דף הבית
הרב אריאל מימון

הרב אריאל מימון

שיעורי וידאו ( 1 שיעורים)

האחרונים

הכי נצפים

-->

יום שכולו תורה – הרב אריאל מימון שליט"א

לכל השיעורים של הרב

מאמרים (0 מאמרים)

No Artilce Found!

לכל המאמרים של הרב

שאל את הרב (82 שאלות)

להקדים או לאחר סעודת בר מצוה

יום בר המצוה של בני שיחי' חל בערב ראש השנה. קצת יקשה עלינו לערוך את סעודת המצוה באותו ערב. האם יש עניין בו ביום דווקא או שניתן לדחות או להקדים? ואם כן, מה עדיף, להקדים או לדחות?

בשעת הצורך אפשר להקדים או לאחר כרצונכם, אך כדאי לעשות סעודה קטנה בבית ביום המדוייק לייקר את הזכות להכנס לעול המצוות.

מעבר לדף השאלה

בישול בגרמא של מאכל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי

ידוע היתרו של הרב עובדיה זצ"ל להניח מאכל מבושל שרובו רוטב על פלטה כבויה שתדלק בהמשך, ושאלתי היא, אם טעם ההיתר הוא שיש ראשונים שסוברים שאין בישול אחר בישול, ומרן החמיר רק מצד ספק דאורייתא [כ"כ מג"א], ולכן כשהבישול הוא ע"י גרמא, שעון שבת יש להקל, א"כ לפי זה הוא הדין שיש להקל להניח מאכל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי, על פלטה כבויה שתדלק בהמשך?

עיקר היתרו הוא משום גרמא, אך כיון שהרבה מחמירים בזה, אין לך בו אלא חידושו ואין להתיר בדבר שלא נתבשל כל צורכוץ

מעבר לדף השאלה

ענידת שעון סולרי בשבת

שעון יד שעובד באופן סולרי (אנרגיית שמש )מותר לענוד אותו בשבת לפי מרן ראש הישיבה

לא מצאנו למרן שליט"א שדיבר במפורש גבי שעון זה, אך לפי סברתו לאסור בשעון עם בטריה משום בסיס לדבר האסור, הוא הדין גם לזה כי אנרגיית השמש היא מייצרת החשמל בשביל הבטריה, ואסור

מעבר לדף השאלה

חיוטי האסלה עם חומר צובע בשבת

יש חומר ניקוי לאסלה שהוא גם צובע. אני רוצה לחטא את האסלה בשבת- לשפוך את החומר לאסלה ולהוריד את המים. האם הצביעה הזו נחשבת כמעשה ישיר, או שדנים את הצביעה כפסי"ר. אם זה פסי"ר יש לומר שלא אכפ"ל בצביעה, וזו צביעה שאינה מתקיימת שהרי מוריד את המים מיד, וא"כ פסי"ר דלא ניח"ל בדרבנן, שמותר להרבה פוס'. אלא שאני מסתפק שמא אין זה פסיק רישיה אלא מעשה גמור. ופסי"ר שייך דווקא כעין סבוניות של האסלה שדנו הפוס', שהאדם מוריד את המים, וכתוצאה מזה, הצבע יורד למים . אך באופן ששופך את הצבע מהבקבוק בצורה ישירה למים, אין זה פסי"ר. (טענה כעין זו טען הגרשז"א בענין המנורה של המקרר, שכך מדליקים את המנורה ע"י פתיחת הדלת, וכך מכבים אותה ע"י סגירת הדלת, ולכן אין זה נידון כפסי"ר - שו"ת מנחת שלמה).

מדברי הפוסקים שהתירו בסבונייה נראה שזה רק בצירוף הטעם שהוא הסרת המונע וגרמא (ועיין חזו"ע שבת ה' עמ' כ"ח ל"ב) משא"כ בנ"ד ובפרט שבסבונייה עיקר המטרה היא לסלק הצואה מהאסלה וגם כשאין סבונייה פותחים את המים שם, ולכן הוי טפי פסי"ר משא"כ בשאלתך שזה מעשה מיוחד של חיטוי וצביעה וקשה להגדירו כפסי"ר ולכן נראה לאסור בזה .

מעבר לדף השאלה

הזזת אוהל (ציליית גזיבו) ממקמו בשבת

האם מותר להזיז בשבת ציליית גזיבו ממקום למקום בכדי להצל על אזור אחר? (פרט למוקצה) האם יש דין של "אהלה מחדש"?

עיין בספר חזו"ע (שבת ה' עמ' ש"ז והלאה) שהביא מחלוקת בדין טלטול מטריה שהייתה פתוחה כבר מע"ש, ולהלכה החמיר. אך נראה מהדברים שזה דוקא במטריה שבעצם ההרמה הראשונית שלה נעשה אוהל אך בדוננו שזה כבר עומד ומאהיל מותר להזיזו ממקום למקום ( וע"ע במנוח"א ח"ג עמ' קפ"א) וזה כמובן חוץ מאיסור מוקצה במידה וישנו

מעבר לדף השאלה

הוספת מים חמים לחמין של שבת

סיר חמין שעמד על כיסוי הפח שעל הגז, והנוזלים התאדו ממנו כמעט לחלוטין, וכמעט שהתבשיל נחרך. א. האם מותר לערות עליו מים רותחים מהמיני בר המהודר לשבת. ב. האם יש איזשהו פתרון הלכתי שמוסכם לכל הדעות כיצד להציל את הצולנ'ט? אם אפשר לציין מקורות כמה שאפשר.

א. אסור כי המים מתקררים באויר כשנשפכים אל הכוס ומהכוס אל הסיר ואח"כ חוזרים ומתבשלים בסיר ויש בישול אחר בישול בלח (עיין ש"ע סימן רנ"ג ס"ד)

ב. יש מתירים כאשר מניח שקית עם מים בתוך הסיר מיום שישי ואם רואה שחסר מים בשבת מנקב השקית ויוציאים המים, וכן יש אפשרות להכניס מצקת לתוך מיחם המים ואחר שהמצקת רותחת להכניס המצקת לתוך הסיר עמוק ואז יצאו המים ועוד דרכים באופן שאין המים מתקררים באויר

מעבר לדף השאלה

הטמנה במים בשבת

במחילה אבל לא הבנתי: מה שכתב כת"ר שהתירו רק להפיג צינתו אך לא שיתחמם, הרי התירו להטמין בכלי שני, ושם וודאי מתחמם? ומה ענה על זה כבודו? ומ"ש עוד שהרב עובדיה זצ"ל התיר גרם הדלקה וכו' לא הבנתי כלל מה השייכות של גרם הדלקה לנידון דידן שהוא הטמנה? אם כבודו יפרט אשמח מאד.

טמינה בכלי שני למתירים היא משום שי"א שאינה טמינה כלל כי אין טומנים במים.

אך בדבר שכן טומנים בו, אפי' שאינו מוסיף הבל אסור לטמון בשבת, אא"גכ הוא צונן וכדי שתפוג צינתו אך לא כשמתחמם (ש"ע רנ"ז,ו) והזכרתי דין הדלקה כי הזכרת בשאלתך וביארתי שלא מטעם זה אסור אלא מטעם הטמנה.

מעבר לדף השאלה

אני לוקחת כדורי ראקוטן מדי יום שמייבשים מאוד את הפנים והשפתיים. לכן בערך כל חצי שעה אני מורחת שפתון בשפתיים, אחרת השפתיים מתייבשות בצורה קיצונית, מתקלפות ואף נסדקות ומדממות. האם מותר לי למרוח את השפתון בשבת?

מותר. (מחקרי ארץ ח"ב סימנים מ"מ"ז) אך כיון שיש כיום משחות נוזליות יותר שאין בהם חשש ממרח לכל השיטות יש להחמיר להשתמש בהם.

מעבר לדף השאלה

דיבור בענייני מלחמות בשבת

כתב המחבר באו"ח סי' ש"ז ס' ט"ז שקריאת ספרי מלחמות אסור אף בימי החול משום מושב לצים. אבל הרמ"א הביא מתרומת הדשן שהתיר לאלו שמתענגים בכך לדבר בעניני מלחמות וכדומה בשבת. האם מוכרח לומר שהמחבר חולק על דברי התרומת הדשן?

לא . ומ"מ גם תה"ד היקל רק בדיבור ולא בקריאה. (כ"מ במנוחת אהבה ח"א וע"ע בשו"ת מחקרי ארץ ח"א סימן י"ג)

מעבר לדף השאלה

דין הטמנה בצונן בשבת

למדנו בחזו"ע ח"א שמותר להטמין תבשיל צונן אפילו כדי להפיג צינתו, ושאלתי היא האם מותר להניחו אחרי שעטפתי אותו, על גבי פלטה כבויה שתדלק בהמשך, כלומר גרם הדלקה? ועוד שאלה, לפי המנהג שמותר לעטוף בשמיכה מע"ש תבשיל שעל הפלטה, כדעת הרמב"ן שנחשב כאינו מוסיף הבל, שהאי לחודא קאי והאי וכו' למה באמת אסור לעטוף שניצל קר בנייר אלומיניום [למשל] בשבת ולהניחו ע"ג פלטה חמה, והרי כשעטפתי אותו - היה צונן, ומותר להטמין צונן בדבר שאינו מוסיף הבל, וגם להכניסו מתחת לשמיכה שעל הפלטה, לכאורה היה צריך להיות מותר, שלפי האחרונים [ארץ חיים סתהון ועוד] שכתבו שהמנהג להקל, הוא משום שנחשב כדבר שאינו מוסיף הבל, ולמה אסור, וא"ת שאסור כי ניכר שמשתנה החום, למה התירו להטמין בכלי שני [וראיתי במנוחת אהבה ח"א שזה נחשב כאינו מוסיף הבל, כי הוא מתקרר והולך, ע"ש, אבל בפועל הדבר המוטמן מתחמם חום הניכר? ואם כן ממה נפשך: אם נלך אחר חום הניכר - קשה למה התירו להטמין בכלי שני, ואם נלך אחרי הגדרת דבר שאינו מוסיף הבל - גם הטמנה בשמיכה שעל הסירים שעל הפלטה -נחשבת דבר שאינו מ"ה, ולכאורה היה לנו להתיר?

להפיג צינתו – פירוש שלא יהיה קר מידי אך לא יתחמם כלל.

ומ"מ התיר בחז"ע גרם הדלקה הנ"ל מטעם גרמא ולא מטעם שזה הטמנת צונן, וה"ה לשניצל הנ"ל

מעבר לדף השאלה

לכל השאלות

הרב משה עטיה

מרן ראש הישיבה