מאחורי הפרגוד
זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, כתבנו בספר חיים, למענך אלוקים חיים… זו התוספת שאנו מוסיפים בתחילת שמונה עשרה, בברכה הראשונה, בימים הנוראים, זו הבקשה שפורצת בתחילת התפילה, פשוטה, הכרחית וחיונית. בסוף התפילה כנראה שכבר אזרנו יותר אומץ, שם הבקשה הופכת ארוכה ומפורטת: ובספר חיים ברכה ושלום, ופרנסה טובה וישועה ונחמה, ניזכר וניכתב לפניך, אנחנו וכל עמך ישראל, לחיים טובים ולשלום. הגענו אל ה' כמעט עם רשימת קניות, וכבר קיבלנו אומץ להכניס את כל עם ישראל איתנו.
אבל בסליחות, הבקשה הופכת מוגזמת, ואפילו חוצפנית אי אפשר שלא להזדעזע: אלוקינו שבשמים כתבנו בספר צדיקים וחסידים, כתבנו בספר זכויות, כתבנו בספר ישרים ותמימים, חוצפה מושלמת, עשינו טעויות בואו נודה, עברנו עברות בואו לא נתכחש, מותר לנו לבקש מחילה וסליחה וכפרה, ושישאירו אותנו בחיים, ואפשר להעיז לבקש פרנסה וישועה למרות שזה צעד ממש נועז, אם אתם מבקשים להיסחף, ולבקש שיורידו את סעיף הקלון, הייתי מתייעץ עם עורך דין לפני כן…
וכאן לבקש מהשופט, שאחרי כל מה שעקפנו, לקחנו, וסידרנו, שיתן לנו תעודת אזרחות למופת, שמעתה ואילך לא רק שלא יכתוב עלינו אזהרה חמורה כקומבינטורים מדופלמים, אלא שיתן לנו תעודת יושר כישרים ותמימים, אני מתאפק שלא לצחוק, תגידו גם את השופט החלטתם לסדר? מה עוד אתם מבקשים, שאחרי כל מה שפגמנו וְשִׁחַתְנוּ נבקש להכתב בספרי צדיקים וחסידים, כאילו בנינו ותיקננו? בנוסף שיתן לנו זכויות של עובדי מדינה עם פנסיה וכבוד ששמור לדור המקימים, אתם לא חושבים שהגזמתם, אני כבר מתפדח לעמוד לידכם, כשאתם מבקשים את השטויות האלה.
ולהיסחף בדמיונות ולבקש שיכתוב אתכם בספר זכויות, כלומר שבעצם המדינה חייבת לכם כסף… וששר האוצר יכין את הצ'יק כדי שלא נבקש ריבית והצמדת פיגורים, כל המעמד הזה יותר הזוי מאשר מצחיק, מה חשב לעצמו מי שכתב את הבקשה הזו בסידור, ומה חשבתם אתם כשאמרתם אותם, ותגידו לי אתם, ככה בינינו בלי שהשופט ישמע, דחילק מה אתם לא מתביישים?
רבותינו אומרים, שבימים אלו שלשה ספרים נפתחים, צדיקים נכתבים לאלתר לחיים, בנוניים תלוים ועומדים, ו…
ונשאלת השאלה, האם בכל השנה הספרים סגורים, הלא כבר נאמר הפנקס פתוח… והיד כותבת… וכל מעשיך בספר נכתבים… אז הוא פתוח כל השנה, אי אפשר לכתוב מעשים בספר סגור, אז מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות…
מבארים גדולי החסידות:
בימים רגילים, הספרים פתוחים בפני שופט כל הארץ הכותב את כל המעשים, בימים אלו הספרים נפתחים בפנינו, בימים אלו שופט כל הארץ, לוקח את האדם לחדרו, ושם מאחורי הפרגוד שואל את כל אדם, באיזה ספר להתחיל לכתוב את מעשיו בשנה הבאה, באיזה ספר הוא רוצה להופיע, באיזה ספר הוא חולם ורוצה להיות, זה היום שהספרים פתוחים בפנינו ואנחנו מחליטים באיזה ספר ניכתב, וביד כל אדם יחתום, מחילה וסליחה וכפרה על העבר כבר מובטחת, פנינו אל העתיד, והפניה אל העתיד היא זו שתקבע… שואל אותך השופט כשתצא מבית המשפט… תגיד לי עם איזה חבר'ה אתה הולך לשמוח, לאיזו דרך אתה עומד לפנות.
אבינו אב הרחמן, מכניסנו איתו אל מאחורי הפרגוד, פותח את הספר בפנינו ואומר מה שהיה היה, אבל תגיד לי בני, באיזה ספר אתה רוצה להיות, איפה אתה רואה את עצמך לשנה הבאה, איפה אתה רוצה שנתחיל… ובתשובה שלנו תלוי כל כך הרבה, לא תמיד אנחנו יודעים וזוכרים שאנחנו נשאלים את השאלה הזו… אבל רבותינו למדו אותנו לענות בלי שנדע: אבינו מלכנו כתבנו בספר צדיקים וחסידים, שם איתם אנחנו רוצים להיות…
אבינו מלכנו! כתבנו בספר ישרים ותמימים, כתבנו בספר זכויות, בת קול שמעתי מאחורי הפרגוד צדיקים וחסידים, אהובים וברורים, ישרים ותמימים, לכם נתונים כל טוב שבמרומים, חיים, ברכה, שלום, פרנסה טובה, ישועה ונחמה, וכל משאלות לבכם לטובה. שנה טובה ומתוקה!!!
תגובות