בשבת רגילה בה מוציאים ס"ת אחד, קמו שני בעלי ס"ת ממתפללי ביה"כ שיקיריהם נפטרו באותו שבוע ושניהם רוצים שיוציאו כל אחד את ס"ת שלו באותה שבת. האם אפשר להוציא שני ספרים בשבת רגילה? באחד לקרוא עד סמוך כולל ובשני לקרוא משלים ומפטיר? במידה וכן, כיצד לעשות את ההגבהה, האם צריך להגביה את שניהם?

בהמשך לשאלה הקודמת (של ההו"ק לארגונים שכבר לא קיימים) האם אפשר לתת את כל הסכום בבת אחת כתשלום חד פעמי (מס חודשים כפול הסכום שהיה נגבה כל חודש) או שצריך דווקא הו"ק ?וכן מה מס' החודשים שצריך (האם חצי שנה זה מספיק או שצריך שנה) תודה

אני מתקרב לגיל 12 והוצאתי כמה חידושים קצרים האם אני יכול להדפיס אותם ולהפיץ אותם לרבים?

אני לומד בחו"ל רפואה, ואני כהן. ברוך השם אין נתיחות של גופות, וגם אם הן נמצאות אז אין חיוב לגעת בהן, הגופות של גויים(מעט מאד פעמים שיש גופות) אני סיימתי שנה שנייה, והשאלה של מה יהיה בארץ לא נותנת לי מנוח, זאת אומרת על הבית חולים בארץ, מבחינת האיסורים במידה והם קיימים לרופא כהן. השאיפה שלי לעבוד בע"ה עם ציבור חרדי ולענות על דרישותיו, אני שואף להיות רופא משפחה בקופת חולים. ישנה תקופת הסטאז' בבית חולים. במהלך הסטאז' חל איסור על רישום מרשמים (רצפטים), תעודות לידה, תעודות פטירה, חוות דעת רפואיות ותעודות כלשהן. כמו כן, אין הסטאז'ר רשאי לחתום על שחרור חולה מחדר מיון, מחלקה בביה"ח או כל מתקן רפואי אחר. מלבד ההגבלות אלו, על הסטאז'ר חלות כל הזכויות והחובות של רופא מורשה. מעבר לסוגיה המקצועית שאתקל בה בעתיד ישנה גם הבעיה המשפחתית שהיא מהווה חלק מהבעיה פה שבמידה ותיהיה בעיה להמשיך ללמוד אז זה יכול לגרום בעיה מאוד גדולה בבית ומזה אני הכי חושש, כי אבא שלי לא בקו הבריאות (מבחינה פיזית, בעיות לב קצת,דכאון), ושהם לא יתנו לי להמשיך בהתעלות הרוחנית שלי והם בעצמם ספק יישארו כי הם יבינו שזה נעשה עקב החזרה בתשובה שלי, זאת בעצם עוד בעיה בפני עצמה, שאני לא יודע מה יהיו ההשלכות של כל זה על הבית,עלי, על ההורים וכל הסובבים אותי, אני חושש גם לבריאות של אבא שלי, היא יכולה להדרדר חס וחלילה. וספק אם ישארו מקיימי מצוות כפי שהם היום. בנוסף הושקעו כבר כמויות כסף גדולות לדעת האם לאור האמור אוכל להמשיך בלימודי רפואה- כי אצטרך לעבוד בבתי חולים בארץ במחלקות: פנימית,מיון,טיפול נמרץ, וכירורגיה. שאפשר שיארע מקרה מוות ח"ו ואני כסטאז'ר חובתי להיות במחלקות הנ"ל. ונפשי בשאלתי האם נוכל לסמוך על סברת הראב"ד שבזה"ז שאנחנו הכהנים טמאי מתים איננו חביים משום איסור טומאה ובחזו"ע(אבלות ב' עמו' ח) מצא חברים מקשיבים לסברת הראב"ד וסיים שאפשר לצרפו לס"ס. ועוד סיום השאלה ועוד יש פתרון שהעלה בזמנו הרב גורן זצ"ל במאמרו לגבי כל הסברות ובפרט לגבי חרב כחלל דמי(צירפתי את המאמר כולו). וזה מלבד דעת מהרשד"ם שכהני זמננו אינם כהני ודאי. האם יש בכל זה(ואולי ישנם עוד סברות שאינני העלתי במכתב הנ"ל) מני"ר נר"ו כדי סמיכה שאוכל להמשיך את לימודי הרפואה או שמא אין בזה. 

אני כותב ומתעסק קצת בנוסחאות התפילה, ויש לי כמה שאלות לגבי נוסח התפילה שמובא בסידור "איש מצליח", ולא מצאתי התייחסות לכך ב"לאוקמי גירסא": א. לגבי מה שמנוקד הסידור בלשון זכר, כגון "עשה למען שמך" האות כ' בקמץ, מאי שנא מהקדושה שכתבו נקדישך ונעריצך בשווא (והרי אין זה מהארבע מילים היוצאות דופן שכותבים אותם גם בלשון נקבה, עיי"ש). ב. בשערי תפילה רקח (בנוסח ברכת אלהי נשמה, אות ח) כתב לומר "המלביש ערומים", בתוספת ה"א. ושכן נראה נוסח סה"כ, ולחם מן השמיים, ועוד פוסקים. ומדוע לא נקטו כדבריו. וכן בברכת למינים, למה לא כתבו כנוסח סידורי ליוורנו "למלשינים ולמינים" וכתבו רק כנוסח הסידור של מנצור.

ולמה המטבע שונה מעוון הנידה ?

יש לי שם שני על שם סבי ז"ל השם זה "פרג'י" רציתי לדעת איך כותבים את זה כי ראיתי כמה אופציות(פרג'י,פרז'י,פראז'י וכו...) ,כמו כן רציתי לדעת מה משמעות השם ?

מה עשו אמותינו הקדושות? בזמנן לא היה ירק גוש קטיף ובכל זאת אכלו כרובית וכדומה. (אין שאלתי באה לפגוע ,חס ושלום, אלא תורה היא וללמוד אני צריך)

האם מידת הרחמים זה מלאך או כוחות שיש בקב"ה. כי ראיתי מערערים איך הפייטנים הכניסו מתווכים לתפילה למשל מידת הרחמים?