לא ראיתי שם שהענין הוא שכולם יהיו באותו “מצב” אלא שישיבה זה קביעות ועמידה זה לא קביעות, וא”כ פשוט שאם יש חלק שעומדים אין להעמיד את כולם, אדרבה יש לנסות להושיב גם את העומדים.
עיין במנוחת אהבה (חלק א’ פרק כ”ד הערה 61) שיש מקום להקל לפתוח דלת מקרר מכיון דלא איכפת ליה, ויש כאן ס”ס שמא כדעת הערוך דשרי אפילו באיסור תורה, ואת”ל כהאוסרים שמא אין איסור תורה בחשמל ופסיק רישיה דלא איכפת ליה בדרבנן מותר. ע”ש. ומצד החוט להט שיש במנורה (בדרך כלל כן הוא במקררים הישנים) ויש בזה לכאורה איסור דאורייתא של מבעיר גחלת של מתכת, זה ג”כ לא מוסכם, עיין בשו”ת תפילה למשה (ח”א סי’ נ”ט אות ח’), וא”כ הספק עומד על מקומו. ובלא”ה לדעתו שם (אות ו’) כל שאינו מתכוין לצרף אין איסור תורה להבעיר גחלת של מתכת.
אין להקל בזה, הרי הוא עושה צורה וזה חלק מאיסור כותב, ואף אם נאמר שנחשב כצורה שאינה מתקיימת אסור על כל פנים מדרבנן. אחר הראוני שכן כתב המשנ”ב (סי’ ת”ק ס”ק י”ז) לגבי חיתוך בשר, וכן הסכימו שם בהערות איש מצליח, והוא הדין לנ”ד.
איני רואה צד להקל לומר ליהודים מלכתחילה לעשות מלאכה ואפילו מלאכה דרבנן. אולי אפשר להתנות אתם במפורש שבשבת לא יעקבו אחרי הרכב שלכם, ואם יסכימו כן ואח”כ לא עשו כרצונכם יש מקום להקל.
מכיון שאיסור הקריעה אינו אלא מדרבנן, ויש כאן ענין של כבוד הבריות, [ואין להחמיר מצד שהיה להם להכין לפני שבת, כי הרי ודאי רוב המשתתפים בשבת לא היה עליהם מוטל להכין לפני, ובשבילם יש להקל מצד כבוד הבריות], יש להקל בשינוי. אך יש להדגיש שלא תמיד יש בזה כבוד הבריות, וכגון שיש להם איזה חדר צדדי להניח שם את כל הלכלוך ואינו מפריע לאף אחד עד מוצאי שבת
(תשובה זו נכתבה לאחר התייעצות עם הג”ר אהרן מאזוז שליט”א).
מה קורה כאשר אורח חשוב ונכבד אמור להגיע לביקור בביתנו? מבריקים את האריחים, פורסים שטיחים יקרים, הנברשות מפיצות אור בהיר, בחלל האויר עומד ריח מבושם ויוקרתי, ובני הבית מצפים ומחכים בכליון עיניים לבוא האורח הנעלה. כך צריכים אנו לחוש במשך ימות השבוע, לחכות ולצפות בכל לב לאורחת החשובה – שבת המלכה.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.