הספר "אבני צדק" ח"ב יוצא לאורה, ובו תשובותיו בהלכה של מורנו ורבנו, גאון עוזנו ותפארתנו, מרן הגאון הגדול מתקיפי קמאי רבי ישועה בסיס זצוק"ל, שהשבת ימלאו שלש יובלות לפטירתו.

פרשת שמיני מתאפיינת כידוע בהלכות טומאה וטהרה של

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

לרגל חנוכת הבית הגדול – שו”ת “בית נאמן”

ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה’ תעשו

אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פוקד על

ויקחו לי תרומה וגו’ (כה. ב)   מקשה

ויאמר ה’ אלי רב לך אל תוסף דבר

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

שורות זכרון על גדולי ישראל בלעדיו לא יזיז

העשיר הקמצן נותר עם פה פעור ומוסר השכל נוקב, כי בעסקי שמים, יש להקפיד לפחות כמו בעסקים הגשמיים.

למעשה אין לקב"ה חפץ בתרומות המשכן, אלא ה’ חפץ בנדבת הלב, כמו שאמרו חז"ל "רחמנא לבא בעי" (סנהדרין ק"ו ע"ב), ולכן ערכה של התרומה אינו נמדד בשוויה הממוני, אלא בעמל ובטורח שהושקעו בה.

תשובות מרתקות בהלכות כיבוד אב ואם  ♦ שינה בחדר ההורים  ♦ העסקת אבא כפועל תחזוקה לעבודה פיזית ♦ לחלוק על דעת אביו בעסק משותף ♦ ועוד.

מעשה בחמד בחורים, בן למשפחת סוחרים עשירים. שיצא

"בא וראה כמה חביבות מצוות על משה רבנו, שכל ישראל כולן נתעסקו בביזה, והוא נתעסק במצוות, שנאמר "חכם לב יקח מצוות"

"להקיף את הכל אי אפשר, על כן אכתוב מעט זכרונות מהזמן האחרון".

כשאדם שם מבטחו בבשר ודם המנוהל בעצמו על ידי הקב"ה, אז ה’ מסובב שאותו אחד לא יועיל לו. וזאת כדי להוכיח לו שאין לבטוח בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. וגם אם כעת נדמה לו כאילו הם עוזרים לו, עלול הוא לגלות שסיוע זה אינו לטובתו.

וירא כי לא יכול, כי לרש אין כל. ויגש אל האח, כי מסתמא כשאת צרתו לפניו ישטח, הוא את לבו יפתח. אך רעיונו כלל לא צלח, ויתנכר אליו האח. ויטען לתומו: כי לא יודע מי הוא זה, וכנראה הוא מדמיין או הוזה. והכביד את לבו, כי לב-אבן בקרבו. וישלחהו חפוי ראש, כולו עצב ובוש.

בעת שהיה הגאון הקדוש רבי מצליח מאזוז זצ"ל ילד, התחוללה מלחמת העולם הראשונה, שהביאה בכנפיה עוני ודוחק. אביו רבי רפאל ניצב בפני שוקת שבורה. מצבו הכלכלי היה עגום ביותר, ובלית ברירה נאלץ להפרד מהאי ג’רבא, ולנסוע עם משפחתו לתונס, לתור אחר מקור פרנסה. הסחורה שהביא עמו רבי רפאל, נקנתה בממון רב עקב המצב, וההצלחה האירה לו פנים. בכל יום שב היה לביתו עם כיס מלא זהובים אותם הרויח.

על אף הרמה הגבוהה שבה מתנהל השיעור, השיעור מובן ובהיר ביותר. הסברתו של רבנו בהירה, צלולה וקולחת. דבר דבור על אופניו בבהירות הביטוי ובחדות המחשבה. יש לו לרבנו דרך נפלאה להבהיר את הדברים המסובכים ביותר ולהגישם בפשטות על מגש של כסף לכל אדם.

"הגעתי לשיעור כתינוק שאינו מורגל עדיין במאכלים" מתאר אחד מהשומעים בצורה ציורית "אלא שרבנו פירק את הסוגיא לחלקים קטנים והגישם כְּדַיְסָה לתינוק. כך, אפילו אני הצלחתי להבין!".

אוי שוד ושבר! זעקות הכאב נשמעו לכל עבר. הצבע מפניו של ראובן אזל, ונחל דמעות מעיניו נזל. שמעון חרד לשלומו, וניסה לנחמו, אך הרגיש כמדבר עם עצמו. הלוך להרגיעו והציע לו כוס מים להשיב נפשו, אך בקרקע היה נתון ראשו. בצר לו ומר,

"מדברים אנו על עורמתו של יצר הרע הרודף אחרינו", השיבו החסידים.

נענה רבי פינחס ואמר: "אל תדאגו, טרם הגעתם למדרגה זו שהיצר ירדוף אחריכם; לפי שעה אתם אלה שרודפים אחריו…".