הרב אדיר כהן

עוד בהיותו בחור בישיבה הוציא ספר הלכתי מקיף על הלכות ברכת האילנות-"פרח מטה אהרן", ולאחר מכן  חיבר את סדרת הספרים "ילקוט כהונה"-ג"ח. בסדרה מאות פסקי הלכה בד' חלק ש"ע שנתקבצו ע"י ליקוט מקיף מספריו הרבים של זקנו מרן אבי ישיבה רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל. הסדרה זכתה להתפעלות נדירה ממרן ראש הישיבה שליט"א, ותפסה מקום של כבוד בספרות התורנית.
לאחרונה הוציא לאור שו"ת ויען הכהן הכולל עשרות שאלות ותשובות בחלק אורח חיים, ועוד היד נטויה בע"ה.
הרב ידוע בבקיאותו הרבה בספרי חכמי ג'רבא ותוניס ומנהגיהם, ועקב זאת נבחר לערוך את המדור "דתי המלך"- חקר הלכה ומנהג, בבטאון הישיבה "כתר מלוכה".

שיעורי וידאו (0 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (8 מאמרים)

שר המסכי’ם

הרב אדיר כהן | אודות מנהג בקשת הסכמה לספר, מהספר הראשון שקיבל הסכמה עד להסכמות בדורנו אנו

בת הרחמים

דברים לזכרה של הרבנית פנינה כהן ע"ה בתו של אבי הישיבה מורנו הגאון רבי רחמים... לקריאה

מה לכוסכוס החגיגי ולסעודה...

למרות היגון והעצב בשערי היום הנורא ט' באב, יש שבחרו לערוך את סעודת המפסקת,... לקריאה

שאל את הרב (1.9K שאלות)

מי שחלם שנפלה לו שן

1.אין בזה כל חשש. כי יש הסבורים שכל החשש שהוא חלום רע דוקא שנפלו רוב שיניו (עיין למר זקני מורנו הרב זצ"ל בשו"ת שמחת כהן (מהדורא בתרא חלק אורח חיים חידוש שלחן ערוך סימן רפ"ח), ובמה שכתבנו בספר ילקוט כהונה חלק אורח חיים (הלכות תענית חלום בשבת הערה 2).
ויש הסבורים שלגבי שיניים שנפלו הוא חלום רע רק באדם שכבר יש לו ילדים (עיין משנה ברורה בביאור הלכה סימן רפ"ח ד"ה או). ובפרט שהחולמת לא זוכרת אם השן נפלה. ועל הצד היותר טוב יתנו כמה פרוטות לצדקה להסיר כל ספק. ויאמרו שבזכות מצות הצדקה הקב"ה יבטל ממנה וממשפחתה ומכל עם ישראל כל גזירות קשות ורעות.
הרב אדיר כהן

אכילת בשר בשבעה

כן המנהג בתונס (כמו שכתב בספר משפט כתוב מערכת א' אות ל"ו) ובג'רבא (כמו שכתוב בספר ברית כהונה יורה דעה מערכת א' אות ט"ז) ובלוב (כמו שכתוב בספר ויקרא אברהם דף קכ"ו ע"ב אות י"ב) ובמרוקו (כמו שכתוב בספר נתיבות המערב מנהגי אבילות אות ע"א). אם כי בשבת אין נכון לנהוג כן (עיין בשו"ת שואל ונשאל ח"ג סימן רכ"ב).
הרב אדיר כהן

הנהגות וסדר תיקון כרת

צריך להיות ער כל הלילה, ולכן גם בתחילת הלילה (אחר השקיעה) לא יישן. ויישתדל ללמוד מתחילת הלילה אחר תפלת ערבית (עיין להחיד''א בספר יוסף בסדר סימן ב' אות א'). ואם נצרך בתחילת הלילה לסעוד ושאר צרכי ביתו יכול לעשותם. אבל מתחילת הלימוד, שלומד לשם תיקון כרת, ישתדל לא להפסיק כלל, וכן נכון שלא לאכול מזמן תחילת הלימוד, רק לשתות תה וקפה וכיוצא, עיין בספר יוסף בסדר (שם אות ב'), ובדברי מורי ורבי הגאון הנאמ''ן נר''ו בקובץ משה ואלעזר (מספר 6 עמוד ל''ח).
ולגבי סדר הלימוד, יש ספר ''תיקון כרת'', הכולל משניות: מסכת כריתות, מסכת חולין, מסכת יומא, מסכת ידים, מסכת מקואות. ורמב''ם הלכות שגגות, ואדרא רבא וזוטא, שזה סדר הלימוד שכתב החיד''א בספר יוסף בסדר (שם אות ה').
אבל אין זה לעיכובא, ובפרט תלמידי חכמים כל שאין צורך מסויים יכולים להמשיך בלימודם הרגיל ויחשב להם כתיקון כרת אחר שבדברי רבינו האר''י ז''ל לא מבואר אלא שילמד תורה כל הלילה.
הרב אדיר כהן

ציון הבן איש חי בירושלים

תראה מה חקוק על מצבתו בירושלים, שהמקובל רבי אברהם עדם חלם שהעבירוהו לירושלים, והרה"ג בן-ציון חזן מספר שבא אליו הקברן, שבאו אליו אנשים לחפור לרבינו הבן איש חי ושיקח כסף שכרו מהרב בן-ציון חזן, ושילם לו והראה לו מקום הקבר.
הרב אדיר כהן

כשרות "חוג חתם סופר" בני ברק

תמיד מרן שליט"א חוזר ואומר שמיעקר הדין עד אחד נאמן באיסורים וגם אם יש מי שמפקפק הרי זה עד אחד בהכחשה ומה גם שלפעמים נוגעים בדבר 
ומ"מ כל כשרות שיש מומחים שמפקפקים בה ורגליים לדבר כדבריהם מי שיכול החמיר תבוא עליו ברכת טוב 
הרב אדיר כהן

אמירת תחנון בבית כנסת כשיש אבל בבית כנסת

אם האבל  מתפלל בבית הכנסת יאמרו שם וידוי ונפילת אפים, ורק בליל השבעה כשמתפלל בבית הכנסת מנחה וערבית ועושים שם את האזכרה, ולכבודו באים רוב עם, לא יאמרו וידוי ונפילת אפים במנחה (חזו"ע אבלות ח"ג עמ' י"ד והלאה ושכן הורה באזכרת הג"ר שלמה מאזוז זצ"ל והסכימו עמו רבני ג'רבא שבנתיבות, וכן הורה הגאון הנאמ"ן) 
ולכן גם בנ"ד שאף שאין זה באזכרת השבעה, מ"מ כיון שעיקר הבאים לשם הוא לכבוד הנפטר, ולכן עושים שם הספדים בין מנחה וערבית, לא יאמרו תחנון וכ"ש בתפלת שחרית שהמנין מתקיים שם אך ורק לכבוד הנפטר שלא יאמרו שם תחנון. 
הרב אדיר כהן

טיפול בשיטת שלושת הממדים (מוח אחד)

כתב מו"ר ראש הישיבה נר"ו בספרו מקור נאמן ח"א (סי' תתק"כ) לגבי שיטת מח אחד: לפי המאמר שקראתי בפעמי יעקב אין שום בעיה, רק שלא יזכירו מיילים ומושגים זרים שמקורם בעבודות זרות של הודו. ע"כ. וכת"ר העיר שבספר "אל תפנו" העלה שזו עבודה זרה ואיסור וכו'.

ואכן חיפשתי מקור המאמר בפעמי יעקב, והוא שם בגליון ס"ח (עמ' ק"י והלאה), ועיינתי במאמר שם, וכן בתיאור המופיע בספר "אל תפנו", וראיתי שם שהתיאורים שונים לגמרי, אף אם יש איזה דבר משותף. בפעמי יעקב שם התיאור שהוא טיפול טבעי לחלוטין, בעזרת תנועת השרירים הקצרים, מגליעם חסימות אנרגטיות בגוף. ע"ש (והנני מצרף בזה צילום מתחילת המאמר). ואילו בספר אל תפנו מופיע שבתוך הטיפול צריך להדליק נרות ולומר כמה מלים שמקורם מהעבודה זרה. ועל כרחך לומר שאמנם בטיפול הרגיל רגילים לערב בו ע"ז וכו', אבל אפשר גם בלעדי כל זה. וכבר בפעמי יעקב שם השיב ע"ד הרב אל תפנו (וע"ע בגליון פעמי יעקב גליון סט' בסופו, תגובות לכאן ולכאן). וגם בקונטרס דברי חפץ שצירף כת"ר, מובא בתחילתו, דברי רוב מנין ורוב בנין של חכמי ישראל שדברו בזה שכתבו להתיר.

ולכן הדבר ברור לכאורה, שאם הטיפול נעשה ע"י אדם ירא שמים, ללא עירוב של שמות ופעולות מוזרים כמו הדלקת נרות וכו', רק בדרך טבעי, אין מקום לאסור. וכבר הזהיר הג"ר עמרם מופמאן בפסקו, שצירף כת"ר, ללמוד רק אצל יר"ש ושומרי תומ"צ.

הרב אדיר כהן

הסרת עין הרע בעופרת

מותר. ויש לזה מקור. ומרן ראש הישיבה נר"ו (בעלון פניני הפרשה מס' 999) כתב שאין בזה איסור, והוא מסורת ביד נשים צדקניות בג'רבא.

הרב אדיר כהן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0