הרב אדיר כהן

עוד בהיותו בחור בישיבה הוציא ספר הלכתי מקיף על הלכות ברכת האילנות-"פרח מטה אהרן", ולאחר מכן  חיבר את סדרת הספרים "ילקוט כהונה"-ג"ח. בסדרה מאות פסקי הלכה בד' חלק ש"ע שנתקבצו ע"י ליקוט מקיף מספריו הרבים של זקנו מרן אבי ישיבה רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל. הסדרה זכתה להתפעלות נדירה ממרן ראש הישיבה שליט"א, ותפסה מקום של כבוד בספרות התורנית.
לאחרונה הוציא לאור שו"ת ויען הכהן הכולל עשרות שאלות ותשובות בחלק אורח חיים, ועוד היד נטויה בע"ה.
הרב ידוע בבקיאותו הרבה בספרי חכמי ג'רבא ותוניס ומנהגיהם, ועקב זאת נבחר לערוך את המדור "דתי המלך"- חקר הלכה ומנהג, בבטאון הישיבה "כתר מלוכה".

שיעורי וידאו (1 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (6 מאמרים)

שר המסכי’ם

הרב אדיר כהן | אודות מנהג בקשת הסכמה לספר, מהספר הראשון שקיבל הסכמה עד להסכמות בדורנו אנו

בת הרחמים

דברים לזכרה של הרבנית פנינה כהן ע"ה בתו של אבי הישיבה מורנו הגאון רבי רחמים... לקריאה

מה לכוסכוס החגיגי ולסעודה...

למרות היגון והעצב בשערי היום הנורא ט' באב, יש שבחרו לערוך את סעודת המפסקת,... לקריאה

שאל את הרב (1.8K שאלות)

אמירת תיקון חצות בימי בין המצרים בחצות היום

1-2. על פי דברי רבינו האר"י זל בשער הכוונות (ענין בין המצרים). ושם נכתב אחר חצות היום (וחצות לילה כתב בשער הכונות ענין דרוש הלילה דעם חצות ממש אך כאן לא מצאנו כן) ולכן אם אי אפשר בחצות היום בדיוק, אפשר גם סמוך למנחה כמו שכתב מורנו ורבנו מרן ראש הישיבה שליט"א בדבריו הנדפסים בסדור איש מצליח לתשעה באב (עמוד 15).
3. כך נהוג גם בתקון חצות שעושים בלילה על פי האר"י בשער הכוונות לשבת על גבי הקרקע (עיין כף החיים סימן מ' אות יט). אך על פי הקבלה צריך להפסיק בבגד בינו לבין הקרקע אפילו עם בגדיו כמו שכתב מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן תקנ"ב סעיף קטן ח). ויש מקילים בקרקע מרוצפת ובפרט בארץ ישראל (עיין בספר חזון עובדיה - ארבע תעניות עמוד עד"ר).
הרב אדיר כהן

וא"ו קטיעא בפרשת פינחס

לא סיימוה קמיה, המשך דברי הרב עיקרי הד"ט (יורה דעה סימן ל' אות ה) שהביא לאחר מכן דברי הפוסקים שכתבו לתקן, והסיק שאם כבר הוציאו את הספר תורה אין לתקן. אבל ודאי שלא בזמן הקריאה, בימות החול, יש לתקנה. ע"ש. וכן פסק בספר יריעות שלמה חלק ג' (אות ו' סעיף לד). ע"ש. אלא אם כן יש באותו מקום מסורת שלא נהגו וא"ו קטיעה.
הרב אדיר כהן

אכילת בשר בשבעה

כן המנהג בתונס (כמו שכתב בספר משפט כתוב מערכת א' אות ל"ו) ובג'רבא (כמו שכתוב בספר ברית כהונה יורה דעה מערכת א' אות ט"ז) ובלוב (כמו שכתוב בספר ויקרא אברהם דף קכ"ו ע"ב אות י"ב) ובמרוקו (כמו שכתוב בספר נתיבות המערב מנהגי אבילות אות ע"א). אם כי בשבת אין נכון לנהוג כן (עיין בשו"ת שואל ונשאל ח"ג סימן רכ"ב).
הרב אדיר כהן

מנהגי ברית שחלה להיות בתשעה באב

בג'רבא נהגו למול בט' באב אחר חצות עד שיגמרו כל הבתי כנסיות קריאת הקינות ואיכה ואיוב (ברית כהונה אורח חיים מערכת ת' אות מ"ט. ועיין עוד בלשון מרן בשלחן ערוך סימן תקנ"ט סעיף ז', ובחזון עובדיה - ארבע תעניות עמוד ת"ד). ומסתמא כן הוא גם מנהג תונס.
ולגבי הזוהר, אפילו בליל ט' באב אפשר לעשות זוהר, בלי מאכלים, אלא יקראו הזוהר הכתוב בחוק לישראל שהוא מענין תשעה באב (ראה בברית כהונה שם אות מ"ח). ואם רוצים להקדים הזוהר ולעשות סעודה לילה קודם, רשאים, אבל לא יביאו בשר (גם לא עוף) לסעודה זו, וכן בסעודת זוהר שנערכת בזמנה בימים אלו אין להתיר לאכול בשר (עיין בחזון עובדיה - ארבע תעניות עמוד קצ"ז).
הרב אדיר כהן

איך כותבים ת.נ.צ.ב.ה במצבה?

פשוט שכוונת מהר"ם שיק לאופקי מכתיבה בלועיזית וכן מהתאריך של הגויים כמו שמבואר שם בכל התשובה לפני כן ואחרי כן. אבל בנקודות במקום מרכאות אין קפידא בזה, וגם למרן ראש הישיבה נר"ו ראינו שכתב ת.נ.צ.ב.ה בנקודות (ראה  באור תורה טבת תשס"א עמוד רט"ו) ומכל מקום יותר מקובל (ובפרט בעבר) לכתוב בראשי תיבות ולא בנקודות ואין צריך לשנות מזה ללא הכרח  
הרב אדיר כהן

ברכה על טלית קטן

1. בדעת מרן הגרע"י זצ"לח לא דייק, כי גן בספר הלכיכות עולם ח"א (עמוד י"א) סיים שהמנהג שלא לברך על טלית קטן כלל ושאר דבריו נכונים 

2. בודאי שלא נעלמו כללים פשוטים אלו מעיני הרי"ף (וגם מעיני הרמב"ם) ולכן לא חש מרן זצ"ל לקושיתות הרא"ש וראה בהקדמת מרן לבית יוסף (דרך פסיקתו וממילא לא חיקשה לך מעיקרא כל קושיא.

 

הרב אדיר כהן

חיוב גניזת הניילון העוטף את המזוזה

המזהיר והנזהר ירבה שלומם כמי נהר 

הרב אדיר כהן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0