אבני דרך

סיפורה של הישיבה הינו סיפור מופת של מסירות נפש לשם שמים, המלופף בסייעתא דשמיא הנובעת מאמונה כבירה. אבן אחר אבן, נדבך אחר נדבך נבנתה הישיבה, כאשר בכל העת היא מתפתחת ומרחיבה את מוסדותיה, ועוד היד נטויה. עם מלאת חמשה עשורים הגדושים בעשייה תורנית, זה הזמן לעצור ולציין בקצרה את התאריכים המכוננים שהפכו את אימפריית התורה למה שהיא היום.
 
התשכ”ג – בהתרגשות ובתקוה, נפתחת הישיבה בתונס על ידי מרן הגאון רבי מצליח מאזוז זצ”ל, ללא תמיכת שום גוף, ועם ארבעה תלמידים בלבד.
 
התשכ”ו – לאחר מבחן קשה, מקבלים מצטייני הישיבה תעודה ראשונה לרבנות.
 
התשכ”ח – התלמידים מתרבים ב”ה, ונשכרת דירה נוספת עבור פנימיה (ממול הדירה הראשונה).
 
התשל”א – הלם ותדהמה! מרן מייסד הישיבה הגאון רבי מצליח מאזוז זצוק”ל והי”ד נרצח בדם קר על ידי מחבל ערבי ימ”ש (בכ”א בטבת). בעקבות כך נסגרת הישיבה, והבנים שליט”א עולים לארץ הקודש * בכ”א בשבט יצא “ארון התורה” מתונס לארץ ישראל לקבורה בהר הזיתים. תנצבה”א * באלול – הישיבה מוקמת מחדש בארץ ישראל בדירת שני חדרים ברחוב שלש השעות בבני ברק, על ידי בני רבנו האיש מצליח זצ''ל, יחד עם הצדיק רבי שמואל עידאן זצ”ל, ובסיוע רבי נחום סעדון זצ”ל.
 
התשל”ד – הישיבה עוברת לבית מרווח יותר בן חמשה חדרים ברחוב הרצל 50 (כיום רח' הרב שך) בבני ברק.
 
התשל”ה – ההילולא הראשונה, וחלוקת תעודות מעיין לתלמידים מצטיינים.
 
התשל”ו – בנין קטן בן שלש קומות ברחוב הרב שר 14 בבני ברק, נשכר בדמי מפתח, ולשם מעתיקה הישיבה את מקומה (כיום נמצאת שם ה'מתיבתא' לכתות ז' וח').
 
התשל”ז – נוסד “מכון הרב מצליח” להדפסת ספרים תורניים, כאשר הספר הראשון שיוצא הוא “לב שומע”.
 
התשל”ח – נרכש בס”ד המגרש שעליו קיימת הישיבה ברחוב הרב עוזיאל 26 בבני ברק * מחוסר מקום, נוספה קומה רביעית בבנין ברחוב הרב שר לצורך פנימיה * הגאון רבי ינון חורי זצ”ל נקרא לכהן כר”מ בישיבה *
 
התשל”ט – הגאון רבי משה לוי זצ”ל נכנס ללמוד בישיבה ומביא בכנפיו תנופה רוחנית.
 
התש”מ – מתקיים מעמד הנחת “אבן הפינה” לבנין החדש ומתחילה הבניה.
 
התשמ”א – הגר”מ לוי זצ”ל מתחיל במסירת שיעורים בישיבה.
 
התשמ”ב – המחזור הראשון בישיבה מקבל תעודת 'יורה יורה', מאת נשיאי הישיבה מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט”א, ולהבדיל בין החיים הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ”ל (רבה של נתיבות).
 
התשמ”ג – בניית הבנין ברח' הרב עוזיאל הושלמה, והישיבה והכולל עוברים למשכן החדש (ביום י”ג באלול, יום הילולת הבן איש חי).
 
התשד”מ – נפתח בס”ד כולל “תורת משה אמת” * הגאון רבי נסים כהן זצ”ל מתחיל לכהן כמגיה ובוחן בישיבה.
 
התשמ”ה – נפתחת בס”ד “מתיבתא” לתלמידי כתות ז' ח' עם פנימיה * נפתחה בס”ד ספריית “אוהל משה”.
 
התשמ”ח – נקנה בס”ד המגרש הסמוך לבנין הישיבה (בשתים עשרה תשלומים).
 
התש”ן – נפתח בס”ד תלמוד תורה “איש מצליח” בקרוואנים שמוקמו במגרש החדש הנ”ל.
 
התשנ”ב – הת”ת מתרחב ועובר לרחוב בן זומא בבני ברק.
 
התשנ”ד – נפתח בס”ד גן ובית ספר לבנות “ותתפלל חנה” בקרוואנים שמוקמו ברחוב אורליאן בבני ברק.
 
התשנ”ו – נפתח בס”ד סמינר לבנות “עטרת רחל” בקרוואנים עם ארבע בנות * לראשונה, יוצא לאור הסידור המדויק “איש מצליח”, שהביא למהפך בדקדוק התפלה.
 
התשנ''ז – פטירת הצדיק רבי שמואל עידאן זצ”ל ממייסדי הישיבה (בז”ך בתמוז תשנ''ז).
 
התשנ”ט – נפתח בס”ד בית הדין ובית ההוראה “משפט וצדק” * נפתח בס”ד מכון הסת”ם הספרדי “יד רפאל” * עקב הצפיפות הגדולה בבנין הישיבה, ולאחר עיכובים רבים, זכינו סוף סוף ל”הנחת אבן הפינה” לשני בנינים במגרש וחצי שע”י הישיבה, ונתקיים בישיבה “ימין ושמאל תפרוצי”.
 
התש”ס – בחודש אייר מתקיימת חנוכת בנין פנימיית “בית שמואל”, והבנין מתאכלס.
 
התשס”א – הסתלקותו של בחיר התלמידים בישיבה הגאון המופלא רבי משה לוי זצ”ל, מותירה חלל כואב בישיבה * נוסד על שמו מכון “זכרו תורת משה עבדי” למבחנים בעל פה על מסכתות שלמות.
 
התשס”ב – הושלם הבנין הגדול של ישיבה גדולה, והוא נחנך במעמד הראשון לציון הגאון רבי שלמה עמאר שליט”א.
 
התשס”ג – לאות תודה להשי”ת על 40 שנות קיום הישיבה, מוכנסים שני ספרי תורה מהודרים לישיבה קטנה וגדולה (תרומת הציבור ידידי הישיבה שקנו כל אחד עמוד).
 
התשס”ד – הגאון רבי ינון חורי זצ”ל מגדולי רבני הישיבה נפטר בשיבה טובה.
 
התשס”ה – נבנה בס”ד “גשר עזריה” המחבר בין בנין ישיבה קטנה לבנין ישיבה גדולה.
 
התשס”ח – הגאון רבי נסים כהן זצ”ל מגדולי רבני הישיבה נפטר בשיבה טובה.
 
התש”ע – נוספים בס”ד עוד 12 חדרי פנימיה מעל בנין פנימיית “בית שמואל”.
 
התשע”א – מתקיימת חנוכת בית הספר לבנות “ותתפלל חנה” בבני ברק, וכן חנוכת בנין הסמינר “עטרת רחל” בבני ברק * נוסד מפעל “אור ההלכה” (מבחנים בהלכות שבת עם טוב”י וש”ע ומ”ב איש מצליח) לע”נ תלמיד הישיבה הבחור ר' מאיר זמיר ז”ל * נחנך אולם מפואר ורחב ידיים עבור עורכי “מכון הרב מצליח” עם ספרייה ומחשבים * נפתח אתר הישיבה, בו מבקרים כל יום למעלה מאלף איש * מוקם איגוד הבוגרים “כתר מלוכה”.
 
התשע”ב – נחנך בנין ת”ת “איש מצליח” במשכנו החדש * שופץ וחודש כתב הס”ת של הסבא רבא החסיד רבי רחמים מאזוז זצ”ל משנת התרנ”ח, ונכנס להיכל הישיבה, ובאותו ערב נחגגת מסיבה לחמשה בחורים שסיימו להיבחן בעל פה על כל מסכתות הש”ס * לאחר עשרים שנה של עבודת עריכה, נשלמה סדרת המופת “משנה ברורה” עם הערות “איש מצליח” (בעניינים שרבותינו הספרדים פסקו אחרת).  
 
התשע”ג – עקב צפיפות היכלות הישיבה, החלו בבניית גשר נוסף שיגדיל את שטח בתי המדרש של ישיבה גדולה וישיבה קטנה.
 
התשע”ד – נחנך הגשר החדש, שהביא להגדלה משמעותית של שני בתי המדרש של ישיבה גדולה וישיבה קטנה, וחיבור ביניהם בכנסים גדולים.
 
התשע”ה – 7 בחורים זוכים להיבחן על כל הש”ס ולערוך סיום הש”ס במעמד הכנסת שני ס”ת להיכל הישיבה.
 
תפלתנו לאבינו, מלכנו, בוראנו, רוענו, מלך העולם, שלא ייבש המעיין, ולא יקצץ האילן. ונזכה אנחנו וצאצאינו להגדיל תורה ולהאדירה, ושיהיו כוונותינו לשם שמים, מתוך בריאות ונחת. וזכות אבותינו ורבותינו הקדושים תעמוד לנו לעד אמן.