הרב אליהו מאדאר

תלמידו של הגר"מ הלוי זצ"ל. ראש כולל "פקודת אלעזר" שע"י הישיבה, ומוסר שיעור דף היומי בישיבה מידי יום למעלה מארבע עשרה שנה ברצף! השיעור נמסר לטובי הבחורים והאברכים בישיבה, ומלבנים בניצוחו של הרב את הדף בעיון ובבהירות.
בסיום הש"ס במחזור האחרון הו"ל ספר "גפן זאת" על הש"ס. ספר ייחודי ומקיף.
במשך השנים עסק הרב רבות בהלכות טהרה, ולפני כמה שנים הוציא לאור שני כרכים נפלאים - "אמרות טהורות" הכוללים שו"ת בהלכות טהרה בעיון רב. הספרים זכו להסכמות נלהבות מגדולי הדור ובראשם ממרן ראש הישיבה שליט"א, שהסמיך את הרב להורות להלכה ולמעשה בנושאים חמורים אלו.
השתתף בעריכת משנה ברורה "איש מצליח" חלקים ב' ו', ונמנה על מורי הצדק בבית ההוראה שעל ידי הישיבה.   
שותף בכתיבת הסדרה החדשה, "הוראה ברורה" על הלכות יורה דעה - הלכות טהרה. פרי נוסף ממכון הישיבה הכולל פירוש לשלחן ערוך יורה דעה כמתכונת הספר משנה ברורה לבעל ה"חפץ חיים", על חלק או"ח.

שיעורי וידאו (1.1K שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (541 שאלות)

כתמים בשבעה נקיים

הנני להשיב שוב, ולבאר עוד. הנה מדין תורה אין אשה טמאה אלא אם כן ראתה דם בהרגשה, אבל אם לא הרגישה ומצאה פתאום כתם על גבי הבשר או הבגד, הרי זו טהורה מן התורה. וחכמים גזרו על כל ראיה אפילו בלא הרגשה, וכן אפילו מוצאת כתם שאינה יודעת אם הוא ממנה, כל שאין לה במה לתלותו הרי זו טמאה. וכיון שאינה טמאה רק מדרבנן, הקילו בכמה אופנים, ומהם אם מצאה כתם על גבי דבר שאינו מקבל טומאה. ואפילו אם הכתם ודאי ממנה טהורה. אמרו חז"ל בדקה קרקע עולם וישבה עליו ועמדה וראתה דם, הרי זו טהורה כיון שלא הרגישה בו. (אבל אם היתה לה הרגשה, טמאה בכל אופן). והוא הדין לכל דבר שאינו מקבל טומאה. "פד" נחלקו בו חכמי הזמן אם הוא מקבל טומאה, ואשה שמוצאת כתם עליו טמאה או לא. ולפי דעתנו אינו מקבל טומאה כיון שנעשה לשימוש עראי, ולכן אם מצאה כתם בלא הרגשה על גבי פד בימי טהרתה, אין הכתם מטמאה, והרי זו טהורה לבעלה. ונחלקו עוד האחרונים אם דין זה שכתם ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה אינו מטמא אפילו בודאי מגופה, נוהג גם בימי שבעה נקיים, דכיון שאינו מטמאה כאילו לא ראתה דם כלל או לא. ובזה לענ"ד יש לחוש למחמירים, דדוקא בימי טהרה כתם זה אינו מטמא, אבל בימי שבעה נקיים, שכבר היא טמאה מחזות ראיתה הראשונה, והתורה מצריכה שיסתם המעיין ותהיה נקיה לגמרי, כל שראתה ודאי מגופה, אף שמצאה אותו ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה, הרי זה מוכיח שלא נסתם מעיינה, והוא סותר את הספירה, ומונה מחדש, ופשוט שכל זה כשהוא כתם דם ולא הפרשה שאינה דם. ולכן כתבתי שאם רוצה להניח פד בשבעה נקיים, יכולה להניח רק אם תראה על גביו כתם, דינה כמצאה כתם ע"ג בגד לבן. ולגבי דעת מרן הראש"ל נר"ו, מה דעתו הרמה בפד הנה לא נתבאר בפירוש בספרו גבי "פד", אבל כתב שנייר אינו מקבל טומאה, וניילון אינו מקבל טומאה, ונראה לפי זה דה"ה פד. וע"ע בטהרת הבית (עמוד ת"ה בסופו). ולגבי שבעה נקיים דעתו הרחבה שדינה כמו בימי טהרתה (שלא הרגישה ומצאה ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה, אינה סותרת, אבל לכתחלה מודה שצריכה ללבוש בגד לבן ולא בגד צבעוני, ורק באשה שרגילה בכתמים היקל לה ללבוש בגד צבוע אף בימי שבעה נקיים. וגבי פד בימים אלו לא כתב בפירוש מה דינו. ולכאורה דינו כבגד צבוע. ויש שהקילו לכתחלה להניח פד, ואם תמצא כתם טהורה, ורק אם תראה בהרגשה או הרבה תסתור, עי' בספר משמרת הטהרה. ולענ"ד אינו מחוור, והעיקר כמו שביארנו. ועי' בספה"ק הנ"ל בתשובתי הראשונה, ומשם בארה. והנלע"ד כתבתי.
הרב אליהו מאדאר

תשמיש בהריון שלא כדרכו

עיין בהערות איש מצליח על שלחן ערוך אורח חיים (סימן ר"מ סעיף ה' הערה 4), שבאופן שאי אפשר לו אלא אם כן הוא למטה כגון שהוא בעל בשר, יש להקל שלא בליל טבילה, עיין למרן החיד"א בספר ברית עולם סימן תקט, ועיין עוד בברכי יוסף אות ז'. עד כאן. ומינה לשאלה זו, אלא שלא ידעתי אם באמת יותר נוח כשהיא למעלה כשהיא מעוברת, ועל כל פנים אם כך מתאים להם, יש להקל.
הרב אליהו מאדאר

חדר ייחוד ופאה בחתונה

לדעתנו פאה דינה כגלוי ראש גמור, ואף גרוע מכך, ולכן אין זו תקנה.
ואיך לנהוג - הנה גבי מנהג חדר יחוד מיד לאחר הקידושין ושבע הברכות, כבר נודע שאצלנו הספרדים לא היה קיים כלל, וגם עכשיו אין אנו נוהגים בו, ורק חלק מהספרדים שלמדו מהאשכנזים ורוצים לנהוג כמותם בכל, התחילו לנהוג מחדש. וגם האשכנזים שנהגו בו, מדברי הקדמונים משמע שלא נהגו כן, עיין בספר המקנה קו"א סימן ס"ב סעיף א' שמנהג אשכנז להתייחד רק אחר הסעודה. ע"ש. ועיין מה שהאריך בזה מורנו הרב הגאון רבי משה הלוי זצ"ל בספרו הבהיר ברכת ה' חלק ד' סוף פרק רביעי. ע"ש.
ואילו לא היה בו הפסד החרשנו, ברם דא עקא שרבו בו המכשולות לפי הנשמע, שנעשה לעיני רבים ומדברים על זה, וגם החתן עצמו פעמים שיבוא לידי מכשולים. ובזמן קדמון שלא היו מכירים זה את זה, כי בקושי ראה אותה ודיבר עמה, היו צריכים להכיר מעט כדי שיהא לבו גס בה כדברי מהרי"ל (עיין בברכת ה' שם). אבל בזמננו מה לנו ולצרה הזאת, והרי דיברו ביניהם שעות על גבי שעות ומכירים ולבם גס זה בזה יותר מדאי.
וכבר מיחו בזה כל גדולי דורנו ובראשם מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א, וכן דעת מרן ראש הישיבה שליט"א, ולהבדיל בין החיים כן דעת הגאון רבי בן ציון אבא שאול והגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל ועוד.
ואע"פ שהאשכנזים היום נוהגים בו, ואתה החתן אשכנזי, מכל מקום כיון שנראה עיקר שאינו מנהג קדמון וגם יש בו מכשול, וכאן ארץ ישראל היא אתריה דמרן, יש לבטלו, ואינך צריך לנהוג בו.
ואם אע"פ כן תרצה לנהוג בו מחמת איזו סיבה או מחמת קרוביך וכיוצא, יש תקנה שתלבש הכלה הינומה - טול עבה שאינו שקוף, והוא נחשב לכיסוי ראש, וגם אם מהצדדים יצא מעט שער, אין לחוש, העיקר שרוב השיער יהיה מכוסה, ובפרט שהיא נמצאת רק בצד הנשים, ואינה יוצאת ככה לשוק. ואין כאן מקומו להאריך.
שמח בחופתך, ויהי רצון שתזכו יחד להקים בית נאמן וכשר בישראל בכל טוב. אמן.
הרב אליהו מאדאר

הכוונה כללית בעניין קריאת שמות / השם "רוי" "ריי" לבן

מחילה על העיכוב בתשובה ולעיקר השאלה כפי הנלע"ד

הנה לקרוא שם רוי הוא שם חדש מאד ואינו רגיל כלל, וגם אין בו משמעות ממש. ומלבד כ"ז נראה לי שאינו כדאי כי הוא בגמטריה "גבורה" ולא כדאי, ולכן גם לקרוא לו בשני שמות "רוי דביר" - לא טוב. כי גם דביר הוא גמטריה גבורה ושתי גבורות יחד לא נכון.

ואף שם אריה הוא ג' הנ"ל מ"מ ממותק הוא, אבל שם בלא משמעות ממש וגם בזה, לענ"ד לא טוב.

ולגבי שם ריי - נכון שהוא אחד משות ע"ב היוצאים מפסוקים ויסע, ויבא, ויט, כנודע, מ"מ וכי אנו קוראים שמות בני אדם ע"ש אחד משמות הקודש. ולא שמענו כן מעולם ולגבי הר"ת יש הרבה ר"ת להרבה שמות ואינו מספיק 

ולכן נלע"ד כדאי לחשוב על שם אחר ובלא"ה בעזהי"ת יהיו עוד ילדים ותצטרכו לחפש עוד שמות ולכן לא כדאי להיות תפוסים בשמות כעין אלו דוקא.

ואפשר לחשוב על שם כגון רועי או אלרועי ואפשאר גם רוה או שמות אחרים לגמרי שיש בהם גם משמעות טובה וגם יפים וה' יהיה בעזרכם.

הרב אליהו מאדאר

קיום מצות עונה ביום

המצוה יש לקיימה בשמחה וברצון טוב ולא בעייפות ובאונס שינה. ולכן אם א"א לך לקיים המצוה בלילה בגלל העיפות הגדולה. יש להקל לקיים ביום ועיין במסכת נדה (דף י"ז ע"א) שחכמים שבחו בית מנובז שהיו משמשים מטותיהם ביום בגלל עניין זה ועיין שם בפרש"י 

ומ"מ אם אפשר שבליל נטבילה תחזור הביתה מוקדם ותקיים המצווה בלילה מכמה טעמים, וגם בשאר הפעמים יש להקפיד מאוד שהחדר יהיה סגור ןאטום וחושך ממש, ולקיים המצוה בצניעות ובקדושה

הרב אליהו מאדאר
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0