באם קרוב משפחה שחי עם גויה לא עלינו (מעכו"ם) מתארח בביתי (לא מיוזמתי) האם אני רשאי לברך - לקדש?

רשאי לברך ואפילו הגויה שם. יש להרתיח את היין מערב שבת.

מדוע כאשר כתוב מצרימה אין האות מ נחשבת כקמץ קטן הרי יש אחריה אות ה שנחשבת כשווא נח? האם כל אות שהיא מלעיל אין נחשב שם השווא כשווא נע אלא תמיד נח? האם יש איזה כלל לדעת מתי המילה היא מלעיל או מלרע?

רק אם הנח הוא "נח נראה" כלומר ששומעים אותו, הקמץ שלפניו הוא קמץ קטן, כגון: "ויקם", "ויסב" שהמ"ם והבי"ת שבסוף המילה הן נשמעות, אבל האות ה"א שאחרי המ"ם במילה "מצרימה" היא נח נסתר, כלומר שלא שומעים אותה כלל, ולכן הקמץ הוא קמץ גדול.

לכבוד הרבנים הגאונים הוכחתי מלשונות מרן השו"ע ומהראשונים שמה שנוהגים לברך על הבשמים בשעת ברית מילה אין הכוונה רק לברך בין ברכת הגפן לברכת הברית על בשמים אלא הכוונה לברך את ברכת הברית כשהוא מחזיק בידו הדס שהוא מכבד את הברכה וכמו שמברך על הכוס כך מברך על הבשמים והראיה הברורה היא ממה שבת"ב נוהגים כמבואר בשו"ע לעשות את הברכה על הבשמים והוא מחזיקן בידו כל זמן שהוא מברך וא"כ הוכחתי בארוכה שכך הכוונה של מרן בשו"ע שמברכים על הבשמים דהיינו שמברכים את ברכת הברית על הבשמים שבידו שכן כתב מרן בשו"ע הלכות מילה סימן רסה ס"א "ויש נוהגים ליטול הדס בידו ומברך עליו ולהריח". ולסימן בעלמא אציין כאן לדברי הר"ן בפרק תולין (שבת נז. ד"ה וכתבו) שהרשב"א (בחי' עירובין מ: ד"ה אתי) הקשה עליהם והוא ז"ל כתב דאינה קושיא ואף על פי כן כתב בסוף דבריו ומכל מקום הגאונים אמרו דלא מברכינן אכסא אלא מייתי אסא ומברכין עליה. ולענין הלכה נראה ובתשעה באב אסא נמי לא מייתי מטעמא דאין מברכין על הבשמים במוצאי שבת והנה בידי התשובה המפורטת באם יהיה צורך אשלח למקום שיגידו לי.נראה שכת"ר צודק בהבנת דברי הר"ן ויישר כח. אבל אין מכאן ראיה למנהג שמוזכר בש"ע, דהר"ן מדבר באופן שאינו מברך על הכוס, ואז ההדס הוא באמת לכבוד, אבל בש"ע הרי מדובר באופן שכבר מברך על הכוס, ולמה צריך בשמים לכבד את הברכה? וזכורני שהאחרונים כתבו טעם לברכת הריח "כדי להשיב את הנפש שנבהלה ממראה הדם". ויש עוד טעם ע"פ המדרש בגבעת הערלות שעלה ריחם כריח ניחוח לה' ואכמ"ל 

חברת עלית מוכרת חטיף שנקרא קראנצ', זה מיוצר מחתיכות פיתה או באגט ואפוי/מטוגן עוד פעם, ועכשיו זה פריך. איזו ברכה מברכים אם אופים הפיתה במיוחד או מיוצר משאריות כמו שכתוב במודעות?

פעם חשבו שהפיתות נאפות במיוחד לצורך הקראנצ' ולאחרונה התברר (ע"י הרב בנימין חותה נר"ו שלוקחים פיתות או בגטים) רגילים, ולכן טוען שברכתו המוציא כדין צנימים שאדם מכין בביתו משארית הלחם.

מדוע לא נוהגים לומר שיר השירים בערב שבת חול המועד?ע"פ דברי מור"ם בהגה בש"ע (סימן ר"ע ס"ב) וביאר הלבוש הטעם משום לא פלוג בין זה ליו"ט שחל בע"ש, ע"ש.

האם השם אימרי טוב לבן? שמעתי שהיו כאלה שנתנו את השם אימרי והוסיפו שם אמצעי. האם זה שם שצריך חיזוק? תודה

שם זה מוזכר בתנ"ך בדברי הימים (א' ט') מבני יהודה שעלו מן הגולה בזמן בית שני [אמרי בלי יו"ד אחר האל"ף] 

אין לו משמעות מיוחדת, ומ"מ אם רוצים לקרוא בו רשאים. והרוצים להוסיף שם בעל משמעות טובה וחזקה - עדיף. כגון אמרי-מאיר אותן אותיות וששמו יאיר ויזרח

האם אפשר לברך ברכת הטוב והמיטיב על קבלת חיסון קורונה?

- כדי לברך הטוב והמטיב נראה שצריך שתהיה לו טובת הנאה אישית מאותה בשורה טובה, כמו לגבי ברכת הגשמים שאין לברך הטוה"מ אלא מי שיש לו שדה.

- ולכן בנדון החיסונים, אמנם זוהי בשורה טובה לכלל עם ישראל, אבל קשה להצביע כאן על טובה אישית לאדם מסוים, ולכל היותר מדובר לגביו על הרחקת נזק עתידי (אם בכלל), ולכן בזה עדיף לענ"ד להודות לה' בצורה אחרת, ולא בברכת הטוב והמטיב.

- מי שבכל זאת רוצה, יוכל לכוין על החיסונים בברכת הטוה"מ שבסיום ברכת המזון.

האם מותר לאכול בשר בכשרות "חלק ריאה" לספרדים (טוניס -גאבס)"חלק ריאה" זה מושג חדש,. ונסביר.
בתקופה האחרונה השתבש המושג "חלק" ממשמעותו המקורית והפך להיות מותג של כשרות מהודרת מאד. הכוללת הקפדה על קצב שחיטה, ובדיקת סכינים מוגברת, וחומרות נוספות, ולכן המציאו לאחרונה מושג חלק-ריאה, שהריאה היתה חלקה בלי סריכות וכיו"ב (והוא בעצם המושג המקורי של השם חלק) 
ולמעשה מי שסומך על הרבנות יכול לאכול חלק-ריאה הגם שהוא ספרדי

סבתי ז"ל הייתה אומרת לנו שאסור לשים טבעת על האצבע השלישית ביד. האם נכון הדבר? מה הנימוק?

אין איסור. רק לא נהוג לשים טבעת באצבע הנ"ל.