נולדתי ב .............. נאמר לי כי נולדתי קטן יחסית, כ 2.1 ק"ג, ודחו את ברית המילה עד לגיל חודש לערך. נימולתי ביפו ככל הידוע לי ע"י מוהל בשם .........והסנדק היה בן דוד של אבא, הסנדק היה אדם שלא זכה לפרי בטן, וייתכן ונשא אישה לא יהודיה. נקראתי על שמו, ........... כבר בינקותי עברתי בעיה, חשבו ש ראשי "גדול", וטיפלו באנטיביוטיקה (?), עד שרופא אמר לאימא שאין צורך. לא זכיתי ללמוד בחינוך דתי. אחרי השירות הצבאי התקרבתי והתחזקתי בלימוד תורה ומצוות בס"ד. כמובן שיש עוד הרבה להתקדם ולהתחזק. נישאתי פעמיים והתגרשתי בגלל שלא הסתדר, ולא זכינו ל פרי בטן. לפני כ 14 שנה עברתי 2 ניתוחי חירום בגב ולפני כ 10 שנים עוד ניתוח חירום באיבר הברית. מאז, לפני כ 14 שנה, מתמודד עם נכות וקשי בהליכה ובהתרוקנות [סליחה מכבודכם]. שאלתי בבקשה, מה דעתכם, היש צורך להחליף / להוסיף שם ? חשבתי על ברית מילה / תיקון ברית מילה,

בהקדמת רה"י לח"ג של המשנ"ב בהוצאת איש מצליח מוכיח הרב שבגזרות מתבקשות, אפשר לגזור מדעתנו. ונפשי בשאלתי האם יהיה נכון לומר עפ"ד הירושלמי (ביצה ה,ב) והרמב"ן (פירוש לויקרא כג,כד) והריטב"א (חידושים על ר"ה לב,ב) והחת"ס (ה, השמטות קצ"ה) שהחשמל אסור מטעם שבות דאורייתא שכן הופך את השבת לחול? ואף שראיתי מי שכתב שהרמב"ן הנ"ל אינו להלכה, הלא הביאו מהרי"י אלגזי בארעא דרבנן (סוף הספר רכ"ד), והחיד"א (עין זוכר א,עב), ערוה"ש (רמג,א), שו"ת שמחת כהן (או"ח צ) ועוד רבים.

בפרשת וארא מוזכר המילה "ויחזק לב פרעה" באיזה בנין זה ויחזק? בשירת הים תהומות יכסימו מנוקד בשורוק הו' מסביר רש"י הק' שבד"כ מנוקד בחולם. א"כ מדוע כאן בשורוק?

אני שייכת למגזר החסידי. קיבלתי היתר מרב לקחת מניעה לשנה. אני מרגישה כי הרב מחמיר ולא מבין את השיקולים. חלפה השנה - האם מותר לי לפנות לרב אחר שייתכן ומבין יותר בנושא ואוכל לקבל את תשובתו יותר בשלווה?

רציתי לדעת למנהג תוניס, אנחנו כורעים מעט בברכו, נכון ? שאלה אחרת: למנהג תוניס: האם כשאנחנו נמצאים בתפילת שמונה עשרה ואנחנו שומעים ברכו, האם צריך גם כן לכרוע מעט או לכרוע רק את הראש או לא לכרוע בכלל ?

האם מותר לתפוס סטנדר לחבירו ,אף שאינו נימצא, במקום שחב לאחרים, והאם התופס מקום לחברו באולם ארועים נחשב ג"כ חב לאחריני, ומה הדין באופן שחברו שילם לו פרוטה שיתפוס לו מקום או סטנדר האם זה מתיר ? (אם אפשר לקבל מקורות גם מהאחרונים, ת"ל )

הגמ' במגילה אומרת שלשון 'ויהי בימי' היא לשון צער, אבל סתם 'ויהי' איננה לשון צער. א"כ מדוע בספרים כמו האלשיך הק', אור החיים הק', ובספרי חסידות – פעמים רבות דורשים דרשה מלשון 'ויהי' שהיא לשון צער?

מתוך תשובת הרב אני מבין שהשאלה לא הובנה. הבעיה היא שאם הלקוחות מאחרים את התשלומים לקופת החולים, אזי הקופה מחייבת אותם בריביות. וכי לזה אין צורך בהיתר עיסקא? ועוד, האם יש איסור מצד לא תשימון עליו נשך למי שאינו מאחר בתשלומים, על עצם זה שכשהוא חבר בקופת החולים הוא מסכים לתנאיה כולל סעיפי הריביות?

מה לעשות בשבת במזוזה שנפלה עם נרתיקה ,ומדובר שהמזוזה עדיין בתוך הנרתיק ומתכוון לקובעה לאחר השבת? האם יש למזוזה דין מוקצה כדין כל האביזרים שעומדים להתחבר לקרקע וכפי שפסק בספר לוח המוקצה עמ׳ כ״ג הערה 114, או שיש להתיר להרימה שהרי יש קדושה על המזוזה הקבועה בבית ואינה בטלה לבית להחשב כחלק מהבית, וגם שחוששים דוקא בדבר שהופך להיות חלק מהקיר כמו חלון ודלת של בית, אבל לא בדבר שמדביקים וניתן להוצאה וכפי שמשמע מקובץ אז נדברו חלק ח סימן לח?