הרב גיא מור

שיעורי וידאו (1 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (85 שאלות)

שטיפת כוס של ברכה וקידוש

נראה שאם שוטפים את הכוס לצורך הברכה יש להקל, כיון דבלאו הכי ע"פ הפשט לא בעינן הדחה כלל כשהכוס נקיה כמו שכתב מרן בשלחן ערוך (ריש סימן קפ"ג). ע"ש.
הרב גיא מור

להיות ערום לאור החשמל

1. המקור הוא בפסחים (דף קי"ב ע"ב) העומד בפני הנר ערום הוי נכפה. ע"ש. ומרן מלכא הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר חלק ג' (יורה דעה סימן ז') כתב להקל בימינו שדוקא לאור הנר אסרו ולא לאור החשמל, ודוקא בסמוך ממש, ועוד שהתוספת שבת כתב שעכשיו נשתנו הסגולות והטבעים, וסיים שהמחמיר תבוא עליו ברכה. ע"ש. והמנהג להקל, שהרי כולם מתקלחים לאור החשמל.
2. הרמ"א (סימן ער"ה) כתב: נהגו לכסות הקטנים שלא יהיו ערומים בפני הנרות משום ביזוי מצוה. ובכף החיים (אות מ"ב) כתב עוד, שכל שכן לעשות צרכיו או להניח דבר מטונף בפני הנרות שאסור משום ביזוי מצוה, והוא הדין לענין החלפת חיתול. ונראה שכיון שאור החשמל הודלק לכבוד שבת וברכו עליו, אסור לעשות כן כנגדו מהטעם הנזכר. ובספר חוט שני (חלק ד' פרק ג' סעיף קטן ד') להגאון רבי נסים קרליץ שליט"א כתב תקנה להחליף כשגופו מול האור וכך מסתיר את ערות הקטן. ע"ש. ובפרט לפי מה שצידד להקל הגאון מורנו הרב משה לוי זצ"ל בשו"ת תפלה למשה חלק ג' (סימן ל"ח סוף אות א') לענין החלפת החיתול, שיש להקל באופן הנ"ל. ואין כאן מקומו להאריך.
 
הרב גיא מור

אמירת "הדרן עלך" בסיום מסכת

הפירוש הנכון הוא ההדר (הפאר והכבוד) שלך עלינו (עיין דניאל ד, כה) שזכינו ללמוד ולחדש על מסכת זו, וההדר שלנו עליך שעוד אדם למד מסכת זו, כידוע בסיפור על מסכת חגיגה שהובא בספר מנורת המאור (פרק חמישי) וזה לשונו: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְיַחֵד בְּמָקוֹם אֶחָד וְהָיָה לָמֵד בּוֹ בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה. וְהָיָה מְהַפֵּךְ בָּהּ וּמְהַדְרָהּ כַּמָּה פְעָמִים, עַד שֶׁלָּמַד אוֹתָהּ הֵיטֵב וְהָיְתָה שְׁגוּרָה בְּפִיו וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַסֶּכְתָּא אַחֶרֶת מִן הַתַּלְמוּד וְהָיָה שׁוֹגֶה בָהּ כָּל יָמָיו. כֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר מִן הָעוֹלָם, הָיָה בְּבֵיתוֹ לְבַדּוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ פְּטִירָתוֹ. בָּאָה דְּמוּת אִשָּׁה אַחַת וְעָמְדָה לְפָנָיו וְהֵרִימָה קוֹלָהּ בִּבְכִי וּמִסְפֵּד וַתַּרְבֶּה אַנְחָתָהּ וְצַעֲקָתָהּ, עַד אֲשֶׁר נִתְקַבְּצוּ הֶהָמוֹן וַתֹּאמֶר לָהֶם: סִפְדּוּ לֶחָסִיד הַזֶּה וְקִבְרוּהוּ וְכַבְּדוּ אֶת אֲרוֹנוֹ וְתִזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁזֶּה כִּבְּדַנִי כָּל יָמָיו וְלֹא הָיִיתִי עֲזוּבָה וְלֹא שְׁכוּחָה. מִיָּד נִתְקַבְּצוּ כָּל הַנָּשִׁים וְיָשְׁבוּ עִמָּהּ וְעָשׂוּ עָלָיו מִסְפֵּד גָּדוֹל וְעָצוּם וְהָאֲנָשִׁים הִתְעַסְּקוּ בְּתַכְרִיכָיו וְכָל צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל. וְאוֹתָהּ אִשָּׁה בּוֹכָה וְצוֹעֶקֶת. אָמְרוּ לָהּ: מַה שְּׁמֵךְ: אָמְרָה לָהֶם: חֲגִיגָה שְׁמִי. כֵּיוָן שֶׁנִּקְבַּר אוֹתוֹ חָסִיד נֶעֶלְמָה אוֹתָהּ הָאִשָּׁה מִן הָעַיִן. מִיָּד יָדְעוּ שֶׁמַּסֶּכֶת חֲגִיגָה הָיְתָה, שֶׁנִּרְאֵית לָהֶם בְּצוּרַת אִשָּׁה וּבָאָה בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ לִסְפֹּד לוֹ וְלִבְכּוֹתוֹ וּלְקָבְרוֹ בְּכָבוֹד, עַל שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה אוֹתָהּ תָּמִיד וְשׁוֹקֵד לִלְמֹד בָּהּ. עד כאן.
ולפי הבנת כבוד תורתו שהוא לשון חזרה מאי "הדרך עלן", וכי המסכת תחזור ותלמד אותנו?! ולכן אין כל טעם באמירת "בלי נדר".
הרב גיא מור

היכן מניחים את הכתובה

המנהג להניחה בבית הוריה של הכלה, כמו שכתב בספר ילקוט יוסף - שובע שמחות (חלק א' פרק ט' סעיף כ"ה). ע"ש.
הרב גיא מור

ביאור דברי הגמרא "אוי למי שבניו נקיבות"

ודאי שאין זה עונש, שהרי מצות פריה ורביה היא להביא בן ובת לעולם, אלא שאדם מעדיף בדרך כלל בנים כיון שהם חייבים יותר במצוות ויכולים יותר לזכות את הוריהם, וכן לענין כיבוד אב ואם יש להם יותר יכולת לעשות כמו שכתב רבי יעקב בר יקר בפירוש התפילות והברכות. וכן לענין המשך השושלת (עיין בבא בתרא דף קט"ז ע"א). ואדרבה ישנם שמעדיפים בנות על בנים, כמו שאמר רב חסדא (שם דף קמ"א ע"א) שבשבילו עדיף בנות מבנים.
וכוונת הגמרא שהזכרת, אינן פירוש "אוי" שזה עונש לאדם, אלא שהאדם מצפה למשהו משובח ומגיע לו דבר טוב אבל קצת פחות ממשובח מהטעמים הנ"ל, אומר "אוי". ועוד יש מפרשים דברי הגמרא, דהיינו אוי למי שבניו נקיבות - שהם זכרים אבל התנהגותם בחיים בדרך של נקיבות, ואין זה נאה להפך היוצרות (עיין בספר גן המשלים והחידות עמוד 196).
ומן האמור תלמד שמי שאמר לך שבנות זה עונש כרת, אינו אלא טועה, והרבה צדיקים נתברכו רק בבנות. וכבר האריך בזה הרב פלא יועץ (ערך בת), וכתב שהמלוצץ על לידת בנות מלבד שעובר על איסור ליצנות, הרי הוא מחרף את עושהו. עיין שם באורך. ויהי רצון שתזכה לעוד בנים ובנות ורוב נחת.
הרב גיא מור

טבילת עזרא בבריכה

אני עונה לכבודו רק מצד הטבילה (לא לגבי איסורי שבת והלינה בבית מלון).
כתב מרן בבית יוסף (אורח חיים סימן פ"ח) שמים שאובים כשרים לטבילת עזרא (טבילת בעל קרי). ובשו"ת תורה לשמה (סימן שע"ה) כתב שמאחר ומטהרין מטומאת קרי הוא הדין שיש בהם כח להמשיך הארה מלמעלה, ולכן מועילים גם לטבילת שבת ויום טוב. ע"ש. ועיין עוד בספר שערי מקואות (סעיף ד' ובביאורים). וכן הוא מנהג העולם. והוא הדין לבריכת שחיה. וכל זה בתנאי שהבריכה נפרדת ואין שום חשש מכשול לך או לאחרים כנ"ל.
הרב גיא מור

החלפת טבעת נישואין של האשה

אם שאלתך על טבעת שניתנת כמתנה במסיבת האירוסין או אחר הנישואין, אין בעיה. ואם גבי טבעת שבה נתקדשה האשה אע"פ שעל פי הדין אין איסור להחליפה, שכל שקיבלה אותה מדעת הרי זו מקודשת, ואפילו אם נאבדה אח"כ. מכל מקום מנהג ישראל להיותה תמיד אצלה. וכן כתב בספר החינוך (מצוה תקנ"ב) וזה לשונו: נהגו ישראל לקדש בטבעת להיות בידה תמיד למזכרת וכו'. עד כאן לשונו. ולכן נכון שלא להחליפה, ואם יש לה צורך ממש, וגם הבעל מסכים לזה ונעשה ברצונו, רשאית. ועיין עוד להמלבי"ם בישעיה (פרק ס"א פסוק י').
הרב גיא מור

צירוף עשרה למנין כשיש בניהם מחיצה.

בסעיף ל"ד מדובר במחיצה שאינה מגעת עד התקרה (ולא אומרים גוד אסיק). מה שאין כן בסעיף נ"ט- עיין שם בהערות.
הרב גיא מור
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0