הרב אליהו מאדאר

תלמידו של הגר"מ הלוי זצ"ל. ראש כולל "פקודת אלעזר" שע"י הישיבה, ומוסר שיעור דף היומי בישיבה מידי יום למעלה מארבע עשרה שנה ברצף! השיעור נמסר לטובי הבחורים והאברכים בישיבה, ומלבנים בניצוחו של הרב את הדף בעיון ובבהירות.
בסיום הש"ס במחזור האחרון הו"ל ספר "גפן זאת" על הש"ס. ספר ייחודי ומקיף.
במשך השנים עסק הרב רבות בהלכות טהרה, ולפני כמה שנים הוציא לאור שני כרכים נפלאים - "אמרות טהורות" הכוללים שו"ת בהלכות טהרה בעיון רב. הספרים זכו להסכמות נלהבות מגדולי הדור ובראשם ממרן ראש הישיבה שליט"א, שהסמיך את הרב להורות להלכה ולמעשה בנושאים חמורים אלו.
השתתף בעריכת משנה ברורה "איש מצליח" חלקים ב' ו', ונמנה על מורי הצדק בבית ההוראה שעל ידי הישיבה.   
שותף בכתיבת הסדרה החדשה, "הוראה ברורה" על הלכות יורה דעה - הלכות טהרה. פרי נוסף ממכון הישיבה הכולל פירוש לשלחן ערוך יורה דעה כמתכונת הספר משנה ברורה לבעל ה"חפץ חיים", על חלק או"ח.

שיעורי וידאו (1.1K שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (561 שאלות)

כתמים בשבעה נקיים

הנני להשיב שוב, ולבאר עוד. הנה מדין תורה אין אשה טמאה אלא אם כן ראתה דם בהרגשה, אבל אם לא הרגישה ומצאה פתאום כתם על גבי הבשר או הבגד, הרי זו טהורה מן התורה. וחכמים גזרו על כל ראיה אפילו בלא הרגשה, וכן אפילו מוצאת כתם שאינה יודעת אם הוא ממנה, כל שאין לה במה לתלותו הרי זו טמאה. וכיון שאינה טמאה רק מדרבנן, הקילו בכמה אופנים, ומהם אם מצאה כתם על גבי דבר שאינו מקבל טומאה. ואפילו אם הכתם ודאי ממנה טהורה. אמרו חז"ל בדקה קרקע עולם וישבה עליו ועמדה וראתה דם, הרי זו טהורה כיון שלא הרגישה בו. (אבל אם היתה לה הרגשה, טמאה בכל אופן). והוא הדין לכל דבר שאינו מקבל טומאה. "פד" נחלקו בו חכמי הזמן אם הוא מקבל טומאה, ואשה שמוצאת כתם עליו טמאה או לא. ולפי דעתנו אינו מקבל טומאה כיון שנעשה לשימוש עראי, ולכן אם מצאה כתם בלא הרגשה על גבי פד בימי טהרתה, אין הכתם מטמאה, והרי זו טהורה לבעלה. ונחלקו עוד האחרונים אם דין זה שכתם ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה אינו מטמא אפילו בודאי מגופה, נוהג גם בימי שבעה נקיים, דכיון שאינו מטמאה כאילו לא ראתה דם כלל או לא. ובזה לענ"ד יש לחוש למחמירים, דדוקא בימי טהרה כתם זה אינו מטמא, אבל בימי שבעה נקיים, שכבר היא טמאה מחזות ראיתה הראשונה, והתורה מצריכה שיסתם המעיין ותהיה נקיה לגמרי, כל שראתה ודאי מגופה, אף שמצאה אותו ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה, הרי זה מוכיח שלא נסתם מעיינה, והוא סותר את הספירה, ומונה מחדש, ופשוט שכל זה כשהוא כתם דם ולא הפרשה שאינה דם. ולכן כתבתי שאם רוצה להניח פד בשבעה נקיים, יכולה להניח רק אם תראה על גביו כתם, דינה כמצאה כתם ע"ג בגד לבן. ולגבי דעת מרן הראש"ל נר"ו, מה דעתו הרמה בפד הנה לא נתבאר בפירוש בספרו גבי "פד", אבל כתב שנייר אינו מקבל טומאה, וניילון אינו מקבל טומאה, ונראה לפי זה דה"ה פד. וע"ע בטהרת הבית (עמוד ת"ה בסופו). ולגבי שבעה נקיים דעתו הרחבה שדינה כמו בימי טהרתה (שלא הרגישה ומצאה ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה, אינה סותרת, אבל לכתחלה מודה שצריכה ללבוש בגד לבן ולא בגד צבעוני, ורק באשה שרגילה בכתמים היקל לה ללבוש בגד צבוע אף בימי שבעה נקיים. וגבי פד בימים אלו לא כתב בפירוש מה דינו. ולכאורה דינו כבגד צבוע. ויש שהקילו לכתחלה להניח פד, ואם תמצא כתם טהורה, ורק אם תראה בהרגשה או הרבה תסתור, עי' בספר משמרת הטהרה. ולענ"ד אינו מחוור, והעיקר כמו שביארנו. ועי' בספה"ק הנ"ל בתשובתי הראשונה, ומשם בארה. והנלע"ד כתבתי.
הרב אליהו מאדאר

חרדים או חרדלי"ם?

ראשית, אשרייך שאת מחפשת את האמת, וב''ה שהתחלת להכיר את האמת, וזכותך גדולה עד מאד שעזבת את דרכך באשר היית, וברצונך לצעוד בדרך ה' באמת. ויש לדעת כמה נקודות. א) שדרך האמת היא אחת, לעשות רצון הבורא יתברך בכל דבר בלא לסטות ימינה ושמאלה, וכל הלכה בשלחן ערוך, וכל אזהרה שחז''ל הזהירו, צריכים לקיימה ללא פשרות וללא עוררין. אלא שפעמים שיש מנהגים שונים ודעות שונות בעניינים שאינם מבוארים בהלכה ממש, ובזה יכולים להיות מחלוקות בין גדולי הדור, ואין בזה פסול. ב) ''חרדי'' בפירושו האמיתי הוא שאדם חרד לדבר ה' לקיים כל מצוותיו ולעשות כל רצונו, ופוחד לעשות עבירה להמרות את פיו חלילה. ואין קובע בזה היכן גר ומה לובש. שאם הוא מתנהג שלא כרצון ה' גם אם יגור במקום שכולם ''חרדים'' וילבש כמותם, אין הוא חרדי. ולהיפך אם ידקדק במעשיו לעשות כפי רצון ה', גם אם יגור באיזור אחר וילבש מה שילבש [ע''פ המותר מן התורה], הרי הוא חרד לדבר ה'. ג) ''גדול הדור'' הגדרתו ברורה, אדם שהוא משכמו ומעלה, השוקד על תלמודו בהתמדה רבה, ובקי בתורה כולה, וממשיך את שושלת גדולי הדורות שקמו לעם ישראל במשך כל הדורות, כמו הרמב''ם בדורו ומרן הש''ע בדורו, ומרן החיד''א בדורו ומרן הרב בן איש חי בדורו, ושאר החכמים והצדיקים כל אחד במקומו ועירו כידוע. וסמכו עליו גדולי הדור הקודם את ידיהם, ומזכה את הרבים, הן בהלכותיו ופסקיו וחבוריו, והן במעשיו שעומד בפרץ ומתקן תקנות כפי השעה הצריכה, ויראתו קודמת לחכמתו שאינה סוטה מדרך ה', וכל מעשיו לעשות נחת רוח לפני הבורא, הרי הוא גדול בדורו. ואפשר שיהיו שנים ושלשה גדולי הדור, שכל אחד מהם שלם בכל הנ''ל, ואין לנו הקטנים לתת ציון מי גדול ממי. אבל ודאי שלא כל מי שלמד קצת או הרבה ויש לו קבוצה מסויימת, ופעמים שמתווה לו דרך חדשה, ייקרא גדול בדורו, חלילה. וברור. בכל קבוצה ובכל מקום, ישנם תמיד אנשים שהולכים בדרך שלהם, לטוב או למוטב, ואין מהם ראיה כל הכלל כולו. ולכן פעמים באנשים שכולם חרדים יימצאו אנשים שאינם מתנהגים כשורה, בין בדברים שבין אדם למקום בין בדברים שבין אדם למקום בין בדברים שבין אדם לחבירו, ואין לקחת מהם דוגמא, ויש להיפך במקומות שאינם ''חרדים'', אנשים צדיקים וחסידים ויראי ה' בעלי מדות טובות, טובים יותר משאר אנשים. והם החרדים באמת. ה) קיצוניות לעולם אינה טובה בדברים שאינם יסוד ועיקר, וצריך אדם לכלכל דבריו במשפט, ולדעת על מה לשים דגש חזק ועל מה לא. וגם איך ומתי ובמה להקפיד. ואין מקום לפרט. ו) אותם המחרימים קבוצות אחרות, ופעמים שפוסלים תלמידי חכמים, או מדברים על גדולי תורה. עושים עוון גדול, ומעשיהם נגד התורה, שאסור לבזות אדם מישראל וכ''ש תלמיד חכם, והמבזה ת''ח אין רפואה למכתו. ב''מ. והיום הדבר נעשה כהיתר ח''ו וכל מי שפוקח עיניו, מדבר כפי דעתו, ה' יצילנו. ואין חלקנו עמהם. ז) היום היהדות החרדית, שהקומה ע''י גדולי וצדיקי הדורות הקודמים, הוכיחה את עצמה, באופן כללי, [ויש דברים שצריכים תיקון] ועומדים בראשה גדולי הדור הי''ו המנווטים אותה בדרכה, ואף שיש חילוקי דעות ועדות ומנהגים וכיוצא, מכל מקום יש קוים ברורים ומוסכמים על כל הגדולים, והם קוי יסוד, שאסור לזוז מהם. ושאר קבוצות שאינן מקפידות על אלו, וכל אדם איש הישר בעיניו יעשה, טועות הן. למשל, השולח בתו לצבא אף אם הם שומרי שבת ומסורת, הרי דבר ברור הוא ששם תרד פלאים, ומי יודע עם מה תשאר, מלבד שעצם הענין יש בו איסורים רבים כנודע. ואין כאן מקום להאריך בדברים אלו. ח) קיצורן של דברים שהמחפש את האמת, צריך לידע שהיא דרך אחת שה' רוצה, והיא לשמור קלה כבחמורה בכל דבר. וזהו מה שאומרים כל גדולי הדור, פה אחד. והיא הדרך שצריכים כולם לילך בה, אלא שיש כאלו שמועדים בדרכם ואינם נוהגים כהוגן, אף אם הם משתייכים לקבוצה זו או אחרת. ואדם שרצונו לעשות האמת, לא יסתכל עלינו רק על מה שהקב''ה שואל ממנו. ולכן למעשה הדרך הנכונה לעניות דעתי, לחפש מדרשיה ספרדית לבנות המתחזקות ומחפשות את האמת, ורוצות לשמור את התורה כפי רצון הבורא, ולגדול ולהתעלות שם. ולהיות קשורה לרבנית אמיתית צנועה ויראת ה'. ולא להיות מושפעת מהסביבה בדברים שאינם תואמים את הדרך הנכונה. ולהשתדל להשתלם בין בדברים שבין אדם למקום בין בדברים שבין אדם לחבירו, שכך היהודי האמיתי החרד לדבר ה', צריך לעשות. ויוסיף תפילה אמיתית מעומק הלב לבורא יתברך שיעזרך על דבר כבוד שמו, לילך בדרך הנכונה. וע''י ההשתדלות והתפילה, בודאי יפתחו כל השערים, ויהיה לך סייעתא דשמיא גדולה. כמאמר רז''ל הבא ליטהר מסייעין בידו.
הרב אליהו מאדאר

תשמיש בהריון שלא כדרכו

עיין בהערות איש מצליח על שלחן ערוך אורח חיים (סימן ר"מ סעיף ה' הערה 4), שבאופן שאי אפשר לו אלא אם כן הוא למטה כגון שהוא בעל בשר, יש להקל שלא בליל טבילה, עיין למרן החיד"א בספר ברית עולם סימן תקט, ועיין עוד בברכי יוסף אות ז'. עד כאן. ומינה לשאלה זו, אלא שלא ידעתי אם באמת יותר נוח כשהיא למעלה כשהיא מעוברת, ועל כל פנים אם כך מתאים להם, יש להקל.
הרב אליהו מאדאר

דרכי התנהגות קודם מצות תשמיש המיטה

נראה שכל קפידת חז"ל דוקא בשעת קיום המצוה ממש אבל לפני כן בשעת פיוס אפשר כפי רצונם רק שיזהר שלא יגיע לידי הוצאת שז"ל.

כי דוקא החיבור ממש. צריך שהחיבור יהיה כדרך העולם ולא בדרך עזותוע"ע בהערות אי"מ סימן ר"מ סעיף ד' ואכמ"ל 

הרב אליהו מאדאר

הכוונה כללית בעניין קריאת שמות / השם "רוי" "ריי" לבן

מחילה על העיכוב בתשובה ולעיקר השאלה כפי הנלע"ד

הנה לקרוא שם רוי הוא שם חדש מאד ואינו רגיל כלל, וגם אין בו משמעות ממש. ומלבד כ"ז נראה לי שאינו כדאי כי הוא בגמטריה "גבורה" ולא כדאי, ולכן גם לקרוא לו בשני שמות "רוי דביר" - לא טוב. כי גם דביר הוא גמטריה גבורה ושתי גבורות יחד לא נכון.

ואף שם אריה הוא ג' הנ"ל מ"מ ממותק הוא, אבל שם בלא משמעות ממש וגם בזה, לענ"ד לא טוב.

ולגבי שם ריי - נכון שהוא אחד משות ע"ב היוצאים מפסוקים ויסע, ויבא, ויט, כנודע, מ"מ וכי אנו קוראים שמות בני אדם ע"ש אחד משמות הקודש. ולא שמענו כן מעולם ולגבי הר"ת יש הרבה ר"ת להרבה שמות ואינו מספיק 

ולכן נלע"ד כדאי לחשוב על שם אחר ובלא"ה בעזהי"ת יהיו עוד ילדים ותצטרכו לחפש עוד שמות ולכן לא כדאי להיות תפוסים בשמות כעין אלו דוקא.

ואפשר לחשוב על שם כגון רועי או אלרועי ואפשאר גם רוה או שמות אחרים לגמרי שיש בהם גם משמעות טובה וגם יפים וה' יהיה בעזרכם.

הרב אליהו מאדאר

איילה או אילה, מה נכון יותר לכתוב ?

בתורה כל המלים נכתבות חסר, כנודע. אבל כשאנחנו כותבים בלא ניקוד, יש לכתוב כתיב מלא שלא תהיה טעות, וכמו שרגילים לכתוב עניינים, מדוייק, משקפיים וכיוצא. אמנם כשהענין ברור ומובן א"צ לכתוב מלא. והנה בשם אילה, כיון שאפשר לקרוא אילה עם צירה, כמו הילה, נלע"ד שנכון לכתוב בשני יודי"ן, כשאין ניקוד. ויש שם אילת (השחר), ושם נראה לי ברור לכתוב בשני יודי"ן שלא ישמע ולא יקראו אילת בצירה, וא"כ גם כאן.

והרוצה לכתוב ביו"ד אחת, יכתוב ואין בזה כלום.

הרב אליהו מאדאר

משמעות השם אוריאן ואוריין

אם אין בעיות ב"ה והילדה גדלה כרגיל בבריאות והצלחה, אין שום צורך להחליף שם, כל שאין בשם משמעות לא טובה ח"ו. ולכן בשם זה א"צ להחליף, וכ"ש שמשמעות השם טובה כי אוריין פירוש תורה - תורתנו, כמ"ש בשבת דף פ"ח ע"א בריך רחמנא דיהב לן אוריין תליתאי. כלומר תורה המחולקת לשלש תורה נביאים כתובים.

[אמנם בגירסא שלפנינו איתא אוריאן, אבל בראשונים בדק"ס ובעין יעקב איתא אוריין. וגם לגירסתנו נראה שהניקוד כך אוריאן - והא' לסימן קמץ כנודע]. וע"ע בגיטין דף ל"א ע"ב ודף ס"ב ע"א, בר אוריין ובפרש"י שם. וע"ע בברכות דף י"ב ע"א. ואיני יודע איך אתם קוראים לה, אבל טוב לקראה אורין, ותגדל לחיים טובים ולשלום.

הרב אליהו מאדאר
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0