לריבוי השאלות אענה בקצרה:
1. ראשית חבל שלא נטלת, אסור ליגוע בפה ובעינים (ולפי הזוהר אף אסור ללכת ד' אמות) בלי נטילת ידים שחרית! למעשה – כל זמן שעדיין לא התפללת שחרית הנך יכול ליטול ולברך. אחר שחרית – אין לברך על הנטילה.
2. אם תכנס לשירותים או תטנף הידים בצורה אחרת (בנגיעה בנעליים וכיוצא), הנך יכול לחזור וליטול בברכה סמוך לתפלת שחרית.
3. אינך יכול לברך על הנטילה השניה, ורק אם חזרת וטינפת את הידים (כנ"ל), יכול אתה לברך על הנטילה השניה שאתה נוטל בכלי.
4. לא מברכים.
5. בקימה הראשונה יטול בלי ברכה, ובקומו שנית בבוקר יטול ידיו בברכה [ואם אינו חוזר לישון על מטתו, אלא ישן אז שינת עראי, כגון שמניח ראשו על השלחן, יברך על הנטילה בקומו אחר חצות, ואין צריך לחזור וליטול שנית קודם התפלה. ואם יודע שעתיד להכנס לשירותים וכיוצא בזה לפני התפלה, לא יברך רק על הנטילה השניה הסמוכה לתפלה].
6. לא, ספק ברכות להקל.
7. לדעת מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א אין לדבר קצבה, וכל שישן בלילה על מטתו, אפילו מעט, נחשב הדבר כשינת קבע. (יש המגבלים את השיעור ל-5 דקות לפחות. עיין בשו"ת ויזרע יצחק חלק א' סימן א').
8. במקום ספק, כגון שאינו יודע אם נרדם וכיוצא בזה – אין לברך.