Menu

הגאון רבי מרדכי סגרון זצ"ל – חלק א’

רבנו נולד בעיר תהילה ג'רבא המהוללה ברובע הגדול (חארה כבירה), לאביו ר' כמוס ואמו מרים, ביום י”ד אדר התרנ”ג יום פורים, וכפי הנראה על כן נקרא בשם מרדכי, על שם מרדכי היהודי. בעודו מוטל בעריסה טרם מלאות לו שנה תמימה, ביום ה' שבט התרנ”ד למרבה הצער והיגון התייתם רבנו מאביו, והיו הוא ואמו מתפרנסים פרנסה דחוקה ביגיע כפיה של אמו הצדקנית, עד שהעיר ה' את רוח הנדיב היקר ר' יצחק סעדון זצ”ל שבעתיד היה חמיו של רבנו, לקחתו אליו אל ביתו, וגידלו כאחד מבניו, וכלשונו של מוה”ר זצ”ל בהקדמתו לספרו “דברי מרדכי” וזה לשונו: וישם אל לבו להחזיק ולאמץ ברכים כושלות, ויתמכני בימין צדקו להיות סומך על שלחנו לחם לאכול ובגד ללבוש וגדלני בין ברכי רבנן והיה מתנהג עמי כאחד מבניו ממש. והיו דבריו אלי: בני! אל תדאג על הדמים, מפתי תאכל ומכוסי תשתה וכל מחסורך עלי, ורק חזק ואמץ והיית אך עסוק בספר התורה, וזה וזה מתקיים בידך תורה שה'ן עמה מלאכה מלאכת הקדש למגמר ולאגמורי. ואחרי דברו לא שניתי ודבריו עשו פירות, ברוך ששם חלקי מיושבי בית המדרש. זכרה לו אלהי לטובה וכו'. עד כאן לשונו.

וכך גדל ונתעלה רבנו, שייף עייל שייף נפיק בבית מדרשו של מוה”ר רבי דידו הכהן זצ”ל, שהיה מלמד בביהכ”נ הכהנים (הדג'תייא), ללא דאגות פרנסה ועול משפחה. במשך השבוע היו לומדים גמרא ומפרשים בעיון הדק היטב אצל הרב הנזכר, וביום שבת היו לומדים פסיקת הלכה (שאלות ותשובות) אצל מרן רבנו כלפון משה הכהן זצ”ל, שהיה מעודד מאוד לימוד זה. בין חבריו לספסל הלימודים היה הגאון והמשורר רבי בנציון הכהן זצ”ל (רבה של זוארה-לוב, ובעל שו”ת שערי ציון), שעמו התיידד הרבה ולמדו יחד בחברותא, ולימים זכו וזיכו את הרבים בתורתם.

בקונטרס סתרי משה (עמוד 45, בראש ספר דרש משה), נמצא מכתב שכתב לו רבו מרן רבנו כלפון משה הכהן זצ”ל, על דרך הלימוד ומה ילמד מדי יום ביומו משך כל השבוע בזה הלשון:

יום י”ד אייר עטר”ת לפ”ק [תרע”ט]
ידי”ן החה”ש והכולל כמה”ר רבי מרדכי סגרון יצ”ו ה' אתו את הברכה אמן.
אחרי שים שלום טובה וברכה, בנוגע לסדר הלימוד הראוי לו. לדעתי זו היא הדרך הישרה לבוא אל מטרת מעלת התורה בעה”ו ויראת ה'.

א) לא יבטל בשום אופן ארבע אמות הלכה ביום ובלילה, ולא הלימוד לבד עיקר אלא העיון קודם הוא העיקר. [וכ”כ בהקדמתו לספר שלום דוד ח”ב. ע”ש. וראה עוד בספרו ברית כהונה חאו”ח מערכת ל' אות ט'. ע”ש]. ולכן נחוץ לקבוע זמן לפחות שעה חסר רבע בבוקר ושעה חסר רבע בערב, לעיין בהם השיעור של ארבע אמות הלכה של הבוקר לבוקר ושל הערב להלילה הבא וכן תמיד. וברבע שעה מזה ומזה הנשארים, יציין איזה חידושי תורה הבאים מדי יום יום הן של היום הן של הלילה.

ב) ביום ראשון ושני יקבע לו איזה גמרא לעיין בה ולפלפל בה עם המפרשים המפורסמים ובפרט הראשונים, ולכתוב ככל העולה על לבבו, ובלבד שבטרם יכתוב יברר וינתח הדברים במוחו ובשפתיו ואח”כ יכתוב המתברר.

ג) ביום שלישי ורביעי יקבע לו לימוד בש”ע יו”ד עם טור ובית יוסף הלכות שחיטה וטרפיות, ואח”כ הלכות תערובת ואח”כ הלכות נדה. ויכונן ויתבונן בכל דבר כראוי במחשבה ודיבור, ולא ישים בזה לב לחדש רק להבין היטב ולזכור עד אשר תהיה לו ידיעה הראויה. ועכ”פ אם נתחדש לו איזה דבר אל יעזבהו, ויכתבהו לזכרון, אך לא לזה תהיה מטרתו.

ד) יום חמישי יעיין הספק של יום שבת קודש בעה”ו [שהיו לומדים אצלו כנ”ל], ויכתוב המתברר לו.

ה) יום ששי ילמוד הפרשה שמו”ת, ויהיה לימודו בהבנת הדברים כראוי ואם נתחדש לו איזה קושיא או תירוץ יכתבם. וכן אם נראה לו איזה חידוש מוסריי או דרושיי או שכליי יכתבהו. ובחצות היום השני יסדר דרוש [דרשה] פעם דרך משל למעלת התורה ולתלמוד תורה, פעם למעלת השבת, פעם למעלת הצדקה וכיוצא בזה, ואם לא נגמר יגמר בשבוע שאחריו. ובטרם יחיל דבריו במחשבה או דיבור או מעשה (לכתוב), ישים לפניו המטרה ויצייר כאילו הוא רוצה לעמוד ברוב עם לדרוש ובאים גדולי הקהל קדוש הי”ו לשאלו מה אתה רוצה? ולמי אתה רוצה להעיר? כי כל דרשן שאין נגדו מטרה כראוי, הוא דומה ממש ללומד בגמרא רש”י ותוספות ואינו יודע לבאר מה הם רוצים וממה נשמרו, כי בודאי שלא ישיג לעולם כוונתם ויהיה תמיד מבולבל ובלתי ישוב, אך בשומו לב מה מבקש זה וזה, ולכן כתבו כך וכך הוא עולה ממעלה למעלה, וכן הדבר ממש בזה. ודי בזה לחכם השם לב אל דבריי אלה.

ו) ביום שבת קודש יקבע לו זמן מה בספרי המוסר כשעה מעלה מטה [בערך], והשאר ילמוד כרצונו.

זהו הנראה לעניות דעתי כעת וכתבתי לזכרון לו. ויתכן כי אח”כ ע”י הנסיונות יראה לו איזה דבר לתקן יותר, אך כעת הנלע”ד כתבתי ושלום רב.
נאום הדורש בשלומו וטובתו והרווחתו והצלחתו הן בגשמי והן ברוחני

ע”ה המ”ך סלט”א

 

וכך היה מורנו הרב זצ”ל עולה ומתעלה בדרך ה' ושוקד על תלמודו ללא לאות בעיר ג'רבא, עד ליום ה' טבת התר”פ (והוא בן 27), שנקרא לשמש בקודש בעיר מדנין הסמוכה לג'רבא, בהמלצת רבו מרן רבנו כלפון משה הכהן זצ”ל, בהתחלה להרבצת תורה ועסקי ציבור להיות לעזר לרבה הגאון ר' כמוס חדאד זצ”ל (בעל ספר לב חכם ועוד), וכאשר קיבל הרכ”ח זצ”ל מכת ברק ביום הכיפורים בבוקר לפני תפלת שחרית בשנת התרפ”ד, וחזר לעירו ג'רבא מוטל על ערש דוי שנתיים וחצי עד שנלב”ע בליל ר”ח אדר התרפ”ו, נכנס רבנו לעול הרבנות באופן מלא כבזמנם: הוא הדיין, הוא החזן, הוא המלמד את התלמידים, הוא הקורא בתורה, הוא הדרשן והמוכיח, בכל מכל כל.

ואכן מילא רבינו את תפקידו בנאמנות רבה, עם כל הקושי שבדבר שעזב את עיר מולדתו ג'רבא, עיר של חכמים וסופרים, ותמיד היו געגועיו לחבריו בלימוד, שנשארו בבית מדרשם בג'רבא. אמנם מידי שנה בימי הפסח היה רבנו חוזר לעיר מולדתו, לערוך את ליל הסדר עם אמו הצדקנית שנשארה בג'רבא.

הדבר המיוחד שהשקיע בו רבנו הוא לימוד התלמידים, שהיה לו חשק ומרץ גדול לדבר זה תמיד ללמוד וללמד, וגם לאחר מכן שנכנס עמו למלאכת הרבנות במדנין, הגאון רבי חומאני עלוש זצ”ל מהעיר גאבס, ששררה ביניהם אחדות מיוחדת, והיה מנהגם ביום חמישי בשבוע, שישב אחד מהם להורות את העם, כי יבואו לדרוש אלהים, והיו מתחלפים בתורנות, ששבוע זה ישב עם הציבור וזה ילמד את התלמידים, ושבוע הבא להיפך, וכן בימי השובבי”ם שהיו עושים תענית דיבור, סיכמו כן, ששנה אחת זה יעשה תענית והלה ילמד עם התלמידים, ושנה הבאה להיפך, רבנו מתשוקתו ללמד התלמידים, היו פעמים שהיה נשאר וממשיך ללמוד עמם אף שאין זה תורו. וכן ביום שבת קודש, היה ידוע שרבנו זצ”ל אחר סעודת השבת ומנוחה קצרה, היה יושב ומלמד תורה לתלמידיו בדברי המפרשים העמוקים על הסוגיא שלמדו כל השבוע עד זמן תפלת מנחה, ולא ביקש חופש מתלמידיו.

במאמר הבא בעה”ו נמנה ונזכיר חלק מתלמידיו המובחרים, הידועים לנו.
מי שיש לו עוד סיפורים או שמועות על מורנו הרב זצ”ל – נשמח אם יעדכן אותנו כאן בתגובות, ונפרסם דבר בשם אומרו, ונזכה לגאולה אמן.

 

לעוד מאמרים של מערכת האתר
למאמר הבא
למאמר הקודם

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מערכת האתר

329
20
78

מאמרים חדשים

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן