שאל את הרב

צורת הטעמת תיבות בקריאת המגילה

ידוע ששלישים שבאים זה אחר זה אין כלל מוחלט איזה מהם מפסיק יותר. ועפ"י זה יש לי ספק: אל אחשדרפני...
שאל את הרב
שלח שאלה

צורת הטעמת תיבות בקריאת המגילה

א. כדעת רד"ק

ב. כדעת המלבי"ם

מרן ראש הישיבה

אדם שלא היה מרוכז בקריאת המגילה

נכון, רק שלא יתנמנם.

מרן ראש הישיבה

רוח רעה השורה על האדם

רבנו הרש"ש בנהר שלום (הובא בשו"ת יבי"א ח"ד חאוח סי' ב' אות י') כתב שהישן אחרי חצות לא שליט עליה רוח רעה ואין צריך נטילת ידיים מפני שהיה ער בחצות והמשיך המוחין על ידי עסק התורה והברכות (ועיין עוד בשו"ת יצחק ירנן ח"א סי' א' אות ד').

ולגבי המקור של הסוברים שחוזר וניעור הרוח רעה לקראת עלות השחר הנה מרן בב"י (או"ח ס' ד' סעיף י"ג) כתב תחילה שהנעור כל הלילה נראה שצריך ליטול ידיו משום רוח רעה ששורה על הידיים בלילה. ושוב כתב שמדברי הזוהר נראה שאין רוח רעה שורה על הידיים אלא בשנת שינה. ובשולחן ערוך (שם) פסק שהנעור כל הלילה יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו שחרית בשביל להעביר את הרוח רעה. ע"ש. ומבואר שנשאר בספק אם הרוח רעה שורה על האדם בגלל השינה או בגלל הלילה.

הרב ירון ביתאן

לעמוד בזמן הכרזת החודש

מגן אברהם (סימן תי"ז) כתב שנהגו לעמוד זכר לקידוש החודש שהיו מקדשים אותו בעמידה. והעירו האחרונים על דבריו היכן מצינו שקידוש החודש היה מעומד, וטרחו למצוא מקור לכך. ומכל מקום אין נוהגים במנהג זה כל הקהילות, וכן מנהג תונס וג'רבא שאין עומדים כשמברכים החודש. (ועיין בכל זה בהערות איש מצליח שבסוף המשנה ברורה סימן תי"ז).
הרב מצליח מאזוז

הטעם שאומרים בראש חודש עולת בלשון יחיד.

1. בעולה תפסו לשון הפסוק (במדבר, כ"ח, י') עולת שבת בשבתו, והם שני כבשים, ואין זה לשון יחיד באמת כמו שכתב רש"י (בתחילת פרשת וישלח) על פסוק ויהי לי שור וחמור, ובשעירים אמרו לשון רבים פשוט כפי צחות הלשון (וכמו שרגילים לומר חמישה שקלים (ולא חמישה שקל), אך בעשרים אומרים עשרים שקלים). וכן ביומא (לד עמוד ב') בשחר לובש פלוסין של שנים עשר מנה ובין הערבים של שמונה מאות זוז (ולא אמרו של שמונה מנה).
ואגב נוסח הספרדים עולת ראש חודש ושעיר עיזים.
2. ממה שאמרו שם לא למדנו אלא שהם שקולים, ואין הכי נמי ממקום אחר אפשר ללמוד ששקול יותר.
הרב רפאל מאזוז

אמירת פסוקים פעמיים בסוף ההלל

המנהג לכפול כל הפסוקים הללו מקורו מהטור (סימן תכ"ב) שכתב שכן המנהג הנכון, ובכף החיים שם (אות מ"ג) הביא שכן צריך לנהוג גם לפי הקבלה.
וזה שהפסוקים עצמם כפולים, אינה סיבה שאנחנו לא נחזור עליהם, כי כך דרך הפסוקים לכפול העניין במילים שונות, ובפרט בשיר שבח והודאה. ומה תענה באנא ה' הושיעה נא / אנא ה' הצליחה נא, שהפסוק עצמו כופל העניין במילים שונות וכל ישראל חוזרים על הפסוק פעמיים (שהם ארבע)?
הרב רזיאל כהן

צורת הטעמת תיבות בקריאת המגילה

א. כדעת רד"ק

ב. כדעת המלבי"ם

מרן ראש הישיבה

ברכה על ההלל בצנעה בראש חודש

גם בג'רבא שהיו מברכים, זהו רק בציבור ולא ביחיד כידוע. ובפרט כאן בארץ שלא יברך.
רבני בית ההוראה

המתפלל מוסף של ראש חודש ביחיד עם תפילין

יש כמה טעמים למה לא להתפלל מוסף של ראש חודש עם תפילין, עיין בשו"ת הרדב"ז חלק ד' (סימן פ') ולבוש (סימן כ"ה סעיף י"ג) ובכף החיים (שם סעיף קטן צ"ד) ולפי חלק מהטעמים גם תפילת לחש של מוסף אין לאומרא עם תפילין (בלי קשר לקדושת כתר) ועיין עוד בשו"ת ויען הכהן (חלק א' סימן ד').
הרב אדיר כהן

מחילה מכבוד הרב, אך המדובר במשפחה שעדיין לא קיימה את מצוות היום...

אתה צודק, שגיתי בהבנת השאלה (כנראה מפני היותה "שאלת המשך" לשאלה הראשונה).

וכעת לגוף השאלה.

- החוגגים הנ"ל צריכים להקפיד להכנס לירושלים רק אחר עה"ש של יום חמישי, ואז יקראו את המגילה אחר התפילה בכותל, כדים פרוזים. ואין בזה משום לא תתגודדו.

- לענין הקריאה בס"ת, לא מצאתי בזה בפוסקים דבר מפורש, אבל נראה למעשה שאם יש להם מנין שלם כולו שי בני פרזים, רשאים לקרוא פרשת ויבוא עמלק, ואין בזה חשש ברכה לבטלה (מאחר ובלא"ה ביום ה' מוציאים ס"ת).

הרב רזיאל כהן

שיעורי וידאו

רבניםנושאיםסדרות
לכל השיעורים

מאמרים

איש על מחנהו

הרב עובדיה חן | פעם נשאל באחת הדרשות בלונדון למה ש"ס מפרידה בין אשכנזים לספרדים? למשמע השאלה, קם ודפק על השלחן:...

מתי חייבים להתגאות?

ליצר חשוב שיהיה לאדם דימוי עצמי נמוך, הוא מכניס בו ענוה פסולה ומקטין את ערכו...לקריאה

דברי התעוררות לאמירת תיקון...

חבל שמנהג יקר זה (ככל המנהגים היפים והקדומים שלנו) הולך ומשתכח כיום, גם בין...לקריאה

שמיעת מוזיקה והשתתפות בערבי...

שמיעת זמרים מפוקפקים והשתתפות בערבי שירה| מאמר מתוך ירחון אור תורה - כסלו...לקריאה
לכל המאמרים

יומן

י׳ אדר ב׳ - ט״ז אדר ב׳ ה׳תשע״ט
י׳
אדר ב׳
17-03
יום ראשון
זריחה החמה: 5:56 שקיעה: 5:50
י״א
אדר ב׳
18-03
יום שני
זריחה החמה: 5:55 שקיעה: 5:51
י״ב
אדר ב׳
19-03
יום שלישי
זריחה החמה: 5:54 שקיעה: 5:51
י״ג
אדר ב׳
20-03
יום רביעי
זריחה החמה: 5:52 שקיעה: 5:52
י״ד
אדר ב׳
21-03
יום חמישי
זריחה החמה: 5:51 שקיעה: 5:53
ט״ו
אדר ב׳
22-03
זמני היום - יום שישי
עלות השחר: 4:31 זריחה: 5:49 סוף זמן ק"ש להגר"א: 8:45 חצות היום: 11:48 מנחה קטנה: 3:21 צאת הכוכבים: 6:12
יומא דהילולא

רבי יצחק אבולעפיה, ראב"ד דמשק, מח"ס פני יצחק, תע"ר
רבי צבי הירש קיידנובר, מח"ס קב הישר, תע"ב
רבי דוד ברדע, מדייני תונס, תש"ח
רבי משה שמואל טויסיג, ר"י תפארת אהרן, תשנ"ב
רבי חיים קמיל ראש ישיבת אופקים, תשס"ה
רבי עזיזי דיעי, רב העיר חצור הגלילית, תשנ"ט

ט״ז
אדר ב׳
23-03
שבת קודש
זריחה החמה: 5:48 שקיעה: 5:54 יציאת שבת: 6:30
*כל הזמנים לפי אופק תל אביב.
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0