הרב אדיר כהן

עוד בהיותו בחור בישיבה הוציא ספר הלכתי מקיף על הלכות ברכת האילנות-"פרח מטה אהרן", ולאחר מכן  חיבר את סדרת הספרים "ילקוט כהונה"-ג"ח. בסדרה מאות פסקי הלכה בד' חלק ש"ע שנתקבצו ע"י ליקוט מקיף מספריו הרבים של זקנו מרן אבי ישיבה רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל. הסדרה זכתה להתפעלות נדירה ממרן ראש הישיבה שליט"א, ותפסה מקום של כבוד בספרות התורנית.
לאחרונה הוציא לאור שו"ת ויען הכהן הכולל עשרות שאלות ותשובות בחלק אורח חיים, ועוד היד נטויה בע"ה.
הרב ידוע בבקיאותו הרבה בספרי חכמי ג'רבא ותוניס ומנהגיהם, ועקב זאת נבחר לערוך את המדור "דתי המלך"- חקר הלכה ומנהג, בבטאון הישיבה "כתר מלוכה".

שיעורי וידאו (1 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (9 מאמרים)

שר המסכי’ם

הרב אדיר כהן | אודות מנהג בקשת הסכמה לספר, מהספר הראשון שקיבל הסכמה עד להסכמות בדורנו אנו

בת הרחמים

דברים לזכרה של הרבנית פנינה כהן ע"ה בתו של אבי הישיבה מורנו הגאון רבי רחמים... לקריאה

מה לכוסכוס החגיגי ולסעודה...

למרות היגון והעצב בשערי היום הנורא ט' באב, יש שבחרו לערוך את סעודת המפסקת,... לקריאה

שאל את הרב (2K שאלות)

אכילת בשר בשבעה

כן המנהג בתונס (כמו שכתב בספר משפט כתוב מערכת א' אות ל"ו) ובג'רבא (כמו שכתוב בספר ברית כהונה יורה דעה מערכת א' אות ט"ז) ובלוב (כמו שכתוב בספר ויקרא אברהם דף קכ"ו ע"ב אות י"ב) ובמרוקו (כמו שכתוב בספר נתיבות המערב מנהגי אבילות אות ע"א). אם כי בשבת אין נכון לנהוג כן (עיין בשו"ת שואל ונשאל ח"ג סימן רכ"ב).
הרב אדיר כהן

קביעת ומנהגי אזכרה של ה-11 חודש

באזכרת י"א חודש הולכים לפי יום הקבורה ולא לפי יום הפטירה, דהיינו ביום שלפני יום הקבורה. שאם נקבר בכ"א לחודש אדר, יש לעשות אזכרת החודש בכ' לחודש שבט (או ליל כ' שבט). ראה בספר ברית כהונה (יורה דעה מערכת פ' אות טו"ב), ובספר ילקוט כהונה חלק יורה דעה (הלכות קדיש ואזכרה סעיף ב'), ובספר מקור נאמן חלק א' (סימן תשס"ד).
ונהגו להפסיק שבוע אחד מאמירת הקדיש, יש שנהגו בשבוע האחרון שבסוף חודש אחד עשר, ויש שנהגו בשבוע הראשון של חודש שנים עשר (עיין בילקוט כהונה שם וסעיף ה').
ובאזכרה יש סדר שנהוג כמסודר בספרי "בית מנוחה". ובבית עלמין נהגו לקרות תהלים ומשניות (בפרט פרק יש מעלין) וכיוצא, אחד המרבה ואחד הממעיט.
הרב אדיר כהן

ברכת "מעין שלוש" במקום ברכת המזון

אי אפשר לעשות כן אחר שיש הסוברים שלא יוצא בזה ידי חובת ברכת המזון, ורק אם טעה ובירך על המחיה במקום ברכת המזון אין צריך לחזור אחר שיש הסוברים שיצא בזה ידי חובה (עיין בספר חזון עובדיה - ברכות עמוד ר"מ והלאה, ובספר ברכת ה' חלק ב' פרק ג' סעיף י"ח, ופרק ד' סעיף ד'). ודוקא בדבר שמסופקים אם מברכים עליו ברכת המזון או על המחיה אפשר להקל לברך עליו על המחיה (עיין בברכת ה' שם הלכה ג' סעיף י"ט ובהערות שם). לכן יש לו ללכת למקום שיש בו ברכון וכיוצא. ולהבא ישתדל שיהיה עמו תמיד ברכון או שלכל הפחות ילמד ברכת המזון בנוסח הקצר (עיין בסידור איש מצליח שתי נוסחאות לברכת המזון הקצר).
הרב אדיר כהן

תענית יום האזכרה שחל בראש חודש

1-2. את האזכרה רצוי לערוך באותו תאריך ממש, דהיינו במוצאי שבת או בראשון בערב לפני השקיעה (אפשר להתחיל לפני השקיעה את הלימוד והסעודה תמשך גם לאחר השקיעה). ואם עושה בסעודה שלישית את האזכרה, רצוי שימשיכו בסעודה ובלימוד ובברכות לעילוי נשמת המנוח גם אחר השקיעה, ואז זה בדיוק בזמנו (ואף שנחשב עדיין ליום השבת ואומרים רצה בברכת המזון, מכל מקום לענין זה שפיר דמי להחשיב את האזכרה לזמן הפטירה. ובספר חזון עובדיה - שבת חלק ב' (עמוד תמ"ז סעיף ג') כתב להקל בגדולה מזו). וא"כ אין צריך לעשות עוד אזכרה נוספת, רק אם רצה לעשות כדי שיאכלו גם הגרים רחוק להגיע שאז יעשו אזכרה נוספת, ורצוי תמיד להקדים מאשר לאחר, לכן אם לא יוכל לעשות להם האזכרה ביום ראשון לפני השקיעה, יותר עדיף לעשות ביום חמישי בערב. אבל אם הדבר לא מסתדר אפשר לאחר לראשון בערב, בפרט אחר שכבר עשה אזכרה בסעודה שלישית.
3. דעת מרן בשלחן ערוך אורח חיים (סימן תקס"ח סעיף ט') שידחה התענית למחר. וכן מנהג ג'רבא (ברית כהונה יורה דעה מערכת ת' אות י'). ויש נוהגים להקדים התענית, ויש נוהגים לא להתענות כלל כדעת מור"ם בהגה שם (עיין בספר חזון עובדיה - אבילות חלק ג' עמוד רכ"ג - רכ"ה).
4. מנהג אבותינו לקרוא ספר "בית מנוחה" המיוחס למרן החיד"א (עיין בשו"ת מגיד תשובה חלק א' קונטרבס פקודת אלעזר עמוד ט"ז סעיף ו'). ורצוי לדאוג שיהיה שם גם רב ודרשן שיעורר את השומעים לתשובה ויחזקם. וכן ראוי להרבות בפרט ביום זה בלימוד תורה ובצדקה ומעשים טובים.
הרב אדיר כהן

איך כותבים ת.נ.צ.ב.ה במצבה?

פשוט שכוונת מהר"ם שיק לאופקי מכתיבה בלועיזית וכן מהתאריך של הגויים כמו שמבואר שם בכל התשובה לפני כן ואחרי כן. אבל בנקודות במקום מרכאות אין קפידא בזה, וגם למרן ראש הישיבה נר"ו ראינו שכתב ת.נ.צ.ב.ה בנקודות (ראה  באור תורה טבת תשס"א עמוד רט"ו) ומכל מקום יותר מקובל (ובפרט בעבר) לכתוב בראשי תיבות ולא בנקודות ואין צריך לשנות מזה ללא הכרח  
הרב אדיר כהן

כשרות "חוג חתם סופר" בני ברק

תמיד מרן שליט"א חוזר ואומר שמיעקר הדין עד אחד נאמן באיסורים וגם אם יש מי שמפקפק הרי זה עד אחד בהכחשה ומה גם שלפעמים נוגעים בדבר 
ומ"מ כל כשרות שיש מומחים שמפקפקים בה ורגליים לדבר כדבריהם מי שיכול החמיר תבוא עליו ברכת טוב 
הרב אדיר כהן

אמירת תחנון בבית כנסת כשיש אבל בבית כנסת

אם האבל  מתפלל בבית הכנסת יאמרו שם וידוי ונפילת אפים, ורק בליל השבעה כשמתפלל בבית הכנסת מנחה וערבית ועושים שם את האזכרה, ולכבודו באים רוב עם, לא יאמרו וידוי ונפילת אפים במנחה (חזו"ע אבלות ח"ג עמ' י"ד והלאה ושכן הורה באזכרת הג"ר שלמה מאזוז זצ"ל והסכימו עמו רבני ג'רבא שבנתיבות, וכן הורה הגאון הנאמ"ן) 
ולכן גם בנ"ד שאף שאין זה באזכרת השבעה, מ"מ כיון שעיקר הבאים לשם הוא לכבוד הנפטר, ולכן עושים שם הספדים בין מנחה וערבית, לא יאמרו תחנון וכ"ש בתפלת שחרית שהמנין מתקיים שם אך ורק לכבוד הנפטר שלא יאמרו שם תחנון. 
הרב אדיר כהן

טיפול בשיטת שלושת הממדים (מוח אחד)

כתב מו"ר ראש הישיבה נר"ו בספרו מקור נאמן ח"א (סי' תתק"כ) לגבי שיטת מח אחד: לפי המאמר שקראתי בפעמי יעקב אין שום בעיה, רק שלא יזכירו מיילים ומושגים זרים שמקורם בעבודות זרות של הודו. ע"כ. וכת"ר העיר שבספר "אל תפנו" העלה שזו עבודה זרה ואיסור וכו'.

ואכן חיפשתי מקור המאמר בפעמי יעקב, והוא שם בגליון ס"ח (עמ' ק"י והלאה), ועיינתי במאמר שם, וכן בתיאור המופיע בספר "אל תפנו", וראיתי שם שהתיאורים שונים לגמרי, אף אם יש איזה דבר משותף. בפעמי יעקב שם התיאור שהוא טיפול טבעי לחלוטין, בעזרת תנועת השרירים הקצרים, מגליעם חסימות אנרגטיות בגוף. ע"ש (והנני מצרף בזה צילום מתחילת המאמר). ואילו בספר אל תפנו מופיע שבתוך הטיפול צריך להדליק נרות ולומר כמה מלים שמקורם מהעבודה זרה. ועל כרחך לומר שאמנם בטיפול הרגיל רגילים לערב בו ע"ז וכו', אבל אפשר גם בלעדי כל זה. וכבר בפעמי יעקב שם השיב ע"ד הרב אל תפנו (וע"ע בגליון פעמי יעקב גליון סט' בסופו, תגובות לכאן ולכאן). וגם בקונטרס דברי חפץ שצירף כת"ר, מובא בתחילתו, דברי רוב מנין ורוב בנין של חכמי ישראל שדברו בזה שכתבו להתיר.

ולכן הדבר ברור לכאורה, שאם הטיפול נעשה ע"י אדם ירא שמים, ללא עירוב של שמות ופעולות מוזרים כמו הדלקת נרות וכו', רק בדרך טבעי, אין מקום לאסור. וכבר הזהיר הג"ר עמרם מופמאן בפסקו, שצירף כת"ר, ללמוד רק אצל יר"ש ושומרי תומ"צ.

הרב אדיר כהן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0