שושלת משפחת חדאד המעטירה מהאי ג’רבא

ראש המשפחה הוא רבי יצחק חדאד זצ”ל, שבא מעיר עוננבה שבאלג'יר, ונשתקע בג'רבא. והוא מהרבנים הראשונים של קהלת ג'רבא, אשר אנו יודעים ומכירים את שמם. גם שלשת ספריו “קרני ראם” חידושים על רש”י והרא”ם, “זרע יצחק” חידושים על הפרשה, וספר “תולדות יצחק” חידושים על הש”ס, הם הספרים הראשונים שנדפסו מרבני ג'רבא.

היה מרביץ תורה ברבים, והעמיד תלמידים הרבה. מספרים, שבזמנו לא היו הרבה משפחות של כהנים ברובע הגדול של ג'רבא, וברובע הקטן היה יהודי אחד, שהיה כל יום הולך בבוקר לשוק הגדול ברגל לצורך פרנסתו, והיה בנו הולך אחריו בלי ידיעתו עד שמגיע לרובע הגדול [מהלך שבע מילין], ופורש מאביו והולך ללמוד אצל רבי יצחק חדאד הנ”ל עד הערב עד עת בואו של אביו מהשוק הגדול, ואז חוזר והולך אחריו עד שמגיע אל ביתו. והיה לו זה כמה שנים בלי ידיעת אביו, עד שנתודע לאביו ממעשהו זה, ואז עקר דירתו מהרובע הקטן לרובע הגדול, כדי להיות בנו מצוי תמיד אצל רבו, ומאז נתגדל והצליח ועלה מעלה מעלה והיה לאחד מרבני הרובע הגדול, והוא רבי מרדכי הכהן זצ”ל. והוליד הרבה בנים והיה נקרא בפי כל “אבּו אלוולאד” [אבי הבנים], וכמדומה שרוב הכהנים בחארה כבירה הם צאצאיו.

דור שני הוא רבי אברהם חדאד זצ”ל. שישב על כסא הרבנות אחרי פטירת אביו, והוא בנה בית הכנסת בשביל אביו, ואעפ”כ נקראת על שמו עד היום “צלאת רבי אברהם”. ומספרים שבל”ג לעומר היו נוהגים לקשט את בית הכנסת, ופעם קרה שהשמש מר וזיפה סעדון ז”ל, עלה בסולם לתלות קישוט בתקרה בגובה שש מטר בערך, ופתאום התהפך הסולם ונפל השמש לארץ, ורבי ישועה ז”ל [מצאצאי הרב] שהיה שם, צעק: יא רבי אברהם יא רבי אברהם הושיעא נא”, ויקם האיש והנה הוא בריא אולם, שאל אותו רבי ישועה מה ראית? אמר לו ראיתי איש זקן בעל הדרת פנים שתפס אותי וישימני בארץ.

דור שלישי הוא רבי משה חדאד זצ”ל, שישב על כסא הרבנות אחרי פטירת אביו. ומספרים שפעם אחת אחר שבא מתפלת ערבית, אמרה לו אשתו לך וקנה לנו שמן כי נגמר, ענה לה הלא לילה הוא וכל החנויות סגורות למחר אקנה. ויהי בחצות הלילה קם הרב משנתו לומר תקון חצות ולעסוק בתורה כדרכו בקדש, והדליק את הנר ולא יכול לו, כי היה ריק משמן. ויחפש אנה ואנה וימצא בקבוק מלא, יצק ממנו לנר, הדליקו, וישב ללמוד עד אור הבקר. כשסיים את חק לימודו כיבה את הנר וילך להתפלל. אחר התפלה חזר לביתו, ותאמר לו אשתו לך קנה השמן, אמר לה איך זה, הלא בלילה מצאתי כלי מלא בשמן והדלקתי ממנו. ותאמר מה זה תדבר, וילכו לראותו והנה הוא חומץ. ענה הרב ואמר כבר אמר רבי חנינא בן דוסא: “מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק”.

דור רביעי הוא רבי יצחק המכונה ז'אכי חדאד זצ”ל. וצאצאיו נקראו 'דאר רבי זאכי'. מפורסם היה בצדקותיו ונדבותיו ועזרתו לכל כושל, והוא היה ראשון ממייסדי “חברת אור תורה”, שהיה בעבר ארגון שמחזיק ותומך בתלמידים וברבנים, וכיום הינה ישיבה שגדלה וקיימת עד היום, ומעמידה תלמידים ת”ח ויראי שמים.

דור חמישי הוא רבי רחמים חדאד זצ”ל. איש חסיד וצדיק ונאמן רוח היה, וכל משאו ומתנו היה באמונה, והיו שולחים לו סחורות מכל העולם שימכור ויקח אחוזים רוח. ומורנו הרב רבי כלפון משה הכהן זצ”ל היה מספר בשבחו ובנאמנותו הגדולה, שמרבה לעשות קידוש השם.

דור שישי סבא קדישא החה”ש המקובל האלהי כמוה”ר רבי יעקב חדאד זצ”ל. כשחיבר את ספרו “גואלי חי” פירוש על ההגדה על פי הסוד, לא רצו חכמי ג'רבא ליתן לו הסכמה, כי אמרו שאינם מתעסקים בקבלה, עד שהוצרך להביא הסכמה מטריפולי שבלוב שהיו בה רבנים מקובלים. מספרים שפעם מוה”ר הראב”ד רבי יוסף ברבי זצ”ל, נפגש עם ראש העיר בג'רבא, בשביל צרכי הקהל, וראש העיר צעק עליו, ולא נחה דעתו עד שסטר לו. ותיהום כל העיר, אבל לא יכלו לעשות כלום. ורבי יעקב ז”ל שהיה תלמידו, כששמע מזה רצה לשלוח מכתב לממשלה בבירה, לקבול על מה שעשה לרב העיר. אבל לא מצא מי שיכתב לו מכתב בשפת המדינה, שהיו יראים מראש העיר. בסוף כתב את המכתב בעברית, ושלח אותו לבירה. כשהגיע המכתב לממשלה, לא הבינו מה כתוב בו, ושלחו אותו למתרגם. אחר שקראו את התרגום, שלחו מכתב לממונה על ראש העיר של ג'רבא, לפטר את ראש העיר בגלל מעשהו, וצרפו עמו את המכתב של רבי יעקב והתרגום. הממונה שלח לקרא לרבי יעקב ז”ל, ושאל אותו, איך זה שהמכתב ששלחת הוא חצי דף, ואילו התרגום הוא שני דפים. ענה לו הרב, אם תקח דינר זהב, ותפרוט אותו לדינרי נחושת, יהיו לך עשרות.

דור שביעי רבי ישועה חדאד זצ”ל. שהיה איש קדוש ונערץ בכל העיר, והיה מוכר את קרקעותיו כדי לפרנס תלמידי חכמים. בליל כפור אחרי ערבית היו באים אנשים להתברך מפיו, והיה ת”ח אחד של”ע היה מוליד בנים ולא היו מתקיימים, ובא אצלו בליל כפור, ובירך אותו בזרע של קיימא. ובאותה שנה נולדה לו בתו היחידה והולידה לו בנים ובנות.

דור שמיני החה”ש רבי חי חדאד זצ”ל. והוא בעל בית הדפוס המפורסם בג'רבא שהוציא ספרים רבים של גאוני וחכמי ג'רבא. נח למקום ונח לבריות, שהיה אהוב על כל הקהל, בגלל נדיבותו ושתדלנותו לכל צרכי הקהל.

דור תשיעי הלא הוא בנו, הגאון הצנוע והעניו, המעיין המובהק, שייף עייל שייף נפיק, שנזדכך ביסורים שנים רבות רבי ינון חדאד זצ”ל. נולד ביום שבת ג' תמוז שנת שבו”ת יעקב בעי”ת ג'רבא, ויקרא בישראל ינון שמו. בצעירותו למד אצל הגאון רבי אליהו חדאד זצ”ל. וכשהיה בן י”ב שנה בערך, למד אצל הגאון הגדול רבי חיים מאדאר זצוק”ל, שלימים כיהן כרבה הראשי של תוניסיה. אצלו עלה והתעלה בלימוד העיון התוניסאי, עד שראה בו רבו המובהק, ופעם רבי חיים התבטא ואמר עליו: “ינון למד אצלי הגמרא, ועכשיו יש לו עיון יותר טוב ממני”.

בהיותו בגיל חמישים, לקה בלבו, ומאז סבל יסורים רבים שליוו אותו עד יומו האחרון. לאחר כחמש שנים עלה לארץ להתרפא בבתי החולים, ומרוב תשוקתו לחזור ללמוד בעיון עמוק כדרכו, תכף שהתחזק מעט החל לבוא לישיבה הקדושה כסא רחמים תכב”ץ, והיה נכנס שם לשיעורים למרות שהרמי”ם קטנים ממנו, ומשתתף במהלך השיעור מקשה ומתרץ כאילו היה אחד מהבחורים. עד כדי כך הגיעה אהבתו לתורה.

כמנהגם של רבותינו נ”ע, מגיל קטן היה כותב חידושים על הגמרא והש”ע, והשאיר אחריו מחברות רבות של חדושים, על הש”ס ועל הש”ע. בכל עת פנויה שהיתה לו, וכן בזמנים כשהכביד חוליו ולא היה יכול לצאת מהבית ללמוד, היה יושב בבית ועוסק בתורה בעמל וביגיעה, בעיון עמוק עם כל המפרשים שהיו מצויים בידו(!). וכל זה למרות הכאבים והיסורים שהיו שגרת חייו לא מנע את עצמו מללמוד. וכך במשך כארבע שנים [התשס”ה – התשס”ט] ישב וכתב חיבור נפלא על מסכת מכות, בשם “חי עולם” (הכולל 550 עמודים!) כמה טרח ויגע במסכת זו, ונשא ונתן בדברי כל הראשונים והאחרונים שהיו תחת ידו, ומהם כל המפרשים שנדפסו בספר 'ועד לחכמים' ובספר 'מטה עוזך', ועוד הוסיף עליהם כהנה וכהנה כאשר יראה הרואה, והביא דברי כל אחד ואחד מהם, והקשה ותירץ והעיר בכל ענין וענין עד אשר העלה כל דבר על מכונו, ובלי ספק שכל הלומד מסכת זו ימצא בספר זה את מבוקשו אשר כמעט כל ענין מוקשה או דבר הטעון ביאור, עמד עליו וביארו. נתבקש לישיבה של מעלה טהור ומזוכך ביום המר והנמהר שלישי כ”א טבת התשע”א. זכר צדיק לברכה!

הרוצים להזמין  ספר זה כאן באתר, מחירו 20 ש”ח בלבד לזיכוי הרבים. (לא כולל דמי משלוח).
בהמלצת מרן ראש הישיבה שליט”א שאמר: ספר זה הוא דרך הלימוד שהיתה בג'רבא, ואין עיון כזה היום!!!