- דף הבית
- הרב אדיר כהן
הרב אדיר כהן
שיעורי וידאו ( 9 שיעורים)
האחרונים
הכי נצפים
-->מאמרים (9 מאמרים)
בענין תשלום ההורים לת"ת בתקופה זו
סימן א' – בענין תשלום ההורים
בעניין קונטרסי דייני הכזב וגיטי הכזב
בהיות ובימי חג הפסח האחרון הפיצו אינשי דלא מעלי קונטרס "דייני הכזב", ולפני כן קונטרס "גיטי הכזב", המלאים דברי בלע ונאצה נגד דייני ישראל המכהנים בבתי-דין הרבניים, בצורה מזלזלת ומחפירה. חזקו עלי דברי מאור עינינו מו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה יחשל"א, להשיב על דבריהם ולגלות זיופיהם הרבים כחורי כברה.
לקריאהשאל את הרב (2.1k שאלות)
נער שחל בר המצווה שלו בחג הסוכות
לא יברך כיון שכבר ברך בתור חיוב דרבנן וכעת בחול המועד החיוב דרבנן
ברכה על ארבעת המינים לנשים
לא צוין מקור הדברים בספר ויקרא אברהם וגם אם זה נכון מקמו של הרב ויקרא אברהם לא מחיייב שכך המנהג בכל העולם, ובפרט נגד מרן שקבלנו הוראתיו, ובפרט בא”י אתריה דמרן
הנחת הלולב בכלי עם מים בחג
1. מותר מכמה טעמים.ראה באורך למרן ראש הישיבה שליט”א בספרו אסף המזכיר (מערכת כבוש).
2. אכן יש ליזהר בכך (ביום הראשון) שכל אחד יקח את שלו דוקא, אלא א”כ הם מקנים אחד לשני את הלולב שיקח שאם אינו שלו שיהיה שלו.
מנהג ג’רבא ותונס בעניין אמירת "ובכן נקדישך מלך" ביום כיפור קודם הקדושה
בג’רבא לא נהגו, בזה וכן הגה”ק איש מצליח לא נהג, בזה אבל מרן ראש הישיבה הגאון הנאמ”ן נר”ו כשהיה מתפלל בישיבה גדולה הנהיג לאומרם ע”י הסומך (והחזן שותק), וכן עד עתה בשנים אלו שהוא מתפלל בבית מדרשו הסמוך לביתו הוא עצמו אומרם (ולא הוא החזן כך שאין חשש להפסק) כאשר ראו עינינו ושמעו אוזנינו את קולו. אם כי בישיבה עצמה שעתה מתפללים בימים הנוראים ישיבה גדולה וקטנה יחד (ששם לעולם לא נהגו לאומרם) גם עתה לא אומרים אותם.
אמירת אבינו מלכנו בלילה
מהמג”א (סי’ קל”ו סק”ט) והמשנ”ב (שם סי’ יז’) משמע שיש לדלג. אך מהמג”א גופיה (סי’ רל”ד סק”א) משמע שאפשר לומר גם בלילה, על כל פנים בבין השמשות. וכן מתבאר מדברי הב”י (סי’ תרכ”ג) בשם הגה”מ שלפעמים מהר”ם היה אומר אבינו מלכנו בלילה (אחר נעילה של יוה”כ). אך אפשר דשוני יוה”כ. ועוד שיתכן ולפי הקבלה אין זה נכון. אך עכ”פ לפי הפשט לכאורה אין מניעה. ובפרט שהוא רק בין השמשות שאפשר לומר.
בענין מנהג הספרדים לתקוע בי"ג מדות בסליחות
אין נכון להפסיד י”ג מדות בשביל מנהג תקיעת שופר בסליחות שאף שהוא מנהג טוב (כל שלא מפריע לשכנים) אבל הוא מנהג בעלמא, ולכן הנכון שהתוקע יאמר י”ג מדות יחד עם הציבור, וקצת ימהר באמירתן, וכיסיים לאומרם יתקע. וכן נוהג מו”ר ועט”ר מרן ראש הישיבה נר”ו. וכן העלה בספר יוסף לקח – מועדים חלק א’ (סימן ד’). ע”ש. ובודאי שבתקיעות אלו שאינם אלא מנהג אין צריך לדקדק בדברים שמדקדקים בתקיעות של ר”ה.
אמירת קטעי סליחות הנאמרים בארמית ביחיד
נכון הדבר וכתב בזה בכמה מקומות ובהם הקדמתו לספר הסליחות שיצא בשנת התש”נ ע”י הרב אבירן יצחק הלוי
הליכה בימי בין המצרים יחידי בין שעה רביעית לתשיעית
אין הכרח שמרן הש”ע חולק על החילוק שכתב הרב אשל אברהם, וגם מרן הגר”ע זצ”ל בספרו חזון עובדיה – ארבע תעניות (עמוד קכ”ז) הביא דברי האחרונים שחלקו כן. ומי כמוהו נאמן לפסקי מרן כנודע.
להכנס לדירה חדשה בבין המצרים
אם יש לו צורך בכך, כגון שצריך לפנות הדירה שגר בה וכיוצא, מותר אף אם לא עשו חנוכת בית לפני כן ואף אחרי ראש חודש אב (עיין בחזון עבדיה – ארבע תעניות עמוד קס”ז).
ברכת שהחיינו בבין המצרים
אם זו טלית קטן מצמר שמברכים עליה שהחיינו (כמו שכתב בספר ברכת ה’ חלק ד’ סעיף נ”ב), אין ללובשה בבין המצרים. אלא אם כן צריך לה מאד, כגון שיש לו רק עוד טלית קטן אחד וצריך לכבסו, שאז יכול להקל ללבוש הטלית קטן בשבת ולסמוך על המתירים לברך ברכת שהחיינו בשבת (עיין בשו”ת יחוה דעת חלק א’ סימן ל”ז), ובפרט שזה לצורך מצוה. ומכל מקום ישתדל שיהיה זה בשבת שלפני ב’ אב ולא לאחר מכן (עיין בשו”ת יחוה דעת שם בסוף התשובה).