מה אפשר לעשות עם יין פתוח שנמצא בסבבית לא יהודים ולא רשום עליו אם זה מבושל או לא, והיין "אוצר בת דין".א) אם היה הבקבוק סגור ונמצא פתוח פשוט שנאסר דחזינן ריעותא שהעכו''ם פתחו ונגעו. וכן גם בבקבוק יין או חבית הפתוחים מלכתחילה נאסרים באופן שאלת השואל, שהרי פסק מרן בש''ע (יו''ד סי' קכט ס''א וס''ב) שהמניח עכו''ם בחנותו ויצא או שהיה לו יין בספינה או בקרון והניחו עם העכו''ם והלך לו לבית הכנסת או לבית המרחץ הכל מותר מפני שהוא ירא בכל שעה עתה יבא ויראני, וכל זה כשלא נודע שהעכו''ם סגר החנות או הרחיק הספינה למקום שאין יכולים לראותו, וגם כל זה ההיתר שיש דרך עקלתון שיכול לבוא היהודי עליו פתאום. עד כאן סעיף א'. ובסעיף ב' כתב שם דמה שמותר בדרך עקלתון כנתבאר הוא דוקא בגוי אחד הנמצא שם לבדו אבל בשניים אסור אפילו בדרך עקלתון דשמא האחד ישמור בדרך לראות אם היהודי מגיע והשני יגע ביין. ומכיון שבשאלה מבואר שהיו כמה גוים על כן פשוט שנאסר היין. בפרט שכל מה שכתבנו ההיתר בסעיף א' בדרך עקלתון הוא דוקא בשלא יודע הגוי לאן היהודי הלך אבל ביודע שהלך לבית המרחץ ולא ימהר לבוא או שאמר היהודי לגוי לשמור בכל זה נאסר היין ואפי' בגוי אחד לבדו. ועוד שגם יתכן בשאלת השואל שלא ידוע מי הוא הבעלים על היין דבזה ודאי אסור. ב) היין נאסר באופן זה על פי הנתבאר לעיל, וגם בספק מבושל או לא יש לאסור, דמעיקרא גם במבושל גמור(בלא ספק) שלא נאסר בנגיעת הגוי מכל מקום כתב מרן בש''ע (סי' קל ס''ג) שיין מבושל מותר להפקיד ביד עכו''ם ''בחותם אחד'', הלא''ה שאין חותם כנדון דידן היין נאסר אפילו במבושל שמא החליפו העכו''ם ביין אחר. ג) כיון שהוא אוצר בית דין צריך לשופכו על גבי קרקע אדמה שאינה מרוצפת להעבירו מן העולם דרך כבוד.