כבר הזכרת בדבריך תירוץ דהמצוה (בליל פסח) קובעתו לברך עליה המוציא.
אמנם לענ”ד קושיה מעיקרא ליתא, שהעיקר בזה דכל שמברכים עליו המוציא אם קובעים עליו סעודה, יוצאים בו ידי חובה בפסח, שיש עליו שם “פת”, ולא המעיט אלא דבר שאי אפשר לעולם לברך עליו המוציא, אפילו ע”י קביעות.
יש להקל במקום הצורך, מכיון שגם בת יש לה דין שומרת, כמו שכתבו בהוראה ברורה הנדפס מחדש (בבה”ל בסוה”ס סי’ כ”ב ס”ג) שכ”ד מרן הגרע”י זצ”ל ומרן ראש הישיבה שיבדל לחיים טובים. ואף שבלילה מבואר בדברי הרמ”א (שם ס”ה) שצריך שומר נוסף, מכל מקום בשעת הצורך יש להקל בזה, כמו שכתבו בשעה”צ שם (אות קפ”ד).
המשמעות של השם טובה מאוד, הבעיה היא שבמקורות (זכריה ו’ י”ד ורשב”ם ב”ב דף קס”ו ע”ב) הוא שם של זכר, אך לפי הבנתי בדברי מרן ראש הישיבה שליט”א בספר מקור נאמן (ח”ג סי’ אלף תרע”ט) זה לא כ”כ נורא. לכן מצד זה נראה להשאיר את השם.
אם בכל זאת תרצו ותעדיפו לשנות את השם, נעביר את השאלה למרן ראש הישיבה שליט”א.
לגבי לא נגע לריק – אין בזה שינוי משמעות מכיון שעושים את הג’ דגושה בדגש קל, וזה עדיין נשמע לשון יגיעה, ורק אם היו עושים בדגש חזק היה נשמע לשון נגיעה. ומזה יש להבין שע”פ רוב וכמעט תמיד אין שינוי משמעות באותיות בג”ד כפ”ת אם הם דגושות בדגש קל או בלא דגש.
ולגוף השאלה, באמת הרבה פעמים החזנים משנים משמעות, אך גם המתפללים עצמם לא יותר טובים מהחזנים, א”כ אין לנו פתרון יותר טוב. ומי שהוא עצמו יודע שמדקדק יותר יקפיד שלא לצאת ידי חובה מהחזן, וזה לא כ”כ קשה ליישום כי כמעט אנו לא יוצאים ידי חובה מהם, בחזרת הש”צ – היום כולם מתפללים בעצמם, ובקס”ת אין זה חובת יחיד אלא חובת ציבור (אמנם צריך להחזיר את הקורא, אך לא בגלל שיוצאים ידי חובה). מה שנשאר לנו זה רק מגילת אסתר, או לפעמים ברכות המצוות כמו לשמוע קול שופר.
ע”פ הכלל שהזכרתם שאותיות דומות הראשונה בשוא נע. כלל זה התחדש ע”י ר’ אליהו בחור זצ”ל, ולא התקבל בכל תפוצות ישראל, כמו שכתב בקונטרס כללי הקריאה (עמ’ 48), אך רובם נהגו בכלל זה, וע”פ זה נכתב תיקון קוראים איש מצליח.
א. טעם תחתון (בטעם עליון משתמשים רק בקריאת התורה).
ב. אצל הספרדים קוראים בטעם עליון גם בפרשת השבוע ולא רק בחג השבועות, א”כ טעם עליון בפרשת ואתחנן הוא לקריאת התורה. אצל האשכנזים איני יודע אם קוראים בטעם עליון, ואם יש להם בכלל טעם עליון לפרשת ואתחנן.
ג. 1. בספר אוצר כל מנהגי ישורון סי’ מ”ז אות ג’ הביא טעם לזה מספר מטה אהרן כיון שגם תורה וגם דרך ארץ טעונים חיזוק כמבואר במסכת ברכות (דף ל”ב ע”ב), וקי”ל יפה תורה עם דרך ארץ, לכן אומרים פעמיים חזק. ע”ש. ולי נראה טעם פשוט יותר כי ביהושע (פרק א’) בתחילה אמר לו חזק ואמץ על הנחלת הארץ, ואח”כ אמר לו חזק ואמץ “מאוד” על התורה, לכן אומרים פעמיים.
2. נראה שהוא מהפסוק ההוא, אבל שם הוא באמצע משפט לכן הוא בפתח, וכאן הוא בסוף המשפט לכן צריך לאומרו בצירי.
דעת הרמב”ם ועוד ראשונים, שאיסור ברכה שאינה צריכה הוא איסור גמור מן התורה, שכל שמזכיר שם שמים בלשון ברכה ואינו חייב באותה ברכה עובר על איסור לא תשא את שם אלהיך לשוא, וכן פסק להלכה מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, שכל המברך ברכה שאין בה צורך, עובר על איסור תורה, משום לא תשא את שם ה’ אלהיך לשוא.
על כן שבכל מקום שיש בידינו ספק אם לברך אם לאו, ההלכה היא שספק ברכות להקל, ואין לברך מצד הספק, והמברך מחמת הספק, איסור עושה, שהרי הוא נכנס בספק נשיאת שם שמים לשוא, שהרי יתכן שבירך כבר על מה שאוכל.
וכן פסק הרמב”ם (בפ”ד מהלכות ברכות), וזו לשונו: מי שנסתפק אם בירך המוציא או לא בירך, אינו חוזר ומברך, מפני שאינו מן התורה. (כלומר, חיוב ברכת המוציא, אינו מן התורה).
פסק מרן השלחן ערוך (בסימן רט), בזו הלשון: כל הברכות, אם נסתפק אם בירך אם לאו, אינו מברך לא בתחילה ולא בסוף. (חוץ מברכת המזון, מפני שהיא של תורה.).
מכאן נלמד שהמסופק אם בירך על האוכל שהוא אוכל כעת, אינו חוזר לברך מספק.
מרן בשלחן ערוך (יו”ד סי’ רי”ג ס”ב) פסק שהאומר אשנה פרק זה נדר גדול נדר לאלקי ישראל. וה”ה לכל דבר מצוה כמ”ש הרמ”א שם. וע”ע בשו”ת יחוה דעת (ח”ו סי’ נ”ב) שהביא שכ”כ כמה אחרונים שבדבר מצוה אפילו אמירה נחשבת נדר. ובנידון דידן יש להסתפק אם נחשב דבר מצוה או לא, כי אין זה מצוה ממש, ומאידך יש בזה כבוד התורה לקרוא לבן שלו בשם של חכם. ועוד יש חשש אולי לקפידא של אותו רב כמו שהזכרתם בשאלה. לכן כדאי לקרוא לבן שם שני בשם של הרב ושם ראשון בשם שאשתו רוצה, ושלום על ישראל.
לא מובן כ”כ מה ההיתר שאשה תטפל בנער טיפול שלפי הנראה אינו כרוך בפיקוח נפש. ואולי יש איזה פרטים שאינם כתובים. עכ”פ ללכת עם אחיו יש בעיה של ייחוד לדעת מרן הש”ע (אה”ע סי’ כ”ב ס”ה).
1. מקור מנהג זה הוא בשבחי מרן ה”איש מצליח” סוף פרק א’ (נדפסו בשו”ת איש מצליח חלק יו”ד בסוף) שכן נהג אביו החסיד ר’ רפאל מאזוז זצ”ל, ושכן מנהג ג’רבא. ושם ביאר שמנשקים את שניהם מכיון שזה עולם הבריאה שבאצילות, משא”כ ביוצר אור ששם זה רק בריאה, ולפני שמונה עשרה שהוא רק באצילות. עיין שם.
2. כנראה ע”פ הבא”ח (ש”א פרשת כי תשא אות א’) שינשק קודם שמתחיל תפילת העמידה, אבל בעמידה עצמה אין למשמש כי צריכות להיות ידיו כפותות זו על זו כעבדא קמיה מריה. עיין שם.
הלווית הגאון רבי אליהו ענקרי זצ"ל התקיימה היום (ראשון) בשעה 16:00, כאשר ההספדים התקיימו בישיבת כסא רחמים ומשם יצאה מיטתו לעבר בית העלמין סגולה בפתח תקווה. כבר משעות אחר הצהרים...
אמש, במוצאי שבת לאחר סעודה רביעית, הלך לבית עולמו מי שהיה ממייסדי הישיבה בתונס ויד ימינו של רבנו מרן ה"איש מצליח" זצ"ל. בעקבות פטירתו, דלינו מן הארכיון ראיון מקיף שערך...
אבל כבד: אמש, מוצאי שבת, הלך לעולמו הגאון רבי אליהו ענקרי זצ"ל שהיה ממייסדי הישיבה בתונס ודודו של יבדחט"א מרן ראש הישיבה שליט"א. הרב זצ"ל שימש בצעירותו כמורה צדק בעיירות...
בשורה טובה לשוחרי התורה ועמליה בכלל ולתלמידי מרן ראש הישיבה שליט"א בפרט, לרגל צאת הספר היסודי והחשוב "סולת נקיה" העוסק בענייני עיבור תכונה וקידוש החודש, לאחר עשרות שנים בהם לא...
ארגון "והערב נא", נוסד ע"י מאורי הדור שליט"א להפיץ את אור התורה ברחבי הארץ, בפרט לאור הבקשות הרבות מהציבור הרחב לרבנים תלמידי חכמים שבקיאים במגוון נושאים ביהדות {גמרא, הלכה, אגדה,...
מסע חיזוק ברחבי הגולה נערך בימים אלו ע"י מורנו הגאון הגדול רבי צמח מאזוז שליט”א אליו התלווה בנו מורנו הגאון רבי מצליח חי מאזוז שליט”א בשנים עברו היה יוצא למסע...
לקראת פתיחת שנת הלימודים התשפ"ה, התקיים מעמד ייסוד בית הספר החדש בעיר נתיבות בנשיאות מרן ראש הישיבה שליט"א | את המשא המרכזי נשאה מי שתכהן כמנהלת החינוכית הרבנית ר. כהן...
מעמד הדלקה רב רושם נערך בליל ל''ג לעומר בהשתתפות מרן ראש הישיבה שליט''א • המעמד נפתח לאחר השיעור השבועי ברחובה של עיר לראשונה, עקב הוראות הצבא על ביטול הילולת הרשב"י...
בעקבות המצב הבטחוני המתוח בצפון הארץ ובעקבות הנחיות פיקוד העורף – כי לא תתקיים השנה (תשפ"ד) עלייה המונית לאתרא קדישא מירון בל"ג לעומר, הוחלט לקיים מעמד הדלקה מרכזי בעיר בני...
לאחר עשרות שנים שהיו הספרים נמצאים בגנזים, ולאחר עבודה מקיפה ורחבה, השבוע יצאו לאור עולם שו"ת איש מצליח למרן רבנו מצליח מאזוז זיע"א הי"ד, וכן ספר שלמי תודה להגאון רבי...
רבנו עובדיה ירא (ברטנורא), מפ' המשנה, ראב"ד י-ם, רס"ט
רבי יוסף אירגאס, מח"ס דברי יוסף, רבה של ליוורנו, ת"צ
רבי מנצור מרזוק, מח"ס קרבן אליצור, מרבני ירושלים, תקמ"ט
רבי מרדכי עבאדי, מח"ס מעין גנים, מדייני אר"ץ, תרמ"ג
רבי יצחק חיים הכהן רבין, הרה"ר לבוכארה, תרנ"ו
רבי זאב וולף מז'יטומיר, מח"ס אור המאיר, תקנ"ז
רבי אברהם אמארילייו, אב"ד טריקולה (יון), מח"ס ברית אברהם, תקמ"ד
רבי גרשון אשכנזי, אב"ד קלמייא, מח"ס עבודת הגרשוני, תרכ"ו
רבי חיים י. סאפרין, אדמו"ר מקאמרנא – ירושלים, תשכ"ט
רבי אברהם עזריאל, מחסידי בית אל ודייני י-ם, תש"ד
רבי פרץ מימון שו"ב בגאבס, תשנ"ב
דוד המלך, ב' אלפים תתקכ"ד
רבי ישראל בעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, תק"כ
רבי מרדכי א. הכהן, ראב"ד תונס, מח"ס גדולת מרדכי, תשל"ד
רבי ראובן בן דוד, מקובל, מח"ס מלתא בטעמא, תשל"ה
רבי אברהם מ. אלתר, אדמו"ר מגור, בעל אמרי אמת, תש"ח
הילולת הושע בן בארי הנביא
אברהם גר צדק מווילנא הי"ד, (בן הגרף פוטאצקי), תק"ט
רבי זעליג ר. בנגיס, ראב"ד ירושלים, מח"ס לפלגות ראובן, תשי"ג
רבי סלימאן ד. ששון, מרבני לונדון, מח"ס נתן חכמה לשלמה, תשמ"ה
רבי אליהו ראם, ראב"ד ירושלים, תשנ"ג
רבי משה חיים (זקנו של הבן איש חי), תקצ"ז
רבי יהושע מונסונייגו, מחכמי פאס, מח"ס שבילי המשפט, תרנ"ב
רבי יעקב מאיר, הראשון לציון, תרצ"ט
רבי משה בלוי, מראשי נטורי קרתא, תש"ו
רבי משה נחמיה כהנוב, ראש ישיבת עץ חיים בירושלים
רבי יששכר דב גולדשטיין, ראש כולל שומרי החומות, תשמ"ח
רבי יעקב חיים סופר, מחכמי ומקובלי י-ם, מח"ס כף החיים, תרצ"ט
רבי אהרן עזריאל, ראב"ד י-ם ור"י בית אל, מח"ס כפי אהרן, תרל"ט
רבי ישראל משקאלוב, (ת' הגר"א), מח"ס פאת השלחן, תקצ"ט
רבי משה רבקש, החסיד מוילנא, מח"ס באר הגולה, תמ"ד
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.