להבין משל במליצה – אהבת אחים

מעשה באיש דל ואביון, ולו אח מהעשירון העליון- עתיר נכסים, ומטבעות ממלאים לו את הכיסים. בנותיו של העני הגיעו לפרקן, רצה להשיאן, אך חסומות היו דרכן, כי כסף מנלן? עלי יהיו כולן?

וירא כי לא יכול, כי לרש אין כל. ויגש אל האח, כי מסתמא כשאת צרתו לפניו ישטח, הוא את לבו יפתח. אך רעיונו כלל לא צלח, ויתנכר אליו האח. ויטען לתומו: כי לא יודע מי הוא זה, וכנראה הוא מדמיין או הוזה. והכביד את לבו, כי לב-אבן בקרבו. וישלחהו חפוי ראש, כולו עצב ובוש.

מדי תקופה היה לעשיר דבר שבחובה- לבקר את אביו שהגיע לשיבה. והנה נכנס אל ביתו, כמשפטו וכחוקתו. פתח העשיר את פיו, ושאל בשלום אביו. מיד שאל האב מי הוא זה שבא לבקרו, כי הוא אינו מכירו, ויען הבן כי הוא בשר מבשרו- ולו אח אחד ושניהם בניו, והוא אינו מתעתע בעיניו.

ויען האב כי אכן לו בן עני, אם אתה הוא אחיו, אזי אתה בני…

כל שרוח הבריות הימנו נוחה, גם בעיני המקום יפה כוחה. ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם, ותהא דעתך מעורבת עם בשר ודם. כל שאהוב למטה בידוע שהוא גם למעלה אהוב ונחמד, כי כך זה נמדד ונאמד. ואם נתנהג כאחים נאמנים, אזי ינהג עמנו כבנים. ואין יום הכיפורים מכפר, עד שהיחס שלו עם הזולת ישתפר, לכך יוסף אומץ ויתגבר, להתפייס עם החבר, ואתו יסתדר, ובזכות זו נתהדר.