הרב גיא מור

שיעורי וידאו (1 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (85 שאלות)

שתיית תה וקפה לפני הבדלה

הנה לשון מרן (ריש סימן רצ"ט): אסור לאכול שום דבר או אפילו לשתות יין או שאר משקים חוץ ממים משתחשך וכו'. משמע חוץ ממים הכל אסור גם תה וקפה. הן אמת שיש לדחות שכוונת מרן לשכר וכיוצא בזה, וכמו שכתב מרן ביורה דעה (סימן קצ"ה) בדברי הרב המגיד. ע"ש. וכן מוכח מדברי ר' יונתן ונימוקי יוסף בפסקים (דף ק"ה), שכתבו דוקא יין ושכר שראוי להבדיל עליהם אסורים, אבל מים לא. וכן משמע מדברי המאירי שם.
ומכל מקום כבר כתב כף החיים (אות ו') בשם הגאונים שגם מים אסור לשתות. ובסימן רצ"א (אות טו"ב) כתב כן בשם האר"י. ע"ש ובמה שכתב במנוחת אהבה (ריש פרק ט') ודו"ק. וכן כתב בחזון עובדיה (חלק ב' עמוד שצ"ג) שראוי להחמיר גם במים. וכן פסק הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל בספר אור לציון (חלק ב' סימן כ"ב אות ז') שאסור לשתות תה וקפה קודם הבדלה (ואע"פ שהוא ז"ל הולך לשיטתו לאסור גם קודם התפלה, מכל מקום מילתא דסכנתא היא שמיתתו באסכרה בר מינן כמבואר בפסחים שם, וחמירא סכנתא מאיסורא, ולא עבדינן פירוקא לסכנתא, עיין עבודה זרה (דף ל' ע"א), לכן יש להחמיר בזה. ואין כאן מקומו להאריך.
הרב גיא מור

הנחת תפלין של רבינו תם בראש חודש שחל ביום שישי

עיין למרן החיד"א במחזיק ברכה (סימן כה סעיף קטן יג) שכתב שאחר תפלת מוסף של ראש חודש רשאי לחזור ולהניח תפלין. ולכן נראה שעדיף להניחם אחר תפילת מוסף בדומה למה שכתב מופת הדור מרן רבי חיים עובדיה יוסף שליט"א בשו"ת יביע אומר חלק ג' (אורח חיים סימן ה'), שהתיר לכבד פה שעלול להפסיד תפלה בציבור אם יניח תפלין דרבנו תם קודם מוסף, להניחם אח"כ ע"פ דברי החיד"א הנ"ל. ואע"פ שהרש"ש ז"ל אסר בזה, וכן הסכימו הרב בן איש חי (ויקרא שנה ב' אות יח) והרב כף החיים (סימן כה אות צ"ו), מכל מקום בנדון דידן הכי עדיף טפי, שאם לא כן יצטרך להניחם לאחר חצות של יום שישי שבזה רבו האוסרים ולא מצאנו פוסק מובהק שיתיר לעשות כן.
הרב גיא מור

אמירת "הדרן עלך" בסיום מסכת

הפירוש הנכון הוא ההדר (הפאר והכבוד) שלך עלינו (עיין דניאל ד, כה) שזכינו ללמוד ולחדש על מסכת זו, וההדר שלנו עליך שעוד אדם למד מסכת זו, כידוע בסיפור על מסכת חגיגה שהובא בספר מנורת המאור (פרק חמישי) וזה לשונו: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְיַחֵד בְּמָקוֹם אֶחָד וְהָיָה לָמֵד בּוֹ בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה. וְהָיָה מְהַפֵּךְ בָּהּ וּמְהַדְרָהּ כַּמָּה פְעָמִים, עַד שֶׁלָּמַד אוֹתָהּ הֵיטֵב וְהָיְתָה שְׁגוּרָה בְּפִיו וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַסֶּכְתָּא אַחֶרֶת מִן הַתַּלְמוּד וְהָיָה שׁוֹגֶה בָהּ כָּל יָמָיו. כֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר מִן הָעוֹלָם, הָיָה בְּבֵיתוֹ לְבַדּוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ פְּטִירָתוֹ. בָּאָה דְּמוּת אִשָּׁה אַחַת וְעָמְדָה לְפָנָיו וְהֵרִימָה קוֹלָהּ בִּבְכִי וּמִסְפֵּד וַתַּרְבֶּה אַנְחָתָהּ וְצַעֲקָתָהּ, עַד אֲשֶׁר נִתְקַבְּצוּ הֶהָמוֹן וַתֹּאמֶר לָהֶם: סִפְדּוּ לֶחָסִיד הַזֶּה וְקִבְרוּהוּ וְכַבְּדוּ אֶת אֲרוֹנוֹ וְתִזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁזֶּה כִּבְּדַנִי כָּל יָמָיו וְלֹא הָיִיתִי עֲזוּבָה וְלֹא שְׁכוּחָה. מִיָּד נִתְקַבְּצוּ כָּל הַנָּשִׁים וְיָשְׁבוּ עִמָּהּ וְעָשׂוּ עָלָיו מִסְפֵּד גָּדוֹל וְעָצוּם וְהָאֲנָשִׁים הִתְעַסְּקוּ בְּתַכְרִיכָיו וְכָל צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל. וְאוֹתָהּ אִשָּׁה בּוֹכָה וְצוֹעֶקֶת. אָמְרוּ לָהּ: מַה שְּׁמֵךְ: אָמְרָה לָהֶם: חֲגִיגָה שְׁמִי. כֵּיוָן שֶׁנִּקְבַּר אוֹתוֹ חָסִיד נֶעֶלְמָה אוֹתָהּ הָאִשָּׁה מִן הָעַיִן. מִיָּד יָדְעוּ שֶׁמַּסֶּכֶת חֲגִיגָה הָיְתָה, שֶׁנִּרְאֵית לָהֶם בְּצוּרַת אִשָּׁה וּבָאָה בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ לִסְפֹּד לוֹ וְלִבְכּוֹתוֹ וּלְקָבְרוֹ בְּכָבוֹד, עַל שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה אוֹתָהּ תָּמִיד וְשׁוֹקֵד לִלְמֹד בָּהּ. עד כאן.
ולפי הבנת כבוד תורתו שהוא לשון חזרה מאי "הדרך עלן", וכי המסכת תחזור ותלמד אותנו?! ולכן אין כל טעם באמירת "בלי נדר".
הרב גיא מור

ביאור דברי הגמרא "אוי למי שבניו נקיבות"

ודאי שאין זה עונש, שהרי מצות פריה ורביה היא להביא בן ובת לעולם, אלא שאדם מעדיף בדרך כלל בנים כיון שהם חייבים יותר במצוות ויכולים יותר לזכות את הוריהם, וכן לענין כיבוד אב ואם יש להם יותר יכולת לעשות כמו שכתב רבי יעקב בר יקר בפירוש התפילות והברכות. וכן לענין המשך השושלת (עיין בבא בתרא דף קט"ז ע"א). ואדרבה ישנם שמעדיפים בנות על בנים, כמו שאמר רב חסדא (שם דף קמ"א ע"א) שבשבילו עדיף בנות מבנים.
וכוונת הגמרא שהזכרת, אינן פירוש "אוי" שזה עונש לאדם, אלא שהאדם מצפה למשהו משובח ומגיע לו דבר טוב אבל קצת פחות ממשובח מהטעמים הנ"ל, אומר "אוי". ועוד יש מפרשים דברי הגמרא, דהיינו אוי למי שבניו נקיבות - שהם זכרים אבל התנהגותם בחיים בדרך של נקיבות, ואין זה נאה להפך היוצרות (עיין בספר גן המשלים והחידות עמוד 196).
ומן האמור תלמד שמי שאמר לך שבנות זה עונש כרת, אינו אלא טועה, והרבה צדיקים נתברכו רק בבנות. וכבר האריך בזה הרב פלא יועץ (ערך בת), וכתב שהמלוצץ על לידת בנות מלבד שעובר על איסור ליצנות, הרי הוא מחרף את עושהו. עיין שם באורך. ויהי רצון שתזכה לעוד בנים ובנות ורוב נחת.
הרב גיא מור

טבילת עזרא בבריכה

אני עונה לכבודו רק מצד הטבילה (לא לגבי איסורי שבת והלינה בבית מלון).
כתב מרן בבית יוסף (אורח חיים סימן פ"ח) שמים שאובים כשרים לטבילת עזרא (טבילת בעל קרי). ובשו"ת תורה לשמה (סימן שע"ה) כתב שמאחר ומטהרין מטומאת קרי הוא הדין שיש בהם כח להמשיך הארה מלמעלה, ולכן מועילים גם לטבילת שבת ויום טוב. ע"ש. ועיין עוד בספר שערי מקואות (סעיף ד' ובביאורים). וכן הוא מנהג העולם. והוא הדין לבריכת שחיה. וכל זה בתנאי שהבריכה נפרדת ואין שום חשש מכשול לך או לאחרים כנ"ל.
הרב גיא מור

החלפת טבעת נישואין של האשה

אם שאלתך על טבעת שניתנת כמתנה במסיבת האירוסין או אחר הנישואין, אין בעיה. ואם גבי טבעת שבה נתקדשה האשה אע"פ שעל פי הדין אין איסור להחליפה, שכל שקיבלה אותה מדעת הרי זו מקודשת, ואפילו אם נאבדה אח"כ. מכל מקום מנהג ישראל להיותה תמיד אצלה. וכן כתב בספר החינוך (מצוה תקנ"ב) וזה לשונו: נהגו ישראל לקדש בטבעת להיות בידה תמיד למזכרת וכו'. עד כאן לשונו. ולכן נכון שלא להחליפה, ואם יש לה צורך ממש, וגם הבעל מסכים לזה ונעשה ברצונו, רשאית. ועיין עוד להמלבי"ם בישעיה (פרק ס"א פסוק י').
הרב גיא מור

האם אפשר לטבול כלים בבריכה וכדומה

נחלקו בזה אמוראים בגמרא בברכות דף כ"ב (עמוד ב') ומדברי הראב"ד (פרק ו' מהלכות ברכות הלכה ה' והובא בבית יוסף סימן קנ"ט) מוכח שמחמיר בזה שבעליי קריין טובלים בארבעים סאים שאובים "בקרקע" מוכח כמו שדייק לנכון הלחם משנה (שם). וכן פסק המגן אברהם שטובלים בארבעים סאה שאובים בקרקע אבל לא בכלי והביאו הגאון רבי עקיבא איגר בסימן פ"ח וכן פסק המשנה ברורה (סימן פ"ח סעיף קטן ד') ואף על פי שבספר נחל אשכול על ספר האשכול (ריש הלכות תפילה וק"ש) הקשה על דברי המגן אברהם ונשאר בצריך עיון ונתן טעם להקל בזה ובפרט בימנו שבטלה תקנת עזרא (עיין חזון עובדיה ימים נוראים עמוד רמ"ו) מכל מקום לא נדחה דברי כל הפוסקים מפניו ובפרט שיש לומר דהכא חמיר טפי(שכאן חמור יותר) שסתם טבילה בכלי פסולה מהתורה לכולי עלמא (לכל העולם) עיין בספר שערי מקוואות (סעיף קטן ל"ב) ואם כן לא מיקרי טבילה ולכן החמירו הפוסקים ואין כאו מקום להאריך   
הרב גיא מור

להתלמד להניח תפלין. בלילה

אמת נכון הדבר שעדיף ללמדם ביום כמו שכתב כת"ר, אולם ליישב מנהג העולם שמקילים בזה אפשר לומר שסמכו על המתירים להניחם בלילה לשומרם (הביאם המשנה ברורה סימן ל' סעיף קטן ט') והחילוק שלהתלמד חמיר טפי [חמור יותר] מחמת שזה קרוב יותר למצוה או מחמת שזה לא צורך התפילין עצמם כמו שמירה לענ"ד, אינו מוכרח שסוף סוף הצד השוה שבהם שהם לא לצורך המצוה ולכן אין חשש שיבוא להניחם בלילה לשם מצוה, ובצירוף זה דמיירי בקטנים פחות מגיל מצוות הקלו כיון שכל דין שיש בו מחלוקת אפשר להקל בו לקטנים היכן שצריך כמו שכתב מופת הדור הראשון לציון בשאלות ותשבות יביע אומר (חלק א' יורה דעה סימן ד') וכיוצה בזה כתב בשאלות ותשבות ציץ אליעזר (חלק ח' סימן ה') להקל לילדים ללמד להניח תפלין בשבת היכן שאי אפשר בחול וצירף את הסברא הנ"ל שהנה הנם פחות מגיל מצוות עיין שם באורך ובפרט שעושים כן לזמן קצר מאוד ונמצא בבית רבו או בבית הכנסת ואין כל כך חשש שישן ודמי קצת להשכים לצאת לדרך (עיין שם בסעיף ג') שהתירו לו להניחם בלילה קודם שיצא לדרך כך נראה לענ"ד ליישב מנהג המקילים אבל לכתחילה האמת יורה דרכו כמו שכתב כת"ר שיש ללמד ביום 
הרב גיא מור
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0