ברכות הנהנין
מן הסתם לפני שעתיים לא חשבת שעוד מעט יביאו לך אורז או המשך הסעודה .. לכן עליך לברך
כתב מרן שליט"א בספרו ה' נסי ח"ב בענין הברכה על מצה בפסח, דרק באופן שאוכל כביצה יברך המוציא, ושכן משמע מדברי מרן החיד"א. ורציתי לשאול הנה לדעת המג"א קסח, טז וראה ביאור מרדכי למהר"ם בנעט ברכות ו, אות ל לא יוצאים יד"ח במצה בפהב"כ, [אכן הפמ"ג שם ובשועה"ר קו"א ד ובמנ"ח מצוה י לא ס"ל כן, ובמנ"ח כתב הטעם דהמצוה קובעת לחובה, וראיית המג"א מברכות לז, ב דחו יעו"ש]. ולדברי מרן שליט"א א"כ יש להחמיר במצות זמננו שברכתם מזונות וגם בפסח. [ולולי דבריו היה מקום לומר דבפסח כיון שכולם אוכלים זאת מהני, אכן הוכיח מהחיד"א לא כן, וכנ"ל].
כבר הזכרת בדבריך תירוץ דהמצוה (בליל פסח) קובעתו לברך עליה המוציא.
אמנם לענ”ד קושיה מעיקרא ליתא, שהעיקר בזה דכל שמברכים עליו המוציא אם קובעים עליו סעודה, יוצאים בו ידי חובה בפסח, שיש עליו שם “פת”, ולא המעיט אלא דבר שאי אפשר לעולם לברך עליו המוציא, אפילו ע”י קביעות.
והארכתי בזה בס”ד בשו”ת מחקרי ארץ ח”א (סי’ מח) ע”ש. (נמצא באוצר החכמה).