בדוגמאות שהבאת ישנה תנועה אחת בלבד אחרי הטעם,

לא נכון להטעים בישעיה תיבת "בורא" וגם "ונוטיהם"

כאשר המלה משה ("אל משה לאמר"), היא בטעם

"בכורתך" בטעם מפסיק. וגם היא מלרע. "ולמה- זֶּ֥ה"

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

ויקרא אל משה וידבר אליו ה’ מאהל מועד

מעשה באדם שנקלע בערב שבת לעיירה אחת, והיו בידו שטרות של עשרה רובלים. כיון שביקש שיישמרו בשבת במקום בטוח מפני עיניהם של גנבים וחומדי ממון, הלך לבית הכנסת והניח את שטרות הכסף בין דפי חומש אחד בסמוך לפסוק ”לא תגנוב” שבעשרת הדברות. במוצאי שבת, פתח את החומש, והנה השטרות אינם… דפדף עוד ומצא חצי מהסכום – חמשה רובלים בין דפי החומש ליד הפסוק ”ואהבת לרעך כמוך”…

אדם אחד פיתח לעצמו אהבה מיוחדת ל…זהב. פעם הלך בדרכו וראה לפניו חנות מלאה תכשיטי זהב. חמדת הזהב התגברה עליו, ולמרות שהחנות היתה מלאה באנשים, נטל מלוא חופניו תכשיטי זהב ושם בתיקו לעיני כל. בעלי החנות והקונים הזעיקו מיד משטרה שעצרה את האיש.

ויתמה המלך עד מאוד, וישאל את שר-העיר על כל ההוד. ומי פעל כל זאת, אשר אני זוכה לחזות?

  במסכת כריתות (ה' ע”ב) מבואר כי מלבד

אני לא בטוח שמתבקש להיות טעם מחבר, ואבאר

המפרשים שיש על איוב | המנגינה על איוב

יש ספר שו"ת "שערי רחמים" לרבי רחמים זיאת

היכן נלמד מהגמרא ש-“על טעם ועל ריח אין

1. במחילה מכבודו, השאלה הנ"ל נסובה על הפסוק

מתוך הספר: עט הזמיר, לע”נ הבחור ר' מאיר

א) קשה להכריע אם 'אלקינו' במשרת או במפסיק,

יש הרבה יוצאים מן הכלל שאין אנו יודעים