הרב אדיר כהן

עוד בהיותו בחור בישיבה הוציא ספר הלכתי מקיף על הלכות ברכת האילנות-"פרח מטה אהרן", ולאחר מכן  חיבר את סדרת הספרים "ילקוט כהונה"-ג"ח. בסדרה מאות פסקי הלכה בד' חלק ש"ע שנתקבצו ע"י ליקוט מקיף מספריו הרבים של זקנו מרן אבי ישיבה רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל. הסדרה זכתה להתפעלות נדירה ממרן ראש הישיבה שליט"א, ותפסה מקום של כבוד בספרות התורנית.
לאחרונה הוציא לאור שו"ת ויען הכהן הכולל עשרות שאלות ותשובות בחלק אורח חיים, ועוד היד נטויה בע"ה.
הרב ידוע בבקיאותו הרבה בספרי חכמי ג'רבא ותוניס ומנהגיהם, ועקב זאת נבחר לערוך את המדור "דתי המלך"- חקר הלכה ומנהג, בבטאון הישיבה "כתר מלוכה".

שיעורי וידאו (1 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (6 מאמרים)

שר המסכי’ם

הרב אדיר כהן | אודות מנהג בקשת הסכמה לספר, מהספר הראשון שקיבל הסכמה עד להסכמות בדורנו אנו

בת הרחמים

דברים לזכרה של הרבנית פנינה כהן ע"ה בתו של אבי הישיבה מורנו הגאון רבי רחמים... לקריאה

מה לכוסכוס החגיגי ולסעודה...

למרות היגון והעצב בשערי היום הנורא ט' באב, יש שבחרו לערוך את סעודת המפסקת,... לקריאה

שאל את הרב (1.8K שאלות)

ניפוי קמח מלא בנפת משי

כפי הנשמע אי אפשר לנפות קמח מלא, כיון שהוא עבה ולא עובר דרך הנפה. ולכן יש כיום קמח מלא שלא צריך בדיקה בהשגחה של כשרויות מעולות בהידורים. והם לא בודקים אלא שאחרי הטחינה מיד אין שום תולעים ורק כיון ששוהה בטחנה כמה ימים בחום וכיוצא מתהוים תולעים ובכשרויות המהודרות אורזים הקמח מיד לאחר הטחינה ויש ששמים אותו מיד בהקפאה וכן כותבים להניח בהקפאה ויש שעושים אריזה חזקה שלא יכנסו תולעים ואין צריך בדיקה כל שהשקית נשארה נפוחה באויר שזה סימן שאין בה שום חור ולכן יש לקנות קמח מלא בהשגחה מהודרת שכתוב שם על האריזה שאינו צריך בדיקה.
אך לגבי קמח מלא שלא בהכשר ואי אפשר לנפותו יש מחלוקת אם מותר להשתמש בו, ובספר נימוקי לוי חלק א' (סימן פד ס"ק לא) טוען שהקמח בחזקת נקי ביותר, ואינו צריך ניפוי מעיקר הדין לעומתו הרב חיים רבי בהסכמתו כתב שלפי עדויות של מומחים בדבר הוי בגדר מיעוט המצוי ואם זה נכון בודאי שאין להשתמש בקמח ללא בדיקה או בניפוי או בבדיקה ידנית אלא שכפי הנראה מן הנסיון בניפוי קמח רגיל (והוא הדין בקמח מלא) אין מצוי תולעים כי אם לעיתים רחוקות ואין זה אף בגדר מיעוט המצוי ומעיקר הדין אין חייבים לנפותם לכן בקמח מלא שאי אפשר לנפותו יש להקל להשתמש בו אף ללא ניפוי והמחמיר לקנות קמח מלא בהשגחה מהודרת שהוא ללא תולעים תבא עליו ברכה.
הרב אדיר כהן

רחיצה לאחר תשמיש המיטה

עזרא תיקן שבעל קרי אסור בקריאת שמע ובתפלה ובדברי תורה עד שיטבול, אלא שכבר נתבטלה תקנה זו ואינה חובה מן הדין (עיין שלחן ערוך סימן פ"ח). אבל מי שיכול ראוי ונכון שיטבול, ובפרט בזמן הזה שהמקוואות מצויים כמעט בכל מקום. ואם אי אפשר, נכון לנהוג ברחיצת תשעה קבין במקלחת (ועיין בילקוט יוסף מהדורת התשס"ד כרך ד' עמוד תש"ה, ובספר מקור נאמן חלק א' סימן תרמ"ג ותרמ"ד). ואם אי אפשר יש להשתדל לפחות לנקות עצמו שלא ישאר בו שום דבר דבוק בבשרו. (עיין בשלחן ערוך המקוצר חלק ו' סימן ר"ד הערה ע"ז).
ואין חילוק בזה בין השליח ציבור לשאר המתפללים. אלא שבשליח ציבור יש יותר ענין שישתדל להחמיר בזה, ואם ינהגו כן כל השליחי ציבור ימהרו ביאת הגואל כמו שאמרו מן השמים לרבי יעקב ממרויש (עיין שו"ת מן השמים סימן ה').
הרב אדיר כהן

מי שחלם שנפלה לו שן

1.אין בזה כל חשש. כי יש הסבורים שכל החשש שהוא חלום רע דוקא שנפלו רוב שיניו (עיין למר זקני מורנו הרב זצ"ל בשו"ת שמחת כהן (מהדורא בתרא חלק אורח חיים חידוש שלחן ערוך סימן רפ"ח), ובמה שכתבנו בספר ילקוט כהונה חלק אורח חיים (הלכות תענית חלום בשבת הערה 2).
ויש הסבורים שלגבי שיניים שנפלו הוא חלום רע רק באדם שכבר יש לו ילדים (עיין משנה ברורה בביאור הלכה סימן רפ"ח ד"ה או). ובפרט שהחולמת לא זוכרת אם השן נפלה. ועל הצד היותר טוב יתנו כמה פרוטות לצדקה להסיר כל ספק. ויאמרו שבזכות מצות הצדקה הקב"ה יבטל ממנה וממשפחתה ומכל עם ישראל כל גזירות קשות ורעות.
הרב אדיר כהן

אכילת בשר בשבעה

כן המנהג בתונס (כמו שכתב בספר משפט כתוב מערכת א' אות ל"ו) ובג'רבא (כמו שכתוב בספר ברית כהונה יורה דעה מערכת א' אות ט"ז) ובלוב (כמו שכתוב בספר ויקרא אברהם דף קכ"ו ע"ב אות י"ב) ובמרוקו (כמו שכתוב בספר נתיבות המערב מנהגי אבילות אות ע"א). אם כי בשבת אין נכון לנהוג כן (עיין בשו"ת שואל ונשאל ח"ג סימן רכ"ב).
הרב אדיר כהן

קביעת ומנהגי אזכרה של ה-11 חודש

באזכרת י"א חודש הולכים לפי יום הקבורה ולא לפי יום הפטירה, דהיינו ביום שלפני יום הקבורה. שאם נקבר בכ"א לחודש אדר, יש לעשות אזכרת החודש בכ' לחודש שבט (או ליל כ' שבט). ראה בספר ברית כהונה (יורה דעה מערכת פ' אות טו"ב), ובספר ילקוט כהונה חלק יורה דעה (הלכות קדיש ואזכרה סעיף ב'), ובספר מקור נאמן חלק א' (סימן תשס"ד).
ונהגו להפסיק שבוע אחד מאמירת הקדיש, יש שנהגו בשבוע האחרון שבסוף חודש אחד עשר, ויש שנהגו בשבוע הראשון של חודש שנים עשר (עיין בילקוט כהונה שם וסעיף ה').
ובאזכרה יש סדר שנהוג כמסודר בספרי "בית מנוחה". ובבית עלמין נהגו לקרות תהלים ומשניות (בפרט פרק יש מעלין) וכיוצא, אחד המרבה ואחד הממעיט.
הרב אדיר כהן

הנהגות וסדר תיקון כרת

צריך להיות ער כל הלילה, ולכן גם בתחילת הלילה (אחר השקיעה) לא יישן. ויישתדל ללמוד מתחילת הלילה אחר תפלת ערבית (עיין להחיד''א בספר יוסף בסדר סימן ב' אות א'). ואם נצרך בתחילת הלילה לסעוד ושאר צרכי ביתו יכול לעשותם. אבל מתחילת הלימוד, שלומד לשם תיקון כרת, ישתדל לא להפסיק כלל, וכן נכון שלא לאכול מזמן תחילת הלימוד, רק לשתות תה וקפה וכיוצא, עיין בספר יוסף בסדר (שם אות ב'), ובדברי מורי ורבי הגאון הנאמ''ן נר''ו בקובץ משה ואלעזר (מספר 6 עמוד ל''ח).
ולגבי סדר הלימוד, יש ספר ''תיקון כרת'', הכולל משניות: מסכת כריתות, מסכת חולין, מסכת יומא, מסכת ידים, מסכת מקואות. ורמב''ם הלכות שגגות, ואדרא רבא וזוטא, שזה סדר הלימוד שכתב החיד''א בספר יוסף בסדר (שם אות ה').
אבל אין זה לעיכובא, ובפרט תלמידי חכמים כל שאין צורך מסויים יכולים להמשיך בלימודם הרגיל ויחשב להם כתיקון כרת אחר שבדברי רבינו האר''י ז''ל לא מבואר אלא שילמד תורה כל הלילה.
הרב אדיר כהן

מנהגי ברית שחלה להיות בתשעה באב

בג'רבא נהגו למול בט' באב אחר חצות עד שיגמרו כל הבתי כנסיות קריאת הקינות ואיכה ואיוב (ברית כהונה אורח חיים מערכת ת' אות מ"ט. ועיין עוד בלשון מרן בשלחן ערוך סימן תקנ"ט סעיף ז', ובחזון עובדיה - ארבע תעניות עמוד ת"ד). ומסתמא כן הוא גם מנהג תונס.
ולגבי הזוהר, אפילו בליל ט' באב אפשר לעשות זוהר, בלי מאכלים, אלא יקראו הזוהר הכתוב בחוק לישראל שהוא מענין תשעה באב (ראה בברית כהונה שם אות מ"ח). ואם רוצים להקדים הזוהר ולעשות סעודה לילה קודם, רשאים, אבל לא יביאו בשר (גם לא עוף) לסעודה זו, וכן בסעודת זוהר שנערכת בזמנה בימים אלו אין להתיר לאכול בשר (עיין בחזון עובדיה - ארבע תעניות עמוד קצ"ז).
הרב אדיר כהן

אמירת תחנון בבית כנסת כשיש אבל בבית כנסת

אם האבל  מתפלל בבית הכנסת יאמרו שם וידוי ונפילת אפים, ורק בליל השבעה כשמתפלל בבית הכנסת מנחה וערבית ועושים שם את האזכרה, ולכבודו באים רוב עם, לא יאמרו וידוי ונפילת אפים במנחה (חזו"ע אבלות ח"ג עמ' י"ד והלאה ושכן הורה באזכרת הג"ר שלמה מאזוז זצ"ל והסכימו עמו רבני ג'רבא שבנתיבות, וכן הורה הגאון הנאמ"ן) 
ולכן גם בנ"ד שאף שאין זה באזכרת השבעה, מ"מ כיון שעיקר הבאים לשם הוא לכבוד הנפטר, ולכן עושים שם הספדים בין מנחה וערבית, לא יאמרו תחנון וכ"ש בתפלת שחרית שהמנין מתקיים שם אך ורק לכבוד הנפטר שלא יאמרו שם תחנון. 
הרב אדיר כהן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0