אומרים שובה מלעיל, והטעם הוא מכיון שהה' היא נוספת כי היינו צריכים לומר שוב. וכך הוא בכל התנ"ך, כמו: "חושה לעזרתי", אלא א"כ יש אחריה א' שעושים מלרע כמו: שובה ה' רבבות אלפי ישראל, ומה שהקשה כבודו מדברי רש"י, אין ממנו קושיא כלל כי הוא מדבר על תיבה בלשון נקבה כמו שכתב במפורש, ולא על הנידון שלנו, ופשוט וברור שגם רש"י מסכים בנידון שלנו לקרוא מלעיל, ומה שכתב כבודו שכך למדו אותו, לפי האמור יש להתפלא ע"ז
מרן שליט"א ודאי לא סובר כן שהרי בסידור בברכת "אשר יצר" מפורש שהוא מלרע. ובאמת זה טעם מחודש מכיון שנהיתה מילה בפני עצמה לאמרה מלעיל, למה לא נלך למקורות המלה ומשם נלמד איך לאומרה? ומה שכתב שנהגו בעניני דקדוק אין שום ראיה מהמנהג כידוע.
א) באור תורה ניסן התשנ"ט סי' ס"ח מרן שליט"א התייחס לזה, וכ' שם שמסתבר דהיינו האחרון לפי הטעם שהביא כה"ח הנ"ל בס"ק י,ב שהנשמות לא חוזרות וכו' [וכנראה כוונתו מכיון שזה השלב האחרון לפני שנכנסות - ראוי יותר להאריך בו]. וכנראה זה פשר הציון לכה"ח ס"ק י"א וי"ב. וע"ש באור תורה עוד. [ומ"מ אני מסכים עם כבודו שצריך לבאר את הדברים יותר, ומ"ש עכשיו בסידור הוא לא ברור כ"כ, ובל"נ אעביר את זה לעורך הרב אמיר דאדואנד שליט"א].
ב) שלא ישמע אוהבת לשון נקבה כלפי שמיא ח"ו.
ג) אין סיבה מכוונת לכך, אולי זה הוצאה ישנה. ושאר הסידורים שלא הביאו דבר זה אולי בגלל שאין דבר זה נהוג. (כמו דברים נוספים שנזכרו שם בש"ע ולא נהוג היום לומר).
ד) מרן שליט"א התייחס לדבריו באור תורה תמוז התשע"ג סי' קי"ז והביא את סוף לשונו של מרן החיד"א שגם ליפוי הלשון אפשר להוסיף. וגם הביא סמך לדבריו מהגר"ח פלאג'י והרב ישכיל עבדי. ע"ש.
ה) המלה שובה צריכה להיות במלעיל, אך כשיש אחריה ה' עושים אותה מלרע. (אם תרצו מקורות לזה תכתבו לנו שוב).
ו) ג' רפויה אינה משנה משמעות. ולגבי ביטוי הר' ודאי שצריך להקפיד שהקורא יבטא גם ר', רק שזה יותר מצוי מאותיות ק' צ' וח'. [ומ"מ נכון לענ"ד שיכתבו את זה במפורש בסידור, ובלנ"ד אומר זאת לעורך הנ"ל].
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.