ספר הנהגות הנשים
בספר תולדות יצחק מהדורה שניה (במבוא עמ’ כא) נכתב על ידי ר’ חי רן ישועה חדאד, בין ספריו שחיבר, סיפורי מעשיות ומוסר לנשים. ואולי זה הכוונה על קונטרס זה שאתם שואלים עליו. וא”כ המדפיס ר’ חי הוא גם המחבר.
בספר תולדות יצחק מהדורה שניה (במבוא עמ’ כא) נכתב על ידי ר’ חי רן ישועה חדאד, בין ספריו שחיבר, סיפורי מעשיות ומוסר לנשים. ואולי זה הכוונה על קונטרס זה שאתם שואלים עליו. וא”כ המדפיס ר’ חי הוא גם המחבר.
קול אשה שאינו מכיר ואפילו מכיר ואינו קול זמרה ויש צורך בעצם השיחה הדבר מותר. אבל כמובן “קול באשה ערווה” ואין שום היתר לנסות ליהנות מעצם הקול, וכל שיכול לדבר דווקא עם גבר בקלות יעשה כן. וכשנאלץ לדבר עם אשה הוא רק לתוכן העניין ולא לעצם הקול. וע”ע בגמרא (סנהדרין עה ע”א).
יש בכל זה אריכות רבה, ומרן ראש הישיבה זצ”ל הכ”מ האריך בזה בכמה מקומות, בספרו סלת נקיה וה’ נסי ובית נאמן ועוד, והנכון לעשות כמו שכתוב בלוח של הישיבה, ובמקום צורך להקדים 2 דק’. ואולי קצת יותר אבל בודאי לא להקדים 20 דק’ חבל להכנס לספק תפילה בדיעבד.
אפשר לבחור איזה שם שתרצו. אולי “ישראל” כיוון שנכנסתם לדת ישראל, או “משה” כיוון שנכנסתם לדת משה.
כלל גדל בידינו: אין מחליפים את השם רק במקרה של מחלה חס וחלילה או עיכוב שידוך וכדומה. וגם אז רק “מוסיפים” ולא משנים לגמרי (ספר מקור נאמן חלק ב’ סי’ אלף תש”כ) אמנם שם רחל יש שלא העדיפוהו מכמה סיבות אך, אך באופן כללי הוא שם טוב (שם בסימן אלף תרס”ד). איני מציע לכם להחליף את השם ובפרט ששם רחל יותר טוב משם ליבי (עי’ שם בספר סימן אלף תש”ז) . רק אם יש עיכוב שידוך או חולי וכיוצא, יש להוסיף שם ולא לשנות. לולא זה כבר ארבעים וחמש שנים הסתדרתם עם שם זה כדאי להשאר איתו מקסימום לעשותו שם חיבה “רחלי” וכיוצא.
כלל גדל בידינו: אין מחליפים את השם רק במקרה של מחלה חס וחלילה או עיכוב שידוך וכדומה. וגם אז רק “מוסיפים” ולא משנים לגמרי (ספר מקור נאמן חלק ב’ סי’ אלף תש”כ) איני יודע מה הניסיונות וההתמודדויות שכתבתם כל אדם יש לו ניסיונות והתמודדויות בחיים, ורק אם זה ממצב בלתי ממש בלתי נסבל כמו עיכוב שידוך וכיוצא אפשר להוסיף שם. לולא זה לא כדאי.
לא כל צרה יש לתלות בשם, צריך להתחזק באמונה שהכל ממנו יתברך ולהיות בשמחה להתפלל לבורא עולם ותת כל יום פרוטה לצדקה ובע”ה תראו נפלאות.
יש בדבר כמה פרטים. ועדיף לברר בעל פה בפרוט על מקרה זה. וכל מקרה לגופו. אך באופן כללי צריך לדעת שאין גזול גם מגויים וכל שכן מיהודים.
אם נקבר בט”ז ניסן (יום ראשון של חול המועד), ממילא אזכרת האחד עשרה ליל ט”ו אדר (או יום ט”ו אדר) שזה “פורים שושן”. ואת אזכרת השנה עושה ביום חג הפסח עצמו, ואם אי אפשר יש להקדים ולא לאחר.
איננו מכירים פרופ’ זה. אם אינו ירא שמיים יש להתרחק כמטווחי קשת מתחומיו, כי בלאו הכי ספר מורה נבוכים אינו מיועד לכל אדם, וכשמו כן הוא מורה לנבוכים בלבד (כמו שרגיל לומר מרן רה”י זצ”ל הכ”מ) ואם ההסבר לא מדויק, לעיתים עלולים להכנס בספקות באמונה ח”ו.
ר’ רחמים מאזוז הראשון מח”ס כסא רחמים על התהלים היה נשוי לרבנית אמימה נכדת ר’ ניסים חדאד (שהיה ידוע ומפורסם כמלומד בניסים).
ואשת האיש מצליח הרבנית כמסאנה בתה של מינה בת ר’ ברכיה חדאד בן ר’ רחמים חדאד. ומעל כולם,
ר’ מנחם מאזוז הראשון (אבי ר’ רחמים) חתנו של ר’ יצחק חורי שהוא נכדו של ר’ רחמים חורי הראשון שהוא בן בתו של ר’ יצחק חדאד הראשון.