כבר הזכרת בדבריך תירוץ דהמצוה (בליל פסח) קובעתו לברך עליה המוציא.
אמנם לענ”ד קושיה מעיקרא ליתא, שהעיקר בזה דכל שמברכים עליו המוציא אם קובעים עליו סעודה, יוצאים בו ידי חובה בפסח, שיש עליו שם “פת”, ולא המעיט אלא דבר שאי אפשר לעולם לברך עליו המוציא, אפילו ע”י קביעות.

והארכתי בזה בס”ד בשו”ת מחקרי ארץ ח”א (סי’ מח) ע”ש. (נמצא באוצר החכמה).

אין שום סיבה הלכתית לזה.

אולי אמך רחצה אותם מפני האבק שהצטבר עליהם במחסן במשך שבעת ימי הפסח.

מרן ראש הישיבה שליט”א בשו”ת מקור נאמן ח”ג סי’ אלף תקס”ד הביא מקורות רבים שמצאנו שקראו לבן בשם של אביו. ואף שאין כדאי כ”כ לעשות כן, כמבואר בתשובה שם, מ”מ מאחר שכבר נעשה, יש לו על מה לסמוך.

יש מחלוקת לגבי הפושט תפילין כדי להכנס לבית הכסא אם מברך או לא, דעת הבא”ח והכה”ח לא לברך, ולשטתם גם אם פושט כדי להפיח לא יברך. אולם לדעת מרן הגרע”י זצ”ל מברך. ולדעתו ה”ה שיש לברך בפושט כדי להפיח, כי הטעם שצריך לברך מפני שאינו יכול להכנס לבית הכסא עם תפילין, והוא הדין לגבי הפחה (עיין בכל זה במשנ”ב סי’ כ”ה ס”ק מ”ז והערות איש מצליח שם).

אם אין המטרה לנקום אלא מכיון שהוא לא בא אין לך התחייבות לבא, אין בזה איסור כלל, כי זה דבר הגיוני שאדם אינו חייב לתת לשני מה שלא נתן לו, וזה סגנון היחסים ביניהם.
אבל אם המטרה היא כדי לנקום, וכגון שאמור להגיע לאירוע מצד הקירבה ביניהם ונמנע כדי להנקם בו שלא הגיע, נראה שהוא עובר באיסור זה.

תנועות שהזכיר הכוונה לתנועה קטנה או גדולה, שתי הדלתות שהזכיר הוא החצי הראשון של הפסוק והחצי השני של הפסוק, ובאמת בכל חצי פסוק יש תשע תנועות.
רק לא מובן מה שכתב שאם מוסיף את מלת ובמרבית למשפט הראשון, ואת בנשך למשפט השני, הוא משווה את הדלתות, אדרבה בזה הוא עושה את המשפט הראשון עם 12 תנועות ואת השני עם 11 תנועות.

באמצע משפט בפתח, בסוף משפט בקמץ.

אם קניתם מהחנות של הישיבה תוכלו ליצור קשר במס’ 03-6714821, אם קניתם ממישהו שנושא שם של איש מצליח או כסא רחמים – צריך לפנות ישירות אליו.

מכיון שזה’ מנוקדת בשוא פתח שדינה כשוא נע, ואי אפשר שיהיו ני שוואים נעים סמוכים זה לזה.

נכון, אבל זה דוקא בחו”ל, אבל כאן בארץ שלא היה מנהג ברור מתחילה אי אפשר לומר כן, מלבד מקומות שהגיעו לשם רק יוצאי תונס ומרוקו וכיו”ב ששם מתחילה היה מנהג לברך.

חפשנו ולא מצאנו בספר מלכי תרשיש ועוד, אולי תשלחו לנו את השושלת שמצאתם וננסה לברר לפי זה. [בכלליות ר’ כליפה הראשון היה ברובע הגדול, והשני היה ברובע הקטן].

לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע (משלי). פירוש רש”י: מי שהוא נפרד מהקב”ה שלא לשמור מצותיו, לתאות לבו ויצרו הרע הוא רודף, וסוף: בכל תושיה יתגלע, בין חכמים תגלה חרפתו.
מה יאסוף עמל בתורה? אורה,
ושכר אנוש צדיק כנח – נוח,
חוק איש אשר הלך בכושר – אושר.
אם כן בדרכי היושר, תבחר ויהיו לך למנה, יען אשר בם מוכנה, אורה ונוח ואושר.