הרב רחמים מאזוז

אני רוצה לצום שני חמישי שני בשובבים שני עשיתי ומחר אני עושה את חמישי הבעיה ששני הבא זה טו בשבט האם אני יכול לצום או שלא כי רציתי רצף?

ליד הבית כנסת בו אני מתפלל בבקר יש מקוה לגברים, ואני התחלתי לטבול לטהרה, וכל הסיפור לוקח 5 דקות. אך לפני כן הייתי יוצא מביתי מעוטף בטלית ותפילין והולך ישר לתפילה ועכשיו הוצרכתי להפסיק את זה ועכשיו אני מניח טלית ותפילין בחדר סמוך לבית הכנסת. מה הסדר העדיפויות במצב שלי?

מדוע מרן השו"ע פסק בסימן מ"ו שנשים מברכות ברכת שעשני כרצונו בשם ומלכות, למרות שלא נזכרה בגמרא, אבל אין לברך ברכת הנותן ליעף כח, כיון שלא נזכרה בגמרא. מה ההבדל ביניהם? במיוחד שברכת הנותן ליעף כח נזכרה בגאונים, וברכת שעשני כרצונו נזכרה רק בטור ובאחרונים. ולמה הספרדים לא נוהגים לברך שעשני כרצונו בשם ומלכות כפשט מרן ?

כאשר מברכים את הבנות בליל שבת, האם רצוי לומר את פסוקי ברכת כהנים בלשון נקבה? (יצויין כי שאלתי באה בעקבות שראיתי בספר "עמוד ההוראה" (פרק כ"א) שמובא סיפור על הגאון רבי כלפון משה הכהן זצ"ל שכתבת קמיע לנכדתו, ולימים פתחו את הקמיע לראות מה רשום בו. ומצאו שרשם בו הפסוקים של ברכת כהנים "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". ללא שמות, ללא ציורים וללא השבעת מלאכים... ובירחון אור תורה (כסליו התשס"ו) הביא מרן ראש הישיבה שליט"א סיפור זה בשם נכדו של רבנו רבי נסים הכהן שליט"א שהכיר מקרוב את הסיפור, והוסיף שם מרן שליט"א שכל המלים של ברכת כהנים, אפשר לקוראם גם בזכר וגם בנקבה, למשל: יברכֵךְ ה' וישמרֵךְ, אֵלַיִךְ, ויחוּנֵךְ, אֵלַיִךְ וישם לָךְ שלום").