גם כשחל ראש חודש בחול, אם התחלת הסעודה היתה בראש חודש, צריך להזכיר יעלה ויבוא בברכת המזון (יחוה דעת חלק ג' סימן ל"ה, וברכת ה' חלק ב' פרק ה' סעיף ל').

המברכים לקרוא את ההלל גם חותמים, כאשר יראה הרואה בסידורי בית עובד ושאר סידורים של הנוהגים לברך. ואף שכן נהגו רוב קהלות הספרדים בחו"ל, ובהם גם בתונסיה (וא"כ גם מרן הגאון הקדוש איש מצליח זצ"ל נהג כן). אבל בארץ הקודש המנהג שלא לברך כמו שכתב מרן בשלחן ערוך אורח חיים (סימן תכ"ב סעיף ב'). ואף העולים מחו"ל לארץ הקודש יש להם לשנות המנהג, אלא א"כ גרים בערים שנתייסדו על ידם שאז יכולים להמשיך במנהגם, וכפסק מרן אבי הישיבה מר זקני רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל.
ולכן בישיבתנו "כסא רחמים" אשר בעירנו בני ברק תבנה ותכונן, שהיא עיר שהיתה מיושבת מלפני כן, לא מברכים על ההלל בראש חודש. ועיין עוד בהקדמת מרן ראש הישיבה נר"ו לספר ברית כהונה השלם.

1. אינני זוכר איפה כתב את זה ברויאר.
2. מסורת שלנו להניע. וא"כ גם מסורת תימן תע"ב.

עד שתשאל על קידוש תשאל למה לא תקנו סעודה בראש חודש בפת (וכידוע שאין קידוש אלא במקום סעודה, ואי אפשר לתקן קידוש בלי סעודה). ולמה לא אסרו מלאכה בראש חודש כבשבת ויום טוב? וגם למה בחנוכה לא תקנו כל אלה הדברים? ואין להשוות כל הדברים יחדיו, ודרגות דרגות יש. והקידוש בשבת ויום טוב הוא מהתורה.