בדרך כלל ה"נוסח אחר" מיועד למעיינים ואין לאומרם

בג'רבא נהגו למול בט' באב אחר חצות עד

1. אין כוונת הבן איש חי להאריך בה"א

לאכול אפיקומן – עד חצות, אבל לספר ביציאת

חיוב לשמירת שעות השינה, סיפור על הרב יחזקל

שנו חכמים (בסוכה דף כ’ ע"א): "בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה – עלו רבי חייא ובניו ויסדוה". יש מוסיפים בימינו: "חזרה ונשתכחה – עלה רבינו עובדיה יוסף ויסדה". ומעניין שכל העולים הנ"ל הם עולים מבבל לארץ ישראל..
מאמר זה נכתב על ידי מרן ראש הישיבה הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א בחודש אלול תשנ"ה לרגל הוצאת הספר יביע אומר חלק שמיני על ידי מאור ישראל שר התורה הגאון מרן עובדיה יוסף זצוק"ל

1. בשעת הדחק נראה שאפשר להקל בזה, אך

לריבוי השאלות אענה בקצרה: 1. ראשית חבל שלא

ביום חג השבועות, חל יום פטירתו של הגאון

במראה הסנה, מאריכה התורה לבאר מה היו המחשבות

1. בימינו אין הרגל כלה מן השוק עד

א) אינו חייב כרת. עיין שבת (דף ס"ט

1. מעיקר הדין אין צריך ליטול ידים, אבל

לתת לעשרה אברכים כסף שיעשו תקון כרת לרפואתך.

אין שתי דעות. 12 שעות שוות אחר חצות