הרב אליהו מאדאר

תלמידו של הגר"מ הלוי זצ"ל. ראש כולל "פקודת אלעזר" שע"י הישיבה, ומוסר שיעור דף היומי בישיבה מידי יום למעלה מארבע עשרה שנה ברצף! השיעור נמסר לטובי הבחורים והאברכים בישיבה, ומלבנים בניצוחו של הרב את הדף בעיון ובבהירות.
בסיום הש"ס במחזור האחרון הו"ל ספר "גפן זאת" על הש"ס. ספר ייחודי ומקיף.
במשך השנים עסק הרב רבות בהלכות טהרה, ולפני כמה שנים הוציא לאור שני כרכים נפלאים - "אמרות טהורות" הכוללים שו"ת בהלכות טהרה בעיון רב. הספרים זכו להסכמות נלהבות מגדולי הדור ובראשם ממרן ראש הישיבה שליט"א, שהסמיך את הרב להורות להלכה ולמעשה בנושאים חמורים אלו.
השתתף בעריכת משנה ברורה "איש מצליח" חלקים ב' ו', ונמנה על מורי הצדק בבית ההוראה שעל ידי הישיבה.   
שותף בכתיבת הסדרה החדשה, "הוראה ברורה" על הלכות יורה דעה - הלכות טהרה. פרי נוסף ממכון הישיבה הכולל פירוש לשלחן ערוך יורה דעה כמתכונת הספר משנה ברורה לבעל ה"חפץ חיים", על חלק או"ח.

שיעורי וידאו (1.1K שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (533 שאלות)

כתמים בשבעה נקיים

הנני להשיב שוב, ולבאר עוד. הנה מדין תורה אין אשה טמאה אלא אם כן ראתה דם בהרגשה, אבל אם לא הרגישה ומצאה פתאום כתם על גבי הבשר או הבגד, הרי זו טהורה מן התורה. וחכמים גזרו על כל ראיה אפילו בלא הרגשה, וכן אפילו מוצאת כתם שאינה יודעת אם הוא ממנה, כל שאין לה במה לתלותו הרי זו טמאה. וכיון שאינה טמאה רק מדרבנן, הקילו בכמה אופנים, ומהם אם מצאה כתם על גבי דבר שאינו מקבל טומאה. ואפילו אם הכתם ודאי ממנה טהורה. אמרו חז"ל בדקה קרקע עולם וישבה עליו ועמדה וראתה דם, הרי זו טהורה כיון שלא הרגישה בו. (אבל אם היתה לה הרגשה, טמאה בכל אופן). והוא הדין לכל דבר שאינו מקבל טומאה. "פד" נחלקו בו חכמי הזמן אם הוא מקבל טומאה, ואשה שמוצאת כתם עליו טמאה או לא. ולפי דעתנו אינו מקבל טומאה כיון שנעשה לשימוש עראי, ולכן אם מצאה כתם בלא הרגשה על גבי פד בימי טהרתה, אין הכתם מטמאה, והרי זו טהורה לבעלה. ונחלקו עוד האחרונים אם דין זה שכתם ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה אינו מטמא אפילו בודאי מגופה, נוהג גם בימי שבעה נקיים, דכיון שאינו מטמאה כאילו לא ראתה דם כלל או לא. ובזה לענ"ד יש לחוש למחמירים, דדוקא בימי טהרה כתם זה אינו מטמא, אבל בימי שבעה נקיים, שכבר היא טמאה מחזות ראיתה הראשונה, והתורה מצריכה שיסתם המעיין ותהיה נקיה לגמרי, כל שראתה ודאי מגופה, אף שמצאה אותו ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה, הרי זה מוכיח שלא נסתם מעיינה, והוא סותר את הספירה, ומונה מחדש, ופשוט שכל זה כשהוא כתם דם ולא הפרשה שאינה דם. ולכן כתבתי שאם רוצה להניח פד בשבעה נקיים, יכולה להניח רק אם תראה על גביו כתם, דינה כמצאה כתם ע"ג בגד לבן. ולגבי דעת מרן הראש"ל נר"ו, מה דעתו הרמה בפד הנה לא נתבאר בפירוש בספרו גבי "פד", אבל כתב שנייר אינו מקבל טומאה, וניילון אינו מקבל טומאה, ונראה לפי זה דה"ה פד. וע"ע בטהרת הבית (עמוד ת"ה בסופו). ולגבי שבעה נקיים דעתו הרחבה שדינה כמו בימי טהרתה (שלא הרגישה ומצאה ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה, אינה סותרת, אבל לכתחלה מודה שצריכה ללבוש בגד לבן ולא בגד צבעוני, ורק באשה שרגילה בכתמים היקל לה ללבוש בגד צבוע אף בימי שבעה נקיים. וגבי פד בימים אלו לא כתב בפירוש מה דינו. ולכאורה דינו כבגד צבוע. ויש שהקילו לכתחלה להניח פד, ואם תמצא כתם טהורה, ורק אם תראה בהרגשה או הרבה תסתור, עי' בספר משמרת הטהרה. ולענ"ד אינו מחוור, והעיקר כמו שביארנו. ועי' בספה"ק הנ"ל בתשובתי הראשונה, ומשם בארה. והנלע"ד כתבתי.
הרב אליהו מאדאר

כיסוי ראש הכלה לאחר החופה

אתה צודק בשאלתך, שהדבר תלוי איך אנחנו תופסים פריסת הקולנסאות והטלית, אם זה החופה והנישואין או לא. ועל זה באה תשובת מרן מלכא מופת הדור זצ"ל הכ"מ בספרו יחוה דעת חלק ה' (סימן ס"ב), שהעיקר לדידן שהחופה היא היחוד דוקא, ולכן היקל לכלה שאינה צריכה לכסות ראשה מיד אחר שבע ברכות, כיון שעדיין לא נתייחדה. ע"ש.
והרוצה להחמיר לחוש לאומרים שהפריסה היא החופה, תעשה ההינומה עבה ותכסה בה עיקר שער ראשה, ואף אם יצאו מעט שערות מהצדדים לית לן בה. ואין כאן מקומו להאריך.
הרב אליהו מאדאר

סדר לימוד הלכות נדה בכולל .

סדר לימוד הלכות טהרה גמרא ופוסקים
א) סימן קפז, וסימן קץ, קצא- ובתחלה ללמוד גמרא השייכת לסימן קץ מסכת נדה מדף נ"ז ע"ב עד דף ס"ג ע"א. ונכון ללמוד דף י"ד ע"א עד דף ט"ו ע"א, וטוב להתחיל מדף י"ג ע"א ולצורך טוב"י סי' קפז, יש ללמוד סוגיא אחרונה דנדה (עב), וחידושי הרמב"ן (נד) , הרי"ף והר"ן  בהלכות בפ"ב דשבועות הנוגעים לזה.
ב) סימן קפד, וכדאי לחבר לזה סי' קפט- גמרא מסכת שבועות דף י"ז ע"ב עד דף י"ח ע"ב וגמרא יבמות דף ס"ב ע"ב. לפסי'קפד. ולצורך סי' קפט, גמרא נדה ס"ג ע"א עד ס"ד ע"ב, ונכון ללמוד גם דף ט"ל.
ג) סי' קפה. גמרא כתובות דף כ"ב ע"א- ע"ב, ודף ע"ב ע"א.
ד) סימן קפו. גמרא נדה דף י"א ע"ב- י"ב ע"ב.
ה) סימן קפז. לחזור על דף י"ד עד דף ט"ו, ודף ס"ה ע"ב- ס"ו ע"א.
ו) סימן קפח. גמרא דף י"ט ע"א- כ"א ע"א, ומדף כ"א עד דף כ"ב ע"ב.
ז) סימן קצג גמרא דף ס"ו ע"א, ודף ס"ד ע"ב עד ס"ה סע"ב. הרי"ף והר"ן בהלכות
ח) סימן קצד. גמרא דף כ"ב ע"ב והלאה.
ט) סימן קצה. גמרא שבת דף י"ג ע"א- ע"ב, כתובות דף ס"א ע"א.
י) סימן קצו. גמרא נדה דף ס"ח ע"א- ס"ט ע"ב.
יא) סימן קצז, קצח, קצט, ר- הלכות טבילה, גמרא נדה דף ס"ו ע"ב עד דף ס"ח ע"א, ולצורך סימן קצח הלכות חציצה, יש ללמוד מסכת מקוואות פ"ט.
הערות
א) בגמרא יש ללמוד בעיון היטב גמרא פרש"י ותוס' עם חידושי מהרש"ל מהרש"א והרש"ש ובראשונים חידושי הרשב"א והר"ן ופסקי הרא"ש, וטוב לעבור ע"ד המאירי ושאר ראשונים ונכון ללמוד הרמב"ם, ואח"כ לעבור לטוב"י.
ב) בפוסקים ובמפרשים על הש"ע, לצערנו אין כמעט חבורים מחכמי הספרדים, אשר תועלתם רבה לעומק העיון ודעת מרן. ולכן יש להשתדל ביתר שאת לעיין היטב. ואח"כ ללמוד המפרשים, והם: הש"ך והט"ז ופת"ש ... לחם ושמלה, .... ש"ע הגרי"ז, שמחת כהן .. ולעיין בשאר כמסת הפנאי, כמו חזו"א ובתשובות האחרונים. ספר פרדס רמונים העמיק מאד בהלכות אלו, ויש לו הערות יפות, אלא שמאריך מאד וקושר נימא בנימא וקשה לעמוד ע"ד, ולכן יש לעיין בו מעט כפי ראות העין.
ג) ובפוסקים האחרונים, ללמוד כל ספר טהרת הבית למרן מלכא נר"ו ע"פ סדר הש"ע, ועל הכל להשתדל מאד לעיין היטב, ולהתפלל לבורא עולם שנזכה לכוין לאמתה של תורה תמיד. אכי"ר.  סדר לימוד הלכות טהרה גמרא ופוסקים. אכי"ר.  
הרב אליהו מאדאר

דרכי התנהגות קודם מצות תשמיש המיטה

נראה שכל קפידת חז"ל דוקא בשעת קיום המצוה ממש אבל לפני כן בשעת פיוס אפשר כפי רצונם רק שיזהר שלא יגיע לידי הוצאת שז"ל.

כי דוקא החיבור ממש. צריך שהחיבור יהיה כדרך העולם ולא בדרך עזותוע"ע בהערות אי"מ סימן ר"מ סעיף ד' ואכמ"ל 

הרב אליהו מאדאר

הכוונה כללית בעניין קריאת שמות / השם "רוי" "ריי" לבן

מחילה על העיכוב בתשובה ולעיקר השאלה כפי הנלע"ד

הנה לקרוא שם רוי הוא שם חדש מאד ואינו רגיל כלל, וגם אין בו משמעות ממש. ומלבד כ"ז נראה לי שאינו כדאי כי הוא בגמטריה "גבורה" ולא כדאי, ולכן גם לקרוא לו בשני שמות "רוי דביר" - לא טוב. כי גם דביר הוא גמטריה גבורה ושתי גבורות יחד לא נכון.

ואף שם אריה הוא ג' הנ"ל מ"מ ממותק הוא, אבל שם בלא משמעות ממש וגם בזה, לענ"ד לא טוב.

ולגבי שם ריי - נכון שהוא אחד משות ע"ב היוצאים מפסוקים ויסע, ויבא, ויט, כנודע, מ"מ וכי אנו קוראים שמות בני אדם ע"ש אחד משמות הקודש. ולא שמענו כן מעולם ולגבי הר"ת יש הרבה ר"ת להרבה שמות ואינו מספיק 

ולכן נלע"ד כדאי לחשוב על שם אחר ובלא"ה בעזהי"ת יהיו עוד ילדים ותצטרכו לחפש עוד שמות ולכן לא כדאי להיות תפוסים בשמות כעין אלו דוקא.

ואפשר לחשוב על שם כגון רועי או אלרועי ואפשאר גם רוה או שמות אחרים לגמרי שיש בהם גם משמעות טובה וגם יפים וה' יהיה בעזרכם.

הרב אליהו מאדאר
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0