הפיסוק הנ”ל הוא ע”פ פיסוק הטעמים, שלפי כללי ניגון הטעמים יש הפסקה קצרה אחרי “יהיו לרצון אמרי פי”. המבואר מזה, שכשקוראים פסוק בתפילה או בתנ”ך יש לקרוא אותו ע”פ הטעמים ולא ע”פ פירוש כזה או אחר, וכאן הפיסוק הוא “תחליף” לטעמים למי שאינו מבין בהם. (וכמו שנתבאר בהקדמה לתהלים “איש מצליח” מהדורה חדשה שהפיסוק שנעשה שם נועד להקל על מי שאינו יודע את כללי הטעמים).
מבחינה הלכתית אינני חושב שזו בעיה מלבד לעלות ש”ץ. מבחינת השקפה הכל תלוי בהנחיית התלמוד תורה או בית הספר שהוא לומד בו.
ללמוד טוב הלכות נטילת ידים ולעשות כפי עיקר הדין בלי חומרות כלל
תענית אכילה יש זמנים שאסור, אבל לא ידוע לי על זמן שאסור לעשות בו תענית דיבור, ומנהג פשוט אצלנו בישיבה לעשות תענית דיבור בכל שנה בשבת פרשת שמות וקל וחומר שבט”ו בשבט אין איסור.
שלום וברכה
בשאלה לא מבואר אם היה בסיר מאכל בשרי או לא ונפרט
אם היה בסיר הבשרי רק מאכל פרוה הכל מותר
אם היה בסיר בשר או עוף והמכסה החלבי היה בן יומו או מלוכלך והזיעה היתה בדרגת חום שיד סולדת בו הכל נאסר (האוכל נאסר והסיר והמכסה צריכים הגעלה)
אם המכסה נקי ולא היה בן יומו (לא השתמשו בו לחלב ב24 שעות האחרונות) הסיר והמאכל מותרים והמכסה החלבי צריך הגעלה
כן מבואר בשו”ע סימן צ”ג ס”א ובהוראה ברורה שם
להתחיל מצד ימין.
האיסור של לקיים מה שניטע בשביעית, שייך רק בקרקע של יהודי ולא שייך איסור כאשר הקרקע נמכרה לגוי כדת וכדין.
Google