"עלמה" כי זה בעברית וזה בארמית. ומ"מ יש קצת הבדל ביניהם שבעלמה העי"ן בפתח ובעלמא העי"ן בקמץ ולכן מאריכים בה מעט.

הרב אמיר דאדוואנד

ברכה על סופגניה שבאה לקינוח לאחר הסעודה

- לדעת מוה"ר ברכת ה' (ח"ג עמ' שע"ו) יכול לברך עליה מזונות גם בתוך הסעודה כשאוכלה לקינוח. אבל למעשה עדיין לא יצאנו מידי ספק (ע' וקנה לך חבר התשס"ו סי' מ"ג), לכן ידחה את אכילתה לאחר הסעודה.

הרב צוריאל רבי

ברכה על ההלל בצנעה בראש חודש

גם בג'רבא שהיו מברכים, זהו רק בציבור ולא ביחיד כידוע. ובפרט כאן בארץ שלא יברך.
רבני בית ההוראה

הטעם שאומרים בראש חודש עולת בלשון יחיד.

1. בעולה תפסו לשון הפסוק (במדבר, כ"ח, י') עולת שבת בשבתו, והם שני כבשים, ואין זה לשון יחיד באמת כמו שכתב רש"י (בתחילת פרשת וישלח) על פסוק ויהי לי שור וחמור, ובשעירים אמרו לשון רבים פשוט כפי צחות הלשון (וכמו שרגילים לומר חמישה שקלים (ולא חמישה שקל), אך בעשרים אומרים עשרים שקלים). וכן ביומא (לד עמוד ב') בשחר לובש פלוסין של שנים עשר מנה ובין הערבים של שמונה מאות זוז (ולא אמרו של שמונה מנה).
ואגב נוסח הספרדים עולת ראש חודש ושעיר עיזים.
2. ממה שאמרו שם לא למדנו אלא שהם שקולים, ואין הכי נמי ממקום אחר אפשר ללמוד ששקול יותר.
הרב רפאל מאזוז

יום כיפור קטן לספרדים.

מהר"ם קורדובירו והפרי חדש הם גדולי חכמי ספרד.
הרב יהונתן מאזוז

שיעורי וידאו

רבניםנושאיםסדרות
לכל השיעורים

מאמרים

בכל דרכיך דעהו !

הרב עובדיה חן | שחט לו חכם צדקה את היונים בחצר בית הכנסת, ולפתע נשמעה שריקה ופגז התפוצץ סמוך אליהם. נאנח חכם צדקה...

ודגלו עלי אהבה

שקט מוחלט בכל העולם, מעמד הר סיני: ההר בוער באש עד לב השמים, חושך ענן...לקריאה

ונסע אוהל מועד מחנה הלויים...

בנוהג שבעולם מי שחשוב יותר צריך ללכת ברא המחנה, כמו שיש דין בכיבוד תלמיד חכם...לקריאה

חנוך לנער על פי דרכו - סוף!

בדורנו זה שרבו המכשולים והפתיונות בעבודת שמים, צריך כח גדול להתגבר נגד היצר...לקריאה
לכל המאמרים

יומן

י״ד אייר - כ׳ אייר ה׳תשע״ט
י״ד
אייר
19-05
יום ראשון
זריחה החמה: 5:48 שקיעה: 7:34
ט״ו
אייר
20-05
יום שני
זריחה החמה: 5:47 שקיעה: 7:35
ט״ז
אייר
21-05
יום שלישי
זריחה החמה: 5:47 שקיעה: 7:35
י״ז
אייר
22-05
יום רביעי
זריחה החמה: 5:46 שקיעה: 7:36
י״ח
אייר
23-05
יום חמישי
זריחה החמה: 5:45 שקיעה: 7:36
י״ט
אייר
24-05
יום שישי
זריחה החמה: 5:45 שקיעה: 7:37 כניסת שבת: 7:17
כ׳
אייר
25-05
זמני היום - שבת קודש
עלות השחר: 4:14 זריחה: 5:44 סוף זמן ק"ש להגר"א: 9:08 חצות היום: 12:38 מנחה קטנה: 4:43 צאת הכוכבים: 7:58
יומא דהילולא

רבי יוסף וולטוך ממקובלי ירושלים, תשמ"ג
רבי חיים אברהם גאגין, ראשון לציון, מח"ס חוקי חיים, תר"ח
רבי אליהו אלעג'מי, ממקובלי בית אל י-ם, תרפ"ז
רבי סעדיה מרזוק, מדייני ירושלים, תקל"ג
רבי מרדכי טברסקי, המגיד מטשערנוביל, מח"ס ליקוטי תורה, תקצ"ז

*כל הזמנים לפי אופק תל אביב.
הצג פעם אחרת
X
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0