יישר כח. והדברים מדברים בעד עצמם שאם זו רפה וזו דגושה ודאי שאינם אותו דבר.

נראה שאין בזה חשש, רק תשתדל לא “לגלוש” למוצרים אחרים (אע”פ שג”ז מותר מדינא).

הדרך היחידה המותרת שאני מכיר לקבל את המלגה היא: פשוט להתנדב בעיר מגוריך, כגון למסור שיעור בין מנחה לערבית וכיו”ב.

בכל מקום שאני הייתי מדלגים את הקטע הזה כאשר עושים סליחות ביום. וכן יש לנהוג.

יש להחמיר שלא תחבק האם את בנה הגדול ולהיפך.

והנוהגים להקל בזה יש להם ע”מ שיסמוכו (שו”ת אבני נחל פי’ ד’, דלא כהפרישה באה”ע סוס”י כ”א).

זה תלוי בהקפדת שאר הדיירים בבניין, ובדרך כלל אם הם מקפידים שלא לעלות הם מודיעים ע”ז בפירוש במודעה גדולה סמוך למעלית…

מעיקר הדין מותר ללכת, מהיות טוב כדאי להמנע. ואפילו אם תרצו להחמיר מה שכבר שלמתם אפשר ללכת.

אם אפשר להביא את המגב של השיש ולגרוף אל תוך כלי, הכי טוב (ואפילו אם המגב הוא מספוג מותר).

ואם לא יש להביא סמרטוט אך לשים לב שלא לספוג בכל הסמרטוט אלא להשאיר מקום יבש שאפשר להחזיק בו.

אדרבא מעיקר הדין בית הכנסת פטור ממזוזה כמבואר בש”ע יו”ד ס”י רפ”ו ס”ג, ולכן אין שום עיכוב בדבר.

אסור לטלטל במלון כזה מהחדר הפרטי של הלובי שבכניסה, וכן בלובי עצמו, וכיו”ב, מפני שזה כחצר שאינה נעורבת שאסור לטלטל בה.

אם ערכו שם עירוב חצירות – מותר.

ויש להתייעץ עם הרבנות המקומית כיצד לערוך עירוב זה, מפני שבית המלון שייך לגויים, ואולי יש עוד פרטים נוספים בשטח המצריכים בדיקה והכרעה.

• גם אם אין עירוב אפשר לבקש מהחדרן שיבוא לחדר, ושם לתת לו את המפתח ולומר לו: “שמור לנו את המפתח לשעתיים, ואח”כ תפתח לנו” ואע”פ שהוא מטלטלו אח”כ מהחדר למשרד ולהיפך – לא אכפת לנו.

היות ויש דרכים מותרות לגילוח הזקן, נמצא שגידול הזקן אינו אלא מידת חסידות, וראוי לשמוע בקול ההורים לימנע מזה (ע’ ספר חסידים סי ש”מ ובבית לחם יהודה יו”ד סי ר”מ סק”ח).

אבל אם יודע הבן שגידול הזקן שומר עליו מירידה רוחנית בעניינים אחרים, אינו צריך לשמוע להוריו המורים לו לגלחו. אבל מאידך ראוי גם שלא להתווכח עמם בזה בצורה חזיתית רק להסביר בניחותא ואולי לבוא למשא ומתן או לפשרה בנושא, כגון זקן מסודר וכיו”ב. ועי”ז יניחו לו להתקדם בענינים מהותיים יותר.

בכלל תמהני, וכי רק גידול הזקן מפריע להוריו? שמירת שבת, כשרות מוקפדת וכו’ לא מפריעה להם?

מה הכוונה רוצה להיות רב, הרי תלמיד חכם (מבחינת ידע) יכול להיות גם רווק. אם אפשר לפרט את השאלה.

מדברי מו”ר הגר”מ לוי זצ”ל שנדפסו בספר “משה ידבר” (עמ’ רכ”ח) נראה שפסק כן הלכה למעשה. וע”ש בהערות הרה”ג המו”ל נר”ו.

באופן כללי הדבר תלוי אם יש שם עצירה או שזה אמצע משפט.

אם יש לך שאלות מפורטות יותר תוכל לשלחן.

חימום ע”י אש הוא חימום חיצוני, ופעמים רבות אדם מרגיש שחלק הגוף שכנגד המדורה מתחמם, בעוד שאר הגוף עדיין קר.

לעומת זאת הבגדים שומרים על חום הגוף, ולכן כאשר אדם מכוסה כראוי הוא מרגיש את החום היטב.