הרד"ק בספר השרשים (שורש שול) הביא פסוקים מהתנ"ך כמו "ועשית על שוליו", "טומאתה בשוליה", "ושוליו מלאים את ההיכל", ופירש שם ששפתי הבגד נקראים שולים. ע"ש. ומשמע ששפת בגד אחת נקראת "שול". אולם אין ללמוד מזה לומר גם "שול הדרך" וכיוצא בזה, כי אפשר שמכיון שהוא מושג מושאל משפתי הבגדים השאירו אותו על מתכונתו.
1. לפי מקום הטעם (אגב מלת "לפניך" תמיד מלעיל), ובמקום שאין טעמים אם זה סוף משפט יהיה מלעיל ובאמצע משפט מלרע. 2. אין ממנו בלי דגש, והמלה משמשת לשתי משמעויות. 3. זה אינו מדויק, הרביע מפסיק יותר משני גרשין לעולם בין אם יהיה אחריו או לפניו. ולעצם השאלה, כל התורה מלאה בדוגמאות כמו פר אחד (שני גרישין) בן בקר (רביע). גם פסוק "והיו הדברים האלה" הוא דוגמא מצוינת. וכן להיפך פן ירבה (רביע) והיה (שני גרישין) כי תקראנה מלחמה. מה שבדיסק הרב משמיע באופן אחר הוא מחמת ההרגל בטעות
מרן שליט"א ודאי לא סובר כן שהרי בסידור בברכת "אשר יצר" מפורש שהוא מלרע. ובאמת זה טעם מחודש מכיון שנהיתה מילה בפני עצמה לאמרה מלעיל, למה לא נלך למקורות המלה ומשם נלמד איך לאומרה? ומה שכתב שנהגו בעניני דקדוק אין שום ראיה מהמנהג כידוע.
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.