הרב אדיר כהן

עוד בהיותו בחור בישיבה הוציא ספר הלכתי מקיף על הלכות ברכת האילנות-"פרח מטה אהרן", ולאחר מכן  חיבר את סדרת הספרים "ילקוט כהונה"-ג"ח. בסדרה מאות פסקי הלכה בד' חלק ש"ע שנתקבצו ע"י ליקוט מקיף מספריו הרבים של זקנו מרן אבי ישיבה רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל. הסדרה זכתה להתפעלות נדירה ממרן ראש הישיבה שליט"א, ותפסה מקום של כבוד בספרות התורנית.
לאחרונה הוציא לאור שו"ת ויען הכהן הכולל עשרות שאלות ותשובות בחלק אורח חיים, ועוד היד נטויה בע"ה.
הרב ידוע בבקיאותו הרבה בספרי חכמי ג'רבא ותוניס ומנהגיהם, ועקב זאת נבחר לערוך את המדור "דתי המלך"- חקר הלכה ומנהג, בבטאון הישיבה "כתר מלוכה".

שיעורי וידאו (1 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (6 מאמרים)

שר המסכי’ם

הרב אדיר כהן | אודות מנהג בקשת הסכמה לספר, מהספר הראשון שקיבל הסכמה עד להסכמות בדורנו אנו

בת הרחמים

דברים לזכרה של הרבנית פנינה כהן ע"ה בתו של אבי הישיבה מורנו הגאון רבי רחמים... לקריאה

מה לכוסכוס החגיגי ולסעודה...

למרות היגון והעצב בשערי היום הנורא ט' באב, יש שבחרו לערוך את סעודת המפסקת,... לקריאה

שאל את הרב (1.9K שאלות)

ברית מילה וקריאת מגילה - מי קודם?

ראשית יש להקדים שהשאלה לא מדוייקת שרק הרמ"א בהגהתו בשלחן ערוך (סוף סימן תרצג) כתב דין זה. וגם לא כתב שום טעם, אם כי זה נכון שמקורו במהרי"ל, ובמנהגי מהרי"ל (הלכות פורים אות יא) כתב טעם זה. אלא שהמעיין במהרי"ל שם יראה שרק הביא "סמך" לדין מהפסוק ולא שזה עיקר טעמו. ומה גם ששאר הטעמים שכתב אינם מספיקים, ורוב הפוסקים פסקו להיפך (וביניהם מרן בבדק הבית יורה דעה סוף סימן רס"ב), מטעם דמקרא מגילה חשיב תדיר גבי מילה הואיל וזמנה קבוע בכל שנה, ועוד דאיכא פרסומי ניסא במקרא מגילה, ועוד שהיא מצוה דרבים וראוי להקדימה וגם שנוהגים לעשות המילה אחר צאת הקהל מבית הכנסת. וכבר קיבץ דברי האחרונים בזה בספר חזון עובדיה - פורים (עמוד ק"ט הערה ל"ב).ע"ש.
הרב אדיר כהן

מי שחלם שנפלה לו שן

1.אין בזה כל חשש. כי יש הסבורים שכל החשש שהוא חלום רע דוקא שנפלו רוב שיניו (עיין למר זקני מורנו הרב זצ"ל בשו"ת שמחת כהן (מהדורא בתרא חלק אורח חיים חידוש שלחן ערוך סימן רפ"ח), ובמה שכתבנו בספר ילקוט כהונה חלק אורח חיים (הלכות תענית חלום בשבת הערה 2).
ויש הסבורים שלגבי שיניים שנפלו הוא חלום רע רק באדם שכבר יש לו ילדים (עיין משנה ברורה בביאור הלכה סימן רפ"ח ד"ה או). ובפרט שהחולמת לא זוכרת אם השן נפלה. ועל הצד היותר טוב יתנו כמה פרוטות לצדקה להסיר כל ספק. ויאמרו שבזכות מצות הצדקה הקב"ה יבטל ממנה וממשפחתה ומכל עם ישראל כל גזירות קשות ורעות.
הרב אדיר כהן

אכילת בשר בשבעה

כן המנהג בתונס (כמו שכתב בספר משפט כתוב מערכת א' אות ל"ו) ובג'רבא (כמו שכתוב בספר ברית כהונה יורה דעה מערכת א' אות ט"ז) ובלוב (כמו שכתוב בספר ויקרא אברהם דף קכ"ו ע"ב אות י"ב) ובמרוקו (כמו שכתוב בספר נתיבות המערב מנהגי אבילות אות ע"א). אם כי בשבת אין נכון לנהוג כן (עיין בשו"ת שואל ונשאל ח"ג סימן רכ"ב).
הרב אדיר כהן

קביעת ומנהגי אזכרה של ה-11 חודש

באזכרת י"א חודש הולכים לפי יום הקבורה ולא לפי יום הפטירה, דהיינו ביום שלפני יום הקבורה. שאם נקבר בכ"א לחודש אדר, יש לעשות אזכרת החודש בכ' לחודש שבט (או ליל כ' שבט). ראה בספר ברית כהונה (יורה דעה מערכת פ' אות טו"ב), ובספר ילקוט כהונה חלק יורה דעה (הלכות קדיש ואזכרה סעיף ב'), ובספר מקור נאמן חלק א' (סימן תשס"ד).
ונהגו להפסיק שבוע אחד מאמירת הקדיש, יש שנהגו בשבוע האחרון שבסוף חודש אחד עשר, ויש שנהגו בשבוע הראשון של חודש שנים עשר (עיין בילקוט כהונה שם וסעיף ה').
ובאזכרה יש סדר שנהוג כמסודר בספרי "בית מנוחה". ובבית עלמין נהגו לקרות תהלים ומשניות (בפרט פרק יש מעלין) וכיוצא, אחד המרבה ואחד הממעיט.
הרב אדיר כהן

הנהגות וסדר תיקון כרת

צריך להיות ער כל הלילה, ולכן גם בתחילת הלילה (אחר השקיעה) לא יישן. ויישתדל ללמוד מתחילת הלילה אחר תפלת ערבית (עיין להחיד''א בספר יוסף בסדר סימן ב' אות א'). ואם נצרך בתחילת הלילה לסעוד ושאר צרכי ביתו יכול לעשותם. אבל מתחילת הלימוד, שלומד לשם תיקון כרת, ישתדל לא להפסיק כלל, וכן נכון שלא לאכול מזמן תחילת הלימוד, רק לשתות תה וקפה וכיוצא, עיין בספר יוסף בסדר (שם אות ב'), ובדברי מורי ורבי הגאון הנאמ''ן נר''ו בקובץ משה ואלעזר (מספר 6 עמוד ל''ח).
ולגבי סדר הלימוד, יש ספר ''תיקון כרת'', הכולל משניות: מסכת כריתות, מסכת חולין, מסכת יומא, מסכת ידים, מסכת מקואות. ורמב''ם הלכות שגגות, ואדרא רבא וזוטא, שזה סדר הלימוד שכתב החיד''א בספר יוסף בסדר (שם אות ה').
אבל אין זה לעיכובא, ובפרט תלמידי חכמים כל שאין צורך מסויים יכולים להמשיך בלימודם הרגיל ויחשב להם כתיקון כרת אחר שבדברי רבינו האר''י ז''ל לא מבואר אלא שילמד תורה כל הלילה.
הרב אדיר כהן

איך כותבים ת.נ.צ.ב.ה במצבה?

פשוט שכוונת מהר"ם שיק לאופקי מכתיבה בלועיזית וכן מהתאריך של הגויים כמו שמבואר שם בכל התשובה לפני כן ואחרי כן. אבל בנקודות במקום מרכאות אין קפידא בזה, וגם למרן ראש הישיבה נר"ו ראינו שכתב ת.נ.צ.ב.ה בנקודות (ראה  באור תורה טבת תשס"א עמוד רט"ו) ומכל מקום יותר מקובל (ובפרט בעבר) לכתוב בראשי תיבות ולא בנקודות ואין צריך לשנות מזה ללא הכרח  
הרב אדיר כהן

עלייה לבית הקברות בחנוכה ופורים.

עושים את האזכרה ביום סיום חודש  האחד עשר (ברית כהונה יו"ד מערכת י"ז זכרי כהונה ח"א מערכת ק' אות ז') 
ולגבי העלייה לקבר בחנוכה ראיתי בשו"ת ישיב משה שתרוג ח"ב (סימן ס"ח) שהרה"ג השואל רבי דוד הכהן למגרבי שאל על מה שנהגו בעירו תיטאוין (מגלילות ג'רבא) הנשים לילך לבית הקברות בחנוכה ופורים, והשיבהו הגאון המחבר "הנה כבר ערערו בזה בתונס שנהגו כן ולא יכלו כי אין הנשים שומעים לנו שאומרים שזהו קורת רוח שלהם האמנם אסור עכ"ל וע"ע בספר מקור נאמן ח"א (סימן תשס"ו)
הרב אדיר כהן

אמירת תחנון בבית כנסת כשיש אבל בבית כנסת

אם האבל  מתפלל בבית הכנסת יאמרו שם וידוי ונפילת אפים, ורק בליל השבעה כשמתפלל בבית הכנסת מנחה וערבית ועושים שם את האזכרה, ולכבודו באים רוב עם, לא יאמרו וידוי ונפילת אפים במנחה (חזו"ע אבלות ח"ג עמ' י"ד והלאה ושכן הורה באזכרת הג"ר שלמה מאזוז זצ"ל והסכימו עמו רבני ג'רבא שבנתיבות, וכן הורה הגאון הנאמ"ן) 
ולכן גם בנ"ד שאף שאין זה באזכרת השבעה, מ"מ כיון שעיקר הבאים לשם הוא לכבוד הנפטר, ולכן עושים שם הספדים בין מנחה וערבית, לא יאמרו תחנון וכ"ש בתפלת שחרית שהמנין מתקיים שם אך ורק לכבוד הנפטר שלא יאמרו שם תחנון. 
הרב אדיר כהן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0