הרב אליהו מאדאר

תלמידו של הגר"מ הלוי זצ"ל. ראש כולל "פקודת אלעזר" שע"י הישיבה, ומוסר שיעור דף היומי בישיבה מידי יום למעלה מארבע עשרה שנה ברצף! השיעור נמסר לטובי הבחורים והאברכים בישיבה, ומלבנים בניצוחו של הרב את הדף בעיון ובבהירות.
בסיום הש"ס במחזור האחרון הו"ל ספר "גפן זאת" על הש"ס. ספר ייחודי ומקיף.
במשך השנים עסק הרב רבות בהלכות טהרה, ולפני כמה שנים הוציא לאור שני כרכים נפלאים - "אמרות טהורות" הכוללים שו"ת בהלכות טהרה בעיון רב. הספרים זכו להסכמות נלהבות מגדולי הדור ובראשם ממרן ראש הישיבה שליט"א, שהסמיך את הרב להורות להלכה ולמעשה בנושאים חמורים אלו.
השתתף בעריכת משנה ברורה "איש מצליח" חלקים ב' ו', ונמנה על מורי הצדק בבית ההוראה שעל ידי הישיבה.   
שותף בכתיבת הסדרה החדשה, "הוראה ברורה" על הלכות יורה דעה - הלכות טהרה. פרי נוסף ממכון הישיבה הכולל פירוש לשלחן ערוך יורה דעה כמתכונת הספר משנה ברורה לבעל ה"חפץ חיים", על חלק או"ח.

שיעורי וידאו (1.1K שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (553 שאלות)

כתמים בשבעה נקיים

הנני להשיב שוב, ולבאר עוד. הנה מדין תורה אין אשה טמאה אלא אם כן ראתה דם בהרגשה, אבל אם לא הרגישה ומצאה פתאום כתם על גבי הבשר או הבגד, הרי זו טהורה מן התורה. וחכמים גזרו על כל ראיה אפילו בלא הרגשה, וכן אפילו מוצאת כתם שאינה יודעת אם הוא ממנה, כל שאין לה במה לתלותו הרי זו טמאה. וכיון שאינה טמאה רק מדרבנן, הקילו בכמה אופנים, ומהם אם מצאה כתם על גבי דבר שאינו מקבל טומאה. ואפילו אם הכתם ודאי ממנה טהורה. אמרו חז"ל בדקה קרקע עולם וישבה עליו ועמדה וראתה דם, הרי זו טהורה כיון שלא הרגישה בו. (אבל אם היתה לה הרגשה, טמאה בכל אופן). והוא הדין לכל דבר שאינו מקבל טומאה. "פד" נחלקו בו חכמי הזמן אם הוא מקבל טומאה, ואשה שמוצאת כתם עליו טמאה או לא. ולפי דעתנו אינו מקבל טומאה כיון שנעשה לשימוש עראי, ולכן אם מצאה כתם בלא הרגשה על גבי פד בימי טהרתה, אין הכתם מטמאה, והרי זו טהורה לבעלה. ונחלקו עוד האחרונים אם דין זה שכתם ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה אינו מטמא אפילו בודאי מגופה, נוהג גם בימי שבעה נקיים, דכיון שאינו מטמאה כאילו לא ראתה דם כלל או לא. ובזה לענ"ד יש לחוש למחמירים, דדוקא בימי טהרה כתם זה אינו מטמא, אבל בימי שבעה נקיים, שכבר היא טמאה מחזות ראיתה הראשונה, והתורה מצריכה שיסתם המעיין ותהיה נקיה לגמרי, כל שראתה ודאי מגופה, אף שמצאה אותו ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה, הרי זה מוכיח שלא נסתם מעיינה, והוא סותר את הספירה, ומונה מחדש, ופשוט שכל זה כשהוא כתם דם ולא הפרשה שאינה דם. ולכן כתבתי שאם רוצה להניח פד בשבעה נקיים, יכולה להניח רק אם תראה על גביו כתם, דינה כמצאה כתם ע"ג בגד לבן. ולגבי דעת מרן הראש"ל נר"ו, מה דעתו הרמה בפד הנה לא נתבאר בפירוש בספרו גבי "פד", אבל כתב שנייר אינו מקבל טומאה, וניילון אינו מקבל טומאה, ונראה לפי זה דה"ה פד. וע"ע בטהרת הבית (עמוד ת"ה בסופו). ולגבי שבעה נקיים דעתו הרחבה שדינה כמו בימי טהרתה (שלא הרגישה ומצאה ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה, אינה סותרת, אבל לכתחלה מודה שצריכה ללבוש בגד לבן ולא בגד צבעוני, ורק באשה שרגילה בכתמים היקל לה ללבוש בגד צבוע אף בימי שבעה נקיים. וגבי פד בימים אלו לא כתב בפירוש מה דינו. ולכאורה דינו כבגד צבוע. ויש שהקילו לכתחלה להניח פד, ואם תמצא כתם טהורה, ורק אם תראה בהרגשה או הרבה תסתור, עי' בספר משמרת הטהרה. ולענ"ד אינו מחוור, והעיקר כמו שביארנו. ועי' בספה"ק הנ"ל בתשובתי הראשונה, ומשם בארה. והנלע"ד כתבתי.
הרב אליהו מאדאר

תשמיש בהריון שלא כדרכו

עיין בהערות איש מצליח על שלחן ערוך אורח חיים (סימן ר"מ סעיף ה' הערה 4), שבאופן שאי אפשר לו אלא אם כן הוא למטה כגון שהוא בעל בשר, יש להקל שלא בליל טבילה, עיין למרן החיד"א בספר ברית עולם סימן תקט, ועיין עוד בברכי יוסף אות ז'. עד כאן. ומינה לשאלה זו, אלא שלא ידעתי אם באמת יותר נוח כשהיא למעלה כשהיא מעוברת, ועל כל פנים אם כך מתאים להם, יש להקל.
הרב אליהו מאדאר

דרכי התנהגות קודם מצות תשמיש המיטה

נראה שכל קפידת חז"ל דוקא בשעת קיום המצוה ממש אבל לפני כן בשעת פיוס אפשר כפי רצונם רק שיזהר שלא יגיע לידי הוצאת שז"ל.

כי דוקא החיבור ממש. צריך שהחיבור יהיה כדרך העולם ולא בדרך עזותוע"ע בהערות אי"מ סימן ר"מ סעיף ד' ואכמ"ל 

הרב אליהו מאדאר

הכוונה כללית בעניין קריאת שמות / השם "רוי" "ריי" לבן

מחילה על העיכוב בתשובה ולעיקר השאלה כפי הנלע"ד

הנה לקרוא שם רוי הוא שם חדש מאד ואינו רגיל כלל, וגם אין בו משמעות ממש. ומלבד כ"ז נראה לי שאינו כדאי כי הוא בגמטריה "גבורה" ולא כדאי, ולכן גם לקרוא לו בשני שמות "רוי דביר" - לא טוב. כי גם דביר הוא גמטריה גבורה ושתי גבורות יחד לא נכון.

ואף שם אריה הוא ג' הנ"ל מ"מ ממותק הוא, אבל שם בלא משמעות ממש וגם בזה, לענ"ד לא טוב.

ולגבי שם ריי - נכון שהוא אחד משות ע"ב היוצאים מפסוקים ויסע, ויבא, ויט, כנודע, מ"מ וכי אנו קוראים שמות בני אדם ע"ש אחד משמות הקודש. ולא שמענו כן מעולם ולגבי הר"ת יש הרבה ר"ת להרבה שמות ואינו מספיק 

ולכן נלע"ד כדאי לחשוב על שם אחר ובלא"ה בעזהי"ת יהיו עוד ילדים ותצטרכו לחפש עוד שמות ולכן לא כדאי להיות תפוסים בשמות כעין אלו דוקא.

ואפשר לחשוב על שם כגון רועי או אלרועי ואפשאר גם רוה או שמות אחרים לגמרי שיש בהם גם משמעות טובה וגם יפים וה' יהיה בעזרכם.

הרב אליהו מאדאר

האיסור ללכת בשיער פזור

בשלחן ערוך אבן העזר (סי' כ"א ס"ב) כתב מרן: לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש. עכ"ל. והוא לשון הרמב"ם. הרי שגם פנויה, אסורה לילך פרועת ראש. אמנם הפוסקים הקשו, הרי בש"ע או"ח (סי' ע"ה ס"ב) מבואר דבתולה מותרת בגילוי שיער, והרב מגן אברהם (שם סק"ג) תירץ דפרועת ראש שאסורה פנויה, פירושו שסותרת קליעת שיערה והולכת בשוק בשיער מפוזר. והוא מדרך צניעות לבתולות, שאף שמותרת לילך בגילוי ראש, אבל לא בשיער פזור. ע"ש. ויש בפוסקים אריכות בזה.

ועכ"פ ענין הצניעות פירושו לכסות ולא לבלוט, ולכן אף שאי אפשר לאסור לצאת החוצה לגמרי, מ"מ דברים שמגרים יצר הרע ומעוררים את הרואים, צריכה ליזהר שלא לעשותן. ושיער פזור באשה, מושך עיניים. ולכן יש לאסור זה. וכל אשה ששומרת על עצמה, ומצניעה עצמה יותר, אשריה בזה ובבא, ותזכה לשפע ברכה.

ובפרט בדור זה שרבה הטומאה, והיצר הרע מתגבר ביותר, כל אשה שמתגברת על רצונותיה ושומרת על צניעותה, שכרה גדול מאד.

הרב אליהו מאדאר

טיפות שיוצאות לאחר קיום מצוות עונה

לא ניתנה תורה למלאכי השרת וכיון שאדם מקיים מצוותו בקדושה כפי שציותה התורה מה שאי אפשר ליזהר לא נאסר .

ועיין להגרי"ח זצ"ל בספרו הקדוש בן איש חי (ש"ב וירא אות כ"ה) שאצל רוב בני אדם אין נפסקין הניצוצות לגמרי רק אחרי שיטיל מי רגלים, ע"כ ישתדל להטיל מ"ר ואח"כ לטבול, וזוהי כוונת רבנו האר"י ז"ל להזהיר בזה ע"ש. וע"ע בבא"ח (ש"א פקודי אות י"ג) שע"י מצוות ק"ש שעל המטה נתקן עוון זה בכל פרטיו, ובפרט בטיפות שיצאו לפני או אחרי תשמיש ע"ש

ולכן אין לך להילחץ ולפחד ודאגה חלילה אלא לקיים את המצוה כתקנה בשמחה וקדושה וליזהר שלא להגיע לחימום יותר מדאי קודם ולשהות אחר המצוה באופן שנראה שכלו הטיפות, ומה שנותר ע"י הטבילה למחרת יתוקן הכל בס"ד 

הרב אליהו מאדאר

אנחנו קבוצה של בנות שהחלטנו ללבוש גרביונים שחורות (אטומות...

אשריכן ואשרי חלקכן ודאי  שגרביים שחורות עדיפות פי כמה מהגרביים שהולכות אתן היום ברחוב החרדי שהם בצבע הרגל  או קרוב מאד, ודקות ביותר ונראית כהולכת בלא גרביים כלל, ובעוה"ר הוסיפו פשע על פשע לקצר החצאית מאד ובתחלה היו אומרים העיקר שיכסה את הברך והיספו גם יותר מזה והיא פרצה גדולה וחמורה בחומת הצניעות והמכשולים רבים למי שיש עניים לראות.

ולכן פשוט הדבר שגרביים שחורות אטומות עדיפות שמכסות את הרגל ממש, ומ"מ הנכון הוא להאריך את החצאית עצמה שכך כל הרגל תהיה מכוסה ולא נראית צורתו כי בגרביים בלבד עדיין צורת הרגל נראית, וכשמכסים בחצאית ארוכה ורחבה כל הגוף מכוסה כראוי  

ויה"ר שבזכות חיזוקכן בצניעות תתברכו בכל הברכות ותזכו להקים בתים נאמנים בישראל ולשפע ברכה ובזכותכן יאמר ה' לצורתינו די ונזכה להשראת השכינה אמן 

הרב אליהו מאדאר
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0