הרב חנוך הכהן

הוקשה לרבנו יונה מה הראיה מפסוק זה שהאומרים ד”ת כאילו אכלו משלחנו של מקום, הרי תחלת הפס’ הוא “המזבח עץ שלוש אמות גבה וארכו שתים-אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירתיו עץ וידבר אלי” וגו’, וא”כ הפסוק אינו מדבר כלל על סתם שלחן אלא על המזבח. ותירץ שלשון דיבור הוא לשון פרטי ולא כללי, כמו וידבר ה’ אל משה, וע”פ זה ביאר שגם בפסוק הנ”ל כאשר דיבר עמו בלשון פרטי בא לרמוז לו שכרגע אינו מדבר על שלחן של מעלה דהיינו המזבח, אלא על השלחן של כל אחד ואחד כאשר אומרים עליו דברי תורה.

אם הדברים אינם ברורים דיים נשמח לבאר שוב.

קשה לענות תשובה מלאה על שאלה זו. אך באמת נראה שבאה התורה להדגיש ולחזור ולהדגיש שעם ישראל עשו כאשר צוה ה’ ולא שינו מציוויו, וזו מעלה גדולה מאין כמוה. ואפשר לראות ג”כ כאשר הביאו את המשכן אל משה הפסוק מדגיש “וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה’ כן עשו ויברך אותם משה”.

הקשית לשאול.

אדם שבא לעבוד את ה’ צריך שני דברים: א. עבודה עצמית. ב. תפילה. הנקודה הראשונה היא עולם מלא מה לעשות ואיך לעשות ומה ועל מה לעבוד וכו’, אבל הנקודה השניה היא פשוטה מאוד לדבר עם הקב”ה באמונה פשוטה (בפרט מי שנמצא במיצר מרגיש יותר בקלות קרבתו יתברך), ולבקש ממנו להתגבר על היצה”ר ולהצליח בעבודת ה’, וה’ קרוב לכל קוראיו באמת.

ומאידך אין להזניח את הנקודה הראשונה, יש לקרוא ספר מוסר שמדבר אל לבך ולנסות בכל דרך אפשרית להתקדם ולו במעט בעבודת ה’ ובהתגברות על היצה”ר.

ולענין נשיאת אשה ג”כ יש לעשות השתדלות במה שצריך ע”מ למצוא את הזיווג, אך בעיקר להתפלל כנ”ל. ובעז”ה בקרוב ממש תתבשרו בבשורות טובות.

חפשתי במיוחד בשבילכם ולא מצאתי התייחסות לזה.

שמעתי שאכן משתמשים בפדלים.

לגבי השם ארייה, מתשובת מרן שליט”א (מס’ 10130) מתבאר שהוא בסדר. גם השם משי נראה בסדר (רק צריך לבדוק שאינו שם של בנים).

שיראל אינו  מומלץ לדעת מרן ראש הישיבה שליט”א. ושם “היידי” לא נראה שיש לו איזה משמעות.

כמובן כל מה שכתבנו זה ברשימת השמות שהבאתם, ואפשר למצוא עוד הרבה שמות טובים ויפים.

א. זה בדיוק הכוונה של מרן (סי’ תמ”ב ס”ד) לא לכל אדם – אלא לחולים. וכן פירש המשנ”ב (סק”כ). ב. מותר להתרפאות באיסורי תורה אם אין זה כדרך הנאתן (ש”ע יו”ד סי’ קנ”ה ס”ג).

כדברי רש”י שהזכרתם, מצאתי שכתב גם הרמב”ן בהשגות לספר המצוות (ל”ת שנ”ה). ולדידהו באמת נראה שגם גוי בכלל איסור זה. אבל בדעת התוס’ ע”כ לומר שאינם סוברים שהטעם הוא מפני שאין תופס קידושין, מחמת הקושיא שלכם. אלא כנראה ס”ל דאיסור זה כולל רק עבד שנכתב במפורש.

בודאי שיכולה.

קראתי את כל הסיפור, ואני רואה את הדברים בצורה שונה: בהתחלה הוא באמת רצה, והראיה שרצה לסגור וורט, ועד שאת הספקת להחליט הוא הסתפק מכל סיבה שהיא שלא עלתה לו לפני (וא”א לדעת מה הסיבה, להרבה אנשים יש מחשבות משונות ושטויות בראש), אבל לא התכוון כלל לעשות בזה גניבת דעת. ולכן אינך צריכה להקפיד עליו כלל, ואין ענין להתקשר או לומר לו משהו, פשוט לסלוח ולשכוח מכל הקשר שהיה ביניכם, ובלב טהור ונקי להתכונן לקראת הזיווג האמיתי שלכם שיבא בקרוב בעז”ה.

לגבי המתנות אם צריך להחזיר, יש דיון בזה בש”ע (אה”ע סי’ נ’ ס”ג). אך צריך להבין באיזה מתנות מדובר, הרי בדרך כלל אין נותנים מתנות לפני הוורט. ואם הכוונה לאיזה אוכל או שתיה שהוא קנה לפגישה, זה לא נקרא מתנה אלא דרך נימוס שאנשים יושבים יחד מביאים משהו לאכול, ולכן א”צ לשלם ע”ז כלל. ואם הכוונה למתנה אחרת נא לפרט לנו. (אחרי הפסח, כי האתר יהיה סגור לשאלות עד אחרי הפסח).