Loading
Menu

שאל את הרב

סינון אפס

רבנים

נושאים

עבור לשאלה מספר:

מאגר שו"ת (סה"כ 16804 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר

דתי לאומי וחרדי – באיזה שידוך עדיף לבחור?

תחלה צריך לבדוק את ההצעה עצמה באופן פרטי, איך הבחור עצמו אם הוא חרד ויר"ש באמת, ובעל מידות טובות, כי אינו מספיק שהוא נקרא חרדי ולובש כובע וחליפה וגר בעיר כזו או אחרת, כי בעוה"ר הרבה שכלפי חוץ נראים כחרדים, אין תוכם כברם, ויש אנשים שכלפי חוץ נראים פחות, ובתוכם פנימה הם חרדים אמתיים, והם עיקר יותר.

ואם שתי ההצעות שוות, שכל אחד מהם באמת ירא וחרד ושאר מעלות טובות, יש לילך להצעה של הבחור החרדי, שהיהדות החרדית ברובה שמורה יותר, בזה יש יותר סיכוי שהבנים והנכדים ילכו ג"כ בדרך הישרה ולא יסטו ימין ושמאל, אם יחנכו אותם בדרך טובה ונוחה וימין מקרבת. ואף שגם אצל חרדי-לאומי, הרבה ממשיכים בדרך הנכונה, מ"מ שם אצל הרבה משפחות יורדים קצת וכו', מכמה סיבות.

ומ"מ העיקר יותר תלוי בהורים עצמם, איך השקפתם ויראתם חינוכם ותפלתם על הילדים. ויש לזכור, שבשמים אחר מאה ועשרים שנה אין שואלים את האדם, איך לבשת בעוה"ז, היכן גרת, והיאך נקראת כך או כך, אלא  שואלים אותו מה היו מעשיך, האם שמרת קלה כבחמורה, והתלבשת בצניעות, וכבדת את אחרים וכו' וזה תפקיד האדם בעולמו. ה' יזכנו.

צירוף למניין אדם דתי שיש לו דעות אפיקורסיות

באופן כללי אפיקורוס גמור אינו מצטרף למניין, ועיין בש"ע או"ח סימן נ"ה סי"א ויו"ד סימן קנ"ז ס"ב

אבל כיון שיש כמה עניינים שנקרא בהם אפיקורוס ונראה שלא כל דבר שנקרא בו אפיקורוס אינו מצטרף למניין, רק באפיקורוס גמור, ועוד כיון שאתה אומר שאדם זה הוא דתי א"כ מה שהוא חושב מחשבות אלו, נראה שהוא טועה וחושב שהוא צודק, ועושה כן לא בכוונה תחלה רק בשגגה, א"כ ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא ומצטרף.

ויש לדבר עמו בנחת ולבאר לו טעותו עד שיחזור בו למיטב

זירוז לידה טבעי (ע"י הפרדת קרומי השפיר)

אם המיילדת עושה כן לצורך בדיקה וממילא נפרד משהו, אין לחוש וכן אם עושה כן כדי להקל על הלידה ולא בהכרח שיזרז אין לחוש, וכן אם התחיל תהליך לידה כמו פתיחה (יותר ממה שרגיל היות פתוח), או מחיקת צוואר הרחם, וכ"ש אם התחילו צירים סדרים מותר.

אבל אם עדיין אינה בתהליך לידה, כלל ואין שום חשש סכנה, ועושה כן רק לזרז את הלידה. אין להרשות, כי הלידה ופתיחת הרחם ביד הבורא ב"ה והוא יודע עתותיו וכל אחד נולד ברגע שנקבע לו, ואין למהר הלידה. ועיין בטהרת הבית (ח"ב מהדורה חדשה עמוד נ"ד -נ"ה)

לענ"ד אינו כדאי, כי אם השם הוא (אנאל) בניקוד כזה אָנְאֵל – אינו נכון כלל, שהרי זה כאילו אומר אַן הוא השם ע"ד איה ה' ח"ו 

ואם הניקוד הוא אָנָאֵל ג"כ אינו כדאי, שאם לא ידגישו את הנו"ן נ"ז ג"כ מלשון איפה והיכן, כמו אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח (תהלים קל"ט).

וגם אם ידגישו ויהיה מלשון אנא ה' הושיעה נא, מ"מ כיון שאין מסיימים כאן כלום, רק אומרים אנא ה' ותו לא. אינו ראוי, כי מה רצינו לומר.

ונכון שהיום קוראים הרבה שמות בצירוף שם ה' כמו נתנאל, מתנאל, וכבר היו שמות כאלו בעבר הרבה כמו מיכאל, ויש כמו אלחנן, אלנתן, אליצפן, אלישמע, ועוד הרבה. אבל יש בהם משמעות לעצמם כמו כל הנ"ל אבל השם אנאל אינו כדאי זהו הנלע"ד 

אופנים שבהם מותר לעשות מניעה

אענה באופן כללי, יש מצוה מהתורה של פריה ורביה דהיינו להביא לעולם בן ובת. ויש מצווה מדברי חכמים להביא עוד ילדים, "ולערב אל תנח ידיך" אם עדיין לא קיימו פריה ורביה קשה להתיר למנוע הריון, רק אם יש חשש סכנה או בעיה רפואית נפשית וכיוצ"ב וצריך לשאול חכם.

ואם קיימו כבר פריה ורביה שיש להם לפחות בן ובת, אפשר למנוע הריון לזמן מסויים כגון ע"מ להתחזק בבריאות יותר או על מנת לטפל בילדים וכיצ"ב ולא סתם פינוק בעלמא ולדעת שכל ילד הוא ברכה להורים ולעולם כאילו קיים עולם מלא 

ועכ"פ על כל דבר נכון לשאול חכם עם הפרטים ולעשות ככל אשר יורה 

להסתמך על שאלת חלום

לדעתנו אין לסמוך בזה ובכיוצ"ב על חלומות , מכמה טעמים. איני מכיר מי הוא הרב השואל, והאם הוא בר סמכא בעניינים אלו, בדורנו ע"פ רוב אין לנהוג כן, אלא לבדוק אם שניהם מתאימים מצד מעשיהם ומודתיהם, ע"פ דרך התורה, יסגרו לטובה, אמנם אין זה עניין שהתורה לא בשמים היא, כי אין זה פסק הלכה, ומ"מ תמים תהיה עם ה' אלוקיך 

ה' יהיה בעזרכם להחליט החלטה נכונה ביותר 

משמעות השם אוריאן ואוריין

אם אין בעיות ב"ה והילדה גדלה כרגיל בבריאות והצלחה, אין שום צורך להחליף שם, כל שאין בשם משמעות לא טובה ח"ו. ולכן בשם זה א"צ להחליף, וכ"ש שמשמעות השם טובה כי אוריין פירוש תורה – תורתנו, כמ"ש בשבת דף פ"ח ע"א בריך רחמנא דיהב לן אוריין תליתאי. כלומר תורה המחולקת לשלש תורה נביאים כתובים.

[אמנם בגירסא שלפנינו איתא אוריאן, אבל בראשונים בדק"ס ובעין יעקב איתא אוריין. וגם לגירסתנו נראה שהניקוד כך אוריאן – והא' לסימן קמץ כנודע]. וע"ע בגיטין דף ל"א ע"ב ודף ס"ב ע"א, בר אוריין ובפרש"י שם. וע"ע בברכות דף י"ב ע"א. ואיני יודע איך אתם קוראים לה, אבל טוב לקראה אורין, ותגדל לחיים טובים ולשלום.

איילה או אילה, מה נכון יותר לכתוב ?

בתורה כל המלים נכתבות חסר, כנודע. אבל כשאנחנו כותבים בלא ניקוד, יש לכתוב כתיב מלא שלא תהיה טעות, וכמו שרגילים לכתוב עניינים, מדוייק, משקפיים וכיוצא. אמנם כשהענין ברור ומובן א"צ לכתוב מלא. והנה בשם אילה, כיון שאפשר לקרוא אילה עם צירה, כמו הילה, נלע"ד שנכון לכתוב בשני יודי"ן, כשאין ניקוד. ויש שם אילת (השחר), ושם נראה לי ברור לכתוב בשני יודי"ן שלא ישמע ולא יקראו אילת בצירה, וא"כ גם כאן.

והרוצה לכתוב ביו"ד אחת, יכתוב ואין בזה כלום.

בירור בשיטת הרב אמרות טהורות בדין כתם פחות מכגריס

כ"ד כסלו התשפ"א

א) מה שכתבתי בעניותי להחמיר בכתם הבא ודאי מגופה אף בפחות מכגריס, הוא ע"פ מה שהורוני מן השמים לפי הראיות המכריחות כן, וכן היא דעת אחרונים רבים מאד, ולענ"ד היא דעת כל הראשונים ומוכרח בגמרא. ומ"מ איני אומר קבלו דעתי, רק כתבתי כפי שנצטוינו, שאין לו לדיין אלא מה שעינים רואות. ואני יודע שכמה וכמה ת"ח שלמדו את הסוגיה ועיינו בדברים הסכימו. אמנם יש שעיינו ואעפ"כ לא הסכימו וסוברים שעדיין אפשר לטהר, והם רשאים ולא אני. 

ב) רוב מורי ההוראה בזמננו מטהרים, ועיין להרב השואל בשו"ת שבט הלוי ח"ז סי' קמ"ז שדעתו להחמיר. ואיני יודע אם כך היה מורה. ומ"מ אין זה מקרה מצוי כ"כ, כי בזמן טהרתה לובשת בגדי צבעוני או דבר שאינו מקבל טומאה,שהכתם בהם טהור מצד אחר. ובזמן ז' נקיים אינו מצוי שתמצא כתם ובבדיקות יהיה נקי, וגם כשתמצא יהיה פחות מכגריס. ובזמננו יש מקילים ללבוש גם בז' נקיים צבוע ואינו מקבל טומאה, איברא דלענ"ד בז' נקיים צריך להחמיר בכל אלו מצד אחר, כי זה מוכיח שהמעיין לא נסתם, וכל ענין ז' נקיים לידע שהמעיין נסתם, ועיין בסה"ק סי' מה.

ג) ובעיקר דבריך לישב מנהג העולם בזה"ז מהטעם שכתבת, הנה כיו"ב כתב הגאון החת"ס כנודע, אבל ע"ש בסה"ק שהוכחתו שהוא ז"ל לא דיבר רק בכתם שהוא ספק מגופה לא מודאי. וגם עצם דבריו ז"ל אינם מוכרחים במחכ"ת. ע"ש. ואתה פתחת בענין הרגשה וסיימת בענין טהרות, ואינו מחוור.

ואיך שיהיה, הנה עצם דבריך לענ"ד קשים, דהגע עצמך וכי היום אין נדה דאורייתא. ואף שידעתי שיש בזמננו המצדדים כן וכתבו כן בספריהם לבטל נדה בזה"ז, חלילה וחס לשמוע ולקבל דבריהם. ובמק"א כתבתי בזה. וא"כ כיון שיש נדה דאורייתא יש לגזור הא אטו הא. ועוד דאדרבא בזמננו שההרגשות נחלשו, א"כ יותר יש לחוש לכתם, [ועיין בכיו"ב ביבי"א ח"ט סי' קז אות א]. שאין הבדל בכמות הדם לטמא אשה, או שתטהר בכל שיעור, או שתטמא בכל שיעור, וכאן שבודאי א"א לטהר בשיעור גדול מאיזה טעם, א"כ ה"ה והוא הטעם בשיעור קטן.

ולענ"ד כיון שודאי מגופה הוא בכלל גזרת חז"ל ממש, כמו שאתה מטמא בבדיקת עד (למ"ד דרבנן) אף בזה"ז, ה"ה לכתם ודאי מגופה דדא ודא אחת היא. ואכמ"ל. כנלע"ד.

אשריכן ואשרי חלקכן ודאי  שגרביים שחורות עדיפות פי כמה מהגרביים שהולכות אתן היום ברחוב החרדי שהם בצבע הרגל  או קרוב מאד, ודקות ביותר ונראית כהולכת בלא גרביים כלל, ובעוה"ר הוסיפו פשע על פשע לקצר החצאית מאד ובתחלה היו אומרים העיקר שיכסה את הברך והיספו גם יותר מזה והיא פרצה גדולה וחמורה בחומת הצניעות והמכשולים רבים למי שיש עניים לראות.

ולכן פשוט הדבר שגרביים שחורות אטומות עדיפות שמכסות את הרגל ממש, ומ"מ הנכון הוא להאריך את החצאית עצמה שכך כל הרגל תהיה מכוסה ולא נראית צורתו כי בגרביים בלבד עדיין צורת הרגל נראית, וכשמכסים בחצאית ארוכה ורחבה כל הגוף מכוסה כראוי  

ויה"ר שבזכות חיזוקכן בצניעות תתברכו בכל הברכות ותזכו להקים בתים נאמנים בישראל ולשפע ברכה ובזכותכן יאמר ה' לצורתינו די ונזכה להשראת השכינה אמן 

+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew