Loading
Menu

הרב משה שטר

 

מאמרים (0 מאמרים)

No Artilce Found!
No Artilce Found!

שאל את הרב (158 שאלות)

לכבוד הרב השואל היקר אחר מחילה מכבודו עירבב הדברים בין שערות היוצאות באי שימת לב לבין שערות שהאשה מגלה לכתחילה להתייפות והתעלם ממה שפתחתי וכתבתי בתשובתי בתחילה שיתכן שמרן רה"י שליט"א הבין בשאלתו האם פאה עדיפא מכיסוי ראש  כי א"א שלא יצאו מהמטפחת שערות לחוץ באי שימת לב ובטוחני שכך הבין מרן רה"י נר"ו בכוונת השואל כי הרבנים הרב "דת יהודית" והגר"מ שטרנבוך ועוד שהעדיפו פאה הוא רק מחמת דבר זה שיוצאות השערות באי שימת לב וכיו"ב כמבואר בדבריהם ולא מחמת אותן נשים המגלות לכתחילה ע"מ להתייפות, דאי משום כך אין כלל וכלל שאלה האם פאה עדיפא דנאמר לה שתכסה ראשה לגמריי ומה שייך עדיפות לפאה מחמת כן. אלא ודאי שהבין מרן ראש הישיבה שליט"א כמ"ש בתחילה ששאלת השואל הייתה האם להעדיף פאה מכיסוי ראש כי א"א לכסות תמיד שלא יצאו השערות שלזה ענה שאינו נכון שמבואר בדברי מהר"ם אלשקר הנ"ל דאף לגלות השיער חוץ לצמתן על מנת להתייפות [ללא ענין כעת את ההיתר הוא דווקא שמתיפת באופן הנ"ל שהשיער יוצא על פדחתה כמנהג שדיבר עליו מהר"ם אלשקר או אף אם תגלה כלפי פנים שני אצבעות] דשיער שהוא חוץ לצמתן שחששו הרבנים הנ"ל הוא אף בלי שימת לב וביוצא על פדחתה או צדעיה או מאחור חוץ למטפחת שחששו בו לאיסור ועל זה כתב מרן נר"ו שאינו נכון כנ"ל דבמהר"ם אלשקר הנ"ל מבואר שהוא היתר גמור אף אם מוציאה אותו לכתחילה כדי להתייפות בו וכ"ש באי שימת לב שמותר גמור הוא ואחר שכתבתי בתשובתי הראשונה בתחלה בכוונת מרן כנ"ל [ועתה יותר בתוספת] הוספתי עוד מעצמי "וגם אם מרן רה"י כיון לענות וכו' היינו שגם עצם דין הייפוי בשערות כלפי פנים עד שתי אצבעות מה שאינו שייך לשאלה אם פאה עדיף על פני מטפחת האם מ"מ מותר לגלות השיער ההוא כלפי פנים שלזה הוספתי שנראה שגם זאת התיר מהר"ם אלשקר וזה מדילי ואם רוצה השואל להשיג על זה  יתפוס עלי ולא על מרן נר"ו לכתוב בלשון ואחר המחילה מכבדו וכו' ועל אף שודאי לא כיון השואל לפגוע חלילה מ"מ בשביל הדיוק ישיג עלי שאני הוספתי כן, ובאשר להערתו על עצם הדין הלזה ראשית כבדו לא התייחס למה שהבאתי בלשון הערוך שהזכיר המהר"ם אלשקר דכונתו פשוטה בפשט דבריו שכתב שמשייר כל שערות השיער שבין האוזניים לפדחתה, ע"ש "שורת השיער" הוא השיער במקום צמיחתו" שבין אוזן לאוזן וזהו שבין האוזניים לפדחתה ואין בכוונתו שמוציא השיער חוץ למטפחת של פדחתה שאם כן הו"ל לכתוב "שמוציאה" ולא שמשיירת ועוד שאין הבדל בין גילוי שיער על הפדחת כלפי הפנים במקום צמתה עד שתי אצבעות דא"א בנידון ההוא גילוי השיער ומה לי מגלתו בפדחת מה לי מגלתו במקצת הראש הלא השיער נאסר בגילוי ולא מקום הראש וא"כ כמו שבפדחת במציאתו מותר ה"ה כלפי פנים בשתי אצבעות ואי הערוך לא כ"כ אולי היינו אומרים כן אבל מאחר שכ"כ הערוך כמ"ש א"כ הדבר ברור שאין הבדל, וכל זה כתבתי בתחילה לפום רהיטא ואחר שהגיב ע"ז השואל הנ"ל טרחתי לעיין ומצאתי שכן הבין מרן הגר"ע יוסף זצ"ל במכתב משנת תש"ל (הובא בילקו"י אוצר הדינים לאשה ולבת מהדורה חדשה עמ' תשע"ח) במפורש בדברי המהרמ"ם אלשקר ע"ש וכ"כ הגר"מ הלוי זצ"ל בשם מרן זצוק"ל בתשובה שפורסמה באור תורה (התשמ"ח סימן צ"ג) קחנו משם . וע"ש שהביא לזה ראיות וסמך לשתי אצבעות מדברי המאירי בשבת. ושוב הובא בשו"ת תפלה למשה ח"ה (סימן נ'-נא') עש"ב ואף שהגר"מ הלוי שם כתב דמהר"ם אלשקר מדבר דווקא בתוך הבית ולא בחוץ מ"מ מרן רה"י נר"ו לא הסכים עמו בזה כמובא בתוך דבריו שהעיר לו רה"י מזה מיהו הוא גופיה הגר"מ הלוי דייק מדברי הרשב"א המבוא במהר"ם אלשקר ע"ש וע"ע בירחון אור תורה הנ"ל סימן קצ"ן שנת התמ"ח) שהביא דברי השדי חמד שהביא כבודו וגם המשא למלך ועוד והתייחס אליהם הגר"מ בהערה מס 3 וכתב שכל דבריהם נסובו על המנהג במקומות שנהגו לאסור בזה ולא על עיקר הדין אם הוא מותר מדינא דגמרא או לאו דמדינא דגמרא והראשונים מחולקת הוא עש"ב, ועכ"פ אין אני מכניס עצמי לדון בזה רק להשיב ע"ד השואל ואידך זיל גמור מכל המקורות שציינו ואדרבא אם חושש אתה קדוש יאמר לו שלא תלך האשה בגילוי שער כלל אפילו לא במקצת מה שהתירו מ"מ בודאי שאין להעדיף פאה שכבר נאסרה באיסור גמור ע"פ רוב ככול רבותינו האחרונים שבכל דור ודור אשכנזים ושפרדים וכמו שהאריך בזה מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר ח"ה (אה"ע סימן ה') והגר"מ לוי זצ"ל שם באור תורה הנ"ל ובשו"ת תפלה למשה הנ"ל ובספרו ברכת ה' ח"א קחנו משם ותשובת מרן ראש הישיבה נר"ו כמו שכתבתי בתחילה 

מה עדיף פאה או כיסוי ראש ?

יתכן מאוד שמרן ראש הישיבה שליט"א הבין בשאלת השואל שפאה עדיף מכסוי ראש באופן כללי כי המציאות שאין הכיסוי ראש יכול לכסות כל השיער והרבה פעמים חלק מן השיער מתגלה שלזה ענה מרן שליט"א שלא נכון לומר שפאה עדיף מכיסוי ראש דהא מה שיוצא חוץ לכיסוי ראש שאין הכיסוי ראש יכול תמיד לכסות הכל מותר גמור הוא מן הדין וכמו שכתב מהר"ם אלשקר שם בתשובתו במפורש שהביא בשם האורחות חיים שכתב שמא שיצא חוץ לצמתה שאינו מתכסה אין חושישים להם והשוה כן לפניה ידיה ורגליה ונראה מדבריו שכונתו שמא שיצא חוץ שאי אפשר לכסותו לגמרי אין חושישים לו כלל [אגב גם בתשובת הרשב"א שמובאת לשון זו ביארו כן האחרונים עיין משנה ברורה סימן ע"ה] וזה מתאים גם ללשון המשא למלך שהביא כבודו ועל כן פשוט שאין העדיף פאה שאסורה לרוב ככל הפוסקים האחרונים שלא קיבלו דברי השלטי גיבורים בזה מאשר כיסוי ראש מחמת שערות היוצאות בלי משים לב שאי אפשר לעמוד עליהם תדיר דאיהנו שרו לללא פיקפוק לכולי עלמא ולכן ענה מרן ראש הישיבה שליט"א באופן ברור ונחרץ דלא נכון וכו' על מה ששאל בשאלתו השלישית . אולם מתגובת השואל נראה שהתכוין בשאלתו שעדיף פאה מאשר שאשה מלכתחילה תגלה שערות ראשה על מנת להתיפות וגם עושה כן באופן שהכיסוי לא מגיע עד סוף מקום צמיחת השיערות שבראש [שכל זה היה חסר בשאלתו] ועתה אין השאלה אם פאה עדיף מכיסוי ראש אלא במה יש פחות חומרא בפאה או בגילוי מקצת שערות שבחלק הראש לשם יופי וגם אם מרו ראש הישבה שליט"א כיון לענות לזו השאלה הנה גם זאת מבואר בתשובת מהר"ם אלשקר הנ"ל דגמרא ערוכה היא בחזקת הבתים דבת צדיעא על פי הערוך שמשיירת כל שורת השיער שבין האוזנים לפדחתה ואם כן מפורש בהדיא שהיו בזמן התלמוד מכסות הנשים בכיסוי ראשן עד שטח זה ותו לא ושוב ראיתי שכן פירש גם החתם סופר בתשובה (סימן ל"ה) ועל פי זה התיר מהר"ם אלשקר גם מה שנהגו הנשים להוציא שיער חוץ לכיסוי ראש עד הפדחת ממש להתיפות ולשיטתו  אין חילוק בין זה לזה ואדרבא מקורו וטעמו משום בת צידעא דגמרא היא ולשאלת השואל כיון דשרי על פי דינא דתלמודא מעתה שאין להעדיף פאה שכל היתרה עומד בפיקפוק גדול על פני כיסוי ראש אפילו שמוציאה מקצת שערות 
על כל פנים המשא למלך שציין כבודו שהביא בשדי חמד לא מצאתיו ואם תוכל לכתוב לנו המקור בשדי חמד

לכבוד ידידי וחביבי!
מה שכתבנו בתשובה הוא על פי דברי הפוסקים רבותינו הראשונים שמבואר מדבריהם שחיוב כיסוי הראש הוא משום הסתרת המראה היפה שעושה השיער, שחלילה ממנו אפשר להגיע למכשלות ואיסורים חמורים, ולא על פי סברתנו שלנו, שכן מי אנו שנדרוש טעמא דקרא ונפסוק על פי זה להלכה ונוציא גם נפקא מינה. אלא מקורינו הוא כנזכר על פי דברי הפוסקים רבותינו הראשונים, עיין ברש"י בכתובות (דף עב. ד"ה אזהרה), ובראשונים שם בסוגיא.
ומה שכתב הכותב נר"ו בסוף דבריו ש"יופי סתמי לא נאסר" כל שלא יוצא מגדר הצניעות ולכן רוצה להתיר פאה, אתמהה על דבריו, אם התורה אסרה מראה שיער כמבואר בראשונים כנ"ל א"כ כל מראה שיער, כל שכן בפיאות זמנינו שיותר נאות משיער עצמו, הרי זה יוצאת מגדר צניעות ואינו "יופי סתמי" שכתב הכותב. וכי רש"י כיוין לסוטה כזאת שעשתה תסרוקת בשיער?! אלא מראה שיער הוא נוי לאשה, וא"כ מה לי שיער מחובר מה לי תלוש היותר יפה מהמחובר כבזמנינו.

עיינתי בפסקי תשובות ח"ב (עמוד עא), ושם כתב שהמנהג גם בכה"ג שאין החתן בר מצוה בעל ברית מתפלל עמהם אלא רק נמצא שם אין אומרים תחנון. ויש מי שכתב שבאופן זה אם אפשר לבקש ממנו שיצא ויאמרו תחנון זה הכי טוב. מיהו כמובן צריך לבחון בעין השכל אם לא יפגע כשיבקשו ממנו לצאת.

היות וזוהי הלכה הכתובה בש"ע (סימן קל"ד ס"ב) שכתב וז"ל: מראה פני כתיבת ס"ת לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה על כל האנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה וכו'. עכ"ל. ומקורו במסכת סופרים (פרק י"ד הלכה י"ד), ובירושלמי סוטה (פ"ז ה"ד). וע"ע בילקוט יוסף ח"ב (עמוד ז). ומדובר שם במגביה הספר ממש, דאל"כ לא יראו הציבור כראוי. על כן אין חלילה לבטל הגבהה זו. ומכיון שבלשון השאלה כתבת בסוגריים ש"רוב הקהל מבוגר", נראה שאין כולם מבוגרים רק רובם, אבל אכן יש יותר צעירים, ולכן יקפידו ליתן ההגבהה לצעירים דוקא ולא יהיה כל חשש. מיהו אם יקרה פעם שהגיע רק ציבור מבוגר שכל אחד מהם בחזקת סכנה שחלילה יפול הספר, אז בודאי שבאופו זה יסתפקו בהגבהת היריעה בלבד שכל המתפללים יעמדו מול התיבה במקום אחד מסויים כלפי הספר ויראו הכתב. וכן מנהג התימנים.

א) לך נא ראה באורך בקונטרס המפורסם "ואת הנחלים ארנון" שעשה טבלה ארוכה של כל סוגי האוכלים וכתב בדיוק כמה יחידות וכמה גרם של כל דבר הוא נפח כזית. וע"ע גם בשו"ת יוסף לקח ח"א (סימן י') לגאון ר' יוסף פרץ שליט"א ר"מ בישיבתנו כסא רחמים שגם הביא כל סוגי האוכלים וכתב פירוט מלא על כל דבר כמה יחידות וגרם יש בו נפח כזית. ותרוה צמאונך.
ב) מכיון שדברים הנ"ל אינם נישתים כמשקה גמור שמכניסו לפה ובולעו אלא שהם אע"פ שרכים ואינם צריכים לעיסה, מ"מ אינם רכים לגמרי, אלא קצת סמיכים, באופן שכאשר מכניסם לפיו צריכים ללועטן, היינו למחותן בפה, ואח"כ לבולען, על כן דינם כאוכלים שבאכילת כזית תוך 7 דקות מתחייב בברכה אחרונה. ועיין בברכת ה' ח"ב (פרק א' סעיף ט"ז).
ג) הכל תלוי בטעם, אם המתיקות (הן של הסוכר והן של הדבש וכיו"ב) ניכרת מאד מאד כעוגות וכיו"ב, הרי זה מזונות ובעינן שיעור קביעות סעודה, אבל אם המתיקות אינה ניכרת כעוגות אלא כלחם שהוא "טעים" כחלות מתוקות ולחמניות שנילושו במי פירות של מאפיות זמננו, הרי הם כלחם רגיל שברכתם המוציא וברכת המזון גם לדעת מרן רה"י שליט"א. וע"ע בברכת ה' ח"ב במכתב שכתב רה"י בדין לחמניות שנילושו במי פירות ודבש וכדומה.

פרסומי נסא שהוא תקנת חכמים בהדלקת הנרות בודאי שנתקן שנזכור אנו עם ישראל את נס פך השמן ונסי חנוכה שנעשו לנו ונודה להשי"ת, ושלא חלילה ישתכחו מאתנו, וא"כ בודאי אינו ענין לגויים לזכור ולהודות… וזה פשוט. וכן מוכח מדברי הראשל"צ בחזון עובדיה חנוכה (עמוד נב) שדן בהערה גבי צירוף נשים לעשרה בהדלקת נרות חנוכה בביהכ"נ, וכתב שכיון שגם הנשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה ואף הן היו באותו הנס, לכן מצטרפות לעשרה בהדלקה בביהכ"נ. ע"ש. וממה שכתב "שאף הן היו באותו הנס" וכו', משמע דאל"ה לא היו מצטרפות, וא"כ ברור שגוים לא שייכי בזה. ובפרט שהיהודים בכל מקומות מושבותיהם הן בארץ והן בחוצה לה תמיד התגוררו יחד (בשכונות החרדים) ולא גרו עם הגויים, כך שבודאי פרסומי ניסא דחנוכה היו בין היהודים ואין קשר כלל לגוים. ובפרט בהדלקת נרות בביהכ"נ (שהוא מנהג ישראל כמובא בריב"ש סימן קי"א) דפשוט שבביהכ"נ איכא רק יהודים ולא גויים. וכיון שכן נראה פשוט שאין לצרף גויים להדלקה בביהכ"נ, דלא נתקן עליהם כלל. ומה שכתוב בנביא, הוא נבואה לעתיד לבוא במהרה בימינו.

איסור לעבור לפני האומר קדיש אינו מוזכר בש"ע (כמו שכתוב בשאלה) אלא רק באחרונים, עיין למרן החיד"א בברכ"י (סימן נ"ט סק"ט). וגם זה נראה שהוא מטעם שמא יתבלבל ולא משום שחמור הוא כהמתפלל. וע"ע ביביע אומר ח"ה (סימן ט' אות ד'). ולכן לא שייך איסור ישיבה תוך ד' אמות לאומר קדיש. בפרט שאיסור ישיבת תוך ד' אמות למתפלל הוא מטעם שמראה כביכול שאינו מקבל עול מלכות שמים כחבירו, וזה שייך דוקא במתפלל שמונה עשרה ולא באומר קדיש. לכן מותר לשבת תוך ד' אמות של האומר קדיש. מיהו אם כבר התחיל לומר קדיש והיה זה עומד, לא ישב עד שיענה "דאמירן בעלמא", אבל כל שענה יכול לישב ולא צריך לחכות לכשיגמור החצי קדיש או כולו אפילו הוא תוך ד' אמותיו.

הכוונה בלא מצוות היינו שלא "עוסקים" במצוות ממש וממתינים בחוסר מעש. שאע"פ שיש מילה וציצית וכו', מ"מ הם על גופו כבר ואינו עוסק בהם, וא"כ כשיושב בטל הרי יכול לעשות עוד מצוות ולא עושה שכנראה על זה מקטרג השטן שאפשר להוסיף ע"י מעשה והם יושבים בלא מעשה, והיינו בלא מצוות.

מי שהתפלל במנין שיש בו חתן ונפטרו מהתחנון וסיים תפילת עמידה שלו אחריהם הרבה האם חייב בתחנון

אין צריך לומר תחנון, שהרי נגרר הוא לציבור וכיון שהציבור חלה עליהם כולם מצות השמחה עם החתן ופטורים מתחנון, מעתה אין צריך כלל לומר תחנון אפילו אם הלך אח"כ החתן ובנתיים חלק מהציבור רק גמרו עתה את תפלת שמו"ע או איפכא שאחד מהציבור אחר שמונה עשרה יצא מביה"כ. ועי' למשנ"ב סימן קל"א סעיף קטן כ"א.
  • videocam 0
  • ? 2
  • format_align_right 0
  • videocam 2.1k
  • ? 3.5k
  • format_align_right 47
  • videocam 1.1k
  • ? 569
  • format_align_right 0
  • videocam 5
  • ? 259
  • format_align_right 0
  • videocam 722
  • ? 899
  • format_align_right 5
  • videocam 10
  • ? 631
  • format_align_right 0
  • videocam 141
  • ? 153
  • format_align_right 0
  • videocam 209
  • ? 51
  • format_align_right 5
  • videocam 38
  • ? 379
  • format_align_right 0
  • videocam 15
  • ? 382
  • format_align_right 1
  • videocam 5
  • ? 33
  • format_align_right 170
  • videocam 24
  • ? 11
  • format_align_right 0
  • videocam 174
  • ? 57
  • format_align_right 0
  • videocam 1
  • ? 636
  • format_align_right 0
  • videocam 0
  • ? 0
  • format_align_right 0
  • videocam 31
  • ? 367
  • format_align_right 0
  • videocam 2
  • ? 108
  • format_align_right 0
  • videocam 78
  • ? 1.7k
  • format_align_right 0
  • videocam 0
  • ? 6
  • format_align_right 3
  • videocam 36
  • ? 4
  • format_align_right 0
  • videocam 1
  • ? 2.1k
  • format_align_right 9
  • videocam 1
  • ? 33
  • format_align_right 0
  • videocam 0
  • ? 19
  • format_align_right 0
  • videocam 32
  • ? 158
  • format_align_right 0
  • videocam 148
  • ? 5
  • format_align_right 0
  • videocam 95
  • ? 618
  • format_align_right 0
  • videocam 0
  • ? 943
  • format_align_right 8
  • videocam 35
  • ? 34
  • format_align_right 0
  • videocam 38
  • ? 102
  • format_align_right 0
  • videocam 1
  • ? 48
  • format_align_right 0
  • videocam 165
  • ? 0
  • format_align_right 0
  • videocam 159
  • ? 0
  • format_align_right 0
  • videocam 35
  • ? 0
  • format_align_right 0
  • videocam 27
  • ? 0
  • format_align_right 0
  • videocam 10
  • ? 4
  • format_align_right 267
  • videocam 319
  • ? 0
  • format_align_right 0
  • videocam 1
  • ? 85
  • format_align_right 0
  • videocam 0
  • ? 22
  • format_align_right 0
  • videocam 0
  • ? 213
  • format_align_right 0
  • videocam 13
  • ? 31
  • format_align_right 10
  • videocam 0
  • ? 318
  • format_align_right 0
  • videocam 1
  • ? 33
  • format_align_right 0
  • videocam 1
  • ? 64
  • format_align_right 0
  • videocam 18
  • ? 45
  • format_align_right 0
  • videocam 0
  • ? 6
  • format_align_right 0
  • videocam 1
  • ? 1
  • format_align_right 47
  • videocam 0
  • ? 6
  • format_align_right 3
  • videocam 70
  • ? 1
  • format_align_right 0
  • videocam 108
  • ? 39
  • format_align_right 0
  • videocam 86
  • ? 0
  • format_align_right 0
  • videocam 0
  • ? 19
  • format_align_right 0
  • videocam 126
  • ? 0
  • format_align_right 0
  • videocam 0
  • ? 44
  • format_align_right 0
  • videocam 0
  • ? 58
  • format_align_right 0
  • videocam 0
  • ? 25
  • format_align_right 0
  • videocam 1
  • ? 82
  • format_align_right 0
  • videocam 7
  • ? 270
  • format_align_right 12
  • videocam 27
  • ? 0
  • format_align_right 0
  • videocam 106
  • ? 0
  • format_align_right 0
  • videocam 37
  • ? 0
  • format_align_right 0
  • videocam 32
  • ? 0
  • format_align_right 0
  • videocam 0
  • ? 0
  • format_align_right 3
  • videocam 10
  • ? 5
  • format_align_right 0
  • videocam 95
  • ? 0
  • format_align_right 1
  • videocam 17
  • ? 281
  • format_align_right 25
  • videocam 3
  • ? 0
  • format_align_right 0
  • videocam 4
  • ? 0
  • format_align_right 0
  • videocam 0
  • ? 1
  • format_align_right 0
  • videocam 0
  • ? 3
  • format_align_right 0
  • videocam 0
  • ? 2
  • format_align_right 0
  • videocam 0
  • ? 0
  • format_align_right 1
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0 /span>
×
ArabicEnglishFrenchHebrew