קדיש על ישראל
יש לומר את הקדיש לפני “ברוך שאמר”, כה”ח סופר (סי’ נ ס”ק ו) עי’ שם הטעם. וכן פסק בהלכה ברורה ח”ג (עמ’ תיח הי”ד).
שאל את הרב
תפילה ונפילת אפיים שמתחיל בבין השמשות
שאלות נוספות בנושא1. האם אני יכול להתחיל להתפלל מוסף של ראש חודש שבת וחגים תוך 13 וחצי דקות זמניות לשקיעה למרות שאני יודע שאני אסיים אחרי צאת הכוכבים?
2. אם אני מתפלל מנחה עם תפלין כי פספסתי שחרית בשוגג או מזיד האם אין עלי חיוב לומר 4 פרשיות אבל כדאי לומר?
3. האם מותר להתחיל וידוי ונפילת אפיים תוך 13 וחצי דקות זמניות ולסיים בתוך?
4. האם מותר להתחיל וידוי ונפילת אפיים תוך 13 וחצי דקות זמניות ולסיים אחרי?
5. אם התחיל עמידה ערבית לפני עלות השחר ויודע שהוא יסיים רק אחרי האם יכול להתפלל?
6. אם אני מתחיל לומר את כל הקטעים שלפני עמידת ערבית לפני הציבור כי הם טסים, איפה עדיף לחכות להם בתפילה, אני בדרך כלל מחכה לפני הברוך של החתימה האחרונה שלפני העמידה.
7. עד מתי אפשר לומר סליחות בדיוק?
8. אם נטלתי ידיים לסעודה וניגבתי בלי לברך מה עושים?
2. אם אני מתפלל מנחה עם תפלין כי פספסתי שחרית בשוגג או מזיד האם אין עלי חיוב לומר 4 פרשיות אבל כדאי לומר?
3. האם מותר להתחיל וידוי ונפילת אפיים תוך 13 וחצי דקות זמניות ולסיים בתוך?
4. האם מותר להתחיל וידוי ונפילת אפיים תוך 13 וחצי דקות זמניות ולסיים אחרי?
5. אם התחיל עמידה ערבית לפני עלות השחר ויודע שהוא יסיים רק אחרי האם יכול להתפלל?
6. אם אני מתחיל לומר את כל הקטעים שלפני עמידת ערבית לפני הציבור כי הם טסים, איפה עדיף לחכות להם בתפילה, אני בדרך כלל מחכה לפני הברוך של החתימה האחרונה שלפני העמידה.
7. עד מתי אפשר לומר סליחות בדיוק?
8. אם נטלתי ידיים לסעודה וניגבתי בלי לברך מה עושים?
הרב רזיאל כהן
1. בשעת הדחק נראה שאפשר להקל בזה, אך בלי חזרה (לפי מה שכתב ביביע אומר חלק ז' סימן ל"ד).
2. אין חיוב, אבל ראוי לקרוא בהן ד' פרשיות (עיין משנה ברורה סימן כ"ה סעיף קטן ט"ז).
3. מותר, כיון שבזמנינו אין אנו נופלים על פנינו (עיין יחוה דעת חלק ו' סימן ז'. ואף מרן ראש הישיבה בהגהותיו לבן איש חי שנה א' פרשת כי תשא אות ח' מצדד כן).
4. אסור. (כן נראה מדברי מרן ראש הישיבה שם).
5. נראה שאפשר להקל (כעין מה שכתב ביביע אומר חלק ז' סימן ל"ד הנ"ל, ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו).
6. לעניות דעתי לא כדאי לשהות הרבה באמצע הברכה, ראוי לסיים: "ברוך אתה ה' גאל ישראל", ושם להמתין להם לקדיש שלפני העמידה.
7. מחצות הלילה אפשר (מובחר יותר – בעלות השחר), וכל היום כולו עד השקיעה (עיין יחוה דעת הנ"ל).
8. את הברכה הפסדת בפעם הזאת (עיין יביע אומר חלק ח' סימן כ' ובילקוט יוסף חלק ג' עמוד מב). ויש מקילים לטמא את הידים ולחזור ליטול שנית בברכה לפני הניגוב כהוגן (כמו שכתבו בהערות איש מצליח על המשנה ברורה חלק ב' בסוף הספר עמוד ל"ב). ומכאן ולהבא תשים לב לברך קודם הניגוב.
2. אין חיוב, אבל ראוי לקרוא בהן ד' פרשיות (עיין משנה ברורה סימן כ"ה סעיף קטן ט"ז).
3. מותר, כיון שבזמנינו אין אנו נופלים על פנינו (עיין יחוה דעת חלק ו' סימן ז'. ואף מרן ראש הישיבה בהגהותיו לבן איש חי שנה א' פרשת כי תשא אות ח' מצדד כן).
4. אסור. (כן נראה מדברי מרן ראש הישיבה שם).
5. נראה שאפשר להקל (כעין מה שכתב ביביע אומר חלק ז' סימן ל"ד הנ"ל, ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו).
6. לעניות דעתי לא כדאי לשהות הרבה באמצע הברכה, ראוי לסיים: "ברוך אתה ה' גאל ישראל", ושם להמתין להם לקדיש שלפני העמידה.
7. מחצות הלילה אפשר (מובחר יותר – בעלות השחר), וכל היום כולו עד השקיעה (עיין יחוה דעת הנ"ל).
8. את הברכה הפסדת בפעם הזאת (עיין יביע אומר חלק ח' סימן כ' ובילקוט יוסף חלק ג' עמוד מב). ויש מקילים לטמא את הידים ולחזור ליטול שנית בברכה לפני הניגוב כהוגן (כמו שכתבו בהערות איש מצליח על המשנה ברורה חלק ב' בסוף הספר עמוד ל"ב). ומכאן ולהבא תשים לב לברך קודם הניגוב.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
