הרב יאיר עזריה

לדעת מרן השו”ע אין אומרים קדיש תתקבל וכן הלכה לספרדים. ולדעת הרמ”א אומרים וכן הלכה לבני אשכנז. עי’ בסימן נה ס”א ובאחרונים שם.

לדעת מרן רה”י זצוק”ל הכ”מ מברכים גם שלא בבית החתן וליתר שאת עדיף שישכרו את הבית ליום אחד.עי’ בשו”ת בית נאמן (ח”א חלק אבן העזר סי’ ג אות ל”ו) וכ”כ הרבה פוסקים ומנהג הרבה קהילות קדושות וכולם נקבצו באו בספר הוראה ברורה הלכות חופה וקידושין (בביאור הלכה הארוך שבסוף הספר סי’ ס”ב סעיף י).

ופנים חדשות היינו מי שלא היה עד עתה באחד מהסעודות שנערכו לכבוד החתן והכלה אע”פ שהיה בשעת החופה ושמע הברכות נקרא פנים חדשות, אבל אם היה באחת הסעודות אע”פ שלא אכל שם וכן מי שהיה בשבע ברכות של אחת הסעודות כבר אינו נחשב פנים חדשות (שו”ע אבה”ע סי’ ס”ב סעיף י והוראה ברורה ס”ק נו).

ויש להשתדל שיהיו ב’ פנים חדשות ובדיעבד אם נמצא אחד יכול לברך (הוראה ברורה שם ס”ק נ”ה ושכן פסק מרן רה”י זצ”ל בשו”ת מקור נאמן ח”ג סי’ אלף רי’ד)

ובשו”ע סעיף ח כתב שיש אומרים שפנים חדשות צריך שיהיו בני אדם שמרבים בשבילם והכוונה שמרבים השמחה והיינו שבעלי הסעודה או החתן והכלה שמחים לקראתם ויש מפרשים שמרבים סעודה לכבודם והרבה מהפוסקים הספרדים העידו שהמנהג להחשיב פנים חדשות גם מי שלא מרבים בשבילו (עי’ יבי”א ח”ג סי’ יא סוף אות ה) ומ”מ נכון להחמיר שיהיה אחד שמרבים בשבילו אבל א”צ שיהיו שנים שמרבים בשבילם.

וצריך שהפנים חדשות יאכלו שם לחם ואם לא אכלו אין מצטרפים (יבי”א ח”ג סוס”י י”א) נשים וקטנים אינן מצטרפים לפנים חדשות (יבי”א ח”ג סי’ יא אות י).

הנה מ”ש הפוסקים הנ”ל הוא לימוד זכות בעלמא וכמ”ש הם עצמם (בספר הזכרונות כתב דמ”מ קשה להקל בדינא דגמרא, ובלהורות נתן כתב שלמעשה אין לזוז מפשטות השו”ע) , אבל לכתחילה יש לנהוג כמ”ש בשו”ע שאסור לרחוץ עם אביו ובפרט שהטעם השני שכתב הגר”צ מלובלין זצ”ל לא תמיד שייך במקווה שפעמים עד שממתינים לטבול (במנים שהמקווה מלא) אינם עסוקים בכלום וכמ”ש הוא בעצמו ע”ש. ועוד שמצוי גם במקום שמתלבשים יושבים שם בעודם אינם לבושים ומדברים אחד עם השני, וכבר צווח על זה הרה”ק מהר”א ראטה זצ”ל בספרו טהרת הקודש (במאמר מקווה ישראל פ”ו) והלכך בדברים כאלו של צניעות בודאי שיש לעשות כפסק השו”ע שלא לבוא לידי הרהור ועוד שלטעם הפוסקים שהוא משום כבוד אביו (מאירי בפסחים נח) לכאורה עדיין שייך גם בטעמים הנ”ל.

בהלכה למעלה מובאים כול הדעות בלא הזכרת שמותם של מרן והרמ”א ואח”כ הרב מכריע, והלכה כדעה ראשונה ‘ או הלכה כדעה זו ‘ כפי מה שהייתה דעתו של מרן הש’ע , לפי שהספרדים הולכים אחר דעתו כידוע לפיכך אם הינך רוצה לדעת מה דעת הרמ”א יש לעיין במקור ההלכה בהערה. מ”מ גם לאשכנזים ספר מלווה ה” מומלץ למי שרוצה לדעת הלכות ריבית מהיסודות של ההלכה. וכמה מעלות טובות יש בספר שהוא מסודר בצורת כללים ופרטים וכך גם דוגמא שאינה מוזכרת בספר.אפשר לדעת ע’י שלמדנו את הכלל.ועוד שבמקורות ההלכה מובא הגמ’ והראשונים בצירוף ביאור סברתם ולבסוף הכרעת ההלכה , ורק הלומד מסגל לעצמו את דרך הלימוד הישר לרדת לעומק כוונת רבותנו הראשונים ואת סדר סגנון הכתיבה בצורה נכונה ורהוטה ומה גם שבספר בחלק ב’ פרק י’ז מובא פרק שלם על מקרים שכיחים שמצוי בהם איסור ריבית ואין  אנשים נזהרים בהם,