ראיתי שמרן רה"י כתב שיש לשים את כל הפתיתים של החמץ בבדיקת חמץ במקום אחד. והרי כתב רבינו הגרי"ח בספרו בן איש חי (ש"א פרשת צו אות ו) ויש נוהגים לתת עשרה פתיתי חמץ בזוויות הבית קודם הבדיקה כדי שימצאם הבודק ויבערם עכ"ל. ומבואר ממ"ש "בזוויות" (לשון רבים) שכוונתו שיפזרם בכמה מקומות, וזה אינו מ"ש מרן רה"י?נכון, אבל עדיף לרכזם במקום אחד כי לפעמים שוכחים או שהתינוקות מטלטלים אותם ממקום למקום, ואז אדם בטוח שיש לו חמץ בבית. וכך נהגנו מאז ומתמיד.

רציתי לשאול לגבי אכילת קטניות בפסח - בספר ההלכה למנהגי תוניס שיש בחזקתי (ספר "עלי הדס" מאת הרב דוד סטבון שליט"א, פרק י"ב, סעיף ה) נכתב שיש לחלק בין קטניות טריות המותרות באכילה לקטניות יבשות האסורות באכילה בפסח לבני תוניס. אני מצאצאי הרה"ג וראב"ד ר' ישראל זיתון (סבי שיבדל"א הוא נינו) וכמנהגיו אני נוהג. סבי אומר שר' ישראל היה נוהג לאכול בפסח גם קטניות טריות וגם יבשות, הכל מלבד חומוס. האם יש דרך לוודא מה נהג ר' ישראל בפסח והאם אני יכול לנהוג כמנהגו אם הוא שונה מהפסיקה בספר "עלי הדס"?המנהג שהוזכר בספר עלי הדס הוא מפורסם אצל יוציא תונס (וכן כתב מנהג זה מרן ראש הישיבה נר"ו בהגהותיו בסוף ספר ברית כהונה אורח חיים) ולא ידוע לנו שהגר"י זיתון נהג אחרת (וכן בספרו לא כתוב על כך מאומה). ואם ברור לכם שכך המנהג בביתכם, יכולים אתם להמשיך במנהגכם, ובפרט עתה בארץ הקודש שהוא מקום שנהגו להקל בזה.

בשיעור בבית הכנסת נשאלה שאלה לגבי אדם שלאחר פסח רצה להשתמש בקמח (משקית סגורה)ואינו זוכר אם כלל אותו במכירה השאלה התעוררה כמובן לעניין דיעבד מפני שטענו שהחיטים לפני טחינתם עוברים השריה ( כנראה שיוכלו לטוחנם יותר טוב) ואם כן השקית היא חמץ שעבר עליו הפסח?יש לברר אצל המפעל, דרך נותני הכשרות שם, אם לותתים הקמח קודם הטחינה. ועל כל פנים למעשה כשזה בבית פרטי ושקית אחת ומדובר בהפסד מועט לא כדאי להכנס לכל זה.

מה דעת מרן ראש הישיבה על מה שכתוב בקובץ הזה http://forum.otzar.org/forums/download/file.php?id=25188 שמצות מכונה של היום אינם כמו מצות מכונה שהיו בעבר, ויש חשש לחמץ בגלל שהטמפרטורה משנה בתנורי האפיה של מצות המכונה של היום (כל התנורים שמאפים בהם מצות מכונה הם פועלים ככה, חוץ מאחד בבית שמש, שמה הטמפרטורה תמידית לכל תהליך האפייה) והשינוי הזה גורם למצות להתחמץ. הדברים הובאו גם כן בתשובות והנהגות חלק ד' סימן ק.אינני יודע. כמדומה שמחפשים חומרות יותר מדאי.

שלום לכת"ר שליט"א, רצינו לדעת איך להתייחס למצות עבודת יד 'כסא רחמים' .בשנה שעברה היו דיבורים שפיקפקו בהידור של מצות אלו. האם זו עדיין השגחה מטעמכם? האם מהדרים יכולים לסמוך על כל העבודות שנעשות בצורה ראויה? אודה לכבודו שיאיר את עינינו

מצות "כסא רחמים" הם בהשגחה שלנו ואנחנו אוכלים מהם לקיים מצות אכילת מצה בליל פסח, ולענ"ד הם מהודרות מאוד.

לא שמעתי דיבורים על מצות אלו ואלו ששמעת נא להודיע לי מה ששמעת ואלך לבדוק.

עם זאת אני מציין כי השנה שעברה וגם השנה הזאת לא אפו מצות אלו במושב ברכיה.

בברכת חג כשר ושמח 

איזו הפטרה מפטירים כאשר אחרי מות וקדושים מחוברות האם התשפוט או הלא כבני כושיים

אנו הספרדים מפטירין תמיד בהפטרת הפרשה האחרונה כי בה מסימים בפרשיות אחרי מות - קדושים וכמו שכתב מרן בסימן רפ"ד סעיף ז' וכן כתב מורנו הרב בברית כהונה (חלק אורח חיים מערכת ה' אות ח') ובשו"נ (חלק א' סימן כ') והאשכנזים מפטירים באחו"ק בהפטרת אחרי כי הפטרת אחרי מדברת גם בענין פרשת קדושים והפטרת קדושים מדברת בענין תועבות ירושלים ומעדיפים לדלג עליה כשאפשר. כמבואר באחרונים 
ובתוניס נהגו כשהן נפרדות להפטיר באחרי "הלדרוש" ובקדושים "התשפוט" ואם בפרשת אחרי הפטירו מחר חדש, מפטרירין בקדשים "הלדרוש" וכשהן מחוברות מפטירין בהפטרת אחרי שהיא "הלדרוש" (כן כתב מרן זקני הגאון איש מצליח בקונטרס המערכות כתב יד, וענין זה יודפס בעזרת השם בקובץ ויען שמואל חלק י"ח)

מה דעת מרן ראש הישיבה, בענין מה שיש הנוהגים בשבת שירה ובשביעי של פסח להוסיף  "ותקח מרים הנביאה". האם זה הפסק וכדאי להימנע מלאומרו, או אפשר לאומרו?במחזור איש מצליח הובא בשתיקה שיש נוהגים כן. ומשמע שעל כל פנים יש להם על מה שיסמוכו. ועיין בספרו סנסן ליאיר השלם (עמודים שצ"ה-שצ"ו).

בעניין הכשר תנור של ימינו לפסח רבו הדעות להכשר יש כאלו שהחמירו עד כדי כך שלא הישתמש כלל וכלל בתנור בטענה דאין הכשר לתנור ויש שסברו שאפשר להכשירו ע"י היסק חזק, ולכאו' יש שרצו לומר כיון שבתנורים שלנו אין אדים כלל וכלל משום הבידוד החזק שיש בתנור, ועוד שאין התבנית מגיעה לדפנות התנור כך שאין מצב שהתנור בולע חמץ כלל וכלל ולכן תנור בפסח אין צריך הכשר כלל וכלל וכל מה שדיברו רבותינו בעניין כנראה בתנורים של זמניהם אבל לא בתנורים של זמנינו האם נכונים הדברים?צריך לבדוק את המציאות אם אכן אין אדים, אבל לפני מה שידוע לי יש אדים.
ולכן לענין פסח יש לנקות את התנור היטב ואחר כך להסיק את התנור בחום בערך כחצי שעה. והמחמיר לא להשתמש בו קודם היסק 24 שעות, תבוא עליו ברכה (כמו שכתוב באורך בשו"ת תפילהלמשה חלק ב' סמן ט').

1.ראינו שכתב על הכריכה של הספר מקדימה חלק א', האם עתידים לצאת חלקים נוספים? 2. תערובת חמץ שיש בה פחות מכזית חמץ, אסורה בפסח מדרבן בלבד, האם שייך בה הקנס חמץ שעבר עליו הפסח? 3.מרן זצ"ל פסק שתערובת חמץ אסורה לבעל החמץ וגם לאחרים וכמו כן הביא בהערה חולקים, מה דעת הרב בנידון? 4. האם יש מקום להקל ליהנות מחמץ שעבר עליו הפסח מאדם שלא ביצע מכירה או שביצע מכירה והפקיעה אותה במעשיו? במידה ולא כמה זמן צריך להמתין אצל בעל עסק ואצל אדם פרטי. תודה רבה.1. אם ירצה ה' בלי נדר.
2. לא. עיין פסחים דף ל' עמוד א' ובשלחן ערוך.
3. כמו שפסק מרן.
4 הראשון - לא. השני - יש מקילים.
5. עד יום העצמאות.