להבין משל במליצה – טרדות של מצוה

מעשה בחמד בחורים, בן למשפחת סוחרים עשירים. שיצא לארץ רחוקה לשלוח במסחר ידו, יעדו, היה באזור שם התגורר דודו- שעל אחיינו גבר פחדו. פן לטייל ימשך, ובמעיינות רגליו ישכשך. אל נערים יתפתה, ועם פוחזים יהיה חוטא. יאבד זמנו, ואף ממונו.

קיבץ וריבה סוחרים מכל התחומים והגוונים, וסיפר להם כי בידו של הנער אלפי שטרות מזומנים, להרצות בפניו את סחורתכם הנכם מוזמנים. א”כ חושו מיד לבית מלונו, וכל אחד יציע לפניו מטענו! וכוונתו שבכך יהיה טרוד בכל זמנו, ואכן פקדו סוחרים רבים את משכנו. אך יצוא יצא זה הסוחר, והנה נכנס האחר. זה הציע אבנים טובות ויהלומים, וזה אריגים מדהימים. ופרשו השמלה, לבחון את טיב הסחורה העולה, ובא בעלה ויהללה. זה יוצא וזה בא, ואף בלילה נרו לא כבה. עד אשר כלתה פרוטה מן האיש, ואז ניגש אל דודו חיש. ובא בטענה, כי רצה להסתובב במדינה. לראות את הארץ מה היא, לחסות תחת עץ ולהינפש באיזה אי. לטייל בשוקים, לטעום מגדנות וממתקים, להעפיל להרים ולצנוח מצוקים. אך עתה, לא נותרה לו לכך פרוטה. כי אם דמי הנסיעה חזרה לביתו, ואיך יחזור ובידו חצי תאותו.

ענה דודו ואמר- את סודו שעד עתה שמר. חששתי מזה, פן מיד בהגיעך אל המקום הזה. ארץ נחלי מים, מלא במקומות טיול והנאות עד לב השמים. עינות ותהומות, תאטראות ומגדלים רבי קומות. גינות ופרדסים, מטעים של הדסים. תתן בהם פניך, ותלך אחר ראות עיניך. תשקיע בהם אונך, ותשפוך בהם הונך. לכך זימנתי אליך את הסוחרים, שאצו אליך נמהרים. וכי לא בעיניך פלא, מהיכן כל אלה?! אלא אני הוא זה החוזה שיזמתי זאת ע”מ שתהיה טרוד באלו העסקים, ולא תלך אחר פוחזים ורקים, לבזבז ממונך בתאטראות ובשווקים.

הקב”ה ברא עולם כה נפלא, מאורות ברקיע תלה. ברא בו אילנות, ימים ומעיינות. חיות עופות ובהמות, פסגות ותהומות. הרים וגבעות, גיאיות ובקעות. וחשש פן ילך האדם שולל, אחר היצר המנובל. ילך וימשך אחר בית מפואר ורכב יפה, גני שעשועים ובתי קפה. ויאבד זמנו, ולא ימלא תפקידו- רצון קונו. לכך הרבה לאדם מצוות ברוב טובו, בקומו ובשכבו. בכל שעה ובכל פינה, ואין אתה בן חורין להיפטר הימנה. וטרם יגמור מצוה אחת, וכבר השניה תנחת. וכך יהיה טרוד בתורה ומצוות, ולא יפנה לתאוות.