הלכה יומית (חמישי) – א. “מערת המכפלה” של ישראל. ב. לא להתבייש בתורה.

לפני מאה שנה לא היו מרשים הערבים ליהודים לעלות למערת המכפלה, רק שבע מדרגות ותו לא. פעם אחת האדמו”ר מגור (נדמה לי) עלה שמונה מדרגות, “ותהום כל העיר”, איך העז לעלות מדרגה נוספת.

אבל אחרי שנים רבות, ברוך ה’ כבשנו את זה. ואחר כך הם באו וטענו “מערת המכפלה שלנו”. ובא חיים הרצוג, שהיה הבן של הרב הראשי לישראל, והוא למד וידע קצת, אז לקח את הקטע הראשון של פרשת חיי שרה, ותירגם אותו לכל השפות, והביא לכולם: “הנה הכושאן שלנו על מערת המכפלה”. נתאלמו פיהם, ולא יכלו לדבר מלה, כי התורה חשובה בעיני כל העולם כולו. חוץ מליברמן ולפיד וביברמן, מה לעשות… כל העולם כולו מכבד את התורה. וזה כושאן שיש לנו על המקום הזה.

מתי נכתב הכושאן הזה? עוד שנתיים ימלאו לו שלושת אלפים שבע מאות שנה. איך אני יודע? כי אברהם אבינו נולד בשנת אלף תשע מאות ארבעים ושמונה לבריאת העולם, וכשנפטרה שרה הוא היה בן מאה ושלושים ושבע, תוסיף מאה שלושים ושבע על אלף תשע מאות ארבעים ושמונה, יוצא לך אלפיים שמונים וחמש (ב’ פ”ה). אז עוד שנתיים (ה’ תשפ”ה) יהיה שלושת אלפים ושבע מאות שנה. אבל הכושאן הזה קיים לעולם ולעולמי עולמים. והמדרש אומר שיש שלושה מקומות בארץ ישראל, שאומות העולם אינם יכולים לערער עליהם: אחד מהם מערת המכפלה, והשני מקום בית המקדש, שדוד קנה מארונה היבוסי בכסף חמשים שקלים. והשלישי, המקום של יוסף בשכם, שיעקב קנה את זה במאה קשיטה.

לכן שאנחנו לומדים בתורה, לא נתבייש מהחילוניים, שאין להם לא עבר ולא עתיד. הם אומרים “יש עתיד”, אבל הלואי שיהיה להם הווה, לא זה ולא זה ולא זה. נלמד תורה, והקב”ה יחזק אותנו, ויזכה אותנו לראות במהרה בימינו בבנין בית המקדש, אמן כן יהי רצון.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉