Loading
Menu

שאל את הרב

סינון אפס

רבנים

נושאים

עבור לשאלה מספר:

מאגר שו"ת (סה"כ 16787 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר

השוואת מנהג ישראל לחומרת הלכה למשה מסיני

איני יודע על איזה מקור אתם מתכוונים, אך ידוע לי דברי רב ניסים גאון שכתב כי כל מנהגי האומה באלו  המנהגות וכו’ אין לנו לבזותם וכו’ כי הם מעיקרים נעשים ולא יבוזו למנהגי האומה וכבר אמר הנביא ע”ה ואל תטוש תורת אמך. ע”כ (והובא באו”ת סיון תשמ”ח סי’ זק”ן). וכן ידועים דברי הרמב”ם שכתב (פרק י’ מהלכות שמיטה ויובל ה”ו): שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה ובהן ראוי להתלות. ע”כ.

אמירת ברכו בשנת אבל אצל אשכנזים

אין זה תורה גמורה, אבל נכון שיאמר, ואם רק אחד נוהג לומר, יש לבדוק שאין קודמים לו (למשל מי שבתוך החודש קודם למי שבתוך הזנה). וכיום גם אצל האשכנזים יש שלא מקפידים אם יאמרו כמה ביחד, ואם מקפידים ויש קודמים לו, לא יאמר או שיאמר בלחש.

בדיקת פלפלים חריפים

אין צריך בדירה, עיין בספר יוסף לקח – מועדים חלק ב’ (עמ’ צ”ב).

אריכות בתיבות התפילה

אם מאריכים “הרבה”, באמצע התיבה, יש בזה בעיה. ואין למדים הלכה ממה שלא מיחה פלוני ופלוני (עיין בב”ב דף ק”ל ע”ב).

השתתפות בחופה בשנת אבל

כל שאם לא תבוא תפגם משמעותית שמחת הכלה, מותר לה לבא לחופה בלבד ולצאת, אבל בדרך כלל מקבלים זאת בהבנה שבתוך שנת האבל לא באים, ויהיו בע”ה עוד שמחות.

שיעור מיל ח”י דקות לשיטת מרן

מו”ר באור תורה כתב שהתרומת הדשן חשב שיום הבינוני יש בו י”ב שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ולא שהיה בארץ ישראל ובדק זה.

ועל כל פנים לומר שהשעה של התרומת הדשן היא של ע”ב דקות ולא כמו השעה שבשעונים שהיו בזמנו הוא דוחק עצום. ובין היתר זה אחת הסיבות שמיאן מו”ר בפירוש של זמנים כהלכה.

האם אסור לדבר אחר מים אחרונים?

שהמנהג לא לדבר אחר מים אחרונים, זוהי מציאות קיימת (מלבד מזמורים מסוימים שנחשבים צורך הברכה), ואף אם ע"פ הפשט אין מוכרח שאין לדבר, מ"מ בודאי שכן הוא ע"פ הקבלה (עיין בשער המצוות פר' עקב). וכל שכן שי"א שכן הוא גם ע"פ הפשט.

תאריך פטירת רבי צמח הכהן ורבי שאול הכהל זצוק"ל

הרב צמח הכהן נפטר בכ"ח אדר ב' תקע"ד כמו שחקוק על מצבתו.

והרב שאול הכהן נפטר ב-ו' איירהתר"ח, ואמנם יש מקומותשכתבו ח' אייר, אך הנכון ו' אייר, עיין בספר מגדולי ישראל ח"א (עמ' שמ"ב-שמ"ג) בהערה מה שכתב בזה.

סדר הלימוד באזכרה

בליל השבעה והחודש מנהגנו ללמוד באגדות הש"ס מעין יעקב (על הרוב בכתובות דף ק"ג ע"א). באזכרות השנה נוהגים לקרוא בית מנוחה, ואחר "רבי אבא" לומר קדיש על ישראל, ואח"כ יה"ר שבסוף הבית מנוחה, ומזמור מכתם לדוד וקדיש יהא שלמא. עיין בפירוט בשו"ת מגיד תשובה ח"א (קונטרס פקודת אלעזר פרק ג' אותיות ה'-ז').

מנהג תוניס בשבע ברכות

קשה לקבוע ולדעת מה המנהג בזה, כי בזמנם בדרך כלל היו עושים את שמחת כל השבע ברכות על פי רוב בבית החתן, שזה בעצם בית הוריו, והחצר רחבת ידים. ורק בדורנו שהבתים צרים, בפרט של הזוגות הצעירים, נהגו כל יום לעשות הסעודה במקום אחר, ועלו לבית הספק אם לברך שבע ברכות. ומ"מ יש המעידים שנהגו לברך שבע ברכות אף שלא בבית החתן, עיין בשו"ת בית נאמן ח"א (חאה"ע סי' ג' הערה 16).

+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0 /span>
×
ArabicEnglishFrenchHebrew