לפני מאה שנה לא היו מרשים הערבים ליהודים

המלה “חמס” בגימטריא “חק”. ולפני כמה שנים אמר

-ההלכה נמסרה ע”י מרן שליט”א בשבוע שעבר יום

ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל

עכשיו שבוע לפני ראש השנה, מי שהלוה כסף

פעם היה סיפור בתונס, שמישהו יהודי הוכה ע”י

היום עלה בלבי חידוש, “יהי כבוד ה’ לעולם

היום פטירת הגאון רבי מרדכי אליהו, הוא היה

היום שמונה וארבעים יום לעומר, שהם ששה ושבועות

היום יום האזכרה של רבי חיים חורי ע”ה,

היום תשעה ימים לעומר, שהם שבוע אחד ושני

1) אם הקופה היא של מוסד מוכר (ולא

היום שבעה באדר, פטירת משה רבנו. איך יודעים

רבותי, אנחנו נמצאים באדר ראשון. וזה רמוז בדברי

היום זה לא רק האזכרה של מורנו הרב

נושאי השיעור א. פיוט “ידי רשים” לריה”ל. ב. ‘אלול’

השתתפות בחתונת אחד ההורים בנישואין שניים ♦ לצחוק על התרבות של האמא ♦ הורים חילוניים ובן דתי ♦ טיפול בהורים במקום שיש חשש שייצא דם ♦ לספר ולגלח את האבא ♦ לעשות בדיקת סוכר לסבא ♦ ועוד.

הקדמת הרב המחבר זצ”ל “פלא יועץ אל גבור

אמונים אנו על הציווי "והיו עיניך רואות את

אם הלימודים בצניעות ובקדושה אני לא רואה בעייה

[ערוך מדברים שנאמרו ביום פטירתו, בשעת ההלויה, ובאזכרת

אלף גליונות, הם בהחלט ציון דרך משמעותי. עשרים שנה הם כברת דרך ארוכה, שמי היה מאמין שנעבור אותה. והנה אנו כבר כאן, מסכמים אלף עלונים, שכל אחד מהם לווה בסייעתא דשמיא מיוחדת, שאי אפשר לתארה.

נו, אז איך מסכמים אלף גליונות?… ובכן, לפי שייחודיותו של העלון במדוריו המקוריים, החלטנו לסקור בקצרה את כלל מדורי העלון בעבר ובהווה (לפי סדר הא-ב).

לרגל הילולת הגאון הראשון לציון הרב מרדכי אליהו

יום הששי י”ט שבט תשע”ט מנהגנו לעמוד ב’עשרת

ואין הדבר פשוט כלל, וכמו שמסופר על רבי זושא מניאפולי שדרכו בקדש היתה לעשות המצוות בשמחה רבה, תוך התרגשות והתלהבות עצומה. במיוחד מחבב היה את מצות נטילת ארבעת המינים והדלקת נרות חנוכה, ובשעת עשייתן היה רוקד, מפזז ומכרכר וכל כולו להבת שלהבת יוקדת אש דת.

שנה אחת בליל חנוכה התלהט כל כך בעריכת נרות החנוכיה, עד שמגודל הדבקות נתקלה ידו בחנוכיה, וזו נפלה לארץ ונשפך שמנה.