הרב אדיר כהן

עוד בהיותו בחור בישיבה הוציא ספר הלכתי מקיף על הלכות ברכת האילנות-"פרח מטה אהרן", ולאחר מכן  חיבר את סדרת הספרים "ילקוט כהונה"-ג"ח. בסדרה מאות פסקי הלכה בד' חלק ש"ע שנתקבצו ע"י ליקוט מקיף מספריו הרבים של זקנו מרן אבי ישיבה רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל. הסדרה זכתה להתפעלות נדירה ממרן ראש הישיבה שליט"א, ותפסה מקום של כבוד בספרות התורנית.
לאחרונה הוציא לאור שו"ת ויען הכהן הכולל עשרות שאלות ותשובות בחלק אורח חיים, ועוד היד נטויה בע"ה.
הרב ידוע בבקיאותו הרבה בספרי חכמי ג'רבא ותוניס ומנהגיהם, ועקב זאת נבחר לערוך את המדור "דתי המלך"- חקר הלכה ומנהג, בבטאון הישיבה "כתר מלוכה".

שיעורי וידאו (0 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (8 מאמרים)

שר המסכי’ם

הרב אדיר כהן | אודות מנהג בקשת הסכמה לספר, מהספר הראשון שקיבל הסכמה עד להסכמות בדורנו אנו

בת הרחמים

דברים לזכרה של הרבנית פנינה כהן ע"ה בתו של אבי הישיבה מורנו הגאון רבי רחמים... לקריאה

מה לכוסכוס החגיגי ולסעודה...

למרות היגון והעצב בשערי היום הנורא ט' באב, יש שבחרו לערוך את סעודת המפסקת,... לקריאה

שאל את הרב (1.9K שאלות)

רחיצה לאחר תשמיש המיטה

עזרא תיקן שבעל קרי אסור בקריאת שמע ובתפלה ובדברי תורה עד שיטבול, אלא שכבר נתבטלה תקנה זו ואינה חובה מן הדין (עיין שלחן ערוך סימן פ"ח). אבל מי שיכול ראוי ונכון שיטבול, ובפרט בזמן הזה שהמקוואות מצויים כמעט בכל מקום. ואם אי אפשר, נכון לנהוג ברחיצת תשעה קבין במקלחת (ועיין בילקוט יוסף מהדורת התשס"ד כרך ד' עמוד תש"ה, ובספר מקור נאמן חלק א' סימן תרמ"ג ותרמ"ד). ואם אי אפשר יש להשתדל לפחות לנקות עצמו שלא ישאר בו שום דבר דבוק בבשרו. (עיין בשלחן ערוך המקוצר חלק ו' סימן ר"ד הערה ע"ז).
ואין חילוק בזה בין השליח ציבור לשאר המתפללים. אלא שבשליח ציבור יש יותר ענין שישתדל להחמיר בזה, ואם ינהגו כן כל השליחי ציבור ימהרו ביאת הגואל כמו שאמרו מן השמים לרבי יעקב ממרויש (עיין שו"ת מן השמים סימן ה').
הרב אדיר כהן

אכילת בשר בשבעה

כן המנהג בתונס (כמו שכתב בספר משפט כתוב מערכת א' אות ל"ו) ובג'רבא (כמו שכתוב בספר ברית כהונה יורה דעה מערכת א' אות ט"ז) ובלוב (כמו שכתוב בספר ויקרא אברהם דף קכ"ו ע"ב אות י"ב) ובמרוקו (כמו שכתוב בספר נתיבות המערב מנהגי אבילות אות ע"א). אם כי בשבת אין נכון לנהוג כן (עיין בשו"ת שואל ונשאל ח"ג סימן רכ"ב).
הרב אדיר כהן

סיום הש"ס במסיבת חנוכת הבית

כמו שמותר לעשות סיום מסכת ביום טוב ואין בזה לא משום אין עושין מצוות חבילות חבילות ולא משום אין מערבין שמחה בשמחה (עיין בהשו"ת חזון עובדיה חלק א' כרך א' סימן ח' עמוד קכה - קנו), וכן מותר לעשות סיום מסכת בשבע ברכות של חתן וכלה (עיין בספר זכרי כהונה חלק א' מערכת ב' אות כד, ובספר ילקוט כהונה חלק אורח חיים הלכות שבע ברכות הערה 1), כל שכן שיש להתיר לעשות סיום מסכת בחנוכת בית, ואדרבה כך מקדש את הבית שעושה סעודת סיום בסעודה הראשונה בבית זה, ותשרה שכינה בביתו.
ומעיין הרע אין לחשוש כל כך, ובפרט בסיום הש"ס במסגרת דף יומי, שכיום רבים משתתפים בו.
הרב אדיר כהן

עלייה לבית הקברות בחנוכה ופורים.

עושים את האזכרה ביום סיום חודש  האחד עשר (ברית כהונה יו"ד מערכת י"ז זכרי כהונה ח"א מערכת ק' אות ז') 
ולגבי העלייה לקבר בחנוכה ראיתי בשו"ת ישיב משה שתרוג ח"ב (סימן ס"ח) שהרה"ג השואל רבי דוד הכהן למגרבי שאל על מה שנהגו בעירו תיטאוין (מגלילות ג'רבא) הנשים לילך לבית הקברות בחנוכה ופורים, והשיבהו הגאון המחבר "הנה כבר ערערו בזה בתונס שנהגו כן ולא יכלו כי אין הנשים שומעים לנו שאומרים שזהו קורת רוח שלהם האמנם אסור עכ"ל וע"ע בספר מקור נאמן ח"א (סימן תשס"ו)
הרב אדיר כהן

כשרות "חוג חתם סופר" בני ברק

תמיד מרן שליט"א חוזר ואומר שמיעקר הדין עד אחד נאמן באיסורים וגם אם יש מי שמפקפק הרי זה עד אחד בהכחשה ומה גם שלפעמים נוגעים בדבר 
ומ"מ כל כשרות שיש מומחים שמפקפקים בה ורגליים לדבר כדבריהם מי שיכול החמיר תבוא עליו ברכת טוב 
הרב אדיר כהן

אמירת תחנון בבית כנסת כשיש אבל בבית כנסת

אם האבל  מתפלל בבית הכנסת יאמרו שם וידוי ונפילת אפים, ורק בליל השבעה כשמתפלל בבית הכנסת מנחה וערבית ועושים שם את האזכרה, ולכבודו באים רוב עם, לא יאמרו וידוי ונפילת אפים במנחה (חזו"ע אבלות ח"ג עמ' י"ד והלאה ושכן הורה באזכרת הג"ר שלמה מאזוז זצ"ל והסכימו עמו רבני ג'רבא שבנתיבות, וכן הורה הגאון הנאמ"ן) 
ולכן גם בנ"ד שאף שאין זה באזכרת השבעה, מ"מ כיון שעיקר הבאים לשם הוא לכבוד הנפטר, ולכן עושים שם הספדים בין מנחה וערבית, לא יאמרו תחנון וכ"ש בתפלת שחרית שהמנין מתקיים שם אך ורק לכבוד הנפטר שלא יאמרו שם תחנון. 
הרב אדיר כהן

טיפול בשיטת שלושת הממדים (מוח אחד)

כתב מו"ר ראש הישיבה נר"ו בספרו מקור נאמן ח"א (סי' תתק"כ) לגבי שיטת מח אחד: לפי המאמר שקראתי בפעמי יעקב אין שום בעיה, רק שלא יזכירו מיילים ומושגים זרים שמקורם בעבודות זרות של הודו. ע"כ. וכת"ר העיר שבספר "אל תפנו" העלה שזו עבודה זרה ואיסור וכו'.

ואכן חיפשתי מקור המאמר בפעמי יעקב, והוא שם בגליון ס"ח (עמ' ק"י והלאה), ועיינתי במאמר שם, וכן בתיאור המופיע בספר "אל תפנו", וראיתי שם שהתיאורים שונים לגמרי, אף אם יש איזה דבר משותף. בפעמי יעקב שם התיאור שהוא טיפול טבעי לחלוטין, בעזרת תנועת השרירים הקצרים, מגליעם חסימות אנרגטיות בגוף. ע"ש (והנני מצרף בזה צילום מתחילת המאמר). ואילו בספר אל תפנו מופיע שבתוך הטיפול צריך להדליק נרות ולומר כמה מלים שמקורם מהעבודה זרה. ועל כרחך לומר שאמנם בטיפול הרגיל רגילים לערב בו ע"ז וכו', אבל אפשר גם בלעדי כל זה. וכבר בפעמי יעקב שם השיב ע"ד הרב אל תפנו (וע"ע בגליון פעמי יעקב גליון סט' בסופו, תגובות לכאן ולכאן). וגם בקונטרס דברי חפץ שצירף כת"ר, מובא בתחילתו, דברי רוב מנין ורוב בנין של חכמי ישראל שדברו בזה שכתבו להתיר.

ולכן הדבר ברור לכאורה, שאם הטיפול נעשה ע"י אדם ירא שמים, ללא עירוב של שמות ופעולות מוזרים כמו הדלקת נרות וכו', רק בדרך טבעי, אין מקום לאסור. וכבר הזהיר הג"ר עמרם מופמאן בפסקו, שצירף כת"ר, ללמוד רק אצל יר"ש ושומרי תומ"צ.

הרב אדיר כהן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0