שאל את הרב

אם אין מכירים את האשה וגם אין יודעים את שמה ואין בהם שירים פסולים – מותר.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1113).}

 

אין חיוב לחזור על התורמים, וכך נהוג בכמה ספרים.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1113).}

 

מגיע להם הנצחה חלופית. מסתמא כל תורם התכוין לכמה שנים טובות. יש לנו בבני-ברק בביהכ”נ “אליהו הנביא” לוח-שיש חדש ובו תורמים משנת תש”ה!

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1113).}

 

ימסור להם, ויגיד להם שנכון שיצאו בשעת התזמורת או ישמשו כמלצרים (יתכן לתת להם חדר צדדי לאכול שם). ואם לא ישמעו – העוון עליהם.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1113).}

 

אם היא אשה חזקה בנפשה – שתתוודה, ואדרבא תאריך ימים ושנים טובות.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1112).}

 

כל זמן שקוראים לו ועונה, עדיין נחשב תקון כרת.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1112).}

 

קשה לענות תשובה מלאה על שאלה זו. אך באמת נראה שבאה התורה להדגיש ולחזור ולהדגיש שעם ישראל עשו כאשר צוה ה’ ולא שינו מציוויו, וזו מעלה גדולה מאין כמוה. ואפשר לראות ג”כ כאשר הביאו את המשכן אל משה הפסוק מדגיש “וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה’ כן עשו ויברך אותם משה”.

 

הקשית לשאול.

אדם שבא לעבוד את ה’ צריך שני דברים: א. עבודה עצמית. ב. תפילה. הנקודה הראשונה היא עולם מלא מה לעשות ואיך לעשות ומה ועל מה לעבוד וכו’, אבל הנקודה השניה היא פשוטה מאוד לדבר עם הקב”ה באמונה פשוטה (בפרט מי שנמצא במיצר מרגיש יותר בקלות קרבתו יתברך), ולבקש ממנו להתגבר על היצה”ר ולהצליח בעבודת ה’, וה’ קרוב לכל קוראיו באמת.

ומאידך אין להזניח את הנקודה הראשונה, יש לקרוא ספר מוסר שמדבר אל לבך ולנסות בכל דרך אפשרית להתקדם ולו במעט בעבודת ה’ ובהתגברות על היצה”ר.

ולענין נשיאת אשה ג”כ יש לעשות השתדלות במה שצריך ע”מ למצוא את הזיווג, אך בעיקר להתפלל כנ”ל. ובעז”ה בקרוב ממש תתבשרו בבשורות טובות.

 

אין לי שום ספק שמדקרות החרב שציינת בשאלתך, הן הן מדקרות חרבו של היצר הרע, הוא היצה”ר הוא השטן והוא מלאך המות, אשר צר לו בלימודיך הטובים, ולכן מנסה בתרמית להרפות אותך מלימודך ע”י העצבות והדכדוך, ולהוציאך קרח מכאן ומכאן ח”ו.

– אבל לא תאבה לו ולא תשמע אליו! וכי יש בן אנוש שיכול לומר מה עדיף לפני הקב”ה, האם לימוד בעיון היטב, או לימוד שטחי ומרומה של כל הש”ס?! וכל החשבונות הרבים על הלימוד העתיד במתיבתא דרקיעא אל תחוש להם כלל ועיקר, ובהדי כבשי דרחמנא למה לך?

אנא חוס על נפשך, והמשך בלימודיך בהתמדה ובעיון כפי שהורגלת, במקום ובאופן שלבך חפץ, שכך הוא רצון ה’ יתברך. ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך, מנה אחת אפיים. והלואי ירבו כמותך בישראל.

 

נראה שמותר להשתמש במטפחות אלו לספר תורה, ולברך מתוכן את הברכות, וכפי כוונת המייצרים. [ודברי הרמב”ם בתשובה (מהדו’ בלאו סי’ רס”ח) שאסר לרקום פסוקים על טלית, אינם שייכים בנדון זה. וכמובן].

לגבי השאלה האם מותר לכתחילה לייצר ולמכור אותן – הנה אם היה חשש שיגיעו המטפחות לידי אנשים שלא ינהגו בהן את הכבוד הראוי, יש בזה איסור. אבל ככל הנראה, הואיל ומפורסם שהן מטפחות של ס”ת, ואין מוכרין אותן אלא לצורך זה, ואפילו דלת העם נזהרים בתשמישי הס”ת לנהוג בהן כבוד, לכן למעשה לא קיים חשש זה.