הרב גיא מור

שיעורי וידאו (1 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (85 שאלות)

הנחת תפלין של רבינו תם בראש חודש שחל ביום שישי

עיין למרן החיד"א במחזיק ברכה (סימן כה סעיף קטן יג) שכתב שאחר תפלת מוסף של ראש חודש רשאי לחזור ולהניח תפלין. ולכן נראה שעדיף להניחם אחר תפילת מוסף בדומה למה שכתב מופת הדור מרן רבי חיים עובדיה יוסף שליט"א בשו"ת יביע אומר חלק ג' (אורח חיים סימן ה'), שהתיר לכבד פה שעלול להפסיד תפלה בציבור אם יניח תפלין דרבנו תם קודם מוסף, להניחם אח"כ ע"פ דברי החיד"א הנ"ל. ואע"פ שהרש"ש ז"ל אסר בזה, וכן הסכימו הרב בן איש חי (ויקרא שנה ב' אות יח) והרב כף החיים (סימן כה אות צ"ו), מכל מקום בנדון דידן הכי עדיף טפי, שאם לא כן יצטרך להניחם לאחר חצות של יום שישי שבזה רבו האוסרים ולא מצאנו פוסק מובהק שיתיר לעשות כן.
הרב גיא מור

אמירת "הדרן עלך" בסיום מסכת

הפירוש הנכון הוא ההדר (הפאר והכבוד) שלך עלינו (עיין דניאל ד, כה) שזכינו ללמוד ולחדש על מסכת זו, וההדר שלנו עליך שעוד אדם למד מסכת זו, כידוע בסיפור על מסכת חגיגה שהובא בספר מנורת המאור (פרק חמישי) וזה לשונו: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְיַחֵד בְּמָקוֹם אֶחָד וְהָיָה לָמֵד בּוֹ בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה. וְהָיָה מְהַפֵּךְ בָּהּ וּמְהַדְרָהּ כַּמָּה פְעָמִים, עַד שֶׁלָּמַד אוֹתָהּ הֵיטֵב וְהָיְתָה שְׁגוּרָה בְּפִיו וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַסֶּכְתָּא אַחֶרֶת מִן הַתַּלְמוּד וְהָיָה שׁוֹגֶה בָהּ כָּל יָמָיו. כֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר מִן הָעוֹלָם, הָיָה בְּבֵיתוֹ לְבַדּוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ פְּטִירָתוֹ. בָּאָה דְּמוּת אִשָּׁה אַחַת וְעָמְדָה לְפָנָיו וְהֵרִימָה קוֹלָהּ בִּבְכִי וּמִסְפֵּד וַתַּרְבֶּה אַנְחָתָהּ וְצַעֲקָתָהּ, עַד אֲשֶׁר נִתְקַבְּצוּ הֶהָמוֹן וַתֹּאמֶר לָהֶם: סִפְדּוּ לֶחָסִיד הַזֶּה וְקִבְרוּהוּ וְכַבְּדוּ אֶת אֲרוֹנוֹ וְתִזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁזֶּה כִּבְּדַנִי כָּל יָמָיו וְלֹא הָיִיתִי עֲזוּבָה וְלֹא שְׁכוּחָה. מִיָּד נִתְקַבְּצוּ כָּל הַנָּשִׁים וְיָשְׁבוּ עִמָּהּ וְעָשׂוּ עָלָיו מִסְפֵּד גָּדוֹל וְעָצוּם וְהָאֲנָשִׁים הִתְעַסְּקוּ בְּתַכְרִיכָיו וְכָל צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל. וְאוֹתָהּ אִשָּׁה בּוֹכָה וְצוֹעֶקֶת. אָמְרוּ לָהּ: מַה שְּׁמֵךְ: אָמְרָה לָהֶם: חֲגִיגָה שְׁמִי. כֵּיוָן שֶׁנִּקְבַּר אוֹתוֹ חָסִיד נֶעֶלְמָה אוֹתָהּ הָאִשָּׁה מִן הָעַיִן. מִיָּד יָדְעוּ שֶׁמַּסֶּכֶת חֲגִיגָה הָיְתָה, שֶׁנִּרְאֵית לָהֶם בְּצוּרַת אִשָּׁה וּבָאָה בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ לִסְפֹּד לוֹ וְלִבְכּוֹתוֹ וּלְקָבְרוֹ בְּכָבוֹד, עַל שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה אוֹתָהּ תָּמִיד וְשׁוֹקֵד לִלְמֹד בָּהּ. עד כאן.
ולפי הבנת כבוד תורתו שהוא לשון חזרה מאי "הדרך עלן", וכי המסכת תחזור ותלמד אותנו?! ולכן אין כל טעם באמירת "בלי נדר".
הרב גיא מור

סידור גבות לגברים

במצב הנוכחי לאחר מעשה, אם הדבר גורם לך לבושה וצער ולבעיות בשידוכים או בפרנסה וכיוצא, יש מקילים בזה כמו שכתב בספר נשמת אברהם (חלק ב' עמוד ק"מ) בשם הגאון רבי שלמה זלמן אויירבך זצ"ל, ובשו"ת ברכת יהודה (חלק ב' יורה דעה סימן ט'), ובספר מעין אומר (חלק ד' עמוד צ').
לכן אתה יכול לסיים את הטיפול שהתחלת בו, ובלבד שלא יעשו הגבות בצורת ודרך הנשים, אלא רק יורידו את חלק הגבות שיוצאים דופן משאר הגברים, על מנת שלא תתבייש, ותוכל לעבוד את ה' יתברך שמח וטוב לב.
הרב גיא מור

ביאור דברי הגמרא "אוי למי שבניו נקיבות"

ודאי שאין זה עונש, שהרי מצות פריה ורביה היא להביא בן ובת לעולם, אלא שאדם מעדיף בדרך כלל בנים כיון שהם חייבים יותר במצוות ויכולים יותר לזכות את הוריהם, וכן לענין כיבוד אב ואם יש להם יותר יכולת לעשות כמו שכתב רבי יעקב בר יקר בפירוש התפילות והברכות. וכן לענין המשך השושלת (עיין בבא בתרא דף קט"ז ע"א). ואדרבה ישנם שמעדיפים בנות על בנים, כמו שאמר רב חסדא (שם דף קמ"א ע"א) שבשבילו עדיף בנות מבנים.
וכוונת הגמרא שהזכרת, אינן פירוש "אוי" שזה עונש לאדם, אלא שהאדם מצפה למשהו משובח ומגיע לו דבר טוב אבל קצת פחות ממשובח מהטעמים הנ"ל, אומר "אוי". ועוד יש מפרשים דברי הגמרא, דהיינו אוי למי שבניו נקיבות - שהם זכרים אבל התנהגותם בחיים בדרך של נקיבות, ואין זה נאה להפך היוצרות (עיין בספר גן המשלים והחידות עמוד 196).
ומן האמור תלמד שמי שאמר לך שבנות זה עונש כרת, אינו אלא טועה, והרבה צדיקים נתברכו רק בבנות. וכבר האריך בזה הרב פלא יועץ (ערך בת), וכתב שהמלוצץ על לידת בנות מלבד שעובר על איסור ליצנות, הרי הוא מחרף את עושהו. עיין שם באורך. ויהי רצון שתזכה לעוד בנים ובנות ורוב נחת.
הרב גיא מור

טבילת עזרא בבריכה

אני עונה לכבודו רק מצד הטבילה (לא לגבי איסורי שבת והלינה בבית מלון).
כתב מרן בבית יוסף (אורח חיים סימן פ"ח) שמים שאובים כשרים לטבילת עזרא (טבילת בעל קרי). ובשו"ת תורה לשמה (סימן שע"ה) כתב שמאחר ומטהרין מטומאת קרי הוא הדין שיש בהם כח להמשיך הארה מלמעלה, ולכן מועילים גם לטבילת שבת ויום טוב. ע"ש. ועיין עוד בספר שערי מקואות (סעיף ד' ובביאורים). וכן הוא מנהג העולם. והוא הדין לבריכת שחיה. וכל זה בתנאי שהבריכה נפרדת ואין שום חשש מכשול לך או לאחרים כנ"ל.
הרב גיא מור

טבילה בים לגברים ולנשים

כתב מרן בשלחן ערוך יורה דעה (סימן קצ"ח סעיף ל"ד): לא תטבול במקום שיש חשש שיראוה בני אדם, מפני שמתוך כך ממהרת לטבול ואינה מדקדקת בטבילה. ומיהו בדיעבד עלתה לה טבילה. והוא הדין לים בימינו שכמעט בכל מקום יש עוברים ושבים, ובספר אבני שהם שם כתב שישנם עוד חששות נוספות של כתמי זפת שעלולים לידבק לרגליה או פחד שמא תטבע, או שמחמת הצינה והקור לא תטבול כראוי, ועוד שעליה להסתיר יום טבילתה, מה שאין כן במקוואות אין כל החששות הנ"ל, אדרבה יש פיקוח של הבלניות על הכנות האשה לטבילה ושלא תהיה חציצה בטבילתה. ע"ש.
לגבי גברים, אפשר לטבול בים כמו שכתב מרן בסימן ר"א סעיף ה'. ועיין עוד בביאור הלכה (אורח חיים סימן פ"ח). ובלבד שהכל יעשה מתוך שמירה על גדרי הצניעות.
הרב גיא מור

להתלמד להניח תפלין. בלילה

אמת נכון הדבר שעדיף ללמדם ביום כמו שכתב כת"ר, אולם ליישב מנהג העולם שמקילים בזה אפשר לומר שסמכו על המתירים להניחם בלילה לשומרם (הביאם המשנה ברורה סימן ל' סעיף קטן ט') והחילוק שלהתלמד חמיר טפי [חמור יותר] מחמת שזה קרוב יותר למצוה או מחמת שזה לא צורך התפילין עצמם כמו שמירה לענ"ד, אינו מוכרח שסוף סוף הצד השוה שבהם שהם לא לצורך המצוה ולכן אין חשש שיבוא להניחם בלילה לשם מצוה, ובצירוף זה דמיירי בקטנים פחות מגיל מצוות הקלו כיון שכל דין שיש בו מחלוקת אפשר להקל בו לקטנים היכן שצריך כמו שכתב מופת הדור הראשון לציון בשאלות ותשבות יביע אומר (חלק א' יורה דעה סימן ד') וכיוצה בזה כתב בשאלות ותשבות ציץ אליעזר (חלק ח' סימן ה') להקל לילדים ללמד להניח תפלין בשבת היכן שאי אפשר בחול וצירף את הסברא הנ"ל שהנה הנם פחות מגיל מצוות עיין שם באורך ובפרט שעושים כן לזמן קצר מאוד ונמצא בבית רבו או בבית הכנסת ואין כל כך חשש שישן ודמי קצת להשכים לצאת לדרך (עיין שם בסעיף ג') שהתירו לו להניחם בלילה קודם שיצא לדרך כך נראה לענ"ד ליישב מנהג המקילים אבל לכתחילה האמת יורה דרכו כמו שכתב כת"ר שיש ללמד ביום 
הרב גיא מור

מתי הוי הפסק שצריך לברך שוב ברכת הנהנים ?

אם זו אותה הכוס שברכת עליה יש להקל שאין זה נחשב הפסק אבל אם זו כוס חדשה עדיף שתעשה הפסק או שאם שתית רביעית תברך ברכה אחרונה ואחר כך תברך שוב פעם על המאכל או על השניה החדשה
.וכן אם הביאו לפניך מאכל הנכון שתסיח דעתך מהשתיה ותברך שוב על המאכל עיין בסימן ר"ו סעיף ה' ובהגהות איש מצליח (שם, הע' 3). ואכמ"ל. ולגבי בית הכסא עיין בהערות שבסוף הספר סימן קע"ח (ס' ז' עמוד פז - פט).
 
 
הרב גיא מור
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0