הרב אליהו מאדאר

תלמידו של הגר"מ הלוי זצ"ל. ראש כולל "פקודת אלעזר" שע"י הישיבה, ומוסר שיעור דף היומי בישיבה מידי יום למעלה מארבע עשרה שנה ברצף! השיעור נמסר לטובי הבחורים והאברכים בישיבה, ומלבנים בניצוחו של הרב את הדף בעיון ובבהירות.
בסיום הש"ס במחזור האחרון הו"ל ספר "גפן זאת" על הש"ס. ספר ייחודי ומקיף.
במשך השנים עסק הרב רבות בהלכות טהרה, ולפני כמה שנים הוציא לאור שני כרכים נפלאים - "אמרות טהורות" הכוללים שו"ת בהלכות טהרה בעיון רב. הספרים זכו להסכמות נלהבות מגדולי הדור ובראשם ממרן ראש הישיבה שליט"א, שהסמיך את הרב להורות להלכה ולמעשה בנושאים חמורים אלו.
השתתף בעריכת משנה ברורה "איש מצליח" חלקים ב' ו', ונמנה על מורי הצדק בבית ההוראה שעל ידי הישיבה.   
שותף בכתיבת הסדרה החדשה, "הוראה ברורה" על הלכות יורה דעה - הלכות טהרה. פרי נוסף ממכון הישיבה הכולל פירוש לשלחן ערוך יורה דעה כמתכונת הספר משנה ברורה לבעל ה"חפץ חיים", על חלק או"ח.

שיעורי וידאו (1.1K שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (519 שאלות)

כאשר כל המשפחה ישנה בממ"ד (בימים אלו - ימי מלחמת עופרת יצוקה),...

כל שישנים בריחוק, שיש מזרון אחד, שנים ויותר מפסיקים ביניהם, אין לחוש לכלום, שעיקר טעם האיסור לישן כל אחד במטתו והמטות קרובות, הוא משום הרגל עבירה, וכל שישנים רחוקים כל אחד במטתו, אין לחוש להרגל. וכל שכן כשיש אחרים מפסיקים ביניהם. ולישן במזרונים קרובים כל אחד במזרונו, יש להניח מרחק גדול ביניהם, כ30 ס''מ בערך, והיינו כשישנים פנים כנגד פנים, אבל אם ישנים ראש בצד רגלים וכיוצא, שאינם זה כנגד זה, יש להקל במרחק קטן ביניהם. ועיין בכל זה בסוף פרק קמא אמרות טהורות (ח''ב סי' מב). עש''ב. ויהי רצון שירוח ה' לכם, ותצאו מאפלה לאור גדול עם כל ישראל בביאת הגואל. אכי''ר.
הרב אליהו מאדאר

כתמים בשבעה נקיים

הנני להשיב שוב, ולבאר עוד. הנה מדין תורה אין אשה טמאה אלא אם כן ראתה דם בהרגשה, אבל אם לא הרגישה ומצאה פתאום כתם על גבי הבשר או הבגד, הרי זו טהורה מן התורה. וחכמים גזרו על כל ראיה אפילו בלא הרגשה, וכן אפילו מוצאת כתם שאינה יודעת אם הוא ממנה, כל שאין לה במה לתלותו הרי זו טמאה. וכיון שאינה טמאה רק מדרבנן, הקילו בכמה אופנים, ומהם אם מצאה כתם על גבי דבר שאינו מקבל טומאה. ואפילו אם הכתם ודאי ממנה טהורה. אמרו חז"ל בדקה קרקע עולם וישבה עליו ועמדה וראתה דם, הרי זו טהורה כיון שלא הרגישה בו. (אבל אם היתה לה הרגשה, טמאה בכל אופן). והוא הדין לכל דבר שאינו מקבל טומאה. "פד" נחלקו בו חכמי הזמן אם הוא מקבל טומאה, ואשה שמוצאת כתם עליו טמאה או לא. ולפי דעתנו אינו מקבל טומאה כיון שנעשה לשימוש עראי, ולכן אם מצאה כתם בלא הרגשה על גבי פד בימי טהרתה, אין הכתם מטמאה, והרי זו טהורה לבעלה. ונחלקו עוד האחרונים אם דין זה שכתם ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה אינו מטמא אפילו בודאי מגופה, נוהג גם בימי שבעה נקיים, דכיון שאינו מטמאה כאילו לא ראתה דם כלל או לא. ובזה לענ"ד יש לחוש למחמירים, דדוקא בימי טהרה כתם זה אינו מטמא, אבל בימי שבעה נקיים, שכבר היא טמאה מחזות ראיתה הראשונה, והתורה מצריכה שיסתם המעיין ותהיה נקיה לגמרי, כל שראתה ודאי מגופה, אף שמצאה אותו ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה, הרי זה מוכיח שלא נסתם מעיינה, והוא סותר את הספירה, ומונה מחדש, ופשוט שכל זה כשהוא כתם דם ולא הפרשה שאינה דם. ולכן כתבתי שאם רוצה להניח פד בשבעה נקיים, יכולה להניח רק אם תראה על גביו כתם, דינה כמצאה כתם ע"ג בגד לבן. ולגבי דעת מרן הראש"ל נר"ו, מה דעתו הרמה בפד הנה לא נתבאר בפירוש בספרו גבי "פד", אבל כתב שנייר אינו מקבל טומאה, וניילון אינו מקבל טומאה, ונראה לפי זה דה"ה פד. וע"ע בטהרת הבית (עמוד ת"ה בסופו). ולגבי שבעה נקיים דעתו הרחבה שדינה כמו בימי טהרתה (שלא הרגישה ומצאה ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה, אינה סותרת, אבל לכתחלה מודה שצריכה ללבוש בגד לבן ולא בגד צבעוני, ורק באשה שרגילה בכתמים היקל לה ללבוש בגד צבוע אף בימי שבעה נקיים. וגבי פד בימים אלו לא כתב בפירוש מה דינו. ולכאורה דינו כבגד צבוע. ויש שהקילו לכתחלה להניח פד, ואם תמצא כתם טהורה, ורק אם תראה בהרגשה או הרבה תסתור, עי' בספר משמרת הטהרה. ולענ"ד אינו מחוור, והעיקר כמו שביארנו. ועי' בספה"ק הנ"ל בתשובתי הראשונה, ומשם בארה. והנלע"ד כתבתי.
הרב אליהו מאדאר

הכוונה כללית בעניין קריאת שמות / השם "רוי" "ריי" לבן

מחילה על העיכוב בתשובה ולעיקר השאלה כפי הנלע"ד

הנה לקרוא שם רוי הוא שם חדש מאד ואינו רגיל כלל, וגם אין בו משמעות ממש. ומלבד כ"ז נראה לי שאינו כדאי כי הוא בגמטריה "גבורה" ולא כדאי, ולכן גם לקרוא לו בשני שמות "רוי דביר" - לא טוב. כי גם דביר הוא גמטריה גבורה ושתי גבורות יחד לא נכון.

ואף שם אריה הוא ג' הנ"ל מ"מ ממותק הוא, אבל שם בלא משמעות ממש וגם בזה, לענ"ד לא טוב.

ולגבי שם ריי - נכון שהוא אחד משות ע"ב היוצאים מפסוקים ויסע, ויבא, ויט, כנודע, מ"מ וכי אנו קוראים שמות בני אדם ע"ש אחד משמות הקודש. ולא שמענו כן מעולם ולגבי הר"ת יש הרבה ר"ת להרבה שמות ואינו מספיק 

ולכן נלע"ד כדאי לחשוב על שם אחר ובלא"ה בעזהי"ת יהיו עוד ילדים ותצטרכו לחפש עוד שמות ולכן לא כדאי להיות תפוסים בשמות כעין אלו דוקא.

ואפשר לחשוב על שם כגון רועי או אלרועי ואפשאר גם רוה או שמות אחרים לגמרי שיש בהם גם משמעות טובה וגם יפים וה' יהיה בעזרכם.

הרב אליהו מאדאר

דעת הרב על השם "נטלי" לבת

שם חדש הוא ואינו משמעות טובה וגם שמענו ששם דומה לזה ממש יש אצל הגויים ומסתמא לקחו זה מהם ולכן לענ"ד הנכון לשנות ושוב שמעתי שכן הורה מרן ראש הישיבה נר"ו 

הרב אליהו מאדאר

חשש מהצאת טיפות שז"ל סמוך לקיים מצות עונה

מדברי רבנו האר"י ז"ל משמע שצריך ליזהר גם בטיפות אלו שלא יצאו החוצה וכן הזהירו בספרים הקדושים. ומ"מ בעיקר הדין ע"פ הפשט נראה שאין בזה חשש כיון שטיפות אלו יוצאות ללא הרגשה, ובפרט שאינו מתכוון לזה, ולצורך מצוה כדרך העולם. אבל כיון שע"פ הסוד נראה שצריך להחמיר בזה ראוי למעט בפיוס שקודם המצוה ואחר שקיים מצוותו יפייס שוב יותר כשכבר רגוע. ובפרט אם יודע בעצמו שאפשר לו לבוא לידי הוצאת שז"ל ממש שודאי צריך ליזהר בזה 

ועיין בשו"ת שואל ונשאל ח"ג סימן תכ"ג תכ"ד ובעניין זה בשו"ת עולת יצחק (רצאבי) ח'  סימן רמ"א עש"ב.

הרב אליהו מאדאר

דעת הרב על שם פראג'י לבן

פראג'י כצ"ל ומשמעותו "רפאל" 

כי פרג', פירושו רפואה וישועה ופראג'י היינו רפואה שלי, כ"כ מרן ראש הישיבה שליט"א בקובץ ויען שמואל התשע"ב חט"ו עמוד קצ"א) וכן  נהוג בכמה משפחות תונסאיות שקראו על שם סבם או אביהם שם "רפאל"

ושיהיה בשעטו"מ

הרב אליהו מאדאר
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0