חשיפה! ההסטוריה מוכיחה!

ליל הסדר הוא מנהג עברי קדום עוד לפני יציאת מצרים!!!

אני רציני וזו חשיפה אמיתית, שנים על גבי שנים אנחנו עושים ליל הסדר, ואף פעם לא ידענו שבעצם, בימים ההם בזמן המדויק הזה שאנחנו מסיבים על השולחן, לא אירע כלום!!! בקיצור, האם כל השנים האלה עבדו עלינו?

בואו נפסיק להתייחס לכל השטויות שלימדו אותנו, הגננת זמירה וכל השאר, ונתבונן בעובדות המדעיות הטהורות כמות שהן, ואל תהיו מקובעים כשאתם בוחנים בעיניים פקוחות את הדברים.

ואלו העובדות ההיסטוריות היבשות, עם ישראל לא יצא ממצרים בליל הסדר, הוא יצא למחרת בשעה 12 בצהריים על פי שעון מצרים, ככתוב: “ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים”. ופירשו רבותינו: בעיצומו של יום- בצהריים, לפי שהיו מצרים אומרים אם אנו מרגישים, אין אנו מניחים אותם לצאת, אמר ה' הרי אני מוציאם בחצי היום, מי שיש בו כח שיבוא וימחה.

גם לאדוקים שביננו, שאוהבים דעות קדומות, כאלה עם הרבה אבק, אל תנסו להציל את הגננת בטענה שמכת בכורות, זו ששברה את גב הגמל, היתה בלילה, לידיעתכם את המצה ואת קרבן הפסח חייבים לסיים עד חצות, אם כן ליל הסדר חייב להסתיים לפני הזמן של מכת בכורות שהיה כידוע בחצות.

לנאבקים קשות בכל קידמה, לידיעתכם פסח נחגג גם אז במצרים, בלילה שלפני מכת בכורות, כן עם מצות, כן על שם שלא הספיק בצקם לתפוח… וגם עם קרבן פסח על שם שיפסח ה' על בתינו… משונה, מצחיק, לי זה נראה כמו לנסוע קדימה בזמן ולחזור רברס.

נו, אז מה נשתנה הלילה הזה, שלא קרה בו שום דבר מיוחד, ואיך ועל מה חגגו שם בדיוק את ליל הסדר, לפני שנהיה שם סדר? התשובה עוצמתית לא פחות מהשאלות, בדיוק בגלל זה, אנחנו עושים פסח וליל הסדר, עוד לפני הזמן של הגאולה, כי אנחנו לא חוגגים חג רק בשביל ההיסטוריה, אם אנחנו לא מתכוונים לחזור אליה, ואין טעם לשמר מורשת קרב, אם לא נכונו לנו עוד קרבות, ורק בגלל שההיסטוריה חוזרת וחוזרת וחוזרת… אנחנו צריכים לחזור על השיעור הזה, כדי שנהיה מוכנים למבחן החוזר, ורק בגלל שיהיו לנו עוד קרבות, כדאי שנשנן את מורשת הקרב היטב.

כל החג הזה לא רלוונטי אחרי הגאולה, כל המשמעות שלו תיעלם, כל החגיגה הזו היא על שם החגיגה האמיתית לעתיד לבוא, וכשנהיה בחגיגה האמיתית לא צריך לה שום זכר, והכתוב אומר את זה במפורש, אז בפסח מצרים: “ושמרתם את העבודה הזו” – כלומר כדרך שישבו אבותינו לפני הגאולה, לפני מכת בכורות, ואכלו את “לחם האמונה” את המצה, כי הם האמינו ואכלו אמונה ממש, והם בטחו בה', שמחר הם יצאו בכזה חיפזון, וסמכו על ה', שהנה זה יקרה ובמהירות, והם אוכלים על שם זה עכשיו לפני שזה קרה, ככה אנחנו נזכה לאכול אמונה ולבטוח, להתכונן ולשמוח עכשיו, בתוך החושך, בתוך הגלות.

וזו הסיבה שבתשובה לבן החכם, אנחנו מזכירים שאין מפטירים אחרי הפסח אפיקומן, הלכה משונה שכולנו בקושי מבינים, ואל תתביישו, וחוץ מזה שזה נשמע כמו שוודית הפוכה, הקשר בין ההלכה הספציפית הזו, לבין הבן החכם נראית מקרית בהחלט, אז עכשיו אני אחשוף בפניכם חצי מהסוד.

אנחנו מזכירים לחכמים יודעי הסוד שביננו, שאחרי שנגמור לאכול את הפסח בחצות, מיד תתחיל הגאולה [אנחנו אוכלים את המצה האחרונה ללילה הזה] ואחרי זה, החגיגה נגמרת אין יותר מה לעשות, הגלות מסתיימת, והמסיבה האמיתית מתחילה. והנקודה הזו בדיוק היא בעצם נקודת האל חזור, כי אין יותר מה להאמין, מה לתקן, ואנחנו מזכירים לו ומפצירים בו, עכשיו! לפני שזה נגמר, חזור… חזור…

אז בואו נחזור, ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.