כך לשון המקרא (שופטים ו' י"ז) ומכל מקום

מי מקובל ומי מקבל?

התבלבלנו כבר! אחד יושב גלוי ראש ליד המיקרופון ומגלה עתידות, ההוא מסתובב עם תרבוש וגלבייה לבנה, רבנים ו"ברכנים" בכל הגוונים בכל הצבעים, מנסים להיאחז בחוט אמיתי שקשור אי שם למעלה, ולא בקורי עכבישים. איך נזהה אותם?!

אלו מדרשים חלוקים, ומי ששנה זו לא שנה

התשובה פשוטה, הפסל של מיכה נקרא ג"כ (להבדיל)

אז בסיכום מה היה לנו שם במצרים: מסעדת דגים, עם בשרים ובצל על השיפוד, ואבטיח לקינוח, הנה כך מטשטשים פרטים לא כל כך רלוונטים, ומקבלים זום ופוקוס על הדברים החשובים באמת…

לא, כי לחיצת יד הוא מעשה של קירוב

אין צריך ליזהר מליגע בהן, כיון שאין כאן

קושיא יפה. ועיין ברמב"ן (ויקרא ב, ט) דמשמע

כל מנהג שנהגו בו אבותינו לא כדאי לעוזבו

עדיין לא זכינו בעוונותינו הרבים לנבואה הנכספת "ואשיבה

1. האמת שלא בכל מקום אנו מציינים מלעיל

שמו הטוב של הגאון רבי דוד הכהן יהונתן

בעבר הרחבנו בענין הציווי וההקפדה על חלוקת שבטי

ביטויי זעם וקריאות נקם מתלהטים באויר. אנשי סדום