1. לעניות דעתי זה נקרא ד”לא שכיח הזיקא” ואין להפסיק באמצע התפילה בשביל לעבור למרחב המוגן אלא אם כן הוא טרוד בתפילתו מחמת זה, אז יכול להפסיק ללכת לשם (בלי דיבורים!) עיין סימן קד סעיף ב וסעיף ג ובמשנה ברורה ובבאור הלכה שם.
2. צריך לומר את התחנון ביחיד. אך “ויעבור” יאמר בטעמי המקרא. עיין יביע אומר (חלק ג סימן יא) ובהלכה ברורה (חלק ז עמוד מב).

כבר הזכרת בדבריך תירוץ דהמצוה (בליל פסח) קובעתו לברך עליה המוציא.
אמנם לענ”ד קושיה מעיקרא ליתא, שהעיקר בזה דכל שמברכים עליו המוציא אם קובעים עליו סעודה, יוצאים בו ידי חובה בפסח, שיש עליו שם “פת”, ולא המעיט אלא דבר שאי אפשר לעולם לברך עליו המוציא, אפילו ע”י קביעות.

והארכתי בזה בס”ד בשו”ת מחקרי ארץ ח”א (סי’ מח) ע”ש. (נמצא באוצר החכמה).

אין שום סיבה הלכתית לזה.

אולי אמך רחצה אותם מפני האבק שהצטבר עליהם במחסן במשך שבעת ימי הפסח.

אם זו טלית קטן מצמר שמברכים עליה שהחיינו (כמו שכתב בספר ברכת ה’ חלק ד’ סעיף נ”ב), אין ללובשה בבין המצרים. אלא אם כן צריך לה מאד, כגון שיש לו רק עוד טלית קטן אחד וצריך לכבסו, שאז יכול להקל ללבוש הטלית קטן בשבת ולסמוך על המתירים לברך ברכת שהחיינו בשבת (עיין בשו”ת יחוה דעת חלק א’ סימן ל”ז), ובפרט שזה לצורך מצוה. ומכל מקום ישתדל שיהיה זה בשבת שלפני ב’ אב ולא לאחר מכן (עיין בשו”ת יחוה דעת שם בסוף התשובה).

גם המחמירים ברחיצה, מודים להקל לרחוץ במים קרים (כן דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל).
ואין בזה חילוק בין תלמידי ישיבה לאחרים (אלא שבתלמידי ישיבה יש חשש חילול ה’ אם לא יתרחצו).

אומרים שהמציאות בג’רבא קרוב לערי דרום הארץ. ומכל מקום גם בשאר אזורי הארץ היכן שהדבר קשה, כיון שבדורנו הורגלו להתרחץ הרבה (שלא כמו בדורות הקודמים)  ובפרט היכן שבמציאות מזיע הרבה, שיכול להקל . ומי שלא מזיע (ובפרט בימים שלא חמים כל כך), ויכל בנקל להחמיר, תבוא עליו ברכה.

עד ר”ח אב מותר לקנות כל דבר שאין מברכים עליו שהחיינו (ורק אחרי ר”ח אב ממעטים במשא ומתן של שמחה).וה”ה לתפור בגד חדש עד ר”ח אב, ובלבד שלא מברכים עליו שהחיינו.

ראוי להחמיר ולהמנע מקניה זו (ואפילו אם היא מתבצעת בהזמנה טלפונית)אלא א”כ מדובר על קניה בהזדמנות מיוחדת. או שהדבר אינו סובל דיחוי

לענין גילוח ותספורת אין הבדל בין שער הראש לשער הזקן וכמו שראינו אצל יוצאי ג’רבא בזה (מלשון להתגלח אין ראיה שמדובר על הזקן דווקא כי בזמן לא חילקו בזה וגילוח הוא בין בשער הראש בין בשער הזקן וכמו שמצינו אצל יוסף ויגלח ויחלף שמלותיו והכוונה על שערות ראשו) ועיין עוד בשו”ת ויען הכהן חלק א’ (סימן ל”ח אות ד’)
שירי קודש שאין הם מלווים בכלי נגינה מותרים גם בימים אלו (ראה חזון עובדיה ארבע תעניות עמוד קנ”א והלאה)

מותר לזוג ללכת למסעדה בשרית עד ראש חודש אב גם אם יש בזה עונג ושמחה ולא נאסר אלא מראש חודש אב כמבואר בסימן תקנא