הרב אליהו מאדאר

תלמידו של הגר"מ הלוי זצ"ל. ראש כולל "פקודת אלעזר" שע"י הישיבה, ומוסר שיעור דף היומי בישיבה מידי יום למעלה מארבע עשרה שנה ברצף! השיעור נמסר לטובי הבחורים והאברכים בישיבה, ומלבנים בניצוחו של הרב את הדף בעיון ובבהירות.
בסיום הש"ס במחזור האחרון הו"ל ספר "גפן זאת" על הש"ס. ספר ייחודי ומקיף.
במשך השנים עסק הרב רבות בהלכות טהרה, ולפני כמה שנים הוציא לאור שני כרכים נפלאים - "אמרות טהורות" הכוללים שו"ת בהלכות טהרה בעיון רב. הספרים זכו להסכמות נלהבות מגדולי הדור ובראשם ממרן ראש הישיבה שליט"א, שהסמיך את הרב להורות להלכה ולמעשה בנושאים חמורים אלו.
השתתף בעריכת משנה ברורה "איש מצליח" חלקים ב' ו', ונמנה על מורי הצדק בבית ההוראה שעל ידי הישיבה.   
שותף בכתיבת הסדרה החדשה, "הוראה ברורה" על הלכות יורה דעה - הלכות טהרה. פרי נוסף ממכון הישיבה הכולל פירוש לשלחן ערוך יורה דעה כמתכונת הספר משנה ברורה לבעל ה"חפץ חיים", על חלק או"ח.

שיעורי וידאו (1.1K שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (543 שאלות)

כתמים בשבעה נקיים

הנני להשיב שוב, ולבאר עוד. הנה מדין תורה אין אשה טמאה אלא אם כן ראתה דם בהרגשה, אבל אם לא הרגישה ומצאה פתאום כתם על גבי הבשר או הבגד, הרי זו טהורה מן התורה. וחכמים גזרו על כל ראיה אפילו בלא הרגשה, וכן אפילו מוצאת כתם שאינה יודעת אם הוא ממנה, כל שאין לה במה לתלותו הרי זו טמאה. וכיון שאינה טמאה רק מדרבנן, הקילו בכמה אופנים, ומהם אם מצאה כתם על גבי דבר שאינו מקבל טומאה. ואפילו אם הכתם ודאי ממנה טהורה. אמרו חז"ל בדקה קרקע עולם וישבה עליו ועמדה וראתה דם, הרי זו טהורה כיון שלא הרגישה בו. (אבל אם היתה לה הרגשה, טמאה בכל אופן). והוא הדין לכל דבר שאינו מקבל טומאה. "פד" נחלקו בו חכמי הזמן אם הוא מקבל טומאה, ואשה שמוצאת כתם עליו טמאה או לא. ולפי דעתנו אינו מקבל טומאה כיון שנעשה לשימוש עראי, ולכן אם מצאה כתם בלא הרגשה על גבי פד בימי טהרתה, אין הכתם מטמאה, והרי זו טהורה לבעלה. ונחלקו עוד האחרונים אם דין זה שכתם ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה אינו מטמא אפילו בודאי מגופה, נוהג גם בימי שבעה נקיים, דכיון שאינו מטמאה כאילו לא ראתה דם כלל או לא. ובזה לענ"ד יש לחוש למחמירים, דדוקא בימי טהרה כתם זה אינו מטמא, אבל בימי שבעה נקיים, שכבר היא טמאה מחזות ראיתה הראשונה, והתורה מצריכה שיסתם המעיין ותהיה נקיה לגמרי, כל שראתה ודאי מגופה, אף שמצאה אותו ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה, הרי זה מוכיח שלא נסתם מעיינה, והוא סותר את הספירה, ומונה מחדש, ופשוט שכל זה כשהוא כתם דם ולא הפרשה שאינה דם. ולכן כתבתי שאם רוצה להניח פד בשבעה נקיים, יכולה להניח רק אם תראה על גביו כתם, דינה כמצאה כתם ע"ג בגד לבן. ולגבי דעת מרן הראש"ל נר"ו, מה דעתו הרמה בפד הנה לא נתבאר בפירוש בספרו גבי "פד", אבל כתב שנייר אינו מקבל טומאה, וניילון אינו מקבל טומאה, ונראה לפי זה דה"ה פד. וע"ע בטהרת הבית (עמוד ת"ה בסופו). ולגבי שבעה נקיים דעתו הרחבה שדינה כמו בימי טהרתה (שלא הרגישה ומצאה ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה, אינה סותרת, אבל לכתחלה מודה שצריכה ללבוש בגד לבן ולא בגד צבעוני, ורק באשה שרגילה בכתמים היקל לה ללבוש בגד צבוע אף בימי שבעה נקיים. וגבי פד בימים אלו לא כתב בפירוש מה דינו. ולכאורה דינו כבגד צבוע. ויש שהקילו לכתחלה להניח פד, ואם תמצא כתם טהורה, ורק אם תראה בהרגשה או הרבה תסתור, עי' בספר משמרת הטהרה. ולענ"ד אינו מחוור, והעיקר כמו שביארנו. ועי' בספה"ק הנ"ל בתשובתי הראשונה, ומשם בארה. והנלע"ד כתבתי.
הרב אליהו מאדאר

עבודה במקום מעורב גברים ונשים

בתחילה צריך לידע ולזכור שפרנסתו של אדם ומזונותיו ורווחיו, הם אך ורק מאת הבורא ברוך הוא כי הוא לבדו משביע לכל חי רצון וזן את העולם כולו בטובו, מקרני ראמים ועד ביצי כינים. אלא שנגזר על האדם לעבוד לפרנסתו, וצריך לעשות השתדלות, כדי להשיג את מזונותיו, ואם כן הדבר ברור ופשוט שעליו לעבוד עבודה שרצויה לפני ה' יתברך, ולא שיעבוד במקום שהוא נגד רצונו חלילה. כי הרי הוא המפרנסו ורק ברצונו ירויח, ואיך יתכן שיעשה דבר נגד רצונו, ויתפרנס?! ומה שיש אנשים שעובדים בדברים אסורים ובמקומות לא טובים ומתפרנסים, הוא בבחינת עושר שמור לבעליו לרעתו, ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, אבל הרוצה לעשות רצון בוראו, ודאי שיעבוד עבודה כשרה ונקיה כרצון הבורא.
ומעתה בשאלה הנשאלת גבי עבודה עם נשים ודיבור עימהן, הנה אמנם דיבור סתם עם אשה לצורך, אינו אסור מן הדין, אמנם אם מדברים זמן ארוך, אפשרי שיבואו לידי קירוב והרהור, ואם יודע בעצמו שדיבורים אלו הביאו או יביאו לו הרהורים, ודאי אסור, ושחוק וקלות ראש וקלות דעת ושאלת שלום אסורים מן הדין עם כל אשה זרה. והנה בעבודה עם נשים אפילו אם באים לשם בצניעות, הדבר ידוע שקשה מאוד ליזהר ולשמור על ההלכה ובמשך הזמן מגיעים גם לשחוק וקלות ראש וקרבה, וכמה מכשולים נגרמים מזה רח"ל, וכל שכן שבעוונות הרבים על פי רוב הנשים אפילו שומרות תורה ומצוות, מגיעות לשם בבגדים מהודרים, וכל שכן אם מגיעות עם פאה נכרית בר מינן, שבודאי יצר הרע משחק שם, והמכשולות רבים, וקל וחומר אם יש שם נשים שאינן שומרות תורה מצוות, ומגיעות בבגדי שחץ ושלא בצניעות כלל. איך אפשר שישמור עצמו מהסתכלות ודיורים והרהורים, שכבר הם עצמם אסורים. וכל שכן אם יגיע ליותר מזה חלילה. והוא הביא את כל זה עליו. וכי חושב שבזה הוא ישיג פרנסתו המיועדת לו מהבורא, והרי כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ומחכים לו ובודאי כשישמור על עצמו לא יחסר לו מאומה.
ולכן על העבר צריך לעשות תשובה, דהיינו עזיבת החטא, חרטה וידוי, וקבלה לעתיד, ואם חלילה נכשל באיסורים יעשה עליהם תשובה כפי הצריך. ובפרט בימים אלו שהם ימי השובבי"ם ימים קדושים שנועדו לתיקון העוונות בכלל, ולתיקון עוונות אלו בפרט, כנודע. ומכאן ולהבא צריך לעזוב עבודה זו, ולחפש לו מקום אחר ראוי לעבוד בו לירא שמים, ויתרחק מכל נדנוד איסור, ובודאי ה' לא יעזבנו, והפסוק אומר לא ראיתי צדיק נעזב, ויתן לו פרנסה בשפע גדול, מידו המלאה הרחבה העשירה והפתוחה. חזק ואמץ!
הרב אליהו מאדאר

תשמיש בהריון שלא כדרכו

עיין בהערות איש מצליח על שלחן ערוך אורח חיים (סימן ר"מ סעיף ה' הערה 4), שבאופן שאי אפשר לו אלא אם כן הוא למטה כגון שהוא בעל בשר, יש להקל שלא בליל טבילה, עיין למרן החיד"א בספר ברית עולם סימן תקט, ועיין עוד בברכי יוסף אות ז'. עד כאן. ומינה לשאלה זו, אלא שלא ידעתי אם באמת יותר נוח כשהיא למעלה כשהיא מעוברת, ועל כל פנים אם כך מתאים להם, יש להקל.
הרב אליהו מאדאר

לחיצת יד לאשה גויה.

עיין להרמב"ם בפרק י"ב מהלכות איסורי ביאה שאין איסור מהתורה אלא בבועל גויה דרך אישות, אבל שלא באישות אסורה רק מדרבנן עיין שם. ולפי זה כ"ש בנגיעה שאין בה איסור תורה אפילו להרמב"ם שנגיעת חיבה בערוה דעלמא יש בה לאו מהתורה, הני מילי בישראלית מה שאין כן בגויה.  ומ"מ כבר כתב הרמב"ם שם (פרק ג') שעוון זה של בעילת גויה אל יהיה קל בעניך אלא יש בו הפסד יותר מכל העריות שהרי אין הבן מיוחס אחריו אלא הוא בן גויה בר מינן, עיין שם.
ומה שכתבת דנפקא מינה בזה אם לחיצת יד מותרת. הנה אף על פי שאין בזה איסור תורה, אין להתיר, דמ"מ יש בה קריבה לאשה האסורה עליו, כיון שכבר עלתה הסכמת הפוסקים שאין להקל בלחיצת יד לאשה ושאין להתיר בזה אפילו מפני כבוד הבריות כנודע, א"כ ה"ה בגויה דבכלל איסור קרבה היא,  ועיין בספר חסידים (סימן תתר"צ) ובשו"ת מנחת יצחק (חלק ה' סימן כ"ז)
הרב אליהו מאדאר

נתן שם לבתו ורוצה לשנותו

השם "תהל" הוא שם טוב מלשון אור, וכמו שם בן "יאיר", וכיון שכבר נתתם שם זה והוא בעל משמעות טובה, לא כדאי לשנותו. וידוע שאמר רבנו האר"י ז"ל כי הקב"ה שם בפי ההורים שם המתאים לשורש נשמת ילדם, ולכן כדאי ונכון להשאירו, ואם קשה לכם מאוד אפשר להוסיף שם אחר.

הרב אליהו מאדאר

דרכי התנהגות קודם מצות תשמיש המיטה

נראה שכל קפידת חז"ל דוקא בשעת קיום המצוה ממש אבל לפני כן בשעת פיוס אפשר כפי רצונם רק שיזהר שלא יגיע לידי הוצאת שז"ל.

כי דוקא החיבור ממש. צריך שהחיבור יהיה כדרך העולם ולא בדרך עזותוע"ע בהערות אי"מ סימן ר"מ סעיף ד' ואכמ"ל 

הרב אליהו מאדאר

הכוונה כללית בעניין קריאת שמות / השם "רוי" "ריי" לבן

מחילה על העיכוב בתשובה ולעיקר השאלה כפי הנלע"ד

הנה לקרוא שם רוי הוא שם חדש מאד ואינו רגיל כלל, וגם אין בו משמעות ממש. ומלבד כ"ז נראה לי שאינו כדאי כי הוא בגמטריה "גבורה" ולא כדאי, ולכן גם לקרוא לו בשני שמות "רוי דביר" - לא טוב. כי גם דביר הוא גמטריה גבורה ושתי גבורות יחד לא נכון.

ואף שם אריה הוא ג' הנ"ל מ"מ ממותק הוא, אבל שם בלא משמעות ממש וגם בזה, לענ"ד לא טוב.

ולגבי שם ריי - נכון שהוא אחד משות ע"ב היוצאים מפסוקים ויסע, ויבא, ויט, כנודע, מ"מ וכי אנו קוראים שמות בני אדם ע"ש אחד משמות הקודש. ולא שמענו כן מעולם ולגבי הר"ת יש הרבה ר"ת להרבה שמות ואינו מספיק 

ולכן נלע"ד כדאי לחשוב על שם אחר ובלא"ה בעזהי"ת יהיו עוד ילדים ותצטרכו לחפש עוד שמות ולכן לא כדאי להיות תפוסים בשמות כעין אלו דוקא.

ואפשר לחשוב על שם כגון רועי או אלרועי ואפשאר גם רוה או שמות אחרים לגמרי שיש בהם גם משמעות טובה וגם יפים וה' יהיה בעזרכם.

הרב אליהו מאדאר
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0