וידאו

הילולא תשע"ט - והשנה בענק!!!

הזדרזו לרכוש כרטיס - שתוכלו לזכות בהגרלות שמתקיימות מידי יום בשידור חי ברדיו קול ברמה
מאמר

אל מול האמת הנוקבת

"כל העת אתם מאשימים אותי בגרימת עוול לאבא" המשיכה טענת יוסף להלום "אם אתם כל כך דואגים לאבא, אם...
וידאו

קצר ולעניין - חשיבות השפה העברית

וידאו

קצר ולעניין - כתיבת תאריך לועזי

וידאו

על מה הצטער יעקב אבינו 22 שנה

וידאו

למה נסחף הנוער בתוניס אחר תרבות צרפת

וידאו

הלכות עשרה בטבת - רעת המחלוקות בכל הדורות

שאל את הרב
שלח שאלה

מנהג הספרדים ועדות המזרח בהגיית בי"ת רפויה

א) בכל עדות המזרח (מלפני 600 שנה) לא הבחינו בין בי"ת דגושה לרפויה, כמו שהאשכנזים אינם מבחינים בין גימ"ל דגושה לרפויה.
ב) כנ"ל.
ג) החולם והשורוק דומים בפי יהודי תוניסיה בהשפעת הערבית, וגם מתחלפים בתנ"ך.
מרן ראש הישיבה

כהן שקיבל שבת ובא למנחה בצום עשרה בטבת

נראה שלא.
מרן ראש הישיבה

הכרזת צומות בשבת שלפני כן

מדורי דורות הכריזו על צום י"ז בתמוז ועשרה בטבת, וכן פסק מרן בשלחן ערוך ועם זה הוסיפו הפסוק מזכריה יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה וגו'. ותו לא.
מרן ראש הישיבה

טיפול בשיטת שלושת הממדים (מוח אחד)

כתב מו"ר ראש הישיבה נר"ו בספרו מקור נאמן ח"א (סי' תתק"כ) לגבי שיטת מח אחד: לפי המאמר שקראתי בפעמי יעקב אין שום בעיה, רק שלא יזכירו מיילים ומושגים זרים שמקורם בעבודות זרות של הודו. ע"כ. וכת"ר העיר שבספר "אל תפנו" העלה שזו עבודה זרה ואיסור וכו'.

ואכן חיפשתי מקור המאמר בפעמי יעקב, והוא שם בגליון ס"ח (עמ' ק"י והלאה), ועיינתי במאמר שם, וכן בתיאור המופיע בספר "אל תפנו", וראיתי שם שהתיאורים שונים לגמרי, אף אם יש איזה דבר משותף. בפעמי יעקב שם התיאור שהוא טיפול טבעי לחלוטין, בעזרת תנועת השרירים הקצרים, מגליעם חסימות אנרגטיות בגוף. ע"ש (והנני מצרף בזה צילום מתחילת המאמר). ואילו בספר אל תפנו מופיע שבתוך הטיפול צריך להדליק נרות ולומר כמה מלים שמקורם מהעבודה זרה. ועל כרחך לומר שאמנם בטיפול הרגיל רגילים לערב בו ע"ז וכו', אבל אפשר גם בלעדי כל זה. וכבר בפעמי יעקב שם השיב ע"ד הרב אל תפנו (וע"ע בגליון פעמי יעקב גליון סט' בסופו, תגובות לכאן ולכאן). וגם בקונטרס דברי חפץ שצירף כת"ר, מובא בתחילתו, דברי רוב מנין ורוב בנין של חכמי ישראל שדברו בזה שכתבו להתיר.

ולכן הדבר ברור לכאורה, שאם הטיפול נעשה ע"י אדם ירא שמים, ללא עירוב של שמות ופעולות מוזרים כמו הדלקת נרות וכו', רק בדרך טבעי, אין מקום לאסור. וכבר הזהיר הג"ר עמרם מופמאן בפסקו, שצירף כת"ר, ללמוד רק אצל יר"ש ושומרי תומ"צ.

הרב אדיר כהן

סדר תפילת מנחה ביום צום עשרה בטבת שחל בערב שבת

1. לכתחילה יש להתחיל תפלת מנחה באופן שיסיימו אותה מספר דקות קודם השקיעה, וירויחו מצות תוספת שבת, כי לדעת הרבה פוסקים כל שממשיכים בתפלת מנחה עד אחר השקיעה מפסידים מצות תוספת שבת, ויש לכלכל זמן הוצאת ספר תורה בהתאם. [ומכל מקום בשאר תעניות בשעת הדחק אפשר לקרוא ספר תורה בברכות אף בין השמשות (ויאמרו אח"כ תפלת לחש בלי חזרה), עיין בשו"ת דבר יהושע חלק ג' (יורה דעה סימן ס"ג אות ג') ובשות יביע אומר חלק ז' (אורח חיים סימן י"ז), ובפסקי תשובות דפוס חדש חלק ג' סימן רצ"ב הערה 30].
2. בשאר תעניות נראה לעניות דעתי שרשאי לומר עננו אף לאחר השקיעה, כמו שרשאי להתפלל מנחה באותה שעה, ונחשב לענין זה כיום התענית. אבל כשחלה התענית בערב שבת קשה בעיני שיאמר אז "ביום צום התענית הזה כי בצרה גדולה אנחנו". וראיתי שגם בשו"ת דבר יהושע הנ"ל הניח זה בצריך עיון למעשה. (ועיין ביד אפרים סוף סימן תק"נ).
3. נשיאת כפים מותרת בשעת הדחק גם בבין השמשות, עד צאת הכוכבים (עיין יחוה דעת חלק ו' סימן מ', ובתורת המועדים - ד' תעניות עמוד ס"ו).
4. ודאי עדיף להתפלל סמוך לשקיעה, כדי להרויח את ברכת הכהנים (אלא שיקפידו לעמוד בזמנים ולסיים את כל התפלה לפני השקיעה וכנ"ל). והתפלה בשעה מוקדמת אין בה שום תועלת, אף לדעת שיבולי הלקט, שהרי הוא סובר שגם אז אין לקרוא בתורה, ומה הועילו חכמים בתקנת ההקדמה?
5. מדבריך ניכר שאין דעתך נוחה כלל מאיחור זמן התפלה, ואף הוספת באירוניה שמן השמים גרמו לאותם המאחרים שיתאחרו עוד יותר וכו'. ובמחילת כבוד תורתך לא ידעתי על מה הקפדת, הרי רצו להרויח ברכת כהנים שהיא מצות עשה מן התורה. ואמנם המקדימים להתפלל מנחה גדולה בערב שבת יש להם על מה שיסמוכו מדברי רבני ירושלים הקדמונים (שהובאו בחזון עובדיה - ד' תעניות עמוד ק"ג), אך המתאחרים ודאי כדין עושים לכתחילה. אלא שצריכים לעמוד על משמר הזמנים, כמו שצריכים להקפיד על זה במצוות רבות אחרות.
הרב רזיאל כהן

איזה מנהגים לשנות

 יש כללים בהלכה. יש מנהגים שגובלים בספק ברכה לבטלה ואי אפשר להמשיך בהם, למשל ברכת הדלקת נרות אחרי ההדלקה יש בזה ברכה לבטלה לדעת הרמב"ם ומרן, ומרן הגר"ע צעק על זה הרבה כידוע, ויש לבטל המנהג, בדברים אחרים שאפשר למצוא בהם סמך למנהג משאירים את המנהג על כנו, גם בעניין ברכת ההלל לכתחילה ראוי שלא לברך, אלא שמוהרח"ך (רבי רחמים חי חויתה ע"ה) הורה שבנתיבות אפשר להמשיך במנהג כי זו קהילה שנוסדה ע"י יוצאי תונס, ומרן ראש הישיבה כתב שלולי אמר כן מוהרח"ך היה ראוי שלא לברך, והסכים עמו מרן הגר"ע יוסף ע"ה, וראה בכל זה באורך בהקדמתו של מרן שליט"א לספר ברית כהונה בהוצאת מכון הרב מצליח. איזה מנהגים משנים ובאיזה ממשיכים. ומשם בארה.

הרב משה חדאד

ביאור שינוי הלשון

1. כתב הרב אור עולם (ואלי) שמכיון שאסנת היתה בת (או מאומצת על ידי) "אשת פוטיפר" הרשעה, שהיתה משרכת דרכיה עם אחרים מלבד בעלה, לכן אמר הכתוב: כי בתה לא הלכה בדרכיה והיתה צנועה וילדה לו ליוסף.
2. לא הבנתי את השאלה.
הרב יהונתן מאזוז

צחצוח שיניים ביום תענית ציבור או יחיד

כתוב בשלחן ערוך (אורח חיים סימן תקס"ז סעיף ג') מי שדרכו לרחוץ פיו בשחרית, בתענית צבור לא כשר לעשות כן. אבל בתענית יחיד מותר כיון שפולט. עד כאן. ולכן יש ליזהר בד' צומות (כגון י' טבת ועוד) שלא לשטוף את הפה וגם לא לצחצח שינים, אלא אם יש צער גדול, מובא בכף החיים (שם אות י"ד) שיש להתיר רק שיזהר ביותר שיהיה ראשו ופיו כפוף למטה שלא יבוא המים בגרונו.
הרב רחמים מאזוז

אודה לה' בכל לבב על כל התשובות הנפלאות שכבוד תורתו השיב לנו...

יישר כחו על דבריו המנומקים והמוסברים. ירבו כמותו בישראל.
1. בנוגע להוצאת ס"ת בתענית י' בטבת בערב שבת, אם הציבור סומכים על האומרים שמותר להתפלל מנחה בע"ש גם בבין השמשות ואחר קבלת שבת - הוא הדין שיכולים גם להוציא אז ס"ת.
2. אם אכן מדובר בציבור שידוע שלא יעמוד בזמנים - ודאי עשה כת"ר כהוגן שהקדים להתפלל מנחה גדולה, ותנוח דעתו. וכנראה גם מרן הגרע"י שכתב שטוב לנהוג כן - מדבר במציאות הרגילה שקשה על האנשים להתפלל מנחה קטנה הסמוכה לשבת 50 דק' לפני כניסת שבת. אבל בקהילה מגובשת ושומרת על הזמנים - אין כל ספק שמנחה קטנה עדיפה.
3. גם מה שהורית לציבור להוציא ס"ת למרות השעה המאוחרת, יפה הורית לפי מנהגם שמאחרים מידי שבוע להתפלל מנחה וגולשים לתוך זמן בין השמשות (וסומכים כנראה על דברי מרן הגרע"י ביביע אומר חלק ז' סימן ל"ד בהערה).
4. ובנוגע לדברי שבה"ל, לצערי לא איפשר לי הזמן לחזור ולעיין בדבריו כראוי, אך פשטות הדברים לענ"ד כפי שהבין כת"ר כעת שאין לחלק בין מנחה גדולה לקטנה. ומה שהקשה כת"ר על המג"א, אולי י"ל שגם שבה"ל לא אמר את ראייתו אלא בתור סמך בעלמא, שהמציאות מוכיחה שתוספת זמן קריאת התורה פוגעת פגיעה כל שהיא בהכנת צרכי שבת. והמג"א השיב על זה שמכל מקום אין הפגיעה אנושה, ואפשר "להסתדר" עמה.
5. ובנוגע לדברי ר"ד אבודרהם שהביא הבית יוסף (סימן תק"נ) שאם היה חל י' בטבת בשבת היו צריכים לצום - מלבד מה שתמה עליו הב"י שאינו יודע מנין לו, זכורני שכן הסכמת עוד פוסקים רבים. ועוד ייתכן שגם הרד"א לא דיבר אלא באופן שחל באמת בשבת (לו יצוייר) ונקבעה השבת ליום צום ותענית. אבל כיום שהשבת באמת נקבעה לעונג וקורא לה "יום התענית הזה" - אף הוא מודה שאין הדבר ראוי. [והאבודרהם עצמו (הובא ביד אפרים סוף סימן תק"נ) כתב שלא לומר וידוי ונפילת אפים מפני שסמוך לשבת).
אקוה שדברי יספיקו לכבוד תורתו.
הרב רזיאל כהן

ברכה על ההדלקה קודם השקיעה

אם מדובר על דקה - שתיים - שלש, נראה שאפשר להקל בזה בבית הכנסת במקום צורך. (וכגון שבציבור ממהרים להתחיל "ברכו" של ערבית מיד בשקיעה), שהרי יש אומרים שזהו הזמן הנכון לכתחילה להדליק (ע' יומי דחנוכה ח"ב סי' יו"ד אות ו', ודפח"ח), ואע"פ שאין אנו נוהגים כך בד"כ, מ"מ בבית הכנסת יש להקל יותר וכמ"ש כיו"ב בחזו"ע חנוכה (עמ' סט' - ע'). ע"ש.

הרב אברהם מאזוז

שיעורי וידאו

רבניםנושאיםסדרות
לכל השיעורים

מאמרים

מתי חייבים להתגאות?

מרן ראש הישיבה | ליצר חשוב שיהיה לאדם דימוי עצמי נמוך, הוא מכניס בו ענוה פסולה ומקטין את ערכו בעיני עצמו, וממילא...

למען כבוד התורה לא אחשה!

בשנת תשנ"ג, קמה ממשלת שמאל בראשות יצחק רבין עם מרשיעי ברית אשר פערו פיהם על...לקריאה

אודות בית החולים "ברזילי"

דברי מרן הגר"מ מאזוז שליט"א בראיון לרדיו קול ברמה ביום ג' ח' ניסן תש"ע לקריאה

שמיעת מוזיקה והשתתפות בערבי...

שמיעת זמרים מפוקפקים והשתתפות בערבי שירה| מאמר מתוך ירחון אור תורה - כסלו...לקריאה
לכל המאמרים

יומן

א׳ טבת - ז׳ טבת ה׳תשע״ט
א׳
טבת
9-12
יום ראשון
זריחה החמה: 6:37 שקיעה: 4:36
ב׳
טבת
10-12
יום שני
זריחה החמה: 6:38 שקיעה: 4:37
ג׳
טבת
11-12
יום שלישי
זריחה החמה: 6:39 שקיעה: 4:37
ד׳
טבת
12-12
יום רביעי
זריחה החמה: 6:39 שקיעה: 4:37
ה׳
טבת
13-12
יום חמישי
זריחה החמה: 6:40 שקיעה: 4:37
ו׳
טבת
14-12
זמני היום - יום שישי
עלות השחר: 5:16 זריחה: 6:41 סוף זמן ק"ש להגר"א: 9:04 חצות היום: 11:35 מנחה קטנה: 2:32 צאת הכוכבים: 4:58
יומא דהילולא

רבי יוסף חיים שרים, השד"ר מירושלים, תש"ט
רבי ששון מ. שנדוך, מחכמי בגדד, מח"ס קול ששון, תק"ץ
רבי יחזקאל הלברשטאם משינווא, מח"ס דברי יחזקאל, תרנ"ט
רבי יהושע עמרם, רב העדה האפגנית, תשמ"א
רבי אברהם עלוש, אב"ד גאבס, מח"ס דברי הברית, תרס"ג

ז׳
טבת
15-12
שבת קודש
זריחה החמה: 6:41 שקיעה: 4:38 יציאת שבת: 5:18
*כל הזמנים לפי אופק תל אביב.

הצג פעם אחרת
X
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0