הרב חנוך הכהן

שיעורי וידאו (0 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (221 שאלות)

המשכת מנהגי חוץ לארץ גם בארץ

עיין למרן ראש הישיבה שליט"א במבוא לספר ברית כהונה שראוי להמשיך במנהגי ג'רבא גם בארץ ישראל חוץ מדברים מסויימים ע"ש. ואם כן ודאי שיש להמשיך מנהג זה גם בארץ ישראל. וכך מקובל אצלנו בישיבה שהחתן מברך, ומנהג שאר העולם אינני יודע, ואין נפקא מינה בזה כנ"ל. ומנהג זה טוב ונכון וראוי מאוד שברכה זו מוטלת על החתן ומצוה בו יותר מבשלוחו.
הרב חנוך הכהן

ביטוי פ"א רפה בלשון ישמעאל.

קשה להסביר את זה בעברית (לכן גם הראב"ע לא הסביר) בערך כמו "אז".
לדוגמא: "והיה כראותו כי אין הנער ומת" הו' של ומת היא כפ"א רפה בלשון ישמעאל ופירושה כמו אז מת
הרב חנוך הכהן

טעם המפסיק יותר שני גרישין או רביע

1. לפי מקום הטעם (אגב מלת "לפניך" תמיד מלעיל), ובמקום שאין טעמים אם זה סוף משפט יהיה מלעיל ובאמצע משפט מלרע. 
2. אין ממנו בלי דגש, והמלה משמשת לשתי משמעויות. 
3. זה אינו מדויק, הרביע מפסיק יותר משני גרשין לעולם בין אם יהיה אחריו או לפניו. ולעצם השאלה, כל התורה מלאה בדוגמאות כמו פר אחד (שני גרישין) בן בקר (רביע). גם פסוק "והיו הדברים האלה" הוא דוגמא מצוינת. וכן להיפך פן ירבה (רביע) והיה (שני גרישין) כי תקראנה מלחמה. מה שבדיסק הרב משמיע באופן אחר הוא מחמת ההרגל בטעות
הרב חנוך הכהן

האם יש דגש חזק אחר ה' הידיעה

בד"כ צריך להיות דגש חזק באוות שאחרי ה' הידיעה (וממילא השוא נע) אולם באותיות קמי"ל מנוקדת בשוא כמה פעמים נשמט הדגש 
הרב חנוך הכהן

הגיית המילה "אפילו" מלעיל או מלרע

מרן שליט"א ודאי לא סובר כן שהרי בסידור בברכת "אשר יצר" מפורש שהוא מלרע. ובאמת זה טעם מחודש מכיון שנהיתה מילה בפני עצמה לאמרה מלעיל, למה לא נלך למקורות המלה ומשם נלמד איך לאומרה? ומה שכתב שנהגו בעניני דקדוק אין שום ראיה מהמנהג כידוע.
הרב חנוך הכהן

פירוש יתד ותנועה

יתד זה שוא נע או חטפים עם התנועה שאחריהם, ותנועה זה כל סוג ניקוד (חוץ מהשוואים) לדוגמא שמענו - שמ-יתד ע-תנועה נו-תנועה .
הרב חנוך הכהן

וקשרתם לאות על ידך - ביחיד או ברבים ?

בלשון יחיד אם המילה נמצאת באמצע משפט הד' בשוא נע, וההטעמה בכ"ף וממילא זה נשמע לשון יחיד. ולכן בקדש והיה כי יביאך נשמע יחיד.

אבל אם המילה בסוף משפט ההטעמה מלעיל בד' והיא מנוקדת בסגול, וזה נשמע כמו רבים, כי ברבים תמיד תהיה ההטעמה בד'. וכך הוא בפרשת שמע.

הרב חנוך הכהן

האם אומרים שיהא שיח "שפתותינו" או "שפתינו"

אין שום בעיה לומר שפתותינו וכל הטעם ששינו באלוקי נצור מפני שזה מקביל לפסוק בתהלים (ל"ד י"ד) ושם הוא בת' אחת. וכ"ה בכמה ראשונים ואחרונים.

הרב חנוך הכהן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0