מאמר סנגוריה על עם ישראל
ישתבח הבורא ויתפאר היוצר בעמו ישראל הקדושים, זרע אברהם יצחק ויעקב אבותינו, אשר רובם ככולם כל חפצם ורצונם לעשות רצון הבורא, וכל מה שעבר עליהם גלות ודלות ושפלות, ועניות ולחץ ודוחק וצערים לאין קץ, ושמד משונאיהם כמה מאות שנים, וכמה אלפים ורבבות נהרגו ונשרפו על קדושת השם ברוך הוא – ועד היום הזה רובם ככולם מחזיקים בתורת ה' ומצות הצדקה, ואיש את רעהו יעזורו לטובה.
ואפילו אם ימצא מיעוטא דמיעוטא דנראים כאילו אינם מקיימים המצוות, ופירשו מדין ישראל לגמרי ח”ו – לא בשביל זה ייקלו בעיני הרואה וישנא אותם חלילה, כי הגורם לזה הוא התערבות העמיםב שאינם יודעים ה' כלל, וחוסר הכח בית דין מהממשלה להוכיח, כי הנימוס מהממשלה כל איש הטוב בעיניו יעשה כרצונו וכחפצו ולא ימחה בו שום אדם, והמוחה בו – ענוש יענש, וא”כ מה יעשה הבן ולא יחטא? כי הלא כבר אמר החכם מכל החכמים ברוח הקדש: אולת קשורה בלב נער ושבט מוסר ירחיקנה ממנו [משלי כב, טו] – ובלא זה לא אפשר להיות טוב. ומזה וכיוצא בו נשתרבבו בעולם איזה מעטים יהודים שאינם שלמים כטובים.
אמנם אנשים כאלה כשיגדלו מתחרטים הרבה, ואין יכולת בידם לחזור מסורם מכמה טעמים לדעתם, ואפילו דאין האמת אתם, מכל מקום כיון דמעולם לא אחזו ספר מוסר בידם, יהיה דרכם ישר בעיניהם, ולא ידעו דרך הטוב.
אבל אע”פ כן אש היהדות בוערת בקרבם יותר מאחרים. כמו שעינינו רואות גדולי הציונים, אפילו שהם אינם יודעים לשמור הדת, מ”מ אש היהדות בוערת בלבם ודבר גדול יצא מפעולתם – קיבוץ גליות וישוב ארץ ישראל ולשון הקודש, וגידול בניהם הקטנים דור חדש לעבודת ה' יתברך דוקא. ומזה תדע כי ישראל שורש קדוש לעולם ועד.
וכתב הרב עץ הגן ז”ל (דף ס”א ע”ג): יהודי אחד שודד מפורסם נתפס על תועבותיו שעשה, ונגמר דינו למיתה בתליה, אך נתנו לו חנינה אם יכפור ח”ו יתנו לו חייו, ולא רצה, ומסר עצמו למיתה על קידוש ה'. ועמדה שמה אשה חכמה, אמרה: רבונו של עולם! אמת הדבר שאין לנו עליך דין אונאה, אבל כמו כן גם אתה אין לך עלינו דין אונאה במה שבחרת בנו מכל העמים, ראה האיש הזה המפורסם במעשיו הרעים שודאי לא הניח תפלין ימים כבירים ולא אכל מצה בפסח, בכל זאת כאשר חפצו ממנו כי ישליך אדרת האמונה, חרף נפשו למות על קדושת השם. ע”ש. ראה כמה ישראל – ואפילו היותר פחותים שבהם – יקרי הערך לאין קץ!
וכל שכן ששומעים בצרת יהודים יחיד או רבים, מוסרים ממונם וגופם בעדם כפי יכולתם, ועושים לפעמים הצלת נפשות ומצוות לדורות, כגון בית הכנסת או בית המדרש. אשריהם ישראל, וכל אשר בשם יהודי יתכנה, כי המקיים נפש אחת מישראל – כאילו קיים עולם מלא.
וכמה פעמים שמעתי מעשיות רבות על אותם שנראים ככופרים ח”ו, ומחללי שבתות ח”ו, עושים מצוות גדולות, אלא דהגלות בעוונות הרבים לא הניח מדה טובה לישראל. ושמעתי שיש בני אדם משרתים אצל אינם בני ברית, ומכריחים אותם שלא להתפלל ושלא לשבות, והם קמים בהשכמה ומתפללים בביתם בטלית ותפלין, ובשבת קודש מתפללים ועולים לס”ת, ואח”כ הולכים לכתוב אצל אותם שעובדים אצלם.
ולפעמים עוברים בדרך, ושומעים יהודי מדבר עם חבירו שיש מצוה – כגון נישואי עניה או יתומה וכיוצא, וצריכים לקבץ מכל אחד חמשה או עשרה כסף, ושומע הוא, ותיכף הוא פושט ידו ויתן להם חמשים או מאה כסף באהבה, ולפעמים לא ישאר לו לפרנסתו כי אם דבר מועט, ודוחק עצמו, ואפילו שהוא אינו עשיר כי אם הוא שכיר חודש.
הלא מזה וכיוצא בזה נראה דאינם מתכוונים להכעיס, או לתיאבון עבירה ח”ו, אלא דתערובת העמים מזניחם מלימוד התורה, וע”י זה בעוונות הרבים בחשכה יתהלכו, ודרכם ישר בעיניהם – ולבם אש בוערה ביהדות. אשריך ישראל מי כמוך, עמך כולם צדיקים, ואפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון.
ואילו היינו על ארצנו ונחלתנו, ויהיו לנו נביאים וסנהדרין ומוכיחים, ומנערות גדלים על התורה הקדושה – יתגדלו בקדושה ובטהרה. לא כן עתה, שמוכרחים להתלמד שפת העמים – דהיא צרה לתורתנו הקדושה, ולא יכונו יחדיו. ה' הטוב יכפר בעד ישראל.
ומכל מקום עם ישראל מתאמצים להתלמד התורה, ומחדשים בה, וכמה רבבות ספרים מתחדשים עוד היום בעולם, וכמה חכמים לאלפים ורבבות – אלא שאני מלמד סניגוריא על כל ישראל בשלימות, וחשובים כולם כאחד צדיקים, וזוכים לעולם הבא. כיון דלולא הגלות היו יכולים להיות הכל בשלמות הטוב כנזכר.
ועיקר כוונתי דממני יראו וכן יעשו, ללמד סניגוריא על ישראל, כי היא סגולה לגאולה. כמו שכתב הרב פלא יועץ ז”ל באות סניגוריא, דזכה גדעון להושיע את ישראל בזכות סניגוריא. ע”ש ותראה כמה גדולי ישראל עמודי עולם דברו קטיגוריא בלא מתכוין – ונענשו, תסמר שערת הקורא שם, דקרא אותם אחד לאחד: אליהו הנביא ז”ל, וישעיה הנביא וכו'. וכתב הטעם, דכל אשר ידבר האיש עושה רושם ומעורר פמליא של מעלה, אם מדבר קטיגוריא – מעורר המקטרגים, ואם מדבר סניגוריא – מעורר סניגורים על ישראל, ודבריו עושים פירות וכו'. ובאזנינו שמענו, דבזמן שמד שהיו כמה נפשות מישראל יוצאין ליהרג על קדושת השם, יצאה אשה אחת לקראתם ואמרה: רבונו של עולם! יפה ידעת מה שבחרת, מי כעמך ישראל שנהרגים על קדושת שמך. וגילה מגיד אחד, שתכף על פי דבורה נתבטלה הגזרה, וכהנה רבות וכו'. ואם המצא ימצא בבתי כנסיות של עמי הארץ שמדברים קטיגוריא על ישראל, יאזור חיל ללמד עליהם זכות, אפילו בטענות שאינם ברורים לו, ויאמר: מה יעשה הבן ולא יחטא – העניות לא הניחה מדה טובה לישראל, וכן הגלות, ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, ויצר האדם רע, והם אנוסים. או: לכל העם בשגגה, כי לא ידעו מה הוא האיסור וחומר שבו. כזאת וכזאת יבקש לדון לכף זכות. וכל הדן לכף זכות – הקב”ה ידין אותו לכף זכות. ע”ש.
תגובות