הרב אליהו מאדאר

לענ”ד עדיף לקרוא מעט בדקדוק ובטעמים מאשר הרבה בלי, על דרך מה שאמרו חז”ל “טוב מעט בכוונה מהרבות בלא כוונה” כי הטעמים יסודם בהררי קודש, ויש בהם סודות ועניין גדול, וכל שכן שעל ידי זה אתה מדקדק בתיבות לקרותן כהוגן. והקב”ה מונה שעות ואינו מונה דפים, כנודע, והוא הדין בזה.

ולכן אף שעריכת “חינה” היא לצורך הנישואין, אין להקל ואפשר להקדימה. כי ימי בין המצרים נועדו לזכור את החורבן ולהתאבל עליו על ידי אמירת תיקון חצות ביום, ושאר דברים שנהגו ישראל, ואיך ישמחו ישירו וירקדו, והם ימי צער לכלל ישראל. ולכן יש להקדים את עריכת החינה, ואת הנישואין יעשו מיד אחרי ט’ באב. וכל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה.

שלום וברכה!
נכון הוא דבר קשה לעבור פעם אחר פעם, תוחלת ושוב אכזבה, מקוים לטוב ושוב ח”ו.
אבל אין איתנו יודע חשבונות שמים, ומה טעם כל דבר, רק יש לזכור שגם הנפלים חיים בתחית המתים בקרוב. כי גם להם יש נשמה וכל שבאו קצת לעוה”ז, באו על תיקונם, ואשריכם שזכיתם לתקנם.

וכדאי לקרוא בספרים של אמונה ובטחון, אם בשער הבטחון בחובות הלבבות, אם בשאר ספרים שמחזקים ענין זה. וכדאי לקרוא תהילים באופן קבוע בכל יום, וזה יחזק את האדם להיות מקושר לבורא ב”ה, ויהיה יותר רגוע ושליו, שהוא וכל משפחתו נמצאים בידים הטובות ביותר בעולם.

ובאמת כי הפחד, לא יעזור לאדם כלום, וכי כשיפחד הענין יסתדר, להיפך ידוע שרפואת הגוף תלויה הרבה ברפואת הנפש והפסוק אומר “רוח איש יכלכל מחלהו”.
ולכן תשתדל להיות רגוע, וגם להרגיע את האשה, ושלא תלחץ ושלא תחשוב ותחשוש שכביכול היא אשמה ח”ו, אלא לומר לה שהכל מלמעלה, וכשיעלה רצון לפניו שהכל יעבור בשלום, כך יהיה.

ומ”מ יש כמה סגולות לזה. א. לכתוב על קלף בדיו ע”י סופר יר”ש פסוק והיה כעץ שתול וגו’ ולתלותו על האשה (כיסוי על כיסוי) כל ההריון. ב. שהאשה תמזוג בעצמה את טיפות המים בכוס הקידוש למתק הדין. ג. יש עצה למכור את העובר לאיזה ת”ח, כלומר לבוא לחכם שיודע מזה והוא יקנה בסכום משהו את העובר, ואז יתקיים בעזהי”ת.
ויה”ר שכל הריון זה ילך למישרים, ותלד האשה לחיים טובים ולשלום לה ולולד. בשורות טובות.

נ.ב.: אני מניח שהלכה לרופאה והיא בקשר איתה, לראות אם יש משהו טבעי שגורם לזה חלילה. ואם צריך לעשות איזה דבר, יש לשמוע בקולה ולעשות, רק לזכור שלא זה העיקר, אלא להתפלל לבורא יתברך שהכל ילך למישרים, וזה בתור השתדלות לבד. וה’ יעזור.

[בשולי דברי הרב אליהו מאדאר:
כדאי מאוד שתתרמו גם סכום מסוים, כמה פעמים מרן אמר שהברכה חלה יותר כאשר תורמים.
הרב חנוך כהן]

יה”ב – גימטריה 17 כמנין טו”ב

אמנם לא שמענו שם זה, והוא מהשמות החדשים שבדורנו, אבל אם נתכוונתם לומר שזו נתינה מאת ה’ וזהו “יהב” – נתן, והיא מרגישה טוב והכל בסדר, יש להשאיר לה את השם הזה.

ויה”ר שתגדלו אותה בבריאות והצלחה לצניעות ומצוות ושמחה.

בנוגע לשאלה הראשונה – שאלה אחת מתרצת את חברתה, ט”ס נפל בזמן שהקלידו את התשובה, וצ”ל בתחלה סי’ קפ”ג, סימן ק”צ וכו’. וכן צ”ל שוב אח”כ. וכן מבואר ממה שציינתי ללמוד סוגיה אחרונה והיא שייכת לסי’ קפ”ג. וברור.

ולגבי השאלה השניה – לא כל הפוסקים כתבו שצריך בדיקה ביום וסת שאנו קבוע, ויש שהקילו עפ”ד מרן הב”י שציינתם. ועיין במ”ש בספה”ק אמרות טהורות ח”א סי ז’, ובהוראה ברורה סי’ קפ”ט ס”ק מ”ט ובשעה”צ שם.

יהודי יקר! אשריך שאתה שם לב למעשיך ואשריך שרצונך לתקן את מעשיך, אשריך שאתה נזהר, ואשריך שבאמת כואב לך הדבר.

מכל מקום, דע כי אמרו חז”ל אל תאמן בעצמך עד יום מותך, ושום אדם אסור לו להיות בוטח בעצמו שלא יכשל באיסור זה או אחר, כי היצר של מחר אינו כמו של היום, ושל שנה הבאה לא כמו של השנה.

ועוד שגם הראיה לבדה היא איסור עצמי ואיסור תורה, כמו שנאמר “ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם”, ובפרט בדברים אלו שהיצר רודף אחרים ונפשו של אדם מחמדתן, ועיקר קדושת האדם מתחילה בעיניים ובהם זוכים לקבל את עיקר השכר לעתיד לבוא.

ודע כי מצווה זו היא מצווה תמידית ובכל רגע, כמ”ש בספר החינוך בהקדמה. וכל רגע שאתה מתגבר מקיים מצווה ומקבל שכר. המונה עובד ומוסיף.

והנה על העבר, עבר, ולא ניתן להחזיר הגלגל אחורה, ויש בידינו רק מצוות התשובה, שהיא מכפרת על כל העברות ומנקה את האדם ועושה אותו כבריה חדשה.

לכן אתה צריך לעשות תשובה, גם על העבר הרחוק וגם על העבר הקרוב, על המעשים ועל הראיות, הגדולות והקטנות ועל כל דבר שהוא נגד רצון ה’.

ואם אתה יכול להתענות תעשה תענית לפחות יום אחד ותתן כסף לצדקה באותו היום לפדיון שאר התעניות שצריך. ותעשה כל חלקי התשובה, עזיבת החטא לגמרי וחרטה כנה, וידוי אמיתי מקירות הלב, וקבלה לעתיד. והיינו ע”י שלא תתקרב למכשירים אלו כלל ועיקר.

ונכון שתקרא מזמורי תהילים בכל יום, וכן כמה דקות בספר הזוהר הקדוש בכל יום.

ובזה יתוקן הדבר בס”ד. חזק ואמץ!

אם הכל בסדר ב”ה, א”צ להחליף.

ואם אתה מרגיש לא נוח עם זה

וקשה לך, אפשר להחליף לשם דומה,

וכדאי לשם ישראל, שזה אותן אותיות,

והוא שם של יעקב אבינו, ועם ישראל,

ואותיות ישר א-ל. שיהיה בהצלחה

א. פעמים שיוצאת טיפה קטנה שאינה ניכרת, ויש שרוצה לבדוק עצמו לראות אם יצא משהו, וחושב שזה נכון, על זה אמרו חז”ל שאינו נכון ואסור לעשות כן, שלא יגיע לידי חימום ואיסור. [ועצה נכונה לאדם החושש מענין זה, שלא יתייחס לזה כלל, ויעבור ממנו].

ב. שיכור, כל שלא הגיע לשכרותו של לוט, מעשיו נחשבים מעשה גמור. כמו אם קידש אשה קידושיו קידושין (ש”ע אבן העזר סימן מ”ד סעיף ג’). וכן מכר או קנה, המקח נתפס (ש”ע חושן משפט סימן רל”ה סעיף כ”ב). וגם אם הזיק חייב לשלם, (הרמב”ם הלכות חובל ומזיק פרק א’ הלכה י”א).

ונראה שגם בענין זה, הרי זה מעשה אסור וצריך תשובה ותיקון על זה.

א. שיתחרט ויקבל על עצמו שלא יעשה כן יותר, ויתודה על זה.

ב. שישמור על עצמו שלא יגיע למצב של שכרות, גם בפורים.

ג. אם יכול להתענות יום אחד, או לפחות חצי יום, ויתן צדקה כפי כחו.

ד. שיחבק וינשק ספר תורה. ועיין להגרי”ח ז”ל בספרו לשון חכמים חלק א’ סימן ע”ה, תיקון על זה.

וה’ לא ימנע טוב להולכים בתמים.